ייצוג ידע
ייצוג ידע הוא הדרך שבה מידע מאוחסן ומעובד.
מידע יכול להיות מיוצג בדרכים שונות[1], על ידי יצור חי או מכשיר מלאכותי.
יש להבדיל בין ייצוג מידע, אשר מתייחס למונח האנגלי "Representation" לבין הצגת מידע "Presentation"[1], אשר מתייחס לפעולה של הצגת נושא מסוים על ידי מציג לקהל צופים.
ייצוג ידע בקרב יצורים חיים
בעלי חיים רבים, ובניהם האדם מסוגלים ליצג ידע בדרכים שונות. קיימות מספר דיסיפלינות אשר חוקרות נושא זה מנקודות מבט שונות. חלקן מתייחסות לכל בעלי החיים וחלקן מתמקדות באדם בלבד.
היבטים נוירולוגיים
הנוירולוגיה חוקרת את אופן ייצוג הידע על פי מבנה המוח של האדם ובעלי חיים אחרים. היא חוקרת נושאים כמו ההשפעות המבניות של קידוד הזיכרון והתגבשות זיכרון, תפקידן של האונות השונות ועוד.
למשל: המערכות של קליפת המוח הקדם-מצחית יכולות לייצג מידע גם בהיעדר גירוי חיצוני המספק נתונים של מלמטה למעלה, אך תהליך השברירי הזה מתאפשר רק בסביבה כימית מדויקת מאוד, שבה מסלולי העוררות מתאמים את מצב התודעה הפנימי עם האירועים שהאדם חווה בסביבה החיצונית[2]. בהקשר זה, ישנם מספר מוליכים עצביים, המעורבות בתפקודים קוגניטיביים גבוהים, כמו תהליכי עיבוד מידע מלמעלה-למטעה של מתן עדיפות למידע רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי: דופמין (DA), סרוטונין (5-HT), נוראדרנלין (NA או NE) ואצטילכולין (ACh)[3].
היבטים פסיכולוגיים
בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ייצוג מידע מתייחס לתפיסה האנושית, כלומר, לדרך בה אנשים מאחסנים מידע בזיכרון ומעבדים אותו לצורך הפקת משמעות. יכולת ייצוג הידע משתנה ומשתכללת לאורך ההתפתחות הקוגניטיבית. ארגון הידע האישי של אדם מסוים מבוסס על צרכיו ומטרותיו של המארגן ולכן הוא יכול לחרוג מדפוסי המקצועות והדיסציפלינות המקובלים בחברה[4].
למעשה, השלב הראשון עבור שליטה קוגניטיבית מוצלחת במסגרת התפקודים הניהוליים של האדם, הוא הייצוג של גירויים רלוונטיים מהסביבה[5].
היבטים דידקטיים
בתחום החינוך, נושא זה מתקשר להיבטים הדידקטיים של הוראה ולמידה.
הידע האנושי מיוצג על ידי השפה הדבורה והכתובה, כך שהאדם המקשיב והקורא מתוודע לידע המוצג באופן שפתי ברצף ליניארי מהמילה הראשונה ועד למילה האחרונה[6]. דרך ייצוג זו של הידע האנושי השפיעה על התפיסה הליניארית של תוכניות הלימודים, אשר מציגות את הידע באופן היררכי וליניארי בעל מטרות המוגדרות מראש[6]. עם זאת, הייצוג השפתי אינו יכול לתת ביטוי לכלל הידע האנושי, משום שהוא בעל מבנה דינמי, מורכב ומסועף[6].
יצוג ידע מלאכותי
כאמור, מידע יכול להיות מיוצג גם על ידי מכשיר מלאכותי. בתחום האינטליגנציה המלאכותית, המטרה העיקרית היא ליצור שיטה שתאפשר לאצור את המידע האנושי בצורה שבה תוכנית מחשב תוכל לגשת אליו ולעבד אותו.
כלים ושיטות לייצוג ידע
ניתן לייצג מידע בדרכים שונות.
למשל, מפת חשיבה היא כלי לתעוד וארגון תהליכי חשיבה בצורה גרפית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- BRAIN POWER: From Neurons to Networks - ייצוג ידע במערכות ונירולוגיות ומלאכותיות, הקבלה של ההתפתחות המוחית להתפתחות האינטרנט
- The Origin of Consciousness – How Unaware Things Became Aware - על התפתחות התודעה והמודעות של אורגניזמים לסביבה מתוך יכולת התנועה והצורך במזון. הסרטון כולל הסברים על שלבים שונים של התפתחות התודעה כמו ראייה ותפיסה חזותית, ייצוג מידע, זיכרון, קביעות, תפיסת זמן, דחיית סיפוקים, תאוריה של תודעה ושפה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2009). מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע.
- ^ Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.
- ^ Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). Neuromodulation of attention. Neuron, 97(4), 769-785.
- ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
- ^ Ott, T., & Nieder, A. (2019). Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex. Trends in cognitive sciences.
- ^ 6.0 6.1 6.2 דוד חן (1995). החינוך לקראת המאה העשרים ואחת: ספר יובל העשרים של בית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. רעננה: רמות.
32663798ייצוג ידע