פער הידע

אסכולת פער הידע היא אסכולה שהחלה להתפתח החל משנות ה-70, וניתן לשייכה למסורת ההשפעות החזקות של אמצעי התקשורת, וגם לתאוריות טכנולוגיות, בשל הדגש שהיא נותנת לפער הדיגיטלי. בבסיסה עומדת ההנחה ש"ידע הוא כוח". מי שיודע יותר יש לו יתרון על פני מי שיודע פחות, שכן ידע מעניק עוצמה, שליטה, מעמד, יוקרה חברתית, סטאטוס וכו'. האסכולה נוסחה על רקע עידן המידע הגואה שבו מתרחשת מעין "התפוצצות מידע". אמצעי תקשורת ההמונים מזרימים כמויות עצומות של מידע, הרבה מעבר למה שאפשר לקלוט ולעכל. מצב זה יצר תחושה של זרימה חופשית ושוויונית של מידע, מצב האמור להטיב במיוחד עם מגזרים חברתיים נחותים, שסבלו עד אז מקושי להשיג מידע, ונוצרה ציפייה שתקשורת ההמונים תביא לצמצום פערי הידע בין השכבות השונות בחברה. האסכולה בדקה על ידי מחקרים אמפיריים שונים האם ציפייה זו התממשה, והמסקנה הייתה שתקשורת ההמונים לא רק שלא הביאה לצמצום פער הידע, אלא גרמה במקרים רבים להרחבתו.

רקע היסטורי

תאוריית פער הידע נוסחה באופן רשמי בשנות השבעים על ידי פיליפ ג. טיכנור, ג'ורג' א. דונואה וקלאריס נ. אוליאן, שלושה חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה, אך רעיונותיה הופיעו בכתבי עת העוסקים במדיה עוד לפני כן. למשל, מחקר שנערך בשנות ה-20 על ידי גריי ומונרו, ומצא קשר בין רמת החינוך של האדם להעדפותיו תכנים "רציניים" על פני תכנים "לא רציניים" בעיתון. לאחר מכן, הייתה סברה שהמצאת הרדיו, שהאזנה לו לא דורשת כישורים מיוחדים או מאמץ קריאה, תסייע בהעלאת החשיפה לתכנים הרציניים בקרב האוכלוסייה הפחות משכילה.

פול לזרספלד, ראש המשרד למחקרי רדיו באוניברסיטת קולומביה ערך מחקר שמטרתו לבדוק את הזמן הכולל שאנשים מקדישים להאזנה לרדיו, ואת סוג התוכן שהם צורכים בהתאמה למעמדם החברתי. המחקר מצא שאנשים ממעמד חברתי נמוך נוטים להאזין לתוכניות הרדיו יותר, ובנוסף נוטים להאזין פחות לתוכן "רציני". כך הפריך המחקר את האמונה שרווחה באותו זמן שאימוץ הרדיו יסייע בנכונות האנשים מהמעמדות הנמוכים לאמץ תכנים ספציפיים ו"רציניים".

מחקר נוסף, שערכו סטאר והוגס (1950), ובדק את יעילות מסע ההסברה שניהל האו"ם במטרה לשפר את הידע של הציבור על הארגון ופעולותיו, מצא שהחשיפה למידע אכן קשורה לנתוני הרקע של הנמענים. נמצא שבעלי השכלה גבוהה, צעירים וגברים נחשפו למידע יותר ממבוגרים ובעלי השכלה נמוכה, שהתעלמו במופגן ממסע ההסברה.

עיקרי האסכולה

על פי תצפיות ומחקרים שערכו, מנסחי האסכולה טיכנור, דונואה ואוליאן הגדירו את פער הידע כך: "ככל שזרימת המידע מתקשורת ההמונים לתוך מבנה חברתי נתון מתעצמת, אותם חלקים באוכלוסייה המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הגבוה יותר ירכשו מידע זה בקצב מהיר יותר מבני המעמד הנמוך יותר. מכאן, שפערי הידע בין פלחי אוכלוסייה אלה נוטים לגדול ולא להצטמצם". בנוסף, טיכנור, דונואה ואוליאן מציעים מספר סיבות מדוע פער הידע מתקיים:

מיומנויות תקשורת – ככל שהמעמד גבוה יותר כך בדרך כלל ההשכלה גבוהה יותר, דבר אשר משפר את הקריאה הבנת הנקרא ומיומנויות הזיכרון.
אחסון מידע - לאנשים ממעמד גבוה יותר יש סיכוי גבוה להכיר נושאים הנמצאים בחדשות באמצעות חשיפה תקשורתית שהתבצעה בעבר או באמצעות חינוך פורמלי שקיבלו.
מגע חברתי רלוונטי – בני המעמד החברתי הגבוה נהנים מקשרים חברתיים משמעותיים יותר, משוחחים עם עמיתיהם ומחליפים ביניהם מידע נוסף, גם כזה שאינו מתפרסם בתקשורת ההמונים. המגעים הבין אישיים מתגלים לעיתים כיעילים יותר מתקשורת ההמונים בחשיפת הפרט לנושאים ולתחומים חדשים.
חשיפה סלקטיבית – בני המעמדות הנמוכים יותר בוחרים להחשף פחות לנושאים פוליטיים או לחדשות מדע.
אמצעי התקשורת – אמצעי התקשורת, הנמצאים ברובם בבעלות המעמד העליון, מטפלים ועוסקים יותר בתחומים הקשורים למעמדות העליונים, ועושים זאת בלשון רשמית וגבוהה שאינה מובנת לכולם, ובכך מונעים מהמעמדות הנמוכים יותר להבין את אשר נאמר בתקשורת.

תנאים לצמצום פער הידע

ישנן מספר אופציות שהוצעו לצמצום פער הידע, היוצאות מתפיסות שונות של הגורם לפער.

אופציות התופסות את הפער כקשור לנמענים

אלו הגורסים כי פער הידע מקורו בנמענים, כלומר באנשים עצמם וברקעם, מציעים לפעול להעלאת רמת ההשכלה בקרב כלל האוכלוסייה על מנת לצמצם את הפער. ככל שרבים יותר רוכשים השכלה גבוהה ורמת ההשכלה עולה, כך עתיד הפער להצטמצם. לעיתים, גורם ההנעה (המוטיבציה) האישית לחיפוש מידע עשוי לטשטש את ההבדלים בין המעמדות. בני המעמד הנמוך בעלי ההנעה יכולים לצמצם את הפער ביניהם לבין המעמד הגבוה. למשל, במחקר שנערך בשנת 83 ובחן את השפעותיו של מסע הסברה על מחלות לב נמצא שלפני תחילת מסע ההסברה היה פער ידע בין בעלי השכלה גבוהה לבין חסרי השכלה גבוהה. בדיקה שנייה, שנערכה בסיום המסע, מצאה שבקרב אלו שסווגו כבעלי הנעה לחיפוש מידע על מחלות לב (למשל מבוגרים) צומצם הפער אל מול המעמד הגבוה.

אופציות התופסות את הפער כקשור למוענים

הגורסים כי פער הידע קשור למוענים ולמכלול החברתי סוברים שאפשר לצמצם את פער הידע במקרים ספציפיים. למשל, נושאים שכמות המידע עליהם היא מוגבלת מאפשרים לשכבות החלשות לצבור את המידע הרלוונטי ולמצותו עד תום, אמנם באיטיות יחסית למעמדות הגבוהים, וכך להגיע לרמת שוויוניות בידע עם השכבות החזקות. בנוסף, נושאים שנתפסים כבעלי חשיבות גבוהה באקלים החברתי, כגון משבר פוליטי חריף או קונפליקט מדיני עשויים להעלות את רמת ההתעניינות הכללית ולהביא לצמצום פער הידע. ערוצי התקשורת הבין אישיים - שיחות ודיונים, מתרבים במקרים כאלו, חוצים מחיצות מעמדיות, מפילים חומות של אדישות מסורתית ומקלים על השכבות הנחותות לקלוט מידע.

יוזמות

אפשר להקטין את פערי הידע באמצעות יוזמות שונות, הן של המוענים והן של הנמענים. בין היוזמות שננקטו והייתה להן הצלחה ניתן למנות מועדוני צפייה, שבמסגרתם מלבנים נושאים ושאלות שהתעוררו במהלך הצפייה, ומנחילים כישורים בסיסיים להבנת הנצפה. מועדוני צפייה נוסו בישראל והתגלו כאמצעי העשרה יעיל בקרב עולים חדשים וקשישים. יוזמות נוספות שזכו להצלחה הן תוכניות באמצעי התקשורת שנועדו להעשרה, כמו תוכנית ששודרה בטלוויזיה החינוכית על מושגי יסוד בכלכלה, או תוכנית הילדים רחוב סומסום.

ביקורת ודרכים למחקר עתידי

על אף העובדה שרוב המחקרים תומכים בסברה שככל שעולה רמת ההשכלה, כך גדל הידע בנושאים שונים, אסכולת פער הידע טוענת שיש למדוד את רמת הפרסום שהנושא מקבל במדיה. עם זאת, כמה מחקרים שנערכו בהשפעת האסכולה מתייחסים לרמת הפרסום כדבר משתנה. ניתוח מגמות על פי זמן מצביע על הבדלי ידע שיכולים להשתנות במשך הזמן, ולכן מחקרים קצרי טווח עלולים לייצר תמונת מצב לא נכונה של פער הידע. מחקרים חדשים באסכולת פער הידע מנסים להבין את תפקיד במשפחה בדפוסי החיברות הקשורים ללמידה. בנוסף, מכיוון שהחלטות של מדיניות היו בעלות תפקיד מרכזי בהגדלת אי השוויון, על חוקרים בנושא אסכולת פער הידע להגדיל את השיח עם קובעי המדיניות.

ראו גם

לקריאה נוספת

כספי, ד. (1995). תקשורת המונים, כרך ב'. עמ' 82–93. תל אביב: בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה

Tichenor, P.A.; Donohue, G.A. & Olien, C.N.. "Mass media flow and differential growth in knowledge". Public Opinion Quarterly 34 (2): 159–170.
Lazarsfeld, P.F. (1940). Radio and the Printed Page. New York: Duell, Sloan, and Pearce.
Star, S.; Hughes, H.M (1950). "Report of an education campaign: The Cincinnati plan for the United Nations". American Journal of Sociology 55: 389–397.
Donohue, G.A.; Tichenor, P.J., & Olien, C.N. (1975). "Mass media and the knowledge gap: A hypothesis revisited". Communication Research 2 (1): 3–23

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29680007פער הידע