הדולפינריום בתל אביב
 | |
| מופע דולפינים בדולפינריום תל אביב, 1985 | |
| סוג | דולפינריום |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 21 ביוני 1980 – 1985 (כ־4 שנים) |
| שטח | 18 דונם |
| מייסדים | צבי עפרון |
| תצוגות עיקריות | הדולפינים |
הדולפינריום בתל אביב היה דולפינריום ששכן ליד פארק צ'ארלס קלור בתל אביב עבור יונקים ימיים ובמיוחד עבור דולפינים. הדולפינריום פעל בשנים 1980–1985.
פרטי המיזם
איש העסקים צבי עפרון יזם את הקמתו של מרכז בידור ומסחר בקנה מידה עולמי, והצליח לגייס למיזם קבוצת משקיעים מדרום אפריקה. מתחם הדולפינריום השתרע על שטח של 18 דונמים, חלקם בים, בפאתי פארק צ'ארלס קלור. השטח הוחכר ממינהל מקרקעי ישראל ל-49 שנים ולמדינה הובטחו תמלוגים על מכירת כל כרטיס. לתכנון המיזם נבחר האדריכל נחום זולוטוב שהיה אז מוכר ומצליח בישראל בזכות מספר אובייקטים ייחודים שתכנן. לצורך תכנון הדולפינריום ביקר זולוטוב במתחמים דומים באוסטרליה, בהוואי, בסן פרנסיסקו, בבוסטון ובקלדוניה החדשה שבאוקיינוס השקט.
הבנייה במתחם החלה בשנת 1978, ברובה מבטון מזוין ובעקבות התוועצות האדריכל עם מומחים מן הטכניון, נוצק בשיטת ה"קורדרוי" על מנת להגביר את עמידותו בלחות וברוח הים. הדולפינריום כלל בריכה פתוחה להופעות עם 1,200 מקומות ישיבה, אולם סגור עם 400 מקומות ישיבה שכלל חלון מזכוכית אקרילית מיוחדת (יובאה מיפן) לצפייה בבריכת הדולפינים, בריכה בצורת טבעת (שהצופים נועדו לעמוד באמצעה), שני בתי קולנוע ("דולפיטק" ו"פריסקופ"), 30 חנויות שונות, בית קפה ומסעדה. המוזיאון לבעלי חיים ימיים כלל בריכה עגולה לכרישים ולטורפים אחרים, ואקווריומים לדגים נדירים.
ההשקעה בהקמת המתחם ואבזורו נאמדה ב-135 מיליון לירות וכללה רכישת יונקים כגון דולפינים, ואריות ים, וכן כרישים ודגים נדירים. חלק מהם נלכדו בקרבת סיני וחלקם הובאו מקליפורניה. לדולפינים ולאריות הים ניתנו שמות של כוכבי התקופה בארץ.
הדולפינריום נחנך ב-21 ביוני 1980 במעמד ראש עיריית תל אביב שלמה להט. מחירי הכניסה אליו היו גבוהים משמעותית (400 שקל ישן לכרטיס) ביחס לאטרקציות אחרות באותה עת, ולמרות זאת נהר הציבור בהמוניו לדולפינריום. למרות ההצלחה הכלכלית החליטו המשקיעים הדרום-אפריקאים להפסיק את הזרמת הכספים אליו לאחר שנת הפעילות הראשונה וניסו למוכרו. לטענת זולוטוב ניצלו הדרום-אפריקאים את המיזם מלכתחילה כדי לעקוף את ההגבלות שהטילה הממשלה הדרום-אפריקאית על הוצאת כספים ישירה מתחומה. הדולפינריום החליף מספר בעלים, וההצלחה הראשונית דעכה.
בקיץ 1985 נבחר האמרגן מיקי פלד לשווק מחדש את המיזם. הוא החליט לשווק את המתחם כמרכז לאטרקציות בשם "חופשיאדה", והדולפינים הפכו לאטרקציה אחת מתוך רבות[1]. באותה שנה שינה המקום את שמו ל"דולפילנד".
לאחר הסגירה
עם סגירתו הוחזרו הדולפינים למדינות שמהן הובאו שווייץ, רוסיה וארצות הברית, רובם מתו זמן קצר לאחר העברתם. אחת הדולפינות הועברה למכל מתכת בלונה פארק תל אביב לתקופה קצרה[2]. דולפינה נוספת, הנקבה עמית שבילתה כארבע שנים מחייה בדולפינריום, נמכרה והועברה ל-Knies Kinderzoo שבשווייץ. היא מתה יומיים לאחר שהגיעה לשם.
בתחילת 1986 נפתח במקום אולם אירועים בשם "אולמי דולפיטון". באמצע אותה השנה ניסה כונס הנכסים למכור את המתחם. בסוף שנות ה-80 יזם עיתון "העיר" שוק פשפשים במקום בערבי יום חמישי - "שוקחתן".
ב-1990 נעשה ניסיון להחיותו על ידי הבאת דולפינים חדשים. היוזמה לא צלחה והמיזם נסגר. הדולפינים הועברו ב-1993 ל"ריף הדולפינים" באילת. לאחר ניסיון זה הושכרו חלק מן המבנים לשמש כאולם שמחות, אולפן הקלטות[3], מועדון ודיסקוטק (דיסקוטק "דולפי", למשל, שנפתח בנובמבר 2000). ב-1 ביוני 2001 נרצחו במקום 21 איש בפיגוע בכניסה לדיסקוטק. תדמית המועדון ניזוקה קשות עקב הפיגוע והוא נסגר ב-2002.
בעשור השני של שנות האלפיים נרקמה תוכנית נדל"ן שבמסגרתה מבנה הדולפינריום ייהרס, השטח יימסר לעירייה ובמקומו יושלם הקטע החסר בטיילת של תל אביב. בתמורה להפקעת שטח הדולפינריום רוצה העירייה למסור לידי היזם מגרש בבעלותה מעבר לכביש. במגרש מתכנן היזם להקים שני רבי קומות - האחד למגורים והאחר למלונאות.
נכון לעשור השני של המאה ה-21, חלק מן האתר היה ישן ומוזנח, אך במרכזו פעל משנת 2006 עד 2017 מועדון לילה בשם "מועדון הקלרה", ובכניסתו המערבית הייתה חנות להשכרת אופניים חשמליים וחנות מפעל לגלשנים.
בשנת 2015 נמכר מתחם הדולפינריום על ידי יוסף בוכמן ב־200 מיליון שקל לארבעה אנשי עסקים ישראלים ואמריקאים שאותם מובילה אורית פרידמן־ויסמן, מנכ"לית גולדמן זאקס ישראל לשעבר.
ב-16 במאי 2018 החלה הריסת המתחם לאחר שנים של הזנחה וקרבות משפטיים[4]. במקום הדולפינריום יבנה המשך הטיילת ועליה יוקמו מתקני ציבור ומרכז קהילתי לספורט ימי[5].
קישורים חיצוניים
- הדולפינריום הרקוב והעזוב - כתבה באתר "נטוש" של האדריכל שרון רז
- מיכאל יעקובסון, ים של זיכרונות: הדולפינריום עדיין כאן, באתר Xnet, 28 ביוני 2011
- נועם דביר, מבנה הדולפינריום ייהרס בעסקה שנויה במחלוקת, באתר הארץ, 7 במרץ 2012
- גולן חזני, יוסף בוכמן מוכר את מתחם הדולפינריום ב־200 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 4 במרץ 2015
נעמה ריבה, עתיד מתחם הדולפינריום: חסימת החוף או הסרת מפגע סביבתי?, באתר הארץ, 20 בינואר 2018- נעמה ריבה, החלה הריסת הדולפינריום: פרידה מהמבנה שהפך לנכס ציבורי ונהרס, באתר הארץ, 16 במאי 2018
הערות שוליים
- ^ שירי בן-בסט, סוף עונת הבילויים, מעריב, 27 בספטמבר 1985.
- ^ תת-ימי: הסיפור העצוב של הדולפינים התל אביבים בדולפינריום. טיים אאוט מאי 2018.
- ^ אולפני צוללת הוקמו שם ב-1995. בין השאר הוקלט בהם האלבום ברנרד ולואיז. ב-2004 עזבו את המתחם.
- ^ איתי בלומנטל, להתראות דולפינריום: החלה הריסת המבנה, באתר ynet, 16 במאי 2018
- ^ איתי בלומנטל, סופו של מתחם הדולפינריום בת"א: בשבוע הבא תחל הריסתו, באתר ynet, 7 במאי 2018
24954325הדולפינריום בתל אביב