חוות פצאל
 | |
| תנינים בחווה ב-2025 לפני הריגתם וסגירת החווה לצמיתות | |
| סוג | חוות תנינאים |
|---|---|
| מיקום |
 פצאל, ישראל |
| תקופת הפעילות | שנות ה-90 של המאה ה-20 – 2005 |
| מספר מינים | 1 (תנין היאור) |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   חוות פצאל | |
חוות פצאל הייתה חוות תנינאים תיירותית שהוקמה בשנות ה-90 ליד היישוב פצאל שבבקעת הירדן, עם כ-1,500 תנינים. לאחר שנסגרה למבקרים בעקבות האינתיפאדה השנייה, פעלה החווה לצורכי תעשיית העור, אך פעילות זו הופסקה עם תיקון החוק להגנת חיית הבר שאסר על כך.
המיזם נחל כישלון כלכלי, מה שהביא עם הזמן להידרדרות התחזוקה במקום ובמצבם הבריאותי של התנינים. באוגוסט 2025 בהחלטת המנהל האזרחי פונה האתר ו-262 תנינים שבו הומתו.
לאחר סגירת החווה, נותרו בישראל שתי חוות תנינים – חוות התנינים בחמת גדר וחוות קרוקולוקו בערבה.
היסטוריה
חוות פצאל הייתה חוות תנינאים בסמוך ליישוב פצאל שבבקעת הירדן. החווה הוקמה בשנות ה-90 כאטרקציה תיירותית ובה היו כ-1,500 תניני יאור. עם זאת, המיזם לא צלח, ובעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה נסגרה החווה למבקרים.
לאחר סגירת האתר התיירותי, רכש היזם גדי ביתן את החווה באמצעות כונס נכסים[1]. תחתיו, המשיכה החווה לפעול כמתקן לגידול תנינים, לצורכי עיבוד העורות שלהם ולתעשיית הבשר. אולם, עם תיקון החוק להגנת חיית הבר[דרושה הבהרה], שאסר על גידול התנינים למטרות מסחריות, הופסקה גם פעילות זו.
לאחר סגירת החווה
מאז הופסקה הפעילות בחווה, תשתיות הגידור במקום התבלו ונהרסו, מה שהוביל למספר אירועים בהם תנינים ברחו מהחווה ליישובים ושמורות הטבע במרחב ומקורות מים סמוכים[2]. התנינים שאותרו נתפסו והוחזרו לחווה[3]. חלקם נגנבו לבני ברק, שם ניסו למכור אותם[1][4].
בשנים שלאחר מכן, משכה החווה מבקרים בלתי מאורגנים בשל מצבה הנטוש, וחדירה חופשית דרך הגדרות הפרוצות. חלק מהמבקרים תועדו כשהם נכנסים לתוך מתחמי הבריכות, מתקרבים לתנינים, ואף מתעללים בהם באמצעות יידוי אבנים או הכאה במקלות[5]. לטענת המנהל האזרחי, בשלב זה נטש הבעלים את החווה, והתנינים, שלפי הערכות היו בין כמה מאות לכ-2,000 פרטים, נותרו בתחומי החווה ללא פיקוח[6][7][8].
בחלוף השנים, הלכה והידלדלה אוכלוסיית התנינים בחווה. התנינים גוועו ברעב, סבלו מרזון קיצוני, והתנאים הקשים הביאו לכך שהתנינים פיתחו התנהגות קניבלית. תנינים נותרו ללא גפיים, לאחר שהם נאכלו על ידי תנינים אחרים כחלק ממאמצי ההישרדות. לטענת המנהל האזרחי, הבעלים של החווה סירב לשתף פעולה במציאת פתרונות לתנינים כך שיקלטו במקומות אחרים, לרבות הטסתם לחו"ל.
ב-2025 פנה ארגון בצלמו למשרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, לרשות הטבע והגנים ולמינהל האזרחי, וקרא להם לנקוט פעולה מיידית בשל הסכנה שנשקפה לציבור מהחזקת תנינים במתחם פרוץ ונטוש. בארגון התעורר גם חשש מתרחיש של טרור לאומני, שבמסגרתו תהיה פגיעה בגידור הפנימי הדל של מתחם התנינים, שיוביל לבריחת תנינים מהמתחם[9]. בנוסף, התקבלה חוות דעת וטרינרית שלפיה המשך החזקת התנינים באותם תנאים ירודים מהווה התעללות בבעלי חיים. לאור חוות דעת זו, הוחלט במינהל האזרחי להמית את התנינים[10]. באוגוסט 2025 פונתה החווה ו-262 תנינים נורו למוות[11].
לדברי בעל החווה, גדי ביתן, הריגת התנינים בוצעה ללא ידיעתו ותוך הפרת זכויותיו כבעלים. לדבריו התנינים היו בריאים ולא נשקפה מהם סכנה. כמו כן, לטענתו אנשי המנהל האזרחי ורשות הטבע והגנים פרצו את שערי החווה, רוקנו את בריכות המים, והורו לעובד המקום למסור את הטלפון ולהימנע מדיווח כשבמשך שעות ירו בתנינים בזה אחר זה. ביתן טוען כי מדובר בפעולה אלימה וחד-צדדית, ומאשים את הגורמים המעורבים בפגיעה חמורה בבעלי חיים מוגנים ובתדמיתה של ישראל בעולם בתחום רווחת בעלי החיים. הוא הצהיר כי בכוונתו לפעול משפטית נגד מה שהוא מכנה "מעשה פלילי" שגרם לו נזק כלכלי כבד[12].
עמותת "תנו לחיות לחיות" גינתה את הריגת התנינים, וטענה כי מדובר בהפרה של חוק צער בעלי חיים ואמנת וושינגטון בדבר חיות מוגנות שאושררה בישראל ב-1979[13].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- צפריר רינת, הסוף לחוות החיות: לא יחודש הרישיון לגדל תנינים ויענים, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2011
- יאיר אלטמן, הניסיון לשמור על התנינים נגמר בבריחתם אל היישובים, באתר וואלה, 11 במאי 2015
- אמיר שואן, דמעות תנין, באתר ynet, 5 בפברואר 2016
- עוצרים את המסתנינים, באתר "ידיעות אחרונות", 26 בינואר 2017
- יגאל מוסקו, האיש שנתקע עם 700 תנינים מסוכנים, באתר מאקו, 10 באוגוסט 2018
בעקבות המתת התנינים ב-2025
- אסף גולן, יש תנין? הוא מסוכן? אז הורגים אותו - הכישלון המוסרי בחוות פצאל, באתר ישראל היום, 4 באוגוסט 2025
- חנן גרינווד, חוות הדעת של רשות הטבע והגנים שהובילה להרג התנינים, באתר ישראל היום, 4 באוגוסט 2025
- אילנה קוריאל, אלישע בן קימון, בעל החווה בפצאל על הריגת מאות התנינים: "לא הציעו לנו שום סיוע", באתר ynet, 4 באוגוסט 2025
- אחרי שנים של הזנחה: כל התנינים בחוות פצאל הומתו, באתר מאקו, 4 באוגוסט 2025
- ליאור שלו, הטרגדיה של התנינים בבקעת הירדן הייתה כרוניקה של מוות ידוע מראש, באתר מאקו, 7 באוגוסט 2025
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 גל חן, הייתה בהלה מטורפת: חוות התנינים שפשטה רגל והותירה אלף תנינים ללא טיפול, באתר גל"צ, 10 באוגוסט 2018
- ↑ כרמל לוצאטי, כמה תנינים בדיוק ברחו מחוות פצאל?, באתר מאקו, 17 בספטמבר 2011
- ↑ אלישע בן קימון, הפתעה בשיחים: תנין התגלה בבקעה. צפו, באתר ynet, 4 בנובמבר 2015
- ↑ יהושע הכהן, בחדרי חרדים, שבעה קרוקודילים התגלו בלב בני-ברק, באתר בחדרי חרדים, 4 באפריל 2011
- ↑ אסף וקנין, זה ייגמר באסון: "מגיעים לכאן אוטובוסים מלאים. זו הפכה להיות אטרקציה חינמית", באתר מאקו, 4 ביוני 2025
- ↑ יגאל מוסקו, האיש שנתקע עם 700 תנינים מסוכנים, באתר מאקו, 10 באוגוסט 2018
- ↑
חוות התנינים בצומת פצאל | חוות תנינים נטושה לא תאמינו מה יש שם...... | ישראל חיות וטבע, סרטון בערוץ "ישראל חיות וטבע", באתר יוטיוב (אורך: 06:04).
- ↑ מאיה הורודניצ'אנו, "מה יקרה כשיגיע תנין לנהר הירדן?": תרחיש האימה של תושבי הבקעה, באתר וואלה, 16 ביולי 2018
- ↑ חנן גרינווד, מבט נדיר מבפנים: כך נראתה חוות התנינים הנטושה בבקעת הירדן, באתר ישראל היום, 4 באוגוסט 2025
- ↑ המנהל האזרחי אישר להרוג את התנינים בחוות פצאל, באתר ערוץ 7, 4 באוגוסט 2025
- ↑ ניצן שפירא, חוסלה החווה ליד פצאל, 262 תנינים נורו למוות, באתר מאקו, 4 באוגוסט 2025
- ↑ בעל חוות התנינים: "הרגו אותם ללא ידיעתי, פשוט הוצאה להורג. ירו בהם אחד אחד במשך כל היום", באתר מאקו, 4 באוגוסט 2025
- ↑ אחרי שנים של הזנחה: כל התנינים בחוות פצאל הומתו, באתר מאקו, 4 באוגוסט 2025
חוות פצאל41622928Q131537987