רבי פישל וינגרטן
 | |
| לידה |
י"ט באדר ה'תשט"ז ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
ו' באלול תשע"ב (בגיל 56) ירושלים |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| שם מלא | רבי ירוחם פישל יהושע וינגרטן |
| מדינה | ישראל |
| מקום פעילות | ירושלים, בני ברק |
| מקום מגורים | ירושלים |
| תחומי עיסוק | משפיע |
| רבותיו | רבי רפאל משה לוריא, רבי ישראל אלתר, רבי מנחם מנדל שניאורסון. |
| בת זוג | אסתר |
| אב | רבי יצחק וינגרטן |
| אם | פריידא זיסל |
רבי ירוחם פישל יהושע וינגרטן (י"ט באדר תשט"ז - ו' באלול ה'תשע"ב) היה משפיע בישיבות חסידיות, מראשי ארגון מעייני ישראל, ראש ישיבת 'באר מנחם'.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרבי יצחק וינגרטן מראשי ישיבת חיי עולם וראש ישיבת 'באר מנחם', ולפריידא זיסל בת רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין ראב"ד לקהלות החסידים בירושלים. בילדותו למד בתלמוד תורה שומרי החומות, ובבחרותו למד בישיבת לפלגות ראובן בראשות רבי רפאל משה לוריא, בישיבה גדולה למד בישיבת מאור עיניים, שם למד בחברותא עם הרב יצחק משה ארלנגר.
בשנות בחרותו היה מקורב לרבי ישראל אלתר האדמו"ר מגור[1]. כמו כן למד במשך תקופה אצל דודו רבי משולם פייש לאווי (השני) האדמו"ר מטאהש.
נישא בשנת ה'תשל"ז לאסתר בת רבי יעקב מתתיהו לנגנויער מחסידי בעלזא. לאחר נישואיו היה מקורב לרבי יוסף שלום אלישיב[2].
פעילות
בשנות ה'תש"מ שימש כמשגיח בישיבת 'אור קדושים' של חסידות ביאלא בני ברק עד לסגירתה בשנת ה'תשנ"א. לאחר פטירת אביו בכ"ט במרחשון תש"נ מילא את מקומו בראשות 'ישיבת באר מנחם' בירושלים.
בשנות ה'תש"ס היה בין מייסדי ארגון מעייני ישראל להפצת תורת החסידות. שימש כמשפיע בישיבות נזר התורה, ערלוי ושערי תורה, בהם היה מוסר שיעורים שבועיים בתורת החסידות במשך שנים למאות תלמידים (במצטבר). מסר שיעורים במערכת קול הלשון בספרים שפת אמת, והתניא.
היה מקורב לרבי מנחם מנדל שניאורסון הרבי מליובאויטש[3], רבי ישראל מרדכי טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא, רבי דוד מתתיהו רבינוביץ האדמו"ר מביאלא[4].
בחודש ניסן ה'תשע"ב חלה במחלת הסרטן, ובו' באלול באותה שנה נפטר, ונקבר בהר המנוחות. לאחר פטירתו הקים בנו הרב יהודה וינגרטן את מכון יסוד החסידות לזכרו ולהמשיך את דרכו[5], ומאות משיעוריו על הספר שפת אמת נערכו על ידי המכון[6].
חיבוריו
- אאלפך חכמה - שני חלקים, בני ברק תשפ"ב[7].
- פרי החסידות - על מועדים, ירושלים תשפ"ב[8].
- יופי השבת - על שבת, ירושלים תשפ"ג.
- אגרת החסידות - ירושלים תשע"ה[9].
משפחתו
לרבי פישל נולדו 13 ילדים. השתדך עם צאצאי גדולי הדור ביניהם רבי שמואל הלוי ואזנר, רבי זונדל קרויזר, רבי עמרם בלוי, רבי ישראל גרוסמן, רבי זלמן בריזל.
בין צאצאיו:
בנו הרב יהודה וינגרטן, יו"ר מכון יסוד החסידות ומחבר סדרת הספרים "חסידות מפורשת", ואוצרות חיים עם ביאור "אור החסידות".
- בנו הרב ישראל דוד וינגרטן, ראש חבורת הבחורים בחסידות קאמארנא בי"ש.
תלמידיו
- הרב פנחס דוד בונקר.
- הרב שלום אליעזר רוזנבוים, האדמו"ר ממיאלען.
- הרב יחיאל יהושע שיינפלד, רב בית המדרש "בראד" בבית שמש, ומחבר ספרי "אש המועדים" (ו"כ), "אש השבת" (ב"כ), ו"אש העבודה"
- הרב יחיאל יהושע פרישמן, משפיע בחסידות ברסלב באלעד
- הרב יוסף צבי איילנברג, יו"ר ארגון "אש קודש" בבני ברק
- הרב מאיר לוינגר, משפיע בחסידות חב"ד.
- הרב מרדכי לוסטיג, מנכ"ל ארגון מעייני ישראל.
- הרב אהרן גרוס, סגן מנהל ארגון מעייני ישראל.
קישורים חיצוניים
- שיעורי רבי פישל וינגרטן באתר קול הלשון.
- שנה לפטירת הרב וינגרטן: קווים לדמותו של חסיד מיוחד באתר חבד אינפו.
- שפת אמת על התורה עם ביאוריו, בערוץ "בינינו"
לקריאה נוספת
- הרב יעקב מתתיהו וינגרטן, שלהבת אש, באתר אוצר החכמה.
- גליון כפר חב"ד, המפיץ הגדול - אלול תשע"ב.
- מכון אש החסידות, גליון לאורו, תמוז תשפ"ג, עמודים ע - עג. (ראיון עם בנו הרב יהודה ממשפיעי הארגון, אודות הקמת מכון יסוד החסידות לזכר אביו).
הערות שוליים
- ↑ רבי פישל וינגרטן, יופי השבת, ירושלים: יעקב מתתיהו וינגרטן, תשפ"ג, עמ' 30
- ↑ אברהם רימר, משוש דור ודור, עמ' 107-108, תשע"ד
- ↑ רבי פישל וינגרטן אצל הרבי מליובאויטש, באתר יוטיוב
- ↑ , זכרון להגה"ח רבי פישל וינגרטן זצוק"ל, משפיע בקהילתינו הק' עשור לפטירתו, נחלתנו, גליון צ"א, בני ברק: מכון נחלת יהושע, תשפ"ג, עמ' נב-נג
- ↑ אתר מכון יסוד החסידות, ב'אודות'
- ↑ מופיעים בתוכנת אוצרות התורה
- ↑ רבי פישל וינגרטן, ספר אאלפך חכמה, באתר אוצר החכמה
- ↑ רבי פישל וינגרטן, פרי החסידות, באתר אוצר החכמה
- ↑ אגרת החסידות, באתר הספריה הלאומית