מידענות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "מדעי המידע".
הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, צורה קדומה של אחסון מידע ואחזורו

מֵידְעָנוּת (באנגלית: Library science), נקרא גם לימודי מידע, היא תחום אקדמי ועיסוק מקצועי, שעיקרן שימוש מושכל במידע, על סוגיו וייצוגיו השונים, לצורך השגת יעד מוגדר. במאה ה-21, מדובר בפעילות של איתור, עיבוד וניהול מידע באמצעות מחשבים ורשתות מחשבים ובעיקר רשת האינטרנט.

העוסק בתחום מכונה "מידען". עיקר עבודתם של המידענים הוא בניהול של מידע, תחום ההולך וגדל, במיוחד בארגוני היי-טק בעשורים הראשונים של המאה ה-21.

מהות העיסוק בתחום

מידענות אינה תחום חדש. היא הייתה קיימת גם לפני המצאת רשת האינטרנט, ואף לפני המצאת המחשב, אולם קיבלה משמעות חדשה עקב חידושים אלו. המידענות הופכת לחשובה בשל זמינות וכמות המידע הבלתי מבוקר: אמצעי התקשורת המסורתיים (רדיו, טלוויזיה, כתבי עת וספרים) ובפרט - רשת האינטרנט, מביאים יותר מידע, ליותר מקומות, מהר יותר מאשר בעבר, אולם מידע זה עובר פחות סינון ובקרה. יכולתו של אדם להשתמש במידענות כדי ליצור ולגבש בעצמו את הידע הנחוץ לו, נחשבת לחשובה אף יותר מצבירת ידע ערוך ומוכן. יחד עם הגברת החשיבות ללימוד כישורי חיפוש המידע וארגונו בקרב הציבור, יש להבין כי לרשותו של המידען עומדים כלים, שחלקם אינו זמין לציבור הרחב.

חשיבותה של המידענות בעידן טכנולוגיות המידע והתקשורת הולכת וגדלה, בעיקר משום שלושה מאפיינים של עידן המידע:

  • כמות המידע - התפתחות התקשוב בעשור האחרון הביאה לגידול אדיר, מהיר ובלתי פוסק של מאגרי המידע, המופצים בעולם באמצעים רבים ושונים.
  • זמינות - אמצעי התקשורת האלקטרונית מעבירים את המידע במהירות עצומה לכל קצווי תבל והופכות את המידע לזמין מאוד. כל אחד יכול לגשת לכמויות אדירות של מידע בכל עת ומכל מקום.
  • היעדר מערכת בקרה וסינון - המידע, מאגריו וערוצי העברתו, פתוחים ופרוצים לכל. המידע לא תמיד מבוקר, לעיתים אינו אמין ולפעמים אף פוגע ומזיק.

ספרנות, היא תחום מסוים במידענות (מסלול לימודים הנקרא מידענות למוסדות תרבות והשכלה). מידען אינו בהכרח ספרן הגם שהם משתמשים בכלים דומים (יצירת אינדקסים, ניהול רשומות וכדומה) מתורת הספרנות, ההבדל איננו רק בכך שמידענים פעילים בחיפוש מידע ממקורות אלקטרונים, אלא גם במתודות השונות של עבודת המידענות הכרוכה בחיפוש ואיתור מידע גולמי, ברירתו, הערכתו, איסופו, ניתוחו, עיבודו והגשתו למבקש המידע באופן שיהיה קריא, ברור ואמין. דוגמה ייחודית לפעולת מידען היא החברה המסחרית SVP הצרפתית המספקת שרותי מידע בעזרת מאות עובדים המומחים בתחומים שונים. מטרתה של החברה אינה לאגור את כל הידיעות, אלא לדעת היכן למצוא מיד את המומחה המתאים שיוכל לענות על כל שאלה.

בנוסף לעיסוק במידענות כללית, התפתחה גם מידענות המתמקדת בתחומים ספציפיים. דוגמה לכך היא המידענות הרפואית, שדורשת בנוסף להכשרה של מידען, ידע נרחב ברפואה או מדעי החיים. תחום זה הוא תחום אקטואלי במיוחד, הואיל ורופאים וחוקרים, נוהגים לפרסם באינטרנט את הידע העדכני ביותר ברפואה. ההתאחדות הבינלאומית לאינפורמטיקה רפואית היא ארגון גג לארגוני מידענות רפואית לאומיים ואזוריים. סוגים נוספים של התמחויות בתחום המידע הם מידענות חינוכית, מודיעין עסקי, אתיקת מידע, ניהול ידע ולימודי ארכיון.

מידענים מעורבים בתעמולה פוליטית לקראת בחירות, בספקם מידע מפורט על הגורמים שמשפיעים על הבוחרים ובתכנון קמפיין "גזור לפי מידה". דוגמאות לכך הם המידענים שעבדו במטה הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012 ובבחירות לכנסת העשרים בישראל[1].

המידענות כוללת את היכולות הבאות:

  • זיהוי הצורך במידע והערכת טיבו והיקפו של המידע הנחוץ.
  • איתור ואיחזור מידע רלוונטי באופן מושכל ויעיל.
  • הערכה של המידע והמקורות באופן ביקורתי.
  • שילוב, באופן מושכל, של מידע נבחר לתוך בסיס ידע ומפת מושגים קיימים.
  • עיבוד המידע בהתאם לצורך.
  • הצגה של המידע בדרך בהירה ומשכנעת.
  • הבנת היבטים חוקיים, אתיים וחברתיים הנוגעים לנגישות למידע ולשימוש בו ודאגה ליישום המשתמע מהם[2].

כישורים נדרשים

  • בשלב הגדרת המשימה, יכולת להגדיר באופן מדויק ונכון את משימת החיפוש, האפשרות לנסח את השאילתות, באופן שהנושא יכלל בו באופן אופטימלי. הכרת מקורות מידע מגוונים, ונגישות להם, מאתרי מומחים, אתרי אינדקסים, קבוצות דיון ועד דוא"לים של עורכי אתרים.
  • בשלב חיפוש המידע, יכולת הבחנה בין היתרונות והחסרונות של מנועי חיפוש שונים, בחירה בסוג השאילתא ומחרוזת החיפוש שתתן את מירב התוצאות המתבקשות, יכולת להגדיר מילות מפתח מתאימות, התמצאות בשיטוט וניווט באתרים, כדי להגיע אל העיקר ואל פריט המידע הרלוונטי והלינק המתאים ביותר.
  • בשלב הערכת המידע, איסוף המידע ודירוגו לפי קריטריונים שונים, כמו סוג האתר, מיקומו, מקור סמכות הכותב, תאריך עדכון האתר, צורת הכתיבה. השמטת מידע לא אמין ובעייתי ויכולת הבחנה בין עיקר לטפל.
  • בשלב ארגון המידע, קטלוג ומיון המידע שנאסף וארגונו, באופן שיהיה אפשר לשלוט בו ולהתמצא בו ולשלוף אותו מחדש.
  • בשלב עיבוד המידע, השוואת המקורות השונים, הצלבתם, אימותם, ברירת עיקר מטפל, סינתזה של המידע לכלל מוצר מגובש ומובנה, ומיפוי המידע בהמחשות צורניות שונות, כמו טבלה, עץ או דיאגרמה.
  • בשלב הצגת המידע, פרט למקרים בודדים בהם פעולת חיפוש המידע נעשתה לשם סיפוק רצון רגעי במידע, לרוב נדרש להציג את המידע המאורגן כך שיתן ערך מוסף.

לימודי מידענות בישראל

כדי לרכוש השכלה במידענות, ניתן להשתתף בקורסים בנושא. קורס ותיק המעניק כלים פרקטיים, מתקיים במסגרת לימודי החוץ של הטכניון[3]. השכלה פורמלית המוסמכת, ניתנת גם באוניברסיטה. האוניברסיטה העברית הייתה הראשונה שהציעה לימודים בנושא, לתואר שני ואף לתואר שלישי, אך החוג נסגר ב-2005. בעשור השני של המאה ה-21 האוניברסיטה היחידה בישראל בה ניתן ללמוד מידענות לכל התארים היא בר-אילן, במסגרת המחלקה למדעי המידע. נוסף על כך, באוניברסיטת חיפה פועל "המרכז לחקר חברת המידע", אשר גם בו מתבצע עיסוק בתחום, על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים וחוקרים מפקולטות שונות. המכללה האקדמית גליל מערב (שהייתה בעבר שלוחה של אוניברסיטת בר-אילן ואיפשרה לימודים בתחום כשלוחה של המחלקה ללימודי מידע) מקיימת "לימודי ניהול מידע וידע" לתואר ראשון. במכללת דוד ילין לחינוך בירושלים יש מסלול לימודים למידענות לכל התארים. במהלך ההכשרה לתואר, הלומדים נדרשים לבצע התנסות מעשית (סטאז').

מידענות על-פי הגדרות משרד החינוך

בישראל, משרד החינוך מכיר בחשיבות של תחום המידענות כמיומנות למידה חשובה עבור האדם של המאה ה-21 ובהוראתו בכל אחד מתחומי הדעת הנלמדים בבית הספר[4]. אם עולה בכיתה בעיה או דילמה, שאינה מבין נושאי הלימוד שבתוכנית הלימודים, היא יכולה לעורר בתלמידים סקרנות ולשמש כנקודת מוצא לתהליך מידעני פורה ומועיל[5]. במספר בתי ספר ברחבי הארץ בחט"ע (כיתה י' - יב'), מציעים לתלמידים הגברה "מידענות" (מערכות מידע וידע) בהיקף של 5 יחידות לימוד. ההוראה בהגברה זו, מבוססת על עקרונות של למידה מבוססת פרויקט (PBL). התלמידים בונים פרויקט שיתופי, שבו עליהם לחקור על ארגון (עסקי, ציבורי, מלכ"ר), לאפיין את פעילות הארגון (מסמך אפיון), הבנת תהליכי עבודה בארגון, בניית מערכת מידע לארגון (בניית מסד נתונים ב-Access), ניתוח המידע (שאילתות, pivot באקסל), עיבוד מידע כולל הצגת מסקנות והצעות לפתרון בעיה או שיפור תהליך עבודה בארגון. המידע שהופק מאורגן בפורטל הארגון, אתר שיווקי באמצעות סביבות עבודה כמו: Shearpoint, Google Sites. במסגרת הגברה זו, התלמידים רוכשים מגוון רחב של מיומנויות המאה ה-21 כמו חיפוש והערכת מידע, ניתוח מידע והסקת מסקנות, ארגון מידע, כישורים חברתיים (אישיים ובינאישיים), חיזוק השליטה באוריינות דיגיטלית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מידענות בוויקישיתוף

פורומים וקבוצות דיון

הערות שוליים

  1. ^ רועי צזנה, שליטה ישירה, בתוך: השולטים בעתיד, ירושלים: כנרת, 2017
  2. ^ Information literacy competency standards for higher education, Association of College and Research Libraries, 2000
  3. ^ מידענות ומודיעין עסקי בעידן ה-AI, מידענות ומודיעין עסקי בעידן ה-AI, באתר הטכניון
  4. ^ מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע, מטרות וציוני דרך לכיתות גן, א'-י"ב, באתר משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, מזכירות פדגוגית, (ירושלים: ינואר 2009), עמ' 10
  5. ^ מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע, באתר משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, מזכירות פדגוגית, מטרות וציוני דרך לכיתות גן, א'-י"ב (ירושלים: ינואר 2009), עמ' 8


ניהול ידע
כללי ניהול ידע • ניהול תוכן • מבחן אמילי • למידה ארגונית • פער הידיעה-עשייה • עובד ידע • תרבות ארגונית
נושאים משלימים נתונים • מידע • ידע • מדעי המידע • מערכת מידע • מידענות • מידען • מערכת תומכת החלטה • עיבוד נתונים
אישים לארי פרוסאק
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37579118מידענות

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מידענות&oldid=2598610"