לדלג לתוכן

טארק אל-עיסאמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
טארק אל-עיסאמי
מפלגה PSUV (2007–2023)

טארק זידאן אל-עיסאמי מאדה [א] (בספרדית: Tareck Zaidan El Aissami Maddah, בערבית: طارق زيدان الأمين العيسمي مداح; נולד ב-12 בנובמבר 1974)[1] הוא פוליטיקאי ונצואלני ופושע שכיהן כסגן נשיא ונצואלה בין השנים 2017–2018, שר התעשיות והייצור הלאומי החל מ-14 ביוני 2018, וכשר הנפט מ-27 באפריל 2020 עד 20 במרץ 2023.[2] בעבר היה שר הפנים והמשפטים (2008–2012), מושל ארגואה (2012-2017).

בעת שהיה סגן נשיא ונצואלה הוא הואשם אל-עיסאמי במעורבות בשחיתות, הלבנת הון וסחר בסמים הקשורים גם לחזבאללה.[3][4][5] ב-2019, רשות ההגירה והמכס של ארצות הברית (ICE) הוסיפה את אל-עיסאמי לרשימת המבוקשים ביותר של ICE.[6]

ב-20 במרץ 2023, במהלך חקירת שחיתות, התפטר אל-עיסאמי מכל תפקידיו[7] ונעצר על ידי משרד התובע הוונצואלי באשמת בגידה, הלבנת הון וקשר פלילי. ככל הידוע הוא נמצא בוונצואלה ולא הוסגר לארצות הברית. ועל ראשו הוכרז פרס של 10 מיליון דולר.[8]

קורות חיים

דודו של אל-עיסאמי, שיבלי אל-עיסאמי, בחליפה, לצד סדאם חוסיין ביולי 1989.

אל-עיסאמי נולד ב-12 בנובמבר 1974 במדינת מרידה, ונצואלה,[1][9] כאחד מחמשת ילדי הוריו. אמו היא לבנונית,[10] אביו, זידאן אל אמין אל-עיסאמי, הידוע גם כקרלוס זיידן, היה מהגר דרוזי מג'בל אל-דרוז בסוריה,[11] שהיה היה ראש מפלגת הבעת' העיראקית המקומית בוונצואלה והיה לו קשרים עם תנועות פוליטיות שמאלניות במזרח התיכון.[9][12] בן משפחה נוסף של אל-עיסאמי שהיה מעורב בתנועת הבעת' היה שיבלי אל-עיסאמי (אנ'), שהיה עוזר המזכיר הכללי של מפלגת הבעת' העיראקית.[13]

לימודים

אל-עיסאמי למד משפטים וקרימינולוגיה באוניברסיטת האנדים (ונצואלה) (אנ') והיה תלמידו של אדאן צ'אבס, אחיו הבכור של הוגו צ'אבס. ב-1997 הוא הצטרף למנהל הנוער הלאומי של תנועת הרפובליקה החמישית כדי לתמוך בבחירתו של הוגו צ'אבס.[14]

הוא סיים את לימודיו לתואר שני בהצטיינות יתרה.[9]

קריירה פוליטית

אונידקס

ב-2003,החל עיסאמי לעבוד במשרד הלאומי לזיהוי וזרים -ONIDEX (National Office of Identification and Foreigners).[9]

האספה הלאומית ומשרד הפנים

לאחר שעבר לעיר הבירה קראקס, ניהל אל-עיסאמי מסע בחירות וב-2005 התמנה לחבר באספה הלאומית.[9][14]

אל עיסאמי, לצד הנשיא ניקולס מדורו, מגישים לוולדימיר פוטין את "מפתח העיר" קראקס. אפריל 2010.

בין השנים 2007 ל-2008, שירת עיסאמי במשרד הפנים כסגן שר לביטחון פנים[14][15] ובספטמבר 2008, מונה לשר הפנים והמשפטים.[16] בשנת 2009, הוא הצהיר כי פעולות המאבק בסמים בוונצואלה השתפרו לאחר גירוש מינהל אכיפת הסמים של ארצות הברית (DEA) מוונצואלה, וציין כי סוכנויות המאבק בסמים של ממשלת קולומביה וארצות הברית "הפכו לקרטלים חשובים של סחר בסמים". ב-24 באוגוסט 2011, אל עיסאמי הודיע על איסור על שימוש פומבי בנשק חם בוונצואלה. אל עיסאמי עמד בראש משרד הפנים והמשפטים עד שנבחר למושל ב-2012.

מושל

אל-עיסאמי כיהן כמושל ארגואה בין השנים 2012–2017. תעשייה אווירית קודס האיראנית קודס תעופה, אשר קיבלה סנקציות במסגרת החלטת מועצת הביטחון 1747 של האו"ם משנת 2007, פועלת באראגואה מאז 2008 בשיתוף פעולה עם חברת התעשיות הצבאיות של הכוחות המזוינים הלאומיים הבוליבריים של ונצואלה. הפרויקט המשותף נמשך לאורך כל כהונתו של אל-עיסאמי.[17]

בזמן שכיהן כמושל ארגואה, אל-עיסאמי "ניהל כוח משטרה שהפך לאחד האלימים והפוגעניים ביותר במדינה".[18] למרות חקיקת 21 תוכניות ביטחון לארגואה, האלימות המשיכה לעלות, כאשר שיעור הרציחות עמד על 142 רציחות לכל 100,000 אזרחים בשנת 2016.[19]

סגן נשיא

הנשיא ניקולס מדורו מינה את אל-עיסאמי לסגן הנשיא ב-4 בינואר 2017[20] וכפועל יוצא, הוא היה המנהל של SEBIN, סוכנות המודיעין של ונצואלה.[21]

ב-26 בינואר 2017, פרסם הנשיא מדורו צו, בו קבע כי כל הנושאים הכלכליים יהיו בסמכותו של אל-עיסאמי ובכלל זה לחוקק צווים על "הכל, החל ממיסים ועד הקצאות מטבע חוץ לחברות בבעלות המדינה", כמו גם "שיטות גיוס עובדים ועד למפעלים בבעלות המדינה". צעד זה הפך את אל-עיסאמי לאחד האנשים החזקים ביותר בוונצואלה.[22]

שר התעשייה והייצור הלאומי

ביוני 2018, אל-עיסאמי מונה לשר התעשייה והייצור הלאומי, והוטל עליו לפקח על הייצור המקומי של ונצואלה.[23] בנוסף בזמן הוא מונה לדירקטור חיצוני, בחברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, PDVSA.[24]

סיום כהונתו

אל-עיסאמי התפטר מתפקידו ב-20 במרץ 2023 והתפטרותו התקבלה על ידי הנשיא מדורו. ההתפטרות באה על רק חשדות לשחיתות וכן ניהול פיננסי כושל.[25] הוא נעצר על ידי משרד התובעת הוונצואלית באשמת בגידה, הלבנת הון וקשרים פליליים.[26]

חשדות

חשדות לסחר בסמים והלבנת הון

 

מצגת של משרד האוצר של ארצות הברית על רשת סחר הסמים והלבנת הון של טארק אל-עיסאמי.[27]

מאז 2011, ניהלו שלטונות המכס והגירה יחד עם המנהל לאכיפת הסמים של ארצות הברית חקירה בעניינו של אל עיסאמי, בגין מעשי הלבנת הון במזרח התיכון, ובפרט בלבנון.[28] על פי הוול סטריט ג'ורנל, החל מ-2015 הורחבו החשדות גם לתחום סחר בסמים.[29] רפאל איסאה (אנ'), קודמו של עיסאמי בתפקיד מושל ארגואה, הצהיר כי אל-עיסאמי קיבל שוחד מברון הסמים וליד מקלד (אנ') כדי לקבל משלוחי סמים בוונצואלה.[30] וליד מקלד עצמו מסר לסוכני DEA כי בין השנים 2007 ל-2012, הוא שילם לאחיו של אל-עיסאמי, פיראס אל-עיסאמי, והורה להם להלבין את הכסף בתעשיית הנפט הוונצואלית.[19]

ב-13 בפברואר 2017 הוטלו על אל-עיסאמי סנקציות של משרד האוצר האמריקאי. גורמים אמריקאים האשימו אותו בסיוע למשלוחי סמים מוונצואלה למקסיקו ולארצות הברית והקפיאו נכסים בשווי עשרות מיליוני דולרים שלכאורה שייכים לאל-עיסאמי.[31] למחרת, האספה הלאומית של ונצואלה, שנשלטה על ידי האופוזיציה, הצביעה בעד פתיחת חקירה על מעורבותו לכאורה של אל-עיסאמי בסחר בסמים.[32] אל-עיסאמי הכחיש כל עבירה פלילית והנשיא מדורו הגן עליו באומרו כי "ונצואלה תגיב, צעד אחר צעד, באיזון ובכוח... הם יחזרו בהם ויתנצלו בפומבי בפני סגן הנשיא שלנו", תוך שהוא מציין כי אל-עיסאמי עצמו, עצר מעל 100 סוחרי סמים, מתוכם 21 הוסגרו לארצות הברית.[33] במכתב פתוח, שפורסם כפרסומת בניו יורק טיימס, הצהיר אל-עיסאמי: "אין לי נכסים או חשבונות בארצות הברית או בכל מדינה אחרת בעולם, וזה גם אבסורד וגם פתטי שגוף מנהלי אמריקאי, מבלי להציג כל ראיה, נוקט בצעד להקפאת סחורות ונכסים שאינם כלל בבעלותי".[34]

ב-2019, רשות ההגירה והמכס של ארצות הברית הכלילה את אל-עיסאמי ברשימת 10 המבוקשים הנמלטים ביותר.[6] ב-26 במרץ 2020, הציע משרד החוץ האמריקאי, פרס בן 10 מיליון דולר, עבור מידע שיביא אותו לדין בקשר לסחר בסמים ונרקו-טרור.[35]

תקרית נרקוסוברינוס

בעקבות מעצרים בפרשת נרקוסוברינוס (Narcosobrinos), שבה הורשעו אחייני הנשיא מדורו בהברחת 800 ק"ג קוקאין לארצות הברית, נמצאו לכאורה קשרים בין אל-עיסאמי לבין שותף שנעצר בהונדורס.[36]

על פי מידע שנמסר לעיתון El Nuevo Herald, Roberto de Jesús Soto Garcia, ההונדורסי, סיפק לוגיסטיקה למשלוחי הסמים של אחייני מדורו, סייע גם ל"אל-עיסאמי... כבר תקופה ארוכה".[9]

אחייניו של מדורו, מסרו בעדותם כי הקוקאין שהיה אמור להישלח לארצות הברית, סופק לכאורה על ידי אל-עיסאמי.[9]

האשמות ברשת טרור

דו"ח של המכון להבטחת חברה חופשית (Center for a Secure Free Society) מ-2014 טען כי אל-עיסאמי בנה "רשת פיננסית מתוחכמת וצינור פשע-טרור" להעברת מיליטנטים איסלאמיים לוונצואלה ולמדינות שכנות, ולהעברת כספים בלתי חוקיים, מלטינו אמריקה למזרח התיכון. הרשת כוללת 40 חברות קש עם חשבונות בבנקים בוונצואלה, פנמה, קוראסאו, סנט לוסיה, מיאמי ולבנון, וכי הרשת מעורבת גם בהברחת סמים.[9] סגן נשיא ונצואלה, לשעבר, חוסה ויסנטה רנגל (אנ') גינה את הדו"ח כ"קמפיין מתואם" של המכון וממשלת קנדה, נגד ונצואלה. שגריר קנדה, בן רוסוול, הכחיש את ההאשמות.[37]

רוברט מורגנטאו (אנ'), תובע מחוז ניו יורק, אמר כי כאשר אל-עיסאמי עמד בראש רשות הדרכונים של ונצואלה, הוא הנפיק דרכונים לחברי חמאס וחזבאללה, וייתכן שגייס ונצואלים-ערבים לאימונים אצל חזבאללה בדרום לבנון.[37]

בפברואר 2017 דיווחה רשת CNN כי ממשלת ונצואלה מכרה דרכונים אמיתיים לאזרחים מסוריה, פלסטיין, עיראק ופקיסטן, תמורת 5,000–15,000 דולר לדרכון. עובד לשעבר בשגרירות ונצואלה בדמשק, חשף מסמכים בנושא. דו"ח מודיעין סודי קישר את אל-עיסאמי ל-173 דרכונים ותעודות שהונפקו בין 2008–2015 לאנשים מהמזרח התיכון, חלקם מקושרים לחזבאללה.[9][37]

ממשלת ונצואלה לא חקרה את ההאשמות, אלא פתחה בחקירה בנושא "הדלפת מסמכים סודיים". בעקבות הפרסום דרש מדורו, ש-CNN תעזוב את ונצואלה.[9][37]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טארק אל-עיסאמי בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ↑ es

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Biografía | Tareck El Aissami, tareck.psuv.org.ve
  2. ↑ Venezuela oil minister resigns as Nicolás Maduro cracks down on corruption, www.ft.com (באנגלית)
  3. ↑ Press, Associated (2017-02-14). "US accuses Venezuelan vice-president of role in global drug trafficking". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2026-04-08.
  4. ↑ Josep Freixes, Hezbollah in Latin America: Colombian Police Operation Reveals Possible Links, colombiaone.com, ‏August 14, 2024
  5. ↑ Casey, Nicholas (2019-05-02). "Secret Venezuela Files Warn About Maduro Confidant". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2026-04-08.
  6. ^ 6.0 6.1 ICE: Former Venezuelan VP among 10 most wanted fugitives, AP News, ‏2019-07-31 (באנגלית)
  7. ↑ Vyas, Kejal (2023-03-20). "Venezuela Oil Minister Resigns Amid Widening Corruption Probe". Wall Street Journal (באנגלית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2026-04-08.
  8. ↑ Wanted: Narcotics Reward Program - Venezuelan Targets, United States Department of State (באנגלית)
  9. ^ 9.00 9.01 9.02 9.03 9.04 9.05 9.06 9.07 9.08 9.09 Rosati Andrew, Venezuela’s New Iron-Fisted Boss Facing U.S. Trafficking Probe, bloomberg.com, ‏6 February 2017
  10. ↑ Guardian Nigeria, Venezuela president names new potential successor, The Guardian Nigeria News - Nigeria and World News, ‏2017-01-05 (באנגלית)
  11. ↑ "Opinion | The U.S. Treasury says that Venezuela's vice president is a drug trafficker". The Washington Post (באנגלית). 2017-02-14. ISSN 0190-8286. נבדק ב-2026-04-08.
  12. ↑ Tareck El Aissami, el político chavista compañero de Diosdado en el Cartel de los Soles, diariolasamericas.com, ‏2015-01-30 (ב־)
  13. ↑ Revelan detalles del polémico perfil de Tareck El Aissami, diariolasamericas.com, ‏2017-02-11 (ב־)
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Jim Wyss, Venezuela’s Maduro names controversial vice president — and potential, miamiherald.com, ‏January 4, 2017
  15. ↑ venezueladmin, Venezuela : National Citizen Security Council created, Venezuelanalysis, ‏2008-02-23 (באנגלית)
  16. ↑ Documento sin título, www.escondiendolanoticia.com
  17. ↑ "Venezuela Tees Up Its Next Dictator". Wall Street Journal (באנגלית). 2017-01-06. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2026-04-11.
  18. ↑ Herrero, Ana Vanessa; Casey, Nicholas (2017-02-14). "U.S. Imposes Sanctions on Venezuela's Vice President, Calling Him a Drug 'Kingpin'". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2026-04-11.
  19. ^ 19.0 19.1 Revelan detalles del polémico perfil de Tareck El Aissami, diariolasamericas.com, ‏2017-02-11 (ב־)
  20. ↑ Ellsworth, Brian. "Venezuela names economy czar, oil minister in cabinet shuffle" (באנגלית). נבדק ב-2026-04-11.
  21. ↑ Lapatilla, Con su nuevo cargo, Delcy Rodríguez será la responsable del Sebin, LaPatilla.com, ‏2018-06-14 (בספרדית)
  22. ↑ Maduro hands wide ranging powers to... vice President, bloomberg.com
  23. ↑ Venezuela: Maduro replaces VP, promises 'new start', dw.com (באנגלית)
  24. ↑ Lapatilla, La experiencia brilla por su ausencia en la nueva Junta Directiva de Pdvsa (Gaceta Extraordinaria), LaPatilla.com, ‏2018-09-08 (בספרדית)
  25. ↑ Regina Garcia Cano, Venezuela oil czar in surprise resignation amid graft probes, AP News, ‏2023-03-21 (באנגלית)
  26. ↑ Jorge Rueda, Regina Garcia Cano, Former Venezuelan oil minister is arrested in connection with corruption probe, authorities say, AP News, ‏2024-04-09 (באנגלית)
  27. ↑ US Accuses Venezuela VP of Major Role in International Drug Trafficking, Voice of America, ‏2017-02-13 (באנגלית)
  28. ↑ Rosati Andrew, Venezuela’s New Iron-Fisted Boss Facing U.S. Trafficking Probe, bloomberg.com, ‏6 February 2017
  29. ↑ Kurmanaev, Anatoly (2017-01-05). "Venezuelan Leader Nicolás Maduro Shakes Up Cabinet". Wall Street Journal (באנגלית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2026-04-08.
  30. ↑ Córdoba, José de; Forero, Juan (2015-05-18). "Venezuelan Officials Suspected of Turning Country into Global Cocaine Hub". Wall Street Journal (באנגלית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2026-04-08.
  31. ↑ Press Briefing by Press Secretary Sean Spicer – The White House, trumpwhitehouse.archives.gov
  32. ↑ finanzas.com, Parlamento venezolano investigará acusaciones de EEUU contra El Aissami, ‏2017-02-14 (בספרדית)
  33. ↑ Casey, Nicholas (2017-02-15). "Venezuela Closes Ranks Around Sanctioned Vice President, Tareck El Aissami". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2026-04-08.
  34. ↑ Christopher Woody, Venezuela's vice president took out a full-page ad in The New York Times to defend himself against sanctions, Business Insider (באנגלית)
  35. ↑ Tareck Zaidan El Aissami Maddah- New Target, United States Department of State (באנגלית)
  36. ↑ Venezuela Investigative Unit, Arrest of Third Suspect May be Game Changer in Venezuela's 'Narco Nephews' Case, InSight Crime, ‏2017-03-27 (באנגלית)
  37. ^ 37.0 37.1 37.2 37.3 B. J. Siekierski, In Venezuela, Canadian envoy takes to Twitter to refute conspiracy theories, iPolitics, ‏2014-10-21 (באנגלית)

טארק אל-עיסאמי43075592Q506399

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טארק_אל-עיסאמי&oldid=3753389"