נזק היקפי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הריסות מהפצצת בעלות הברית בשוגג על בזוידנהוט ב-1945, שבה נהרגו למעלה מ-500 אזרחים הולנדים
טוקיו לאחר מתקפת ההפצצה האדירה בלילה שבין 9 ל-10 במרץ 1945, הפשיטה האווירית ההרסנית ביותר בתולדות התעופה הצבאית. בהפצצת האש בטוקיו נהרגו כ-100,000 אזרחים, אך התפוקה התעשייתית של העיר, היעד העיקרי של ההפצצה, נחתכה רק בחצי

נזק היקפי או נזק אגבי הוא נזק שנגרם אגב פעילות מסוימת, בלי שהיה מטרתה של פעילות זו. המושג צוין לראשונה לתיאור מוות מקרי ולא רצוי, פציעה או נזק אחר שנגרם, במיוחד לאזרחים, כתוצאה מפעילות צבאית,[1] ומשמש גם בהקשרים לא צבאיים.[2][3]

מאז הפיתוח של תחמושת מונחית מדויקת בשנות ה-70, צבאות ומדינות טוענים לעיתים קרובות שהם עשו מאמצים רבים כדי למזער נזקים היקפיים.

מבקרי השימוש במונח "נזק היקפי" רואים בו לשון נקייה המעודדת דה-הומניזציה של אזרחים שנהרגו או נפצעו במהלך לחימה, המשמשת להפחתת האשמה הנתפסת של מנהיגות צבאית באי-מניעת נפגעים לא-לוחמים.[4][5][6]

נזק היקפי אינו כולל אבדות אזרחיות שנגרמו כתוצאה מפעולות צבאיות שמטרתן להטיל אימה או להרוג אזרחים של מדינות אויב (למשל, הפצצת צ'ונגצ'ינג במהלך מלחמת העולם השנייה והתקפות רוסיות על תשתיות אוקראיניות המתוארת בגלוי כ"תגמול" ונועדה "להפוך ערים לבלתי ראויות למגורים").[7][8][9][10]

מקורות ושימוש

המונח "נזק היקפי" מיוחס לעיתים קרובות לכלכלן תומאס שלינג, שהשתמש בו במאמרו מ-1961 בשם "Dispersal, Deterrence, and Damage" שפורסם ב-"Operations Research".[11][12] במאמר זה שלינג דן באסטרטגיות צבאיות שמובילות מבלי משים לב להרס של אזורים אזרחיים, שאינם ממוקדים ישירות אלא מושפעים מפעולות צבאיות שנועדו להשפיע על נכסים אסטרטגיים אחרים. המונח היה בשימוש לראשונה במהלך מלחמת וייטנאם ובמשך עשורים התבסס בטרמינולוגיה של הכוחות המזוינים של ארצות הברית.[13]

במהלך מלחמת המפרץ של 1991, כוחות הקואליציה השתמשו בביטוי כדי לתאר מוות של אזרחים בהתקפות על מטרות צבאיות. לדברי הבלשנית הסקוטית דבורה קמרון,[14]

הטיעונים האורווליאניים הקלאסיים נגד שימוש בביטוי הזה יהיו ש:

  • זהו ז'רגון, ואם אנשים לא יכולים לפענח אותו, הוא מסתיר את מה שקורה בפועל;
  • זוהי לשון נקייה; מופשטת ונטולת השפעה רגשית, כך שגם אם אנשים יצליחו לקשר את הביטוי עם מעשה או אירוע אמיתי, הם יהיו מנותקים לחלוטין מרגשות כמו שאט נפש או זעם מוסרי.

החוק ההומניטרי הבין-לאומי

הצורך הצבאי, יחד עם הבחנה ומידתיות, הם שלושה עקרונות חשובים של החוק ההומניטרי הבין-לאומי, המסדירים את השימוש החוקי בכוח בסכסוך מזוין. תקיפות צבאיות הגורמות לנזק היקפי אינן מסווגות אוטומטית כפשע מלחמה – הן פשע מלחמה כאשר המטרה היא נזק מופרז או היקפי בלבד.

לואיס מורנו אוקמפו, תובע ראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי, חקר האשמות על פשעי מלחמה במהלך הפלישה לעיראק ב-2003, ופרסם מכתב פתוח המכיל את ממצאיו. סעיף שכותרתו "האשמות לגבי פשעי מלחמה" מבהיר את השימוש הזה בצורך "צבאי, הבחנה ומידתיות":

על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי ואמנת רומא, מוות אזרחים במהלך עימות מזוין, חמור ומצער ככל שיהיה, אינו מהווה בפני עצמו פשע מלחמה. המשפט ההומניטרי הבינלאומי ואמנת רומא מתירים לצדדים לוחמים לבצע התקפות פרופורציונליות נגד מטרות צבאיות,[15] גם כאשר ידוע שייגרם נזק מסוים לאזרחים או שהם יפגעו. פשע מלחמה מתרחש כאשר ישנה תקיפה מכוונת שמכוונת נגד אזרחים (עקרון ההבחנה) (סעיף 8(2)(b)(i)) או כאשר תקיפה נגד מטרה צבאית מתבצעת בידיעה שהפגיעות האזרחיות יעלו בבירור על היתרון הצבאי הצפוי (עקרון הפרופורציה) (סעיף 8(2)(b)(iv)).

סעיף 8(2)(b)(iv) מפליל שיגור תקיפה ביודעין שיגרום לאובדן חיים, פציעות לאזרחים, נזק לעצמים אזרחיים או נזק רחב היקף, ארוך טווח וחמור לסביבה הטבעית, שיהיה בבירור מוגזם ביחס ליתרון הצבאי הצפוי.

סעיף 8(2)(b)(iv) מתבסס על העקרונות שבסעיף 51(5)(b) לפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה מ-1977, אך מגביל את האיסור הפלילי למקרים שהם "בבירור" מוגזמים. יישום סעיף זה מחייב, בין היתר, הערכה של:
א. הנזק או הפגיעה הצפויים לאזרחים.
ב. היתרון הצבאי הצפוי.
ג. האם (א) היה "בבירור מוגזם" ביחס ל-(ב).[16]

שימושים לא-צבאיים בביטוי

אף על פי שלא הומצא בפועל על ידי הצבא, השימוש בו בהקשר צבאי נפוץ. עם זאת, המונח אומץ מאז באופן נרחב למקרים שאינם צבאיים, ובמיוחד למגפת הקורונה. מספר רב של מקורות רפואיים,[17] ממשלתיים[18] וכלי תקשורת[19] משתמשים במונח זה באופן נרחב ביחס למקרי מוות שנגרמו בעקיפין כתוצאה ממדיניות ממשלתית כגון סגרים, ולא ישירות על ידי הנגיף עצמו. היה ויכוח ציבורי משמעותי על אסטרטגיית הלחימה בקורונה, כאשר חלקם דגלו בהגבלות כמו סגרים להצלת חיים, כאשר אחרים טוענים כי "הנזק ההיקפי" שנגרם על ידי סגרים, מסכות והתרחקות זה מזה, עשויים למעשה לגרום ליותר מקרי מוות בטווח ארוך יותר. דוגמה לכך היא הצהרת ברינגטון הגדולה, שנחתמה לכאורה על ידי 3,500 אנשי מקצוע רפואיים ואחרים (ומוזכרת בפרלמנט הבריטי[20] ובתקשורת[21]) ובעלת דף שאלות נפוצות שכותרתו 'סגרים ונזקים היקפיים',[22] המתייחס לביטוי זה מספר פעמים.

המונח גם נמצא בשימוש קהילת המחשוב כדי להתייחס לסירוב שירות למשתמשים לגיטימיים כאשר מנהלי מערכת נוקטים באמצעי מניעה גורפים נגד אנשים מסוימים. לדוגמה, רשימות שחורות בזמן אמת המשמשות למלחמה בספאם דואר אלקטרוני בדרך כלל חוסמות טווחים של כתובות פרוטוקול אינטרנט (IP) ולא כתובות IP בודדות המשויכות לספאם, מה שעלול למנוע ממשתמשים לגיטימיים בטווחים אלה את היכולת לשלוח דואר אלקטרוני לדומיינים מסוימים.

מונח זה משומש גם לדיג, כאשר דיג לא מכוון של סוגי דגים כגון דולפינים נקרא נזק היקפי; הם פרטים שמתים עקב דיג של מטרות אחרות, כמו דיג טונה.[23]

קישורים חיצוניים

  • Roblyer, Dwight A. (28 באפריל 2003). "Beyond Precision: Issues of Morality and Decision Making in Minimizing Collateral Casualties". ארכיון מ-21 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  • USAF Intelligence Targeting Guide – Attachment 7: Collateral Damage
  • Perice, Glen A. (23 בינואר 2007). "The Culture of Collateral Damage: A Genealogy". Journal of Poverty. 10 (4): 109–123. doi:10.1300/J134v10n04_06. 18622358. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Reynolds, Jefferson D. (1 בינואר 2005). "Collateral damage on the 21st century battlefield: enemy exploitation of the law of armed conflict, and the struggle for a moral high ground". Air Force Law Review. 56: 1–109. A133368631. {{cite journal}}: (עזרה)
  • The Faces of "Collateral Damage" by Charlie Clements, Friends Journal, April 2003
  • "Collateral Damage: A Military Euphemism for Murder" by Camillo Mac Bica, Znet, 16 April 2007

הערות שוליים

  1. ↑ Holland, Joseph (2007). "Military Objective and Collateral Damage: Their Relationship and Dynamics". Yearbook of International Humanitarian Law. 7: 35–78. doi:10.1017/S1389135904000352 (לא פעיל 1 בנובמבר 2024). ISSN 1389-1359. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: DOI inactive as of 2024 (link)
  2. ↑ "Collateral Damage". Merriam-Webster Dictionary. Merriam Webster. נבדק ב-17 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ↑ "The meaning and origin of the expression: Collateral Damage". Phrase Finder UK. נבדק ב-17 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ↑ "The Political Psychology of Collateral Damage". אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ↑ Peter Olsthoorn (21 בספטמבר 2010). Military Ethics and Virtues: An Interdisciplinary Approach for the 21st Century. Routledge. p. 125. ISBN 978-1-136-89429-9. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ↑ Magedah Shabo (2008). Techniques of Propaganda and Persuasion. Prestwick House Inc. p. 134. ISBN 978-1-58049-874-6.
  7. ↑ Macintyre, Ben (21 במרץ 2014). "'The Bombers and the Bombed,' by Richard Overy". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ↑ Ivan Arreguín-Toft (19 בדצמבר 2005). How the Weak Win Wars: A Theory of Asymmetric Conflict. Cambridge University Press. pp. 30–35. ISBN 978-0-521-54869-4. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ↑ Ivan Arreguín-Toft (19 בדצמבר 2005). How the Weak Win Wars: A Theory of Asymmetric Conflict. Cambridge University Press. pp. 41–42. ISBN 978-0-521-54869-4. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ↑ Beau Grosscup (22 באוגוסט 2006). Strategic Terror: The Politics and Ethics of Aerial Bombardment. Zed Books. pp. 165–166. ISBN 978-1-84277-543-1. {{cite book}}: (עזרה)
  11. ↑ Schelling, T. C. (1961). "Dispersal, Deterrence, and Damage". Operations Research. 9 (3): 363–370. doi:10.1287/opre.9.3.363. JSTOR 167568.
  12. ↑ "In Memoriam: Thomas C. Schelling, 1921–2016". www.wcfia.harvard.edu (באנגלית). נבדק ב-2024-11-16.
  13. ↑ Rockel, Stephen J.; Halpern, Rick (2009). Inventing Collateral Damage: Civilian Casualties, War, and Empire. Between the Lines. ISBN 9781897071120.
  14. ↑ Deborah Cameron (1995). Verbal Hygiene. 2 – Restrictive practices. The politics of style. "Collateral damage" and the politics of discourse. Routledge, p. 72. מסת"ב 041510355X.
  15. ↑ סעיף 52 ל"פרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה" מספק הגדרה המקובלת למטרות צבאיות: "באשר לעצמים, מטרות צבאיות מוגבלות לאלה שבטבען, במיקומן, במטרתן או בשימושן מהוות תרומה אפקטיבית לפעולה צבאית ושהשמדתן, תפיסתן או ניטרולן המלא או החלקי בנסיבות השוררות בזמן מעניקים יתרון צבאי ברור" (מקור: לואיס מורנו-אוקמפו, עמוד 5, הערה 11).
  16. ↑ לואיס מורנו-אוקמפו מכתב התובע בנוגע לאירועי עיראק (אורכב 27.03.2009 בארכיון Wayback Machine) 9 בפברואר 2006. "האשמות בנוגע לפשעי מלחמה", עמודים 4, 5
  17. ↑ Feral-Pierssens, Anne-Laure; Claret, Pierre-Géraud; Chouihed, Tahar (באוגוסט 2020). "Collateral damage of the COVID-19 outbreak: expression of concern". European Journal of Emergency Medicine. 27 (4): 233–234. doi:10.1097/MEJ.0000000000000717. PMC 7202126. PMID 32345850. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ↑ Masroor, S. (2020). "Collateral damage of COVID-19 pandemic: Delayed medical care". Journal of Cardiac Surgery. 35 (6): 1345–1347. doi:10.1111/jocs.14638. PMC 7276840. PMID 32419177.
  19. ↑ Gorvett, Zaria (28 במאי 2020). "Why most Covid-19 deaths won't be from the virus". BBC Future. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ↑ "Covid-19: Great Barrington Declaration". The official report of all Parliamentary debates (Hansard). UK Parliament. נבדק ב-17 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ↑ Freeman, James (6 באוקטובר 2020). "Why Won't the Media Listen to These Scientists?". The Wall Street Journal. נבדק ב-17 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ↑ "Great Barrington Declaration FAQ". Great Barrington Declaration. Dr. Jay Bhattacharya, Dr. Sunetra Gupta and Dr. Martin Kulldorff. נבדק ב-17 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ↑ Chuenpagdee, Ratana; Morgan, Lance E.; Maxwell, Sara M.; Norse, Elliott A.; Pauly, Daniel (2003). "Shifting gears: assessing collateral impacts of fishing methods in US waters". Frontiers in Ecology and the Environment. 1 (10): 517–524. doi:10.1890/1540-9295(2003)001[0517:SGACIO]2.0.CO;2. JSTOR 3868162.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נזק היקפי41211400Q45939

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נזק_היקפי&oldid=3011292"