המשרד להגנת הסביבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף השרה להגנת הסביבה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשרד להגנת הסביבה
סמל המשרד להגנת הסביבה
סמל המשרד להגנת הסביבה
מידע כללי
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1988
ממשלה ממשלת ישראל
שר עידית סילמן
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל גיא סמט
מטה מרכזי ירושלים
שמות קודמים המשרד לאיכות הסביבה
קובץ:Eilat water pollution control.jpg
פקח זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה בעת סיור במרינה של אילת

המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי בישראל האחראי על שמירת הסביבה בישראל.

תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא קביעת מדיניות ארצית, פיתוח אסטרטגיות, הכנת תקנים, קביעת קדימויות להגנת הסביבה וכן אכיפת המדיניות באמצעות המשטרה הירוקה שזו הזרוע הביצועית של המשרד.

תחת אחריותו השר להגנת הסביבה נמצאים גם גופים וחברות ממשלתיות בתחומי הגנת הסביבה וביניהם: רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, חברת פארק אריאל שרון, החברה להגנות מצוקי הים התיכון, רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון.

עד יוני 2006, היה שם המשרד המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה".

היסטוריה

המשרד בראשית ימיו

בשנת 1973 הוקם תחת משרד ראש הממשלה "השירות לשמירת איכות הסביבה"[1], ביוזמתו של יגאל אלון ואורי מרינוב אשר מונה לעמוד בראשו. בשנת 1976 השירות הועבר במהרה להיות תחת משרד הפנים, כגוף המופקד על איכות הסביבה בישראל וב-25 בדצמבר 1988 החליטה הממשלה על הקמת המשרד לאיכות הסביבה כמשרד עצמאי.

ימיו הראשונים של המשרד לאיכות הסביבה היו בכנסת ה-12, בממשלה ה-23. הראשון שכיהן בתפקיד זה היה רוני מילוא, מטעם הליכוד, כאשר מרינוב החל לכהן כמנכ"ל המשרד עד 1992. בממשלה ה-24 החזיק במשרד ראש הממשלה, יצחק שמיר, ויגאל ביבי מהמפד"ל היה לסגנו.

איכות הסביבה בימי רבין, פרס ונתניהו

ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב־31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה יוסי שריד ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס. בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, היה רפאל איתן, יו"ר צומת, לשר החקלאות ואיכות הסביבה.

איכות הסביבה ואקולוגיה בכנסת ה-15 ובתחילת המאה ה-21

בממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש כתב אישום נגד הנגבי. בהיכנסה של שינוי לממשלה, דרשה ח"כ יהודית נאות את משרד זה, וכיהנה בו עד התפטרותה באוקטובר 2004. בתקופת כהונתה נחקק חוק שמירת הסביבה החופית האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומקשה על בנייה 300 מטרים מקו החוף. נאות הוחלפה בשר אילן שלגי, ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי התפטרותה של העבודה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד ועם כניסתו למשרד הורה על סגירת תחנת הכוח רדינג וקידם את מעברה לשימוש בגז טבעי.

במרץ 2022 הכריז המשרד להגנת הסביבה על הקמת מנהלת ניקיון שמטרתה ליצור בסיס לעבודה משותפת לטובת השמירה על ניקיון הארץ[2].

תפקיד המשרד

המשרד להגנת הסביבה פועל בשלוש רמות:

רמה ארצית

המשרד הוא הגורם האחראי על ניסוח מדיניות ארצית בנושא ההגנה על הסביבה. באחריותו קביעת התקנים של המשרד והגדרת קדימויות להגנת על הסביבה.

רמה מחוזית

המשרד פועל באמצעות שישה מחוזות, לפי החלוקה הגאוגרפית אותה הגדיר משרד הפנים (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום). כל מחוז פועל על פי מאפייניו והצרכים הסביבתיים הנהוגים בו.

רמת השלטון המקומי

המשרד תומך בכ-52 יחידות השייכות לשלטון המקומי ברחבי ישראל. היחידות המקומיות מוציאות לפועל את המדיניות הסביבתית ברמה המקומית ואף מייעצות לרשות המקומית בנושאי איכות הסביבה.

שרי המשרד

מספר תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה תחילת כהונה סיום כהונה ממשלה מנכ"ל המשרד
השרים לאיכות הסביבה
1 רוני מילוא

(1949-)

הליכוד 22 בדצמבר 1988 7 במרץ 1990 ממשלת ישראל העשרים ושלוש אורי מרינוב
2 רפאל אדרי

(1937-)

המערך
העבודה
7 במרץ 1990 15 במרץ 1990
3 יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד 15 במרץ 1990 13 ביולי 1992
ממשלת ישראל העשרים וארבע
4 אורה נמיר

(1930-2019)

העבודה 13 ביולי 1992 21 בדצמבר 1992 ממשלת ישראל העשרים וחמש ישראל פלג
5 יוסי שריד

(1940-2015)

מרצ
רצ
21 בדצמבר 1992 18 ביוני 1996
ממשלת ישראל העשרים ושש
אהרון ורדי
6 רפאל איתן

(1929-2004)

הליכוד-גשר-צומת
צומת
18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 ממשלת ישראל העשרים ושבע נחמה רונן
צומת
7 דליה איציק

(1952-)

ישראל אחת
העבודה
6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 ממשלת ישראל העשרים ושמונה רוני קומר
8 צחי הנגבי

(1957-)

הליכוד 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 ממשלת ישראל העשרים ותשע יצחק גורן
שמואל הרשקוביץ
9 יהודית נאות

(1944-2004)

שינוי 28 בפברואר 2003 17 באוקטובר 2004 ממשלת ישראל השלושים מרים הרן
10 אילן שלגי

(1945-)

29 בנובמבר 2004 4 בדצמבר 2004
11 קובץ:Shalom Simchon.jpg שלום שמחון

(1956-)

עבודה-מימד
העבודה
10 בינואר 2005 23 בנובמבר 2005
12 גדעון עזרא

(1937-2012)

קדימה 18 בינואר 2006 25 ביוני 2006
ממשלת ישראל השלושים ואחת
השרים להגנת הסביבה
12 גדעון עזרא

(1937-2012)

קדימה 25 ביוני 2006 31 במרץ 2009 ממשלת ישראל השלושים ואחת מרים הרן
שי אביטל
13 שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: גלעד ארדן

(1970-)

הליכוד 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 ממשלת ישראל השלושים ושתיים יוסי ענבר
אלונה שפר-קארו
14 שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: עמיר פרץ

(1952-)

התנועה 18 במרץ 2013 11 בנובמבר 2014 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
דוד לפלר
מ"מ בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד 11 בנובמבר 2014 4 במרץ 2015
15 25 במרץ 2015 14 במאי 2015
16 קובץ:Avi Gabay 2017 (cropped).jpg אבי גבאי

(1967-)

כולנו

לא ח"כ

14 במאי 2015 31 במאי 2016 ממשלת ישראל השלושים וארבע ישראל דנציגר
מ"מ קובץ:Moshe Kahlon (6885473331) (cropped).jpg משה כחלון

(1960-)

כולנו 5 ביוני 2016 31 ביולי 2016
17 זאב אלקין

(1971-)

הליכוד 1 באוגוסט 2016 17 במאי 2020
גיא סמט
18 גילה גמליאל

(1974-)

17 במאי 2020 13 ביוני 2021 ממשלת ישראל השלושים וחמש
דוד יהלומי
19 תמר זנדברג

(1976-)

מרצ 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 ממשלת ישראל השלושים ושש גלית כהן
20 עידית סילמן
(1980-)
הליכוד 29 בדצמבר 2022 מכהנת ממשלת ישראל השלושים ושבע גיא סמט

סגני שרים

תמונה שם
(תקופת חיים)
מפלגה סגן לשר תחילת כהונה סיום כהונה ממשלה
יגאל ביבי

(1942-)

המפד"ל יצחק שמיר 20 בנובמבר 1990 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים וארבע
קובץ:אופיר אקוניס.jpg אופיר אקוניס

(1973-)

הליכוד בנימין נתניהו 9 בדצמבר 2014 14 במאי 2015 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
ירון מזוז

(1962-)

זאב אלקין 2 באוגוסט 2016 30 באפריל 2019 ממשלת ישראל השלושים וארבע

מערכת היחסים בין המשרד לבין חברות התעשייה

מערכת היחסים של המשרד להגנת הסביבה עם חברות ומפעלים בתעשייה הישראלית מורכבת, כאשר בסמכות המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלות שונות הקשורות לפליטת חומרים מזהמים, ובאחריותו לפקח על הנושא. לצד זאת, משתף המשרד פעולה במקרים שונים עם התאחדות התעשיינים במטרה למצוא את האיזון הנכון בין פיתוח התעשייה לבין שמירה על הסביבה[3][4].

האמנה הוולנטרית

בשנת 1998 חתמו 140 מפעלים על אמנה וולנטרית, ביזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ושל התאחדות התעשיינים, במטרה לגרום להפחתת הזיהום. בדיקות שנעשו על ידי כלי תקשורת הראו שתרומתה של האמנה זניחה, ושמפעלים רבים מפרים באופן קבוע את האמנה ללא כל השלכות[5][6], והדבר עורר ביקורת מטעם פעילי סביבה על המשרד[6].

מעבר בכירים מהמשרד לתעשייה

רבים מהבכירים במשרד להגנת הסביבה, ביניהם מרבית המנכ"לים מהקמת המשרד ועד שנת 2018, עברו לאחר סיום תפקידם לתפקידים בכירים בחברות התעשייה שקודם לכן היו בתחום אחריותו של המשרד. אף על פי שתופעה זו קיימת גם במשרדי ממשלה אחרים, פעילים סביבתיים וכלי תקשורת העלו חשש שמעבר זה חמור יותר כשמדובר בתחום הגנת הסביבה[6].

על פי תפיסה רווחת, מעבר זה של אנשי מקצוע ממשרד ממשלתי לתעשייה הפרטית היא דבר חיובי, מכיוון שכך לא עובר לבעלי ההון ידע ומוניטין של הציבור כדי שיוכלו להשתמש בו נגד הציבור, אלא להפך, "הרגולטור לשעבר מעביר לארגונים המפוקחים את אופן החשיבה הרגולטיבית ואת האידאולוגיה שעליה הוא צמח”. בשנת 2018 הציגו הח"כים - יעל כהן פארן, ראש התנועה הירוקה בכנסת, ודב חנין, יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת - תפיסה נגדית המבקרת את התפיסה הרווחת. חנין טען כי תפיסה זו "היא לדעתי נאיבית. מי שמעלה אותה לא מבין שהגופים המפוקחים הם גופים כלכליים עם אינטרסים פרטניים. לא מדובר בגופים נייטרליים של שיח אובייקטיבי וחילופי דעות וחשיבה פתוחה. לכן גם אם מישהו מביא חשיבה רגולטיבית, הוא מביא אותה לא ברמה הנורמטיבית של ‘מה צריך לעשות’, אלא ברמה האינסטרומנטלית, של ‘איך עושים את זה בצורה מוצלחת’. ובמילים אחרות: מייעץ לחברות כיצד להתמודד עם הרגולציה הקיימת”. תחקיר של קרן התחקירים בחן את המקרים בהם עבדו אנשי מפתח מהמשרד להגנת הסביבה לחברות התעשייה ומצא מספר מקרים בהם ניכר שלא הייתה במעבר תרומה אידאולוגית לחברה. ממצאים דומים תיארו גם פרופסור דני רבינוביץ ואיתי ורדי בספרם "כוחות מניעים", וכך כתבו על המעבר של מנכ"ל המשרד לשעבר, פרופסור אורי מרינוב, שעבר לעבוד כיועץ סביבתי בכביש חוצה ישראל יחד עם סגנו, ד"ר עמרם פרוזינין, על רקע מאבק סביבתי נגד כביש 6: "יזמי הכביש חששו שהמאבק עלול להזיק להם, ולפיכך נקטו מדיניות של קואופטציה, כלומר העבירו את היריב לצדם כדי לנטרלו"[6].

גופי הסמך של המשרד

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35560049המשרד להגנת הסביבה