חסידות סאווראן
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט-יתר מורכב של הקשרים המשפחתיים, ניסוח.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט-יתר מורכב של הקשרים המשפחתיים, ניסוח. |
חסידות סאווראן (סאוורן, סוורן) היא חסידות שמקורה בעיירה סאווראן ופעלה באזור ווהלין ופודוליה שבמרחב האוקראיני ובבסרביה ומולדובה שבמרחב הרומני. מייסד החסידות היה רבי משה צבי מסאווראן. במקביל, אחיו רבי אריה לייב מבנדרי גם הקים חצר ושושלת חסידית.
תולדות החסידות
רבי משה צבי מסאווראן
ערך מורחב – רבי משה צבי מסאווראן
רבי משה צבי גוטרמן נולד בשנת תקל"ה (1775) לרבי שמעון שלמה (כ"א באייר תק"נ או תקפ"ב), המגיד מסאווראן. רבי משה צבי היה תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז', רבי לוי יצחק מברדיצ'וב ושל הסבא משפולי. כמו כן נסע לרב מאפטא. היה חתנו של רבי דוד מסטפין. לאחר פטירת הרב מאפטא נחשב ל"זקן האדמו"רים", וחסידיו נמנו באלפים. עמד בראשות כולל ווהלין שבטבריה, והתפרסם בין השאר בשל התנגדותו החריפה לחסידות ברסלב. כיהן כרב בברדיצ'וב וממנה עבר לסאווראן שבפודוליה. בסוף ימיו עבר לטשיטשלניק. נפטר בכ"ה בטבת תקצ"ח.
דברי תורתו הודפסו בספר "ליקוטי שושנים" על ידי תלמידו רבי עזריאל דב אב בית דין קארסאן. חתנו היה רבי ישראל (חותנם של רבי משולם זוסיא השיל מזינקוב, רבי יוסף אלתר מקאסוב ורבי יהודה אריה מבאהפלי צאצא של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל).
המשך השושלת
בנו היה רבי שלמה גוטרמן מסאווראן. היה חתנו של רבי אברהם מסקווירא בן רבי אהרן מטיטיוב[1]. כיהן בטשיטשלניק. נפטר בי"ד בתמוז תר"ח בליבצ'וק.
בני רבי שלמה היו:
- רבי משה מטשיטשלניק, חתן רבי יוחנן מרחמסטריווקא. נפטר בכ"א בחשוון. חתניו היו אחייניו: רבי מנחם נחום מטאלנא טולטשין (בן לאחותו, אשת רבי מרדכי מטולנא) ורבי שמעון שלמה מאליק (בן לאחותו, אשת רבי מרדכי מאליק).
- רבי דוד מסאווראן, נפטר בז' בחשוון תרע"ג והיה האדמו"ר האחרון בסאווראן. היה חתנו של רבי מנחם נחום מלויעב ובזיווג שני חתן קרובו רבי שמעון שלמה מבנדרי. ילדיו היו רבי שלמה שנפטר בחייו, רבי משה מקייב (חתן רבי מרדכי דב מהורניסטייפול), חתנו רבי חיים דב מווסלוי וחתנו רבי משה מאודסה בן רבי מרדכי מרחמסטריווקא.
- רבי ברוך. חתנו בזיווג ראשון של רבי דוד מזבלטוב.
- חתניו היו רבי מרדכי מאליק, רבי מרדכי מטאלנא, רבי דוד מסקווירא, הרב יוסף זילברפרב מרובנה[2] והרב דב מסמילא.
בנו של רבי משה מטשיטשלניק היה רבי שמעון שלמה חתן דודו רבי מרדכי מאליק ובזיווג שני חתן האדמו"ר מקוידנוב. נפטר בי"א בסיוון ה'תר"פ.
את מקומו מילאו בניו רבי מרדכי (חתן רבי נחמיה מקוידנוב-ברנוביץ') ורבי ברוך. בנו השלישי רבי ישראל עבר לברשד. רבי מרדכי עבר לאחר מכן לריבניץ. במלחמת העולם השנייה עבר לקזחסטן והתיישב באלמה-אטה שם נפטר ב-ו' בסיוון ה'תש"ו. רבי ברוך נשאר בטיטשלניק שם פעל רבות לצורכי היהודים ולצרכים רוחניים. נפטר בכ"ט בכסלו ה'תשי"א.
שושלת סטנוביץ
בנו של רבי ברוך בן רבי שלמה היה רבי משה צבי הגר אב בית דין סטנוביץ. נולד בשנת תר"ב גדל אצל סבו רבי דוד הגר מזבלטוב ואצל אביו-חורגו רבי יוסף באב"ד. היה נשוי למרים יענטא בת רבי יוסף מטיברוב, בן רבי ישראל זיס מליטשניץ (נכד רבי רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב ורבי יוסף מיאמפולה, וחתן רבי אברהם יהושע השיל מאפטא). היה חסידו של רבי מנחם מנדל הגר (צמח צדיק) מויזנ'יץ. על פי הוראת רבו כיהן באדמו"רות. נפטר בכ"ט בטבת ה'תרנ"ו. בנו הגדול היה רבי יצחק מאיר (להלן). בן נוסף היה רבי יעקב מפשקאן-יאשי. בן נוסף היה רבי יחיאל ברוך התגורר וכיהן בארצות הברית. בתו דינה נישאה לרבי אהרן ברנשטיין, ובתו אסתר היתה נשואה בזיווג שני לרבי אהרן רוקח מבעלז.
את מקומו של רבי משה צבי מילא בנו רבי יצחק מאיר. נולד בשנת ה'תרכ"ב, נישא ללאה בת רבי ישכר דוב באב"ד רבה של בוסק, נפטר בכ"ז בניסן ה'תרפ"ו. בתו ברכה נישאה בזיווג שני לרבי העניך מייער מסאסוב. בנו רבי יהודה זונדל הקים מחדש את החסידות בארץ לאחר השואה.
שושלת בנדר
- ערך מורחב – רבי אריה לייב מבנדר
בנו השני של רבי שמעון שלמה המגיד מסאווראן היה רבי אריה לייב מבנדר. היה חתנו של רבי אברהם מקוריסטשוב (חתן המאור עיניים) ובזיווג שני חתן רבי יהודה מאיר משפיטובקה. היה תלמידו של רבי ברוך ממז'יבוז' וכן קיבל מגיסו רבי שלום שכנא מפראהביטש. היה מראשוני מפיצי החסידות בבסרביה. נפטר בג' בתמוז תרי"ד.
- בנו רבי שמעון שלמה מבנדר מילא את מקומו. מחבר הספר "אור השמש", חתן רבי חיים משה בן רבי דוד מסטפין. נפטר בכ' באדר ב' תרכ"ד.
החסידות לאחר השואה
נצר לשושלת, רבי יהודה זונדל הגר (בנו של רבי יצחק מאיר מסטנוביץ) נולד בכ"ד בשבט תרס"ו. בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל בבחרותו, ולמד בישיבת שפת אמת בירושלים. היה תלמידו של רבי יהודה לייב הלוי אשלג. נשא את פרידא גיטל בת רבי שמואל אהרן ובר (נפטרה בכ"ד בניסן תש"מ)
לאחר פטירת אביו, סירב לחזור לאירופה למלא את מקומו, וכיהן כאדמו"ר מסאווראן הראשון בארץ ישראל, בשכונת קטמון בירושלים. היה חתנו של רבי שמואל אהרן ובר. נפטר בט"ז בסיוון תשנ"ג. ספרו רמזי דברים. בין חתניו היו רבי שמואל אלעזר היילפרין רב שכונת בית ישראל בירושלים, רבי משה יוסף מילצקי דיין בבית הדין הרבני בירושלים ורבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב.
בני רבי יהודה זונדל:
- רבי יצחק מאיר הגר (כ' בכסלו תרצ"א - י' בחשוון תשפ"ב), חתנו של רבי משה אדלר[3]. כיהן כאדמו"ר מסאווראן בשכונת שיכון הרבנים וכן היה חבר בנשיאות מכון אוצר הפוסקים.
- בנו הרב יוסף ירוחם פישל הגר (נולד בג' בסיוון ה'תשט"ו), הוא עורך ומהדיר ספרים בתורת ובתולדות החסידות, שרובם נערכו במסגרת מכון מעין החסידות [4] שבראשו עומד[5], וכן כותב מאמרים בתולדות החסידות[6]; החל מפטירת אביו מכהן כאדמו"ר מסאווראן בשכונת אונסדורף בירושלים[7] וכנשיא מכון מעין החסידות.
- בנו הרב ישכר דב הגר, מכהן כאדמו"ר מסאווראן בביתר עילית.
- רבי ישכר דב הגר (ד' בניסן תרצ"ט - י"ג בתמוז תשע"ג) חתן הרב אברהם לייב קליין. שימש כאב בית דין בית הדין הרבני בירושלים. שימש כאדמו"ר מסאווראן בשכונת הר נוף בירושלים.
- בנו הגדול הרב מנחם הגר, מכהן כאב"ד בבית הדין הרבני ירושלים וכאדמו"ר מסאווראן בית מדרשו בשכונת נווה צבי בירושלים וכנשיא "אוצר הפוסקים". כן הקים בית הוראה בבית מדרשו.
- בנו הרב יצחק מאיר הגר, מכהן כדיין בבית הדין 'הישר והטוב' באשדוד, וכאדמו"ר מסאווראן בבית מדרשו של אביו בהר נוף, תחת נשיאותו בתי מדרש וקהילות בשכונת רמות בירושלים, בבית שמש ובביתר עילית. הקים ישיבה קטנה וישיבה גדולה 'קדושת יששכר' על שם אביו. במוסדות שבנשיאותו פועל מכון להוצאת ספרי החסידות 'גנזי שושנים'.
- בנו הרב זאב וואלף הגר מכהן כראש הישיבה של החסידות, ישיבה קטנה 'קדושת יששכר' וכמשפיע בחסידות.
- בנו הרב פנחס דוד הגר, מכהן כאדמו"ר מסאווראן בביתר עילית.
- רבי בן ציון הגר (כ"ג בשבט תש"א - כ' בתשרי תשע"א) כיהן כאדמו"ר מזבלטוב בירושלים. חתן רבי אהרן זלצר מחבר הספר ליקוטי זוודא קלילא. בנו הרב משה לייב (חתן רבי מאיר הלברשטאם מטשאקאווא), ממלא את מקומו בבית שמש. בנים נוספים הם הרב יצחק מאיר (חתן רבי אלעזר מרדכי קעניג רב קהילת ברסלב בצפת) רב קהילת בנין ציון שעל ידי חניכי הישיבות בבית שמש, הרב ישראל[8] מכהן כראש כולל חושן משפט בלייקווד והרב דוד מנחם מנדל, ראש חבורה בישיבת מיר.
נצר נוסף מגזע רבי שלמה מסאווראן-טשיטשלניק, רבי מנחם מנדל שטיין (בנו של רבי מרדכי שטיין מפאלטישאן), מכהן כרב בית מדרש סאווראן בויליאמסבורג.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 82–83.
קישורים חיצוניים
- אשכול נרחב אודות השושלת, באתר אידישע וועלט פארומס.
הערות שוליים
- ^ בן רבי צבי בן הבעל שם טוב
- ^ חותנו בזיווג שני של רבי אברהם יהושע השיל מסקווירא
- ^ רב בית המדרש לעלוב - שיכון הרבנים
- ^ שמו המלא של המכון: מעין החסידות – מכון לחקר החסידות והפצת מעינותיה.
- ^ מידע על הגר, יוסף ירחם פישל בקטלוג הספרייה הלאומית.
- ^ לדוגמא: "תשובות והמלצות לתמיכה בצאצאי הסבא משפאלא זי"ע", צפונות, י"ב, תמוז תשנ"א, עמ' כח-לד, באתר היברובוקס; "הרה"ק רבי אריה לייב מבענדר זי"ע", היכל הבעש"ט, ו', ניסן תשס"ד, ברוקלין: היכל מנחם, עמ' קכ"א-קמ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ שמחת שבע ברכות המרכזית בחצר הקודש סאווראן, בשילוב טיש יא"צ של הרה"ק מסאווראן זיע"א באתר דרשו
- ^ חתנו של שלמה פרישווסר
31518973חסידות סאווראן