טיוטה:ספרי רבי חיים קניבסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח. תיקוני קישו"פ.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח. תיקוני קישו"פ.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ספרי רבי חיים קניבסקי
איור של רבי חיים בעת לימוד תורה
איור של רבי חיים בעת לימוד תורה
ספרי הסדרה
דרך אמונה, דרך חכמה, שקל הקדש, נחל איתן, שונה הלכות, שערי אמונה, ארחות יושר, שיח השדה, טעמא דקרא, קריית מלך, בשער המלך, יישוב הדעת, למכסה עתיק, בהיר בשחקים, ביאורים על מסכתות קטנות, פירוש על הירושלמי, קונטרס הזכרונות
מידע כללי
מאת רבי חיים קניבסקי
נושא עגלה ערופה, מצוות התלויות בארץ, בית המקדש, מעשרות, קידוש החודש, הלכה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תנ"ך, מוסר
הסכמות רבי יעקב ישראל קניבסקי
הוצאה
מקום הוצאה ישראל
תאריך הופעה ראשונה ה'תש"ח
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט מחבר:רבי חיים קנייבסקי

ספרי רבי חיים קניבסקי הם ספריו של רבי חיים קניבסקי מגדולי התורה ומנהיגי הציבור הליטאי, במגוון נושאים תורניים. הספר הראשון שכתב הוא נחל איתן על הלכות עגלה ערופה שכתב בצעירותו, והבולט בספרים הם סדרת ספרי דרך אמונה על מצוות התלויות בארץ, הסדרה כוללת חמש חלקים.

רקע

רבי חיים קניבסקי היה תלמיד חכם בעל ידע נרחב במקורות התורניים ונודע כבעל זיכרון פנומנלי בכל מרחבי התורה, כחלק מלימודו הוא עסק גם רבות בספרים פחות פופולריים כמו מדרשי חז"ל לא מפורסמים, מסכתות קטנות ואף הקדיש רבות למען לימוד התלמוד ירושלמי וסדר זרעים.

במהלך השנים כתב הרב קניבסקי עשרות ספרים חלקם קצרים וממוקדים בנושא ספציפי ונכתבו ביומי דפגרא או בזמנים דומים, לעומת זאת ישנם ספרים בהם השקיע הרב מלאכה מרובה של שנים והם יצירות המקיפות חלקים שונים, בהם בולטת כמובן הסדרה דרך אמונה שנכתבה כעין סגנון משנה ברורה על הרמב"ם חלק זרעים.

נחל איתן

ספרו הראשון של הרב, נכתב בשנת ה'תש"ט, בהיותו בגיל 21. אביו רבי יעקב ישראל קניבסקי כתב הערות על הספר והן הודפסו בתחילת הספר.

הספר כולל חידושים וביאורים על הלכות עגלה ערופה, חלק א' - ליקוט מדברי הרמב"ם, הראשונים, והאחרונים, חלק ב' - ביאור שרשי ההלכות וסוגיות הש"ס בנושא זה ופסקי הלכה למעשה.

י"ז סימני הספר: מתי נוהג דין עגלה ערופה, דין נמצא חלל, על איזה חלל עורפים, דין נודע מי הכהו, מצות המדידה, לאיזה עיר מודדים, דין הבאת העגלה, דיני העגלה, דיני עול ומלאכה, ירידתה לנחל איתן, דין נחל איתן, מצות העריפה וקבורתה, איסור הנאה בעגלה ערופה, מצות רחיצת הידים, דין אמירת הזקנים והכהנים, איסור זריעה ועבודה בנחל איתן, כפרת עגלה ערופה.

החזון איש עבר על הספר והובאו בספר דברים משמו. הרב קניבסקי כותב בהקדמה שבילדותו עסק בהלכות אלו והיו לו שאלות והערות רבות בנושא ולא היה לו איפה לעיין, כי לא נכתבו הרבה ספרים בנושא וזו מצוה שאין לה דורש ולכן החליט לכתוב את הספר.

דרך אמונה

ערך מורחב – דרך אמונה

דרך אמונה הוא סדרה בת חמשה חלקים על משנה תורה להרמב"ם - ספר זרעים, הוא מכיל שלושה נתיבים; דרך אמונה: ביאור דברי הרמב"ם והוספת דעת ראשונים נוספים ומראה מקומות על הדינים שביארו האחרונים, בעיקר מהחזון איש. ביאור ההלכה: ביאור ההלכות שהובאו בקצרה ובאופן קשה להבנה, כמו כן פלפולים בסוגיות הש"ס הנוגעים להלכות אלו. ציון ההלכה: מראה מקומות לדברים והערות קצרות.

חלק ראשון: חלק א' הלכות כלאים וחלק ב' הלכות מתנות עניים. חלק שני: הלכות תרומות, חלק שלישי: הלכות מעשר ומעשר שני, חלק רביעי: הלכות ביכורים והלכות שמיטה ויובל, חלק חמישי: השגות הראב"ד על סדר זרעים; קונטרס בארה של מרים - מקורות הרמב"ם על זרעים; מכתבים מהחזון איש על זרעים ו'רשימת הזרעים והפירות' שנזכרים ברמב"ם. בנוסף הביא בחלק זה מפתחות לספרי דרך אמונה.  

את שם הספר קרא על שם הפסוק בישעיהו[1] ”והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת ה' היא אוצרו” - "אמונת זה סדר זרעים".

בהקדמה הוא מציין שהסיבה לכך שהראשונים לא הרחיבו בהלכות אלו כי זה לא היה נוגע בזמנם, כי רוב היהודים התגוררו בחו"ל. אך בזמנינו שהישוב היהודי בארץ פרח והלכות אלו נוגעים למעשה, מסיבה זו כתב את הספר, ומוסיף שלמרות שכן נכתבו בנושא זה ספרי חיי אדם ופאת השלחן, אך הם נכתבו בקיצור. וגם ספרו של החזון איש דורש הבנה ועיון רב בכדי להבין.

על ספר זה כתב שאין להורות הלכה מספר זה אלא לשנן ולחזור את ההלכות.

הרב קניבסקי נתן את הספר להרב דוב לנדו בכדי שיעבור עליהם קודם להדפסה[2].

דרך חכמה

על משנה תורה להרמב"ם - סדר קדשים ספר עבודה, באותו מתכונת של דרך אמונה, גם הוא מכיל שלושה נתיבים; דרך חכמה: ביאור דברי הרמב"ם והוספת דעת ראשונים נוספים ומראה מקומות על הדינים שביארו האחרונים, בפרט מהחזון איש. ביאור ההלכה: ביאור ההלכות שהובאו בקצרה ובאופן קשה להבנה וכן כן פלפולים בסוגיות הש"ס הנוגעים להלכות אלו. ציון ההלכה: מראה מקומות והערות.  

חלק ראשון: חלק א': הלכות בית הבחירה, כולל דיני בית המקדש הלשכות והעזרות, הר הבית וירושלים. דיני הארון, המנורה, השלחן והמזבחות ודיני שמירה בבית המקדש. חלק ב': הלכות כלי המקדש, כולל דיני שמן המשחה והקטרת, דיני לויים וכהנים וכהנים גדולים, דיני המשמרות, המעמדות והממונים ודיני בגדי כהונה.  

את שם הספר קבע כי חכמת זה סדר קדשים ועל שם הפסוק במשלי[3] ”ד' בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעגלי יושר”.

רבי חיים קניבסקי תכנן בתחילה להמשיך את הסדרה, אך עצר מחוסר זמן עקב הזמן הרב שעסק בכתיבת תשובות לקהל, דבר שהחשיבו מאד[דרוש מקור].

שקל הקדש

גם הוא בסגנון דרך אמונה ודרך חכמה. על משנה תורה להרמב"ם - הלכות שקלים וקידוש החודש, מכיל שלושה נתיבים; שקל הקודש: ביאור דברי הרמב"ם מלוקט מדברי המפרשים והוספת דברי ראשונים נוספים ומראה מקומות לדינים שביארו האחרונים וביאור חשבונות קידוש החודש עם ציורים. ביאור ההלכה: ביאור ההלכות שהובאו בקצרה בשקל הקודש ומקורות וטעמיהם וכן פלפולים בסוגיות הש"ס שנוגעים להלכות אלו. ציון ההלכה: מראה מקומות, והערות. בסוף הספר הודפס גם השגות הראב"ד והרמ"ה על הלכות אלו וכן קונטרס מקורות הרמב"ם על הלכות אלו.

טעם ודעת

על ברייתא דמלאכת המשכן, וכולל שני נתיבים, טעם - ביאור קצר על הברייתא, עם קצת מראי מקומות בעיקר מהירושלמי. ודעת - פלפולים מסוגיות הש"ס. עם מסורת הש"ס שבו מראי מקומות מהבבלי. ובסופו נוסף עליו ביאור קצר לברייתא דמסכת מדות. בהקדמתו לספר כותב כי הסיבה שכתב פירוש על הברייתא, שברייתא עזובה היא ואין מי שלומד אותה. את הספר הוציא בשנת תשנ"ט, יחד עם הרב גדליה נדל. את שם הספר קבע על שם הפסוק בתהילים”"טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי".”

שונה הלכות

ערך מורחב – שונה הלכות (ספר)

סדרת ספרי הלכה שכתב יחד עם רבי אלעזר צדוק טורצ'ין. הם מכילים תמצית פסקי הלכה משולחן ערוך ומשנה ברורה וחידושי דינים של החזון איש והמקומות בהן הוא חולק על המשנה ברורה. את שם הספר קבע על שם הגמרא בנידה[4] ”תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר הליכות עולם לו, אל תיקרי הליכות אלא הלכות”. הספר נחשב לספר הלכה מקובל בציבור הליטאי[5].

בתשפ"א הוציא לאור מכון "שיח אמונה" את הספר משנה ברורה - שונה הלכות הכולל גם הגהות וציונים מהרב קניבסקי.

שערי אמונה

ביאורים וחידושים על מסכתות המשניות מסדר זרעים ופירוש הר"ש והרמב"ם, על מסכתות; פאה, דמאי, כלאיים, שביעית, תרומות, מעשרות, מעשר שני, חלה, ערלה, ביכורים.

ארחות יושר

ספר מוסר שעיקרו מלוקט מדברי חז"ל. נכתב בשער הספר "והוא ליקוט דברי חז"ל לחיזוק ביראת שמים ומדות טובות ותורה ותפילה ואמונה". בהקדמה הוא כותב שעל אף שהוא אינו ראוי להוכיח אחרים בדברי מוסר וקשוט עצמך ואל קשוט אחרים, אך למרות כן, כיון שהוא לא מביא מעצמו אלא מלקט מדברי חז"ל ו"אל תסתכל באומרו אלא במה שנאמר בו".

מחולק לשלושים סימנים: אמת, ביטול תורה, גמילות חסדים, דן לכף זכות, הדרת פנים, הפך בה והפך בה, השגחה, ותרנות, זריזות, חינוך, טהרה, יראת שמים, יראת חטא, כיבוד אב ואם, כבוד רבו ותלמיד חכם, כבוד חברו, כעס וקפידה, ליצנות, מדות, נקימה ונטירה, סבר פנים יפות, ענווה, פחד ודאגה, צניעות, קנאה, רוח הקדש, שמחה של מצוה, שתיקה, תורה, תפילה.

ארגון "ארחות יושר" הוציא את הספר מחדש בתוספת ביאורים ועיונים.

שיח השדה

חלק ראשון: כולל חמשה קונטרסים: השם אורחותיו: ביאורים ומקורות על הרא"ש. בשער המלך: על הקדמת הרמב"ם ומקורות וציונים לדברי ולדברי הראב"ד. מאורח יותר הודפס כספר נפרד. תשלום יפה עינים: ציונים על מסכתות טהרות, עדיות, תמיד, מדות, קינים ועוד מתלמוד ירושלמי. מאוחר יותר הודפס גם בתוך הספר בשער המלך. מראה מקום: מראה מקומות על דברים שרש"י ותוספות הביאו מהמדרש, הירושלמי והתוספתא ולא ציינו מקורות. ספר זכרון: דברים הטובים לזברון ודברים הקשים לשכחה שמבוארים בדברי חז"ל.

חלק שני: כולל ארבעה קונטרסים: ישוב הדעת: ביאורים על המהרש"א כשניח ב"יש ליישב". מאוחר יותר הודפס כספר נפרד. פתשגן הכתב: דיני כתובת קעקע. קרני חגבים: על עניני אכילת חגבים ודיניהם. קונטרס זה התפרסם בעקבות סיפור פלא שבו חגב נכנס, באורח נדיר, לביתו של הרב קניבסקי וכך הופשט לו ספק כלשהוא בעניין[6]. מאוחר יותר הודפס קונטרס זה בנפרד. קונטרס הליקוטים: עניינים שונים שהדפיס בחיבורים קודמים וליקט את כולם בקונטרס זה.  

חלק שלישי: הערות על סדר הש"ס.

שם הספר שי"ח השדה - הוא הראשי תיבות של שמו ש'מריהו י'וסף ח'יים.

טעמא דקרא

חידושים וביאורים על תנ"ך בדרך הפשט, מושתת ברובו על מאמרי חז"ל הפזורים בש"ס. יצא לאור במספר מהדורות. הרב כותב בהקדמה שהוא ליקט את חידושיו שהיה כותב לעצמו וכן מחידושיו של אביו, שחלקם נדפסו בספרו קהילות יעקב חלק ה'. רובם של הדברים כבר הודפסו בקונטרס טעמא דקרא בתוך ספר שיח השדה שיצא לאור בשנת תשכ"ח. בסוף הספר הדפיס גם הנהגות מהחזון איש כפי אשר שמע מאמו - אחות החזון איש. את מהדורת שנת תשע"ב הדפיס לעילוי נשמת אשתו בת שבע שנפטרה בשנה זו.

קרית מלך

מקורות על פסקי הרמב"ם ותיקוני טעיות שהודפסו בדפוס וילנא. מהדורה ראשונה הודפסה בשנת תשי"ח כנספח לספרי הרמב"ם, בהמשך יצאו לאור מהדורות רבות. למהדורה ראשונה כתב מכתב אביו של הרב, רבי יעקב ישראל, הוא כותב בשבח בנו המחבר, וכן כתב את סיבת קריאת שם הספר "קריית מלך" שהוא בגימטריה שם בנו הרב חיים (עם האותיות).

בשער המלך

ביאור על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה, ומקורות וביאורים על דברי הרמב"ם והראב"ד, כמו כן ידיעות וחידושים על שלשלת הקבלה - חייהם ופעולותיהם של הנביאים, השפטים והמלכים ועל שילוב הקבלה והנבואה. בסופו הדפיס גם את קונטרס תשלום יפה עינים ציונים על מסכתות מסדר טהרות. ספר זה הוציא לאור הרב יוסף אברהם וולף. הוא הודפס לראושנה כקוטנרס בתוף הספר שיח השדה חלק ראשון.

ישוב הדעת

מתרץ ומבאר את ה'ויש ליישב' של המהרש"א בספרו חידושי הלכות ואגדות. הוא הודפס לראשונה בתוך הספר שיח השדה חלק שני. בהקדמה הוא כותב בשבח הלימוד בספר המהרש"א, ומביא בשם דודו החזון איש בחשיבות הענין. חלק מהתירוצים כתב הרב בבחרותו בשנת תש"ח בעת למדו בישיבת בית יוסף בפת תקוה, אז רובם היו על מסכתות מסדרי זרעים מועד וקצת מסדר נשים. הוא מציין בהקדמה ש"הדברים נכתבו שלא בעיון הראוי, רק להעיר לב המעיין".

למכסה עתיק

ביאורי פסוקים בתנ"ך שלא מובנים (מכונים "סתומות"). את שם הספר קבע על פי דברי הגמרא בפסחים[7] ”מאי למכסה עתיק זה המגלה דברים שכיסה עתיק יומין מאי נינהו טעמי תורה”.

בהקדמה לספר הוא מביא דוגמאות לפסוקים סתומים ולא מובנים, ביניהם: "ויאמרו איש אל רעהו" (מי אמר למי?); "וימצאהו איש" (איזה איש?) "ויאבק איש"; "ויאמרו איש אל אחיו" (אילו אנשים?) ו"ויאמר לאשר אל ביתו" (מי אמר?); וגם מדברי חז"ל, כגון: "וכן ביהי הלילה ההוא"; "ויהי היום"; "בעצם היום" (איזה יום?); "ימים רבים" (כמה?); "עם רב" (כמה?), ועוד.

את עיקר הביאורים הוא מביא מדברי חז"ל במקומות אחרים שעל פיהם מובנים הדברים, ובמקומות שיש כמה דעות, הביא את את כולם.

בהיר בשחקים

ביאור על ספר הבהיר של רבי נחוניא בן הקנה. יצא לאור על ידי בן הרב, הרב אברהם ישעיהו קניבסקי. הביאור הוא בדרך הפשט, ונכתב בקיצור.

מסכתות קטנות

ביאורים על חלק מהמסכתות קטנות, כולם באותו מתכונת, מחולק לשני נתיבים, הנתיב הראשון הוא ביאור הדברים בדרך פשט, מלוקט מפירוש רש"י, תוס' ושאר ראשונים ומפרשים, והנתיב השני מפלפל בסוגיה ובנושאים הקשורים לזה בתלמוד.

  • ברייתא מסכת גרים - עם ביאור אמת וצדק על מסכת גרים, בסופו גם ביאור על שולחן ערוך יורה דעה הלכות גרים, מלוקט מראשונים ואחרונים. בהקדמתו הוא מבהיר כי הוא עדיין לא ראה מי שחיבר חיבור על הלכות גרים, הוא גם כותב שהוא לא כתב את הדברי לפסיקת הלכה למעשה אלא להעיר לב המעיין.
  • ברייתא מסכת עבדים - עם ביאור קנין הגוף וקנין פירות, על מסכת עבדים.
  • ברייתא מסכת כותים - עם ביאור מצרף ומטהר, על מסכת כותים. בסופו ביאור על ברייתא דמזלות ויסוד העיבור.
  • ברייתא מסכת ציצית - עם ביאור תכלת וארגמן, על מסכת ציצית.
  • מסכת ספר תורה עם ביאור קלף ודוכסוסטוס, על מסכת ספר תורה.
  • ביאור על מסכת כלה רבתי. יצא לאור מכתבי הרב ולא על ידו.

פירוש על הירושלמי

ביאור קצר ותמציתי על התלמוד ירושלמי שלוקט מתוך שיעורי הרב שמסר לעילוי נשמת אביו רבי יעקב ישראל קניבסקי.

הספר נערך על ידי חתנו של הרב, הרב זליג ברוורמן ראש ישיבת דרך אמונה וישיבה גדולה רוז'ין סאדיגורה. הרב ברוורמן כותב בהקדמה שמכיוון שלימוד הירושלמי הוא קשה ושיבושים נפלו בו במהלך הדורות, לכן נטל על עצמו חותנו לחבר ביאור קצר בדרך הפשט, מושתת על פירושי הראשונים והאחרונים על הירושלמי. בסופו הודפס גם גליונות הגריי"ק, ביאורים על הירושלמי מכתבי אביו רבי יעקב ישראל. יצאו לאור על סדרי זרעים מועד וחלקים מסדר נשים.

בתלמוד ירושלמי שיצא לאור במהדורת עוז והדר שולב פירוש זה על צורת הדף.

קונטרס הזכרונות

הרב קניבסקי כתב מחברות עם הוראות ועובדות מדודו החזון איש. הוא יצא לאור כספר באדר ב' תשפ"ד, על ידי בנו הרב יצחק שאול. הרב קניבסקי כתב בשער הכתבים "רשמתי לזכרון דברים ששמעתי מפי מרן החזון איש זצ"ל ומה שהעידו אנשים נאמנים משמו".

מתשובותיו

רבי חיים קניבסקי נהג להשיב לשואלים, בכתב ובעל פה. במהלך השנים הצטברו אלפים רבים של תשובות. במשך השנים יצאו ספרים רבים מתשובותיו. כאשר ביקשו המו"לים את רשותו להדפיסם, הסכים להם הרב בתנאי שיציינו שאין לסמוך על הספר למעשה.

שו"ת דעת נוטה

שו"ת דעת נוטה הוא המרכזי שמבין ספרי תשובותיו שיצאו לאור, הספר יצא על ידי בנו הרב יצחק שאול קניבסקי שפיקד על מלאכת העריכה שהתבצעה על ידי אברכים וכמו כן רבי חיים בעצמו עבר על הספר והגיהו. המקורות לספר, בשונה מהמקורות של שאר ספרי השו"ת שיצאו מתשובותיו, הם העתקות מכתב ידו של רבי חיים מהתשובות שענה לשואלים, שנשמרו הודות למנהגו של רבי חיים להעתיק את התשובות שענה ולשומרם.

הספרים הראשונים ערוכים על סדר שולחן ערוך אורח חיים ומביא בכל נושא שאלות בהלכה ששאלו את רבי חיים ואת תשובותיו. העורכים הוסיפו מדור מקורות וביאורים להרחיב ולבאר את תשובותיו של רבי חיים שמתאפיינות בתמצות וקיצור לשון.

על פי העורכים שם הספר נבחר על ידי רבי חיים בעצמו להורות שאיננו מתכוון להכריע את הספקות אלא להביע להיכן דעתו נוטה בכל עניין, כמו כן 'שו"ת דעת נוטה' הוא בגימטריה 'מרן הגאון הר"ח קניבסקי שליט"א'.

ספרים מתשובותיו

  • שו"ת - שאלות שנשאל על ידי גיסו הרב יצחק זילברשטיין ותשובותיו של הרב.
  • שו"ת אילן חיים - שאלות שנשאל על ידי הרב אילן גרינוולד. כולל שני חלקים, על אורח חיים ועל חומש בראשית.
  • אגרות וכתבים - מכתבים שהשיב וכתב רבי חיים בעצמו בכל חלקי התורה, וכן בנושאים ציבוריים. לוקט ונערך על ידי תלמידו הרב יעקב חלופסקי.
  • שו"ת דולה ומשקה - שאלות שנשאל על ידי הרב אברהם חיים שציגל, בארבעת חלקי השלחן ערוך.

הנצחות

קישורים חיצוניים

באוצר החכמה

בהיברובוקס

הערות שוליים