רבי יצחק וינגרטן
 | |
| לידה | כ"ד בניסן ה'תרע"ג |
|---|---|
| פטירה |
כ"ט בחשוון ה'תש"ן (בגיל 76) ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| מדינה | ארץ ישראל |
| מקום מגורים | ירושלים |
| רבותיו | רבי מנחם ברודי |
| חיבוריו |
|
| בת זוג | פריידא זיסל |
| אב | רבי יהודה |
| אם | מינדל |
| צאצאים | ברכא עלקא, רבי פישל, |
| מספר צאצאים | 2 |
| ראש ישיבת באר מנחם | |
| מראשי ישיבת חיי עולם | |
רבי יצחק וינגרטן (כ"ד בניסן ה'תרע"ג - כ"ט בחשוון ה'תש"ן) היה משפיע חסידי, ומחבר ספרים תורניים. ראש ישיבת 'באר מנחם', ומראשי ישיבת חיי עולם, ומשפיע בישיבת טאש בקנדה.
קורות חיים
נולד בפישפקלדאן (בהונגרית: Püspökladány) (אנ') במחוז היידו-ביהר בצפון מזרח הונגריה[1], לרבי יהודה שהיה צאצא בן אחר בן לרבי דוד מסטפין, ולמינדל בתו של רבי פנחס אלימלך רייך נכדו של רבי אלימלך מליז'נסק, אמה ברכה היתה בת רבי ברוך מרדכי פרנקל מראשי חבורת אשוואר.
בבחרותו למד בישיבתו של רבי מנחם ברודי בקאליב, שחיבבו מאוד, ומינהו לחזור על השיעורים לפני מאות הבחורים, תפקיד שהנושא בו כונה בשם "ראש ישיבה". לאחר פטירת רבו, עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ט, ולמד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי (הראשון)[2].
נישא לפריידא זיסל בתו הצעירה של רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין. מיד לאחר נישואיו נתמנה כר"מ בישיבת חיי עולם, ולאחר פטירת חותנו בכ"ט בחשון תש"ט עמד בראשות הישיבה יחד עם גיסו רבי אהרן ברנשטיין, בתפקיד זה כיהן במשך 28 שנה[3].
היה מקורב לרבי ישראל אלתר מגור, שכינהו 'רבי יצחק שומר הברית'[4], בשל היותו שומר על גדרי הקדושה בירושלים[5]. כן היה מקורב לרבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שתמך בו כספית על מנת להחזיק משגיחים במקוואות בירושלים[6].
בשנת תשי"ד הקים ישיבה וכולל לאברכים 'באר מנחם' בירושלים על שם רבו המובהק רבי מנחם ברודי מקאליב. כן שימש במשך מספר שנים כמשפיע ומשגיח רוחני בישיבת טאש שבקנדה, לבקשת גיסו רבי משולם פייש לאווי השני מטאש חתן אביו רבי יהודה[7].
נפטר בכ"ט בחשוון ה'תש"נ, ונטמן בהר הזיתים.
ספריו
- אוצר המידות - בית יהודה
- דברי יצחק א' (על ענייני קדושה)
- דברי יצחק ב' (חנוכה)
- אורח ישרים
- קונטרס זכרון מנחם (על ברכת התורה)
- מעדני מלך פירוש על צעטיל קטן[8][9]
משפחתו
- בנו רבי פישל, (י"ט באדר ה'תשט"ז - ו' באלול ה'תשע"ב) ממלא מקום אביו בראשות ישיבת 'באר מנחם', מראשי ומייסדי ארגון מעייני ישראל להפצת תורת החסידות.
- בתו ברכה עלקא נישאה לרבי משה דוב פשנדזה (א' באב ה'תש"ח - כ"ז בשבט ה'תש"פ) ראש ישיבת פאר ישראל דחסידי גור.
לקריאה נוספת
- הרב ברוך לב, חיים שיש בהם - חצור הגלילית, תשס"א.
- הרב יעקב מתתיהו וינגרטן, שלהבת אש - ירושלים, תשפ"א.
- הרב יצחק אייזיק המאירי, במשעול הכרמים - בני ברק, תשפ"ד.
קישוריים חיצוניים
- מכון ספרי בית זוועהיל, רבי יצחק וינגרטן חתום על היתר מאה רבנים יחד עם גדולי ירושלים, שושילתא ב, ירושלים תש"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי יצחק וינגרטן, דברי יצחק, באתר אוצר החכמה
- רבי יצחק וינגרטן, זכרון מנחם, באתר אוצר החכמה
- רבי יצחק וינגרטן, מעדני מלך, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ שלהבת אש, ירושלים: הרב יעקב מתתיהו וינגרטן, תשפ"א
- ^ ששימש גם כ'שושבין' בשמחת נישואיו, עקב העדרו של אביו רבי יהודה.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, המודיע, כ"ד כסלן תש"ן - ^ חיים שיש בהם, חצור הגלילילת: הרב ברוך לב, תשס"א
- ^ עוד טרם הקמת ארגוני משמרת הצניעות.
- ^ גליון 'דער אוצר', עמ' 35, מונרו: תלמידי וחסידי סאטמר, תמוז תשע"ט
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, המודיע, כ"ד כסלן תש"ן - ^ צעטיל קטן עם פירוש מעדני מלך, באתר אוצר החכמה
- ^ בנו רבי פישל מגיש את הספר 'מעדני מלך' לאדמו"ר מליובאויטש, באתר יוטיוב