הרב אלימלך בידרמן
| קובץ:אלימלך בידרמן.JPG | |
| לידה |
12 בנובמבר 1967 (גיל: 57) ט' בחשון תשכ"ח בני ברק |
|---|---|
| מקום פעילות | ישראל |
| השתייכות | חסידות לעלוב |
| תחומי עיסוק | משפיע, דרשן |
| חיבוריו | סדרת באר החיים על המועדים |
הרב אברהם אלימלך (מיילך) בידרמן (נולד בט' בחשוון תשכ"ח, 12 בנובמבר 1967) הוא משפיע חסידי ודרשן מפורסם.
קורות חייו
נולד בישראל לרבי אלתר אלעזר מנחם בידרמן, האדמו"ר מלעלוב בבני ברק (בנו של רבי משה מרדכי בידרמן), ולחיה בת רבי שמעון אהרן הרשקוביץ. הרב בידרמן נקרא על שמו של רבי אברהם אלימלך פרלוב, האדמו"ר מקרלין, ורב של סבו. אחיו מכהנים כאדמורי"ם מ"לעלוב ארצות הברית" ו"לעלוב בורו פארק".
למד בישיבת פוניבז', בישיבה הקטנה והגדולה. נשוי למלכה בת רבי נתן דוד רוזנבוים, האדמו"ר מזוטשקא. מתגורר בבני ברק.
בתפקיד משפיע
בתחילת שנות ה-2000 החל הרב בידרמן לערוך בביתו "זיץ" בלילות שבת, בהשתתפות בחורים חסידיים, בעיקר מישיבת סלבודקה. חבורת "אש קודש" בעיר אלעד החלה להזמינו לשבתות, בהם החל להתפרסם בשיחותיו, ורבים החלו להשתתף ב'זיץ' בליל שבת ובסעודה שלישית. תופעה שהלכה והתפשטה גם בערים נוספות. כמו כן, מסר במשך תקופה שיעור מדי ליל שישי לבחורים חסידיים, בעיקר מישיבת מיר, בביתו של רבי שלמה גולדמן מזווהיל, בשכונת בית ישראל בירושלים, ולאחר מכן בבית המדרש סלאנים בשכונה.
בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 התפרסם, והוא מוזמן למסור דרשות בבתי כנסת וישיבות, במיוחד לקראת חגים ומועדים. הוא מוסר בביתו שיעורים בשידור לחוץ לארץ. עם הזמן נוצר סביבו חוג של תלמידים ומעריצים בישראל ומחוצה לה. הרב בידרמן מעודו לא יצא מארץ ישראל, ומסרב להזמנות מחו"ל.
סגנון דרשותיו
שיעוריו של הרב בידרמן מאופיינים בחיזוק ובעין טובה של האדם על עצמו ועל זולתו, אמונה ובטחון בבורא עולם, דבריו מורכבים משרשרת ציטוטים של אימרות ("וורטים") קצרות, כשהוא משלב את מסריו בסיפורי צדיקים וסיפורי השגחה בני ימינו. הרב בידרמן אינו מעמיק ברזי תורה, אלא מייקר ומשגיב כל מאמץ והשתדלות של האדם ברוחניות, ומציע להתחזק בקבלות קטנות[1]. השיעורים מועברים בשידור אודיו ווידאו במערכת קול הלשון.
פעילות
הוא נוהג לשבות בערים אלעד, בית שמש[2], מודיעין עילית וביתר עילית ואשדוד פעם בשנה לפחות. אחת לשנה הוא עורך עבור כלל מעריציו "שבת התאחדות" במושב מירון.
הוא עוסק גם בפעילות התנדבותית וסיוע ליתומים ואלמנות, ובמסגרת זו הקים את הארגון "באר השמחה". כמו כן נוהג בקביעות לבקר חולים מאושפזים, על מנת לחזקם ולעודדם.[3]
בחתונות ילדיו הוא נוהג לערוך שבת אופרוף במירון, שבה משתתפים כאלף אנשים. מדי שנה בי"ב בכסלו, יום היארצייט של רבי אברהם דב מאווריטש מחבר הספר 'בת עין', הוא נוסע לקברו שבצפת ולקבר הרשב"י במירון. באירוע משתתפים אלפי בחורים ואברכים חסידיים, וכן רבים מהציבור הליטאי והספרדי. בשנת תשפ"ג נערך המעמד בביהמ"ד הגדול "אהבת ישראל" של חסידות ויזניץ.
נוהג לערוך הדלקה בל"ג בעומר, בה משתתפים אלפים. בל"ג בעומר תשפ"ד, לנוכח סגירת הר מירון בצו צבאי בשל מלחמת חרבות ברזל, השתתפו כ-40,000 אנשים במעמד הדלקת המדורה שערך בעיר בית שמש[4].
בשנים האחרונות החל לצבור פופולריות גם בציבור החרדי-ליטאי עבורם הוא נושא נאומים בעברית. ההופעה המוכרת שלו לציבור הליטאי היא בליל שביעי של פסח, בדרשה שהוא נושא בבית הכנסת איצקוביץ, שלאחריה הוא אומר את שירת הים בנוסח ישיבתי. חוברותיו נפוצות גם ביישובים חרד"ליים, ורבים בציבור זה נוהרים לשיעוריו[1].
משנת ה'תשפ"ד החל לקיים בימי חג הסוכות מעמדות "זכר לשמחת בית השואבה" בירושלים ובערים נוספות.[5]
מילדיו
- אסתר אשת הרב משה לייב רבינוביץ בן רבי דוד ירחמיאל צבי, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן.
- בתיה לאה אשת הרב משה דוד מוטצען בן הרב אפרים פישל מוטצען, רב קרית הבעש"ט בפתח תקווה.
- חנה אשת הרב יעקב מרדכי הלפרין, בן הרב נפתלי צבי הלפרין, האדמו"ר מבערזאן.
- עטיל אשת הרב לוי יצחק אדלר, בן הרב ישראל אליעזר אדלר, האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ.
- הרב משה מרדכי חתן דודו הרב גדליה משה רוזנבוים, האדמו"ר מזוטשקא אמסנא.
ספריו
נכון לשנת ה'תשפ"ה הדפיסו משיחותיו שמונה כרכים בשם "באר החיים" [6].
- באר החיים - הגדה של פסח - חג הפסח ושביעי של פסח, תשע"ד
- באר החיים - שביעין חביבין - ספירת העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות, תשע"ז
- באר החיים - ירח האיתנים - אלול וימים נוראים, תשע"ד
- באר החיים - ימי הפורים - פורים וארבע פרשיות, תשע"ה
- באר החיים - חנוכה, עניינים שונים - חנוכה וענינים שונים (אמונה, יראת שמיים, תורה, חסד, תפילה), תשע"ו
- שמחת עולם אוסף מאמרים ושיחות קודש, תשע"ב
- באר החיים - זמירות שבת קודש תש"פ
- ספר תהלים - באר החיים עם פירוש מן הבאר
באר הפרשה
מידי שבוע מודפס חוברת עם לקט משיחותיו בשם "באר הפרשה", המופץ בחנויות ברחבי הארץ תמורת תשלום סמלי, וכן במהדורה חינמית המופצת באינטרנט ובדואר אלקטרוני. העלון יוצא בעברית, ספרדית, יידיש, אנגלית וצרפתית.
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב אלימלך בידרמן באתר "קול הלשון"
- שיעורי הרב אלימלך בידרמן באתר בינינו
- ארכיון גליונות "באר הפרשה" באתר ארגון דרשו
- אבי וולפסון ויצחק לב-ארי, תורה, גדולה וכריזמה באברך אחד • פרופיל, באתר בחדרי חרדים, 7 באוקטובר 2009
- משה ויסברג, ה'משפיע' נחשף: פרופיל מיוחד לדמותו של ר' מיילעך בידרמן, באתר בחדרי חרדים, 18 בדצמבר 2014
- ישראל שקולניק, הצצה לדמותו רבת הגוונים, באתר קוקר, 24 במאי 2013
אברהם אלימלך בידרמן (1967-), דף שער בספרייה הלאומית- יעקב מלמד, הוֹשֵׁעַ נָא סוֹבֶלֶת סְבָלֵךְ: דמותו של המשפיע האגדי נחשפת • 'רבי מיילך', באתר JDN
- זאב בלוי, מבחן היסטורי: שלושה גדולי תורה בחנו את גאוני ש"ס איד'ן על כל הש"ס בעל פה, בעיון ובבקיאות, באתר JDN
- שיעורי רבי אלימלך בידרמן לצפיה באתר בינינו
- תגית הגה"צ רבי אלימלך בידרמן, באתר דרשו
- פודקאסט פארענצ'עס בהגשת אריה ארליך ומשה ויסברג על הרב אלימלך בידרמן https://youtu.be/ESs83-KRS1c
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: משה ליפשיץ, סוחף המונים מכל המגזרים: מהו סוד כוחו של המשפיע רבי אלימלך בידרמן?, בעיתון מקור ראשון, 27 ביוני 2022
- ^ בה הוא מוסר שיעור שבועי מדי ליל שישי.
- ^ משה ויסברג ואריה ארליך, פארענצ'עס - עיתון משפחה, באתר משפחה פודקאסט
- ^ משה ויסברג, רבבות צעקו "יבטל" עם ר' מיילך עד אשמורת הבוקר, באתר בחדרי חרדים
- ^ שמחת בית השואבה בבית שמש. תיעוד, באתר jdn
- ^ רשימה באתר הספרייה הלאומית
36813187אלימלך בידרמן