דייוויד וילמוט

דייוויד וילמוט

לידה	בת'אני, פנסילבניה, ארצות הברית
פטירה	טאונדה, פנסילבניה, ארצות הברית
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית (עד 1848) מפלגת האדמה החופשית (1848–1854) המפלגה הרפובליקנית (1854–1868)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-12 של פנסילבניה 4 במרץ 1845 – 3 במרץ 1851 (6 שנים) → ג'ורג' פולר גלושה גרואו ←
סנאטור מטעם מדינת פנסילבניה 14 במרץ 1861 – 3 במרץ 1863 (שנתיים) → סיימון קמרון צ'ארלס באקלו ←

דייוויד וילמוט (באנגלית: David Wilmot‏; 20 בינואר 1814 – 16 במרץ 1868) היה פוליטיקאי ושופט אמריקאי מפנסילבניה, אשר כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית, כחבר הסנאט של ארצות הברית וכשופט בבית הדין לתביעות. הוא מוכר בעיקר כיוזם וכנותן השם ל"הסתייגות וילמוט", הצעת חוק שלא התקבלה, שנועדה לאסור את התפשטות העבדות לשטחים המערביים שנרכשו מארצות הברית ממקסיקו לאחר מלחמת ארצות הברית–מקסיקו.

בעת שהציע ותמך בהסתייגות היה דמוקרט צפוני, אך בהמשך הפך לדמות בולטת במפלגת "האדמה החופשית" שהתנגדה לעבדות. מאוחר יותר מילא תפקיד מרכזי בהקמת המפלגה הרפובליקנית בפנסילבניה.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

וילמוט נולד ב-20 בינואר 1814 בבת'אני שבפנסילבניה, והיה בנם של רנדל ומרי (לבית גרנט) וילמוט. אביו היה סוחר אמיד. הוא השלים לימודי הכנה באקדמיה המקומית ביץ' וודס ובאקדמיית אגם קיוגה באורורה שבמדינת ניו יורק. לאחר מכן למד משפטים אצל שופט מדינת פנסילבניה ויליאם ג'סאפ במונטרוז, ואצל ג'ורג' וושינגטון וודוורד בוילקס-בארי, החל מאוגוסט 1834. וילמוט הוסמך לעריכת דין במחוז ברדפורד שבפנסילבניה, ועסק בעריכת דין באופן פרטי בטאונדה בשנים 1834–1844.

בשנת 1836 נישא לאנה מורגן. לזוג נולדו שלושה ילדים, אך אף אחד מהם לא הגיע לבגרות.

כהונה בקונגרס

וילמוט נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית כנציג מחוז הקונגרס ה-12 של פנסילבניה לבית הנבחרים של ארצות הברית בקונגרסים ה-29, ה-30 וה-31, וכיהן מ-4 במרץ 1845 עד 3 במרץ 1851.

יוזמת הסתייגות וילמוט

עם כניסתו לקונגרס תמך וילמוט בתחילה במדיניותו של הנשיא הדמוקרטי ג'יימס פולק. במקביל הצטרף לקבוצה לא-רשמית של דמוקרטים מתנגדי עבדות, בהנהגת חבר הקונגרס פרסטון קינג מניו יורק. אף שהתנגד להרחבת העבדות לשטחים חדשים, נחשב וילמוט לנאמן למפלגה הדמוקרטית: הוא תמך בפתיחת המלחמה עם מקסיקו והיה הדמוקרטי היחיד מפנסילבניה שהצביע בעד מכס ווקר.

באוגוסט 1846, במהלך דיון על הצעת חוק תקציבית בסך שני מיליון דולר למימון משא ומתן לשלום עם מקסיקו, הציע וילמוט תיקון שקבע כי בכל שטח שיירכש ממקסיקו לא תתקיים עבדות או עבודת כפייה, למעט כעונש על פשע. נוסח ההסתייגות התבסס על תקנות צפון-מערב משנת 1787.

וילמוט הסביר כי אינו מבקש לבטל את העבדות במדינות הדרום, אלא לשמור על אופיים של השטחים החופשיים מעבדות. לדבריו, אין זו שאלה של ביטול עבדות, אלא של מניעת כפיית העבדות על טריטוריות חופשיות בניגוד לחוק ולחוקה.

בית הנבחרים אישר את ההסתייגות, אך הסנאט סירב לאשרה והעדיף לדחות את הצעת החוק כולה. בהמשך נדונה הצעה דומה, אך גם היא נדחתה בסנאט.

תנועת "האדמה החופשית"

בעקבות המחלוקת סביב הסתייגות וילמוט, התגבשה מפלגת "האדמה החופשית", שהתנגדה להתפשטות העבדות לשטחים חדשים. וילמוט הפך לדמות מרכזית בתנועה זו. אף שהתנגד לעבדות, עמדתו לא נבעה מתמיכה בשוויון גזעי, אלא מאמונה שהעבדות פוגעת באינטרסים של העובדים הלבנים. הוא אף כינה לעיתים את הסתייגותו "הסתייגות האדם הלבן".

עם זאת, וילמוט גם טען כי אם תוגבל העבדות לשטחים הקיימים, היא תיעלם לבסוף מעצמה, שכן קיומה תלוי בהתפשטות מתמדת.

בשנת 1849 הוצג כמועמד מפלגת "האדמה החופשית" לתפקיד יושב ראש בית הנבחרים, אך עד מהרה הסתכסך עם הנהגת המפלגה הדמוקרטית בפנסילבניה בראשות ג'יימס ביוקנן, ונאלץ לפרוש מהתמודדות בבחירות של 1850.

כהונה שיפוטית במדינה

בשנים 1851–1861 כיהן וילמוט כנשיא בית המשפט של בתי הדין האזרחיים במחוז השיפוטי ה-13 של פנסילבניה. בשנת 1854 היה ממייסדי המפלגה הרפובליקנית, עמד בראש ועדת המצע שלה, והיה ציר בוועידת המפלגה הארצית ב-1856. הוא פעל במרץ לבחירתו של המועמד הרפובליקני הראשון לנשיאות, ג'ון פרימונט.

בשנת 1857 התמודד ללא הצלחה על משרת מושל פנסילבניה והפסיד לדמוקרטי ויליאם פאקר .

כהונה נוספת בקונגרס

וילמוט נבחר מטעם המפלגה הרפובליקנית לסנאט של ארצות הברית כדי למלא את מקומו של סיימון קמרון שהתפטר. הוא כיהן מ-14 במרץ 1861 עד 3 במרץ 1863, ולא התמודד לכהונה נוספת. בשנת 1861 היה חבר בוועידת השלום בוושינגטון, שנועדה לנסות למנוע את פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית.

כהונה שיפוטית פדרלית

ב-6 במרץ 1863 מינה הנשיא אברהם לינקולן את וילמוט לשופט בבית הדין לתביעות של ארצות הברית. המינוי אושר בסנאט למחרת, והוא קיבל את כתב המינוי באותו יום.

וילמוט נפטר ב-16 במרץ 1868, ונקבר בבית הקברות ריברסייד בטאונדה.

הנצחתו

שלט היסטורי של מדינת פנסילבניה מוצב ברחוב ויליאמס ליד בית הקברות ריברסייד בטאונדה ומציין את מקום קבורתו. בית וילמוט נכלל במרשם הלאומי של אתרים היסטוריים בשנת 1974, ובית הספר דייוויד וילמוט בשנת 1988.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דייוויד וילמוט בוויקישיתוף

• דייוויד וילמוט באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• דייוויד וילמוט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

דייוויד וילמוט42717537Q5241190