הפתווה של עלי ח'אמנאי נגד נשק גרעיני
הפתווה של עלי ח'אמנאי נגד נשק גרעיני נגד רכישה, פיתוח ושימוש בנשק גרעיני[1]היא פתווה של עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן לשעבר שמתוארכת לאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.[2] הדיווח הראשון על הפתווה היה באוקטובר 2003. כמו כן היא הוזכרה בהצהרה רשמית בפגישה של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בווינה באוגוסט 2005.
חלק מהאנליסטים הטילו ספק בקיומה או בתועלתה של הפתווה.[3][4] לפי מהדי חלאג'י (אנ'), ח'אמנאי עשוי לשנות את הפתווה שלו בנסיבות שונות, כפי שעשה קודמו, רוחאללה ח'ומייני, בנושאים אזרחיים ופוליטיים מסוימים.[4] לפי מאמר ב-Foreign Policy שכתב גארת' פורטר (אנ'), סלידתה של איראן מנשק גרעיני וכימי היא כנה, עקב טראומת מלחמת איראן–עיראק, ואיראן מעולם לא ביקשה נקמה על ההתקפות הכימיות העיראקיות נגד איראן (אנ'), שהרגו 20,000 איראנים ופצעו קשות 100,000 נוספים.[2] לדברי חלאג'י, הפתווה גם תואמת את המסורת האסלאמית.[4]
הפתווה מופיעה באתר הרשמי של ח'אמנאי,[5] והוזכרה בדבריו של ברק אובמה[6][7][8] וח'אמנאי עצמו.[9]
בשנת 2021, אמר שר המודיעין האיראני אסמאעיל ח'טיב על הפתווה כי המדינה עשויה בכל זאת לשנות את עמדתה אם "תידחף בכיוון זה" כמו "חתול דחוס".[10][11]
בפגישה עם חברי משרד החוץ האיראני ב-20 במאי 2023, אמר עלי ח'אמנאי כי הכניסה להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית הייתה סוג של "גמישות הרואית".[12][13]
בפברואר 2025, במהלך פגישה בין ח'אמנאי למשמרות המהפכה, לחצו מפקדים על ח'אמנאי לבטל את האיסור על נשק גרעיני.[14]
במרץ 2025 אמר יועץ של ח'אמנאי, עלי לאריג'אני, כי לאיראן לא תהיה ברירה אלא לפתח נשק גרעיני אם תותקף על ידי ארצות הברית או בעלות בריתה.[15]
רקע
לדברי גארת' פורטר, הפתווה נכתבה לראשונה באמצע שנות ה-90 במכתב שמעולם לא פורסם לציבור. הפתווה הופצה בחשאי בתגובה לבקשה של גורם רשמי "לקבלת דעתו הדתית של ח'אמנאי על נשק גרעיני".[2]
באוקטובר 2003, פרסם ח'אמנאי פתווה בעל פה שאסרה על ייצור ושימוש בכל צורה של נשק להשמדה המונית.[4] שנתיים לאחר מכן, באוגוסט 2005, צוטטה הפתווה בהצהרה רשמית של ממשלת איראן בכנס של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בווינה. היא קבעה כי ייצור, אגירה ושימוש בנשק גרעיני אסורים על פי האסלאם.[16]
תוכנית הגרעין של איראן הייתה נושא לוויכוח בינלאומי מזה עשרות שנים. ממשלת איראן טענה כי מטרת הפיתוח הגרעיני היא לייצר חשמל, וח'אמנאי אמר כי היא דוחה באופן עקרוני נשק גרעיני, אך מומחים סבורים כי איראן מסוגלת טכנית להעשיר אורניום לייצור פצצה תוך מספר חודשים.[17]
ארבעה ימים לאחר הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, נשא ח'אמנאי נאום, ובו הזכיר את הפתווה שלו ודחה את הטענה כי השיחות הגרעיניות, ולא ההימנעות הדתית של איראן, מנעו מאיראן להשיג נשק גרעיני: "האמריקאים אומרים שהם מנעו מאיראן להשיג נשק גרעיני. הם יודעים שזה לא נכון. הייתה לנו פתווה שהכריזה על נשק גרעיני כאסור מבחינה דתית על פי ההלכה האסלאמית. לא היה לזה שום קשר לשיחות הגרעין".
הצהרות רשמיות
באתר הרשמי של איראן למידע על תוכנית הגרעין שלה הובאו הצהרות פומביות של ח'אמנאי בהן הוא מביע את התנגדותו לפיתוח של נשק גרעיני מסיבות מוסריות, דתיות ומשפט אסלאמי. האתר הרשמי של חמינאי מצטט הצהרה של ח'אמנאי משנת 2010[18] בנושא "איסור נשק להשמדה המונית":[5] "אנו מאמינים כי מלבד נשק גרעיני, גם סוגים אחרים של נשק להשמדה המונית, כגון נשק כימי וביולוגי, מהווים איום חמור על האנושות. האומה האיראנית, שהיא בעצמה הייתה קורבן של נשק כימי, חשה יותר מכל מדינה אחרת את הסכנה הנגרמת מייצור ואגירת נשק כזה, והיא מוכנה להשתמש בכל מתקניה כדי להתמודד עם איומים כאלה. אנו רואים בשימוש בנשק כזה חראם ומאמינים כי חובתו של כל אחד לעשות מאמצים כדי להגן על האנושות מפני אסון גדול זה".
כמו כן, הוא אמר במהלך נאום שנשא ב-9 באפריל 2015 בפני תומכיו: "אנחנו לא רוצים ניסויים גרעיניים. אנחנו לא רוצים נשק גרעיני. וזה לא משום שהם אומרים לנו לא לשאוף לדברים האלה. אלא, אנחנו לא רוצים את הדברים האלה למען עצמנו ולמען דתנו, ומשום שההיגיון אומר לנו לא לעשות זאת. השריעה וההיגיון קובעים שלא נשאף לכך. אנחנו לא צריכים נשק גרעיני לא בהווה ולא בעתיד. נשק גרעיני הוא מקור צרות למדינה כמו שלנו".
תגובות
הפתווה נדונה בהרחבה על ידי גורמים בינלאומיים והוזכרה בדבריו של נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה.[8][19][20]
בהצהרה על שיחה שקיים עם חסן רוחאני, אמר אובמה במפורש כי "המנהיג העליון של איראן פרסם פתווה נגד פיתוח נשק גרעיני".
גם ג'ון קרי אמר כי "המטרה היחידה שהביאה אותנו לז'נבה נותרה המטרה היחידה שלנו כשאנחנו עוזבים את ז'נבה, והיא להבטיח שאיראן לא תשיג נשק גרעיני. במטרה היחידה הזו, אנחנו נחושים. שר החוץ מוחמד זריף הדגיש שהם לא מתכוונים לעשות זאת, והמנהיג העליון ציין שיש פתווה האוסרת עליהם לעשות זאת".
הפתווה נחשבת כתואמת למערכת כללים במסורת האסלאמית האוסרת על כלי נשק שהורגים ללא הבחנה נשים, ילדים וקשישים.[4]
שאלות הועלו על ידי כמה מכוני מחקר המזוהים עם ארצות הברית וישראל בנוגע לקיומה, לאותנטיותה ולהשפעתה של הפתווה[20] ולשאלה האם מדובר בהצהרה פוליטית בלבד, חסרת סמכותה של פתווה מחייבת מבחינה דתית.[19] ג'יימס רייזן (אנ') מהניו יורק טיימס ציין כי ח'אמנאי אמר ש"זו הייתה טעות מצד קולונל מועמר קדאפי מלוב לוותר על תוכנית הנשק הגרעיני שלו". כמה אנליסטים העלו את האפשרות שח'אמנאי משקר באמצעות שימוש ב"תקייה", שהיא סוג של העמדת פנים דתית.[21] בשנת 2015, מכתב פתוח לאובמה קבע, על פי הדיווחים מאחיינו של עלי ח'אמנאי, שחמינאי נהג ב"תקייה" בנוגע לפתווה.[22] ע'ולם-חוסיין אלהאם (אנ'), פוליטיקאי איראני, טוען כי "תקייה" אינה חלה כאן משום שהפתווה של ח'אמנאי היא צו דתי ראשוני, לא משני. לדבריו, הפתווה של ח'אמנאי אוסרת טבח של אנשים חפים מפשע; זה לא ישתנה בשום מצב מכיוון שמדובר בצו ראשוני. כמו כן, הוא אמר כי משפטנים אסלאמיים אסרו הטעיה בג'יהאד ובמלחמה, שהם מנהיגים אסלאמיים שח'אמנאי מכבד.[23] ב-1 בנובמבר 2015, הג'רוזלם פוסט ציין גם כי הפתווה פורסמה לאחר שהנשיא אכבר האשמי רפסנג'אני הודה כי האפשרות הגרעינית נבחנה והתייחס אליה בראיון.[24] עם זאת, על פי אתר האינטרנט האיראני "תקווה גרעינית", הראיון של רפסנג'אני, כאשר פורסם בתחילה, היה "מוטה על ידי התקשורת הציונית", ורפסנג'אני אמר כי "לא הייתה סיבה להתייחס להיבט הצבאי של סוגיות הגרעין, לא רצינו לבנות נשק גרעיני".
לדברי עבאס מילאני (אנ'), הנושא נתון במחלוקת. לא ברור האם הפתווה קיימת בפועל, האם ח'אמנאי רשאי להוציא פתוות, ועד כמה פתוות ניתנות לשינוי.[19] סייד חוסיין מוסביאן (אנ'), ראש ועדת יחסי החוץ האיראנית בין השנים 1997 ל-2005 וחוקר באוניברסיטת פרינסטון, נזכר שראה את המכתב המכיל את הפתווה באמצע שנות ה-90 בכהונת המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן.[2] כרים סדג'אדפור (אנ') טען כי ההתייחסויות של ממשלת ארצות הברית לפתווה היא כדי לתת לאיראנים דרך לפשרה על בסיס אמונות דתיות ולא על בסיס לחץ מצד סנקציות בהובלת ארצות הברית.[19]
לדברי חלאג'י, עמית בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, "פתוות מונפקות בתגובה לנסיבות ספציפיות וניתן לשנות אותן בתגובה לתנאים משתנים". הוא טען שחומייני שינה חלק מהפתוות שכתב בנושאים כמו מיסים, גיוס חובה לצבא, זכות בחירה לנשים ומונרכיה כצורת ממשל, ולכן ח'אמנאי עשוי גם הוא לשנות את הפתווה הגרעינית שלו בנסיבות מסוימות. מייקל אייזנשטאט טען כי ח'אמנאי אולי הוציא את הפתווה כדי להפחית את הלחץ הבינלאומי על איראן וכי "שום עיקרון דתי לא ימנע מח'אמנאי לשנות או להחליף את הפתווה הראשונית שלו אם הנסיבות ישתנו".[4]
גארת' פורטר (אנ') טען כי "ניתוח הפתווה של ח'אמנאי פגום", לא רק משום שתפקידו של "חכם ההלכה" במערכת הפוליטית-משפטית האיראנית אינו מובן לחלוטין, אלא גם משום שהיא מתעלמת מן ההיסטוריה של הפתווה. הוא גם מאמין שכדי להבין את המדיניות האיראנית כלפי נשק גרעיני, יש להתייחס ל"פרק ההיסטורי במהלך מלחמת איראן–עיראק", המסביר מדוע איראן מעולם לא השתמשה בנשק כימי נגד עיראק בניסיון לנקום על התקפות עיראקיות שהרגו 20,000 איראנים ופצעו קשה 100,000 נוספים. פורטר טוען כי עובדה זו מרמזת על כך שאיראן באמת הטילה איסור "מושרש עמוק" על פיתוח נשק כימי וגרעיני. בראיון עם פורטר, מוחסן רפיגדוסט (אנ'), שר במשמרות המהפכה האסלאמית במשך שמונה שנים, חשף כיצד ח'ומייני התנגד בפתווה להצעתו להתחיל לעבוד על נשק גרעיני וכימי. לא ברור מתי וכיצד היא פורסמה.[2]
הפוליטיקאי האיראני עלי מוטהרי (אנ') אמר שהפתווה אוסרת רק על שימוש בנשק גרעיני, לא על יצירתו.[25]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ Asia Time Online, Asia Times Online :: Middle East News, Iraq, Iran current affairs, www.atimes.com
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 "When the Ayatollah Said No to Nukes". Foreign Policy (באנגלית). נבדק ב-2026-03-02.
- ↑ Kessler, Glenn (27 בנובמבר 2013). "Fact Checker Did Iran's supreme leader issue a fatwa against the development of nuclear weapons?". The Washington Post. נבדק ב-7 באפריל 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Wayback Machine, www.washingtoninstitute.org
- ^ 5.0 5.1 Khamenei.ir, استفتائات - حرمت سلاح کشتار جمعی, farsi.khamenei.ir (בפרסית)
- ↑ "Analysis | Did Iran's supreme leader issue a fatwa against the development of nuclear weapons?". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). 2017-10-14. ISSN 0190-8286. נבדק ב-2026-03-02.
- ↑ Oren, Dorell (4 באוקטובר 2013). "Iran says nuclear fatwa exists; others don't buy it". USAToday. נבדק ב-31 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 8.0 8.1 Remarks by President Obama in Address to the United Nations General Assembly, whitehouse.gov, 2013-09-24 (באנגלית)
- ↑ "Khamenei: Opposition to US persists after nuclear deal". Al Jazeera. נבדק ב-17 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Reuters, Iran's spy chief says Tehran could seek nuclear arms if 'cornered' by West, Reuters, February 9, 2021 (באנגלית)
- ↑ Iran may pursue nuclear weapon, intel minister warns West, AP News, February 9, 2021 (באנגלית)
- ↑ "علی خامنهای برجام را «تقیه» خواند: «نرمش قهرمانانه در داخل و خارج کشور بد فهمیده شد»" [Iran International] (בפרסית). 2023-06-01. נבדק ב-2023-06-01.
- ↑ خامنهای: انعطاف جاهایی لازم است اما به معنی عقبنشینی نیست [Khamenei: Flexibility is necessary in some places, but it does not mean retreat]. BBC News Farsi (בפרסית). נבדק ב-2023-06-01.
- ↑ Akhtar Makoii, Revoke fatwa against nuclear weapons, Iranian commanders tell Ayatollah, The Telegraph, February 8, 2025 (באנגלית)
- ↑ FRANCE 24, Iran will have 'no choice' but to get nukes if attacked, says Khamenei adviser, FRANCE 24, April 1, 2025 (באנגלית)
- ↑ Iran, holder of peaceful nuclear fuel cycle technology, www.mathaba.net
- ↑ "Q&A: Iran nuclear issue". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2026-03-02.
- ↑ pasha, Khamenei.ir - Supreme Leader's Speech to Basij Members, english.khamenei.ir
- ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 Glenn Kessler, Did Iran's supreme leader issue a fatwa against the development of nuclear weapons?, The Washington Post, October 14, 2017 (באנגלית)
- ^ 20.0 20.1 Oren Dorell, Iran says nuclear fatwa exists; others don't buy it, USATODAY, October 4, 2013 (באנגלית)
- ↑ James Risen, Seeking Nuclear Insight in Fog of the Ayatollah's Utterances, The New York Times, April 14, 2012 (באנגלית)
- ↑ "Open letter of Ali Khamenei's nephew to the US president Barak Obama ▪ Iranian.com" (באנגלית). נבדק ב-2026-03-02.
- ↑ DigitalSecure Ltd. HyperMedia Co. Negaresh NewsRoom Ver 5.0, پایگاه تحلیلی تبیینی برهان - آیا فتوای حرمت تولید سلاحهای هستهای، نوعی «تقیهی سیاسی» نیست؟, www.borhan.ir
- ↑ ARIEL BEN SOLOMON, Rafsanjani revelation on Iran drive for nuclear bomb eludes alleged Khamenei fatwa, The Jerusalem Post, November 1, 2015 (באנגלית)
- ↑ TZVI JOFFRE, Fmr. Iran MP: From the very beginning we wanted to build a nuclear bomb, The Jerusalem Post, April 25, 2022 (באנגלית)
| עלי ח'אמנאי | ||
|---|---|---|
| נשיא איראן השלישי (1981–1989) • המנהיג העליון של איראן השני (1989–2026) | ||
| פוליטיקה | הבחירות לנשיאות איראן 1985 • הבחירות לנשיאות איראן 1981 (אוקטובר) • ניסיון ההתנקשות בעלי ח'אמנאי • הבחירות למנהיג העליון של איראן (1989) • טבח המפגינים באיראן (2026) • ההפגנות באיראן (2025–2026) • ההפגנות באיראן (2022–2023) • ההתנקשות בעלי ח'אמנאי | 
|
| מדיניות | אנטי-ציונות • הפרדה מגדרית • שלטון חכם ההלכה • הפתווה של עלי ח'אמנאי נגד נשק גרעיני | |
| חיבורים | אדם בן 250 שנה • מתווה כללי של המחשבה האסלאמית בקוראן • גנה (ספר) (אנ') • פלסטין (ספר) • הסברו של שם ("שרח-י אסם", Sharh-e Esm) (אנ') • פתווה של עלי חמינאי נגד העלבת דמויות סוניות נערצות (אנ') • לנוער באירופה ובצפון אמריקה (אנ') • לנוער במדינות המערב • ישראל לא תהיה קיימת בעוד 25 שנה | |
| משפחה | מנסורה ח'וג'סתה באקר-זאדה (אשתו) • מוג'תבא ח'אמנאי (בנו) • מוסטפא ח'אמנאי (בנו) • מסעוד ח'אמנאי (בנו) • האדי ח'אמנאי (אחיו) • בדרי ח'אמנאי (אחותו) • עלי טהרני (גיסו) • פרידה מוראדחאני (אחייניתו) | |
| שונות | עושרה של משפחת ח'אמנאי • מוות לדיקטטור | |
הפתווה של עלי ח'אמנאי נגד נשק גרעיני42835008Q20987870