פיטר מולנברג

פיטר מולנברג

לידה	טראפה, פרובינציית פנסילבניה, אמריקה הבריטית
פטירה	גרייז פרי, פנסילבניה, ארצות הברית
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
סגן נשיא פנסילבניה ה־8 31 באוקטובר 1787 – 14 באוקטובר 1788 (350 ימים) תחת מושל פנסילבניה בנג'מין פרנקלין
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הכללי של פנסילבניה 4 במרץ 1789 – 3 במרץ 1791 (שנתיים) → אין אין ←
4 במרץ 1793 – 3 במרץ 1795 (שנתיים) → אין אין ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של פנסילבניה 4 במרץ 1799 – 3 במרץ 1801 (שנתיים) → ג'ון צ'פמן אייזק ואן הורן ←
חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם פנסילבניה 4 במרץ 1801 – 30 ביוני 1801 (119 ימים) → ויליאם בינגהאם ג'ורג' לוגן ←

ג'ון פיטר גבריאל מולנברג (באנגלית: John Peter Gabriel Muhlenberg‏; 1 באוקטובר 1746 – 1 באוקטובר 1807) היה איש דת וקצין צבא אמריקאי ששירת במלחמת העצמאות של ארצות הברית, בן למשפחת מולנברג הבולטת בפנסילבניה, שושלת פוליטית ידועה, והוא התפרסם בארצות הברית הצעירה ככומר לותרני וכחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית ובסנאט של ארצות הברית.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

מיהלנברג נולד ב־1 באוקטובר 1746 בטראפה שבפרובינציית פנסילבניה. אמו הייתה אנה מריה וייזר, בתו של החלוץ והדיפלומט ההולנדי־פנסילבני קונרד וייזר, ואביו היה היינריך מלכיור מיהלנברג, כומר לותרני גרמני.

בשנת 1763 נשלח יחד עם אחיו, פרדריק אוגוסטוס וגוטהילף היינריך ארנסט, להאלה שבגרמניה, שם למדו לטינית במוסדות פראנקה. בשנת 1767 עזב את הלימודים והחל לעבוד כעוזר מכירות בליבק, אך חזר באותה שנה לפנסילבניה.

קריירה

מולנברג שירת לזמן קצר ברגימנט הרגלים ה־60 של הצבא הבריטי, וכן שירת תקופה קצרה בדראגונים הגרמנים, שם זכה לכינוי 'Teufel Piet' ('פיט השטן'). לאחר מכן חזר לפילדלפיה, שם קיבל השכלה קלאסית באקדמיה של פילדלפיה (אוניברסיטת פנסילבניה של ימינו). הוא הוסמך לכמורה בשנת 1768 ועמד בראש קהילה לותרנית בבדמינסטר, ניו ג'רזי, ולאחר מכן עבר לוודסטוק, וירג'יניה.

בשנת 1772 ביקר באנגליה והוסמך ככומר בכנסייה האנגליקנית, אף ששירת קהילה לותרנית. מאחר שהכנסייה האנגליקנית הייתה כנסיית המדינה בווירג'יניה, נדרש להיסמך בכנסייה אנגליקנית כדי לכהן שם. נוסף על הנהגת קהילתו, עמד בראש ועדת הביטחון וההתכתבות של מחוז דנמור, וירג'יניה. בשנת 1774 נבחר לבית הנבחרים של וירג'יניה והיה ציר בוועידת וירג'יניה הראשונה. הוא היה בעל עבדים.

קריירה צבאית

עם פרוץ מלחמת העצמאות בשנת 1775 והקמת הצבא הקונטיננטלי, הוסמך מולנברג להקים ולפקד על רגימנט וירג'יניה השמיני בדרגת קולונל. סביר שנבחר בשל השפעתו בקהילה הגרמנית־אמריקאית. מבין שמונת הקולונלים בכוח הסדיר של וירג'יניה, הוא היה הצעיר ביותר, בן 29, ולמעט פטריק הנרי היה בעל הניסיון הצבאי המועט ביותר.

על פי ביוגרפיה שכתב אחיינו באמצע המאה ה-19, ב־21 בינואר 1776 נשא מיהלנברג דרשה בכנסייה הלותרנית בוודסטוק, וירג'יניה, על בסיס פרק ג' בספר קהלת, הפותח במילים 'לכל זמן ועת לכל חפץ...'. לאחר שקרא את הפסוק השמיני, 'עת מלחמה ועת שלום', הכריז: 'וזוהי עת מלחמה', הסיר את גלימת הכמורה וחשף מתחתיה את מדי הקולונל. מחוץ לדלת הכנסייה החלו התופים להלום, הגברים נפרדו מנשותיהם והתגייסו, ותוך חצי שעה נרשמו 162 איש. למחרת הוביל כ־300 איש מן המחוז, שיצרו את גרעין הרגימנט השמיני. אף שמקובל שמולנברג סייע בהקמת הרגימנט ופיקד עליו, היסטוריונים מטילים ספק בסיפור הדרשה, מאחר שאין לו אזכורים מוקדמים לביוגרפיה זו.

היחידה נשלחה תחילה לדרום להגנת חופי קרוליינה הדרומית וג'ורג'יה. בראשית 1777 נשלח הרגימנט צפונה והצטרף לצבאו של וושינגטון. מולנברג הועלה לדרגת בריגדיר גנרל ופיקד על חטיבה בדיוויזיה של נתנאל גרין בוואלי פורג'. הוא השתתף בקרבות ברנדיוויין, ג'רמנטאון ומונמאות'. לאחר מונמאות' נשלח רוב הכוח הסדיר של וירג'יניה לדרום הרחוק, בעוד מולנברג הופקד על הגנת וירג'יניה בעיקר באמצעות מיליציות.

בקרב יורקטאון פיקד על החטיבה הראשונה בדיוויזיה הקלה של לפאייט. חטיבתו החזיקה באגף הימני ואיישה את שתי התעלות שנבנו כדי לקרב את התותחים האמריקאיים למערכי ההגנה של קורנווליס. הגדוד בפיקוד לוטננט קולונל אלכסנדר המילטון והקצין הצרפתי ז'אן־ז'וזף סורבדר דה ז'ימא הוביל את התקפת הכידונים הלילית שכבשה את מעוז מספר 10 ב־14 באוקטובר 1781.

בסיום המלחמה בשנת 1783 קיבל דרגת כבוד של מייג'ור גנרל והשתקע במחוז מונטגומרי, פנסילבניה. הוא גם היה חבר מייסד באגודת הסינסינטי של פנסילבניה.

קריירה פוליטית

לאחר המלחמה נבחר בשנת 1784 למועצה המבצעת העליונה של פנסילבניה, וב־31 באוקטובר 1787 נבחר לסגן נשיא המועצה, תפקיד המקביל לסגן מושל. כהונתו הסתיימה באופן מסתורי: ב־14 באוקטובר 1788 דווח כי עזב את פילדלפיה ללא הגשת התפטרות, ושליח נשלח אחריו. באותו ערב, לאחר שהוגשה ההתפטרות, התכנסה המועצה בביתו של בנג'מין פרנקלין ובחרה את דייוויד רדיק כמחליפו.

מולנברג נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית לקונגרס הראשון (1789–1791) ולקונגרס השלישי (1793–1795) כנציג כללי מטעם פנסילבניה. אחיו פרדריק כיהן באותו קונגרס כיושב ראש בית הנבחרים. בשנת 1793 היה בין מייסדי אגודות הדמוקרטים־רפובליקנים. הוא כיהן בקונגרס מטעם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית בקונגרס החמישי (1799–1801) כנציג מחוז הקונגרס הרביעי. בשנת 1795 היה מועמד אנטי־ממשלתי בבחירות לסנאט מטעם פנסילבניה. בפברואר 1801 נבחר לסנאט בסיבוב הצבעה שני, אך התפטר ב־30 ביוני אותה שנה.

הנשיא תומאס ג'פרסון מינה אותו בשנת 1801 לממונה על גביית המסים בפנסילבניה, וב־1802 לגובה המכס של פילדלפיה, תפקיד שבו כיהן עד מותו.

ב־3 באוגוסט 1805 כתב מכתב לתושבי מחוזות נורת'המפטון וברקס, שרוב אוכלוסייתם גרמנית, ובו ניסה להטות את תמיכתם למושל המכהן תומאס מקיין. הוא טען כי בחירת יריבו, סיימון סניידר , תוביל לעליית הזרם הדמוקרטי הרדיקלי ולכאוס. תרומתו סייעה למקיין להשיג ניצחון דחוק בבחירות.

חיים אישיים

ב־6 בנובמבר 1770 נישא לאנה ברברה 'Hannah' מאייר, בתו של קדר מצליח. לשניים נולדו שישה ילדים, בהם פרנסיס סוויין מולנברג , חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מאוהיו.

ביום הולדתו ה־61 נפטר מולנברג בגרייז פרי שבפנסילבניה, ב־1 באוקטובר 1807, ונקבר בכנסייה הלותרנית אוגוסטוס בטרפה, פנסילבניה.

הנצחתו

מחוז מולנברג בקנטקי נקרא על שמו. אנדרטאות לזכרו מוצבות בוושינגטון הבירה ובפילדלפיה. שני פסליו ניצבים בוודסטוק, וירג'יניה, ובית הספר 'Peter Muhlenberg Middle School' נקרא על שמו. במכללת מולנברג באלנטאון, פנסילבניה, מוצג פסלו בחזית הקמפוס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיטר מולנברג בוויקישיתוף

• פיטר מולנברג באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• פיטר מולנברג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פיטר מולנברג42441806Q4382323