ויליאם בינגהאם

ויליאם בינגהאם

לידה	פילדלפיה, פרובינציית פנסילבניה, אמריקה הבריטית
פטירה	באת', הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מדינה
מפלגה	המפלגה הפדרליסטית
חבר בית הנבחרים של פנסילבניה 1793–1794
סנאטור מטעם מדינת פנסילבניה 4 במרץ 1795 – 3 במרץ 1801 (6 שנים) → רוברט מוריס פיטר מולנברג ←
הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית 16 בפברואר 1797 – 6 ביולי 1797 (141 ימים) → סמואל ליברמור ויליאם ברדפורד ←

ויליאם בינגהאם (באנגלית: William Bingham‏; 8 במרץ 1752 – 7 בפברואר 1804) היה מדינאי אמריקאי וסוחר עשיר במיוחד מפילדלפיה. הוא ייצג את פנסילבניה כציר בקונגרס הקונטיננטלי בשנים 1786–1788, ולאחר מכן כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם פנסילבניה בשנים 1795–1801.

בינגהאם נחשב לאחד האמריקאים העשירים ביותר בתקופתו, ויש מקורות המתארים אותו כאדם העשיר ביותר בארצות הברית סביב שנת 1780.

ביוגרפיה

ראשית חייו

ויליאם בינגהאם נולד ב־8 במרץ 1752 בפילדלפיה שבפרובינציית פנסילבניה, ובשנת 1768 סיים את לימודיו בקולג' של פילדלפיה (כיום אוניברסיטת פנסילבניה).

החברה של פילדלפיה

בשנת 1773 נסע לראשונה לאירופה, ולאחר שובו לאמריקה הצטרף ל"חברה של פילדלפיה". הוא נשלח על ידי ועדת ההתכתבות החשאית למרטיניק, ostensibly כסוחר, במטרה ליצור קשרים עם סילאס דין, נציג הוועדה בצרפת. ב־3 ביולי 1776 הפליג מאמריקה על סיפון הפריגטה Reprisal. במהלך מסעותיו יצר קשרים עם סוחרים צרפתים במרטיניק, לכד מספר ספינות בריטיות, ובשנת 1777 שב לאמריקה עם משלוחים גדולים של תחמושת, כלי נשק ואספקה חיונית למאמץ המלחמתי.

פעילותו העסקית

לקראת סוף מלחמת העצמאות האמריקאית נחשב בינגהאם לאדם העשיר ביותר בארצות הברית. את הונו צבר באמצעות בעלות משותפת על אוניות פריבטירים וסחר ימי. הוא הפך ליזם נדל"ן גדול, ורכש אדמות נרחבות בצפון מדינת ניו יורק (האזור שבו שוכנת כיום העיר בינגהמטון) וכן כ־2 מיליון אקרים במיין, רכישה שנודעה לימים בשם "רכישת בינגהאם". הוא סייע בתיווך עסקת רכישת לואיזיאנה יחד עם פרנסיס בארינג והנרי הופ. סוכנם, אלכסנדר בארינג, נישא לבתו אן.

בינגהאם היה מייסד ונשיא ראשון של כביש האגרה פילדלפיה–לנקסטר. כמו כן כיהן כדירקטור במספר מיזמים נוספים, המשיך בפעילות ספנות לאחר המלחמה באמצעות בית המסחר שלו, והיה חבר מרכזי באגודה של פנסילבניה לעידוד תעשייה ואומנויות שימושיות. הוא אף תרם נכס בפילדלפיה שהוסב למפעל טקסטיל.

מפקד פרשים

בשנות ה-80 של המאה ה-18 ארגן בינגהאם את יחידת הפרשים הקלים השנייה של פילדלפיה, שכללה כ־50 דרגונים. היחידה הייתה מפוארת במראיה אך כמעט שלא השתתפה בלחימה. בשנת 1789 ליווה בינגהאם בראש יחידתו את הנשיא הנבחר ג'ורג' וושינגטון במסעו מפאלי פורג' לניו יורק, לשם השבעתו לנשיאות.

בשנת 1787 נבחר כחבר באגודה הפילוסופית האמריקאית.

פעילות פוליטית

במהלך תקופת הממשל הזמני של ארצות הברית בפילדלפיה ניסח את התקנון של הבנק הלאומי של צפון אמריקה. הוא ראה בחוב הלאומי גורם מועיל, שכן הוא מושך עניין ציבורי לענייני הממשלה. מזכיר האוצר אלכסנדר המילטון ראה בו מנטור בנושאי מיסוי, מכסים והקמת בנק לאומי.

בית הנבחרים של פנסילבניה

בינגהאם ייצג את פנסילבניה בקונגרס הקונטיננטלי בשנים 1786–1788. בשנים 1790–1791 נבחר לבית הנבחרים של פנסילבניה ואף כיהן כיושב הראש הראשון שלו בשנת 1791. הוא היה חבר באגודת הדרכים והניווט הפנימי ופעל לפיתוח תשתיות יחד עם אלברט גלטין. לאחר כישלון בבחירות לקונגרס בשנת 1792, נבחר כחבר הסנאט של פנסילבניה וכיהן בו בשנים 1793–1794. בתקופה זו קידם סלילת דרכים וגשר מפילדלפיה ללנקסטר, שנודעו בשם Lancaster Pike.

הסנאט של ארצות הברית

בשנת 1795 נבחר לסנאט של ארצות הברית מטעם המפלגה הפדרליסטית. בתקופת כהונתו התעוררה מחלוקת ציבורית סביב הסכם ג'יי, והוא אף היה מטרה לאלימות פוליטית בפילדלפיה בקיץ 1795. הוא היה תומך נלהב של ג'ון אדמס, וכאשר נבחר אדמס לנשיא כיהן בינגהאם כנשיא הזמני של הסנאט בקונגרס הרביעי. ב־4 במרץ 1797 השביע את תומאס ג'פרסון לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית.

יריביו הפוליטיים מהפלג הג'פרסוניאני ביקרו אותו על "פזרנות, ראוותנות והוללות". בשנת 1801 עזב לאנגליה בשל מחלת אשתו. בשנת 1813, כעשור לאחר מותו, טען ג'ון קווינסי אדמס כי הנשיאות, עיר הבירה והמדינה נוהלו בפועל על ידי בינגהאם וקשרי משפחתו.

אחוזות משפחת בינגהאם נודעו כמוקדי אירוח לאצולה אירופית וכמקום מפגש לפדרליסטים, שנהגו לקיים בהן הצבעות מוקדמות כדי לגבש עמדה אחידה בטרם העלאת הצעות בקונגרס.

בינגהמטון

בינגהאם היה בנוסף מודד קרקעות ושאף לפתח אזורים בדרום מדינת ניו יורק ובצפון פנסילבניה. אחת התוכניות המרכזיות שלו הייתה באזור מפגש הנהרות צ'ננגו וססקווהנה. השופט ג'ושוע ויטני הבן, סוכנו של בינגהאם, קרא ליישוב שהוקם שם "בינגהמטון" על שמו. גם אוניברסיטת בינגהמטון מנציחה אותו בשם בניין בינגהאם.

משפחתו

בינגהאם נישא לאן וילינג, בתו של תומאס וילינג, נשיא הבנק הראשון של ארצות הברית. לזוג נולדו שתי בנות ובן אחד.

אשתו אן נפטרה כאשר בנם היחיד היה בן שנה, ובינגהאם האב הותיר את בנו לגדול באמריקה בבית סבו, תומאס וילינג.

מותו והנצחתו

ויליאם בינגהאם נפטר ב־7 בפברואר 1804 בעיר באת', אנגליה, הממלכה המאוחדת, ונקבר במנזר באת'. אחוזותיו נותרו בידי המשפחה שנים רבות, והעיזבון הוסדר סופית רק בשנת 1964.

בינגהאם הזמין מהאמן גילברט סטיוארט את "דיוקן לנסדאון" המפורסם של ג'ורג' וושינגטון משנת 1796, שהוענק ללורד לנסדאון. סטיוארט צייר גם דיוקנאות של בינגהאם, אשתו וילדיו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם בינגהאם בוויקישיתוף

• ויליאם בינגהאם באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ויליאם בינגהאם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ויליאם בינגהאם42453221Q2113530