הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי
מחשופי סלעים, כדוגמת זה, מצויים ברחבי הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי
מחשופי סלעים, כדוגמת זה, מצויים ברחבי הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי
מחשופי סלעים, כדוגמת זה, מצויים ברחבי הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי
מידע כללי
תאריך הקמה 2 בדצמבר 1980
מבקרים בשנה 346,534[2] (נכון ל־2016)
גוף מנהל שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח 2,711[1] קמ"ר
מיקום
מדינה אלסקה בארצות הברית
קואורדינטות 59°55′04″N 149°59′15″W / 59.917778°N 149.9875°W / 59.917778; -149.9875
Kenai Fjords National Park
=

הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי (באנגלית: Kenai Fjords National Park), הוא פארק לאומי המשתרע על שטח בן 2,711 קילומטרים רבועים[1] בחצי האי קינאי (Kenai Peninsula), ממערב לעיירה סיוארד בדרום-מרכז מדינת אלסקה בארצות הברית. הפארק מנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. הפארק כולל את שדה הקרח הרדינג (Harding Icefield), אחד משדות הקרח הגדולים ביותר בארצות הברית. הפארק קרוי על שם הפיורדים הרבים שנחצבו על ידי תנועת קרחונים שזרמו במורד ההרים משדה הקרח. שדה הקרח הוא מקור ללפחות 38 קרחונים, שהגדול בהם הם קרחון בר (Bear Glacier, מילולית "קרחון הדוב"). הפארק שוכן בקרבה לעיירה סיוארד, נמל פופולרי לאוניות תענוגות. לקרחון אקזיט (Exit Glacier) שבפארק ניתן להגיע בכביש מהעיירה והוא יעד תיירות פופולרי. יתרת הפארק נגישה בשיט בלבד. הפיורדים הם עמקים קרחוניים ששקעו מתחת לפני הים כתוצאה משילוב בין עליית פני הים ושקיעת הקרקע.

הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי הוקם כאחד מ-15 הנכסים החדשים ששירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית קיבל כתוצאה מ"חוק שימור האדמות של אלסקה" (Alaska National Interest Lands Conservation Act), בראשי תיבות ANILCA בשנת 1980. הוא הוכרז לראשונה כמונומנט לאומי על ידי הנשיא ג'ימי קרטר ב-1 בדצמבר 1978 באמצעות סמכותו במסגרת חוק העתיקות (Antiquities Act), כאשר הדיונים בקונגרס על הצעת חוק ה-ANILCA המוצעת הגיעו למבוי סתום. חוק ה-ANILCA הועבר לבסוף בשנת 1980, ונחתם על ידי קרטר ב-2 דצמבר 1980. הפארק מגן על שדה הקרח, על שוליים צרים של קרקע מיוערת בין ההרים לים, ועל קו החוף המפורץ מאוד. הפארק הוא משכן למגוון יונקים יבשתיים וימיים: דובים שחורים, לווייתנים (גדולי-סנפיר וקטלנים), כלבי ים ואיילים קוראים.

גאוגרפיה

מפת הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי. ראו גם מפה ברזולוציה טובה יותר

הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי משתרע על שטח בן 2,711 קילומטרים רבועים בחצי האי קינאי (Kenai Peninsula) בגבול מפרץ אלסקה. הפארק שוכן בדרום-מרכז מדינת אלסקה, כ-210 קילומטרים דרומית לעיר אנקורג'. היישוב הקרוב ביותר הוא העיירה סיוארד הצמודה לפארק ממזרח במפרץ רזורקשן (Resurrection Bay). הפארק שוכן בקצה צפון האוקיינוס השקט שבו מתפתחים סערות המזינות את שדות הקרח שעל היבשה. הפארק כולל את קו החוף המפורץ מאד בשל פעולת הקרחונים ואת שדות הקרח שבתוך היבשת. הפיורדים החשובים ביותר כוללים את מפרץ איאליק (Aialik Bay), מפרץ האריס (Harris Bay), פיורד מקרטי (McCarty Fjord) ומפרץ נוקה (Nuka Bay). מרבית פנים הפארק מכוסה על ידי שדה הקרח הרדינג (Harding Icefield). הנקודה הגבוהה ביותר בפארק היא פסגת הר נטולת שם ברכס הרי קינאי (Kenai Mountains) בגובה 1,996 מטרים. הפארק גובל במערב עם שמורת חיות הבר הלאומית קינאי (Kenai National Wildlife Refuge), ובדרום עם הפארק המדינתי קצ'מאק (Kachemak Bay State Park).[3]

אורכו של קו החוף הפראי והמפורץ מאד של הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי הוא יותר מ-600 קילומטרים. נחשולי סערות, גאות ושפל, זרמי ים, קרחונים ותהליכים טקטוניים מעצבים סביבה דינמית שבה קו החוף משתנה כל הזמן. כל הגורמים שהוזכרו פועלים על מנת לחצוב מערות רבות ותוואי נוף דוגמת קשתות טבעיות וסטאקים.[4]

אל הפארק אפשר להגיע מסיוארד כ-210 קילומטרים דרומית לעיר אנקורג' בקצה הדרומי של כביש מהיר סיוארד (Seward Highway). זהו רק אחד משלושה פארקים לאומיים באלסקה שניתן להגיע אליהם באמצעות כביש, דרך מרכז הטבע של קרחון אקזיט (Exit Glacier Nature Center). רשת שבילים ממרכז הטבע מאפשרים גישה לקרחון, ולשביל שדה הקרח הרדינג באורך 12 קילומטרים.[5]

אקלים

האקלים בפארק הלאומי הפיורדים של קינאי הוא אקלים ימי ממוזג, בעיקר תודות לזרם קורושיו הזורם דרך מפרץ אלסקה, אבל מזג האוויר הפכפך וקשה לחיזוי. הטמפרטורות בקיץ נעות בין 7°C ל-21°C. בימים רבים השמים מעוננים ויורד גשם. בקיץ יש תקופות ארוכות של גשם בלתי פוסק, אם כי יש גם ימי שמש. בפסגות הגבוהות השלג נשאר גם במהלך יוני עד יולי.

הטמפרטורות בחורף יכולות לנוע מ-1°C- עד 29°C-. באזור קרחון אקזיט יורדים קרוב ל-5 מטרים של שלג בממוצע לשנה, אבל התנאים שונים ממקום למקום. סערות שבהם יורד יותר ממטר שלג הן תופעה נפוצה, כמו גם ימי גשם באמצע החורף כשהטמפרטורות עולות במקצת מעל לנקודת הקיפאון.[6]

הטבלה הבאה היא נתוני מזג האוויר בסיוארד הסמוכה ולכן מייצגת את האקלים בפארק בקו החוף.

אקלים בפארק הלאומי הפיורדים של קינאי
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) -0.1 0.8 3.2 7.1 11.7 14.6 16.3 16.4 12.9 6.9 1.9 0.9 7.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -5.4 -4.9 -3.1 0.3 4.4 7.8 10.4 10 6.6 1.5 -3.1 -4.3 1.7
משקעים ממוצעים (מ"מ) 205 153 112 115 86 62 71 143 250 236 186 242 1,862
מקור: Climate data for Seward Airport (1981−2010 normals)

גאולוגיה

סטאקים בפארק

הנופים של הפארק עוצבו כתוצאה מטקטוניקת הלוחות כאשר הלוח הפסיפי עובר הפחתה מתחת ללוח הצפון-אמריקאי. התהליך הקטין את הגובה של הרי קינאי, ובהדרגה משקיע את תוואי הקרקע הקרחוניים לתוך הים, שבמקביל הלך והתרומם. קרקעית הפיורדים היא כיום בין 180 ל-300 מטרים מתחת לפני הים.[7] תנועת הלוח הצפון-אמריקאי צרפה מגוון פיסות קרום לקו החוף, כך שאזור החוף הוא תערובת של סלעים שמקורם במקום אחר, יחד עם סלע יסוד מקומי.[8] סוגי סלעים בולטים כוללים פצלים וגריווקה עם צפחות ירוקות וצור. כוח השחיקה של הקרחונים מייצר משקעים בצורת קמח סלעים[א] שצובע את המים בחזית הקרחון, כשהוא נושא מינרלים לתוך המערכת האקולוגית התומכת בפיטופלנקטון, שבתורו מזין חיות גדולות יותר.

הפארק הלאומי עשיר בקרחונים. כ-51% משטח הפארק מכוסה על ידי קרח. על שדה הקרח הרדינג יורדים בממוצע 18 מטרים של שלג בשנה.[9] שדה הקרח, שנוצר לפני בערך 23,000 שנים הוא מקור ליותר מ-30 קרחונים. שטח שדה הקרח הולך ומצטמצם, כשבמהלך מחקר של 16 שנים הוא פחת ב-.3%.[10] להצטמצמות הקרחונים יש השפעה על תופעת מפולות הסלעים. הקרחונים שימשו בעבר כקיר מגן והיעלמותם גורמת להתמוטטות מדרונות ההרים. בנוסף, שחרור הלחץ על ההרים בעקבות התמוססות הקרחונים ששכנו עליהם גורם להתרוממותם. ההרים באלסקה מתרוממים בקצב המהיר ביותר בעולם, בין 3 ל-4 מילימטרים בשנה, ועקב כך הם הופכים יציבים פחות ומגבירים את סכנת מפולות הסלעים.[11] הקרחון הגדול ביותר בפארק הוא "קרחון בר" (Bear Glacier, מילולית "קרחון הדוב"). הקרחון הנגיש ביותר, והחלק היחיד של הפארק שאפשר להגיע אליו ברכב הוא קרחון אקזיט.[12]

אקולוגיה

לווייתן מצוי בפארק הלאומי הפיורדים של קינאי

הנוף הדומיננטי בפארק הלאומי הפיורדים של קינאי הוא של שדות קרח וקרחונים. במהלך המאה ה -20 חלה הצטמצמות הדרגתית בשטח הקרחונים תוך חשיפת אדמות חדשות לפלישה של צמחים ובעלי חיים.[13] כוח השחיקה של הקרחונים מייצר משקעים בצורת קמח סלעים הנסחפים למימי המפרצים כשהם נושאים מינרלים. עקב כך התפתחה מערכת אקולוגית ימית עשירה כשבסיס שרשרת המזון הפיטופלנקטון, שבתורו מזין חיות גדולות יותר. משום כך המים בפארק עשירים בדגים וביונקים ימיים.

צמחייה

פריחת Jacobs ladder בפארק

חבורות הצמחייה בפיורדים של קינאי עוצבו על ידי נסיגת הקרחונים. אדמות חדשות שנחשפו כאשר הקרחונים נסוגו הם תחילה סלעיות ונטולות קרקע. הצמחים הראשונים להופיע באזורים החדשים הם חזזיות וטחבים, ומעט צמחים חסונים כדוגמת ערברבה צרת-עלים (Chamerion angustifolium) ו-Dryas drummondii (באנגלית Yellow dryas). בעקבות חלוצים אלו מגיעים צמחים אחרים כאשר החזזיות והטחבים מפרקים את הסלעים תוך יצירת קרקע. בייחוד Alnus crispa (באנגלית Sitka alder), מסוגל לקבע חנקן, כשהוא מזין את עצמו ומעשיר את הקרקע. בשלב זה מופיעות הערבות. בעקבות הערבה והאלנוס מופיע Populus trichocarpa (באנגלית black cottonwoods), ואז אשוחית סיטקה (Picea sitchensis). ביער הבוגר צומחים אשוחית סיטקה וצוגה הררית (Tsuga mertensiana), כשבתת-היער של היער המחטני צומחים Oplopanax horridus (באנגלית Devil's club)‏, Vacciium ovalifolium (באנגלית Alaska blueberry), סמבוק אדום (Sambucus racemosa)‏, Actaea rubra (באנגלית Baneberry)‏, Streptopus amplexifolius (באנגלית Watermelon berry) ו-Athyrium filix-femina (באנגלית Lady fern). תבנית סוקסציה דומה קיימת בנונאטאקים של הפארק, מחשוף סלע בשדה הקרח הרדינג. האזורים המיוערים של הפארק נשלטים על ידי מחטניים, כשיערות של נשירים מוגבלים לאזורים שהתפנו מקרחונים לא מכבר.[14][15]

תנאים קשים בגבהים גבוהים מגבילים את צמיחת העצים מעל קו העצים, ויוצרים מערכת אקולוגית אלפינית. קו העצים בפארק הוא בין 200 ל-300 מטרים מעל פני הים. האזורים האלפיניים מאפשרים גידול שיחים של אלנוס, ערברבה צרת-עלים, סמבוסק אדום, Athyrium filix-femina‏, Heracleum maximum (באנגלית cow parsnip) וצמחים אחרים. צמחים עשבוניים יכולים לגדול באזור עם קרקעות טובות יותר שבהם גדל עשב, Lupinus nootkatensis (באנגלית Nootka lupine)‏, Chamaenerion angustifolium (באנגלית fireweed) וצמחים רב-שנתיים אחרים. באזורים אלפיניים גבוהים יותר יש חבורת שיחים נמוכים בגובה של פחות מ-30 סנטימטרים וקצב צמיחה איטי מאוד. צמחים ננסיים באזור זה כוללים: Vaccinium uliginosium (באנגלית bog blueberry)‏, Luetkea pectinate (באנגלית partridgefoot), אמפטרומיות (Empetrum nigrum) ו-Phyllodoce aleutica (באנגלית Aleutian mountainheath), כולם פגיעים מנזקים הנובעים ממדרך רגליים.[14]

בעלי חיים

בשל האקלים אין בפארק זוחלים וככל הנראה רק מין אחד של דו-חיים, ומצד שני יש שפע של יונקים ימיים ויונקים יבשתיים גדולים. מיני החולייתנים החיים בפארק כוללים:

דליפת הנפט מ"אקסון ואלדז"

ב-24 במרץ 1989 עלתה מכלית הנפט אקסון ואלדז על שרטון במפרץ הנסיך ויליאם (Prince William Sound) שמדרום לפארק, התבקעה וגרמה לזיהום נרחב של קו החוף של הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי. בתחילת אפריל הקימו עובדי הפארק מחסומים צפים לרוחב שפך הנהרות שבהם חיים דגי הסלמון וערכו ספירת מלאי מקדימה של צמחים ובעלי חיים שעלולים להיפגע מהנפט. כתם הנפט הגיע לאזור הפארק לראשונה ב-10 באפריל. בסך הכול הנפט זיהם כ-30 קילומטרים של קו החוף. הכפים היו האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר. הנפט לא הגיע לפיורדים בשל זרמי המים החזקים שבהם, שמקורם מהפשרת השלגים באביב, שדחקו את הנפט. הניקוי היה קשה במיוחד כיוון שהנפט הפך לתחליב של זפת שלא ניתן היה לקפות אותו, והיה צריך לבצע דלייה. העבודה בעונה הראשונה הופסקה בספטמבר. העבודה התחדשה שנה אחר-כך, והמשיכה גם ב-1991. באותה שנה הגיע חברת אקסון מוביל להסכם פשרה עם הממשל הפדרלי וממשלת אלסקה, ובמסגרתו העבירה 870 מיליון דולרים לקרן שיקום, שחלק ממנו יועד לאזור הפיורדים של קינאי.

גם אתרים ארכאולוגיים הושפעו מדליפת הנפט. אתר בחוף סמוך למעבר מקארתור (MacArthur Pass) נתגלה במהלך ביצוע עבודות הניקוי. האתר הראה שבניגוד להשערות קודמות, ילידים השתמשו בחלקים מאזור הפארק במשך תקופה ארוכה. ניקוי האתר מנפט מבלי לפגוע בממצאים הארכאולוגיים היה מאתגר במיוחד.[19]

היסטוריה

התיישבות אנושית

בתקופה בה הוקם הפארק היו מעט מאד תושבי קבע באזור. סקרים ארכאולוגיים שינו את ההשקפה המוקדמת שבאזור הייתה רק התיישבות ארעית, ככל שהצטברו עדויות של חיים באזור במשך זמן רב. ההשערה המקובלת היא ששקיעת החוף ועליית פני הים הציפה אתרים רבים, כיוון שקו החוף היה המקום העשיר ביותר במשאבים עבור התושבים המוקדמים. סקר שערך שירות הפארקים ב-1993 תיעד כמה אתרי כפרים המתוארכים בין שנת 1200 לספירה ועד 1920. הסקר גם גילה עדויות לכך שרעידת אדמה המוארכת לשנת 1170 הנמיכה את קו החוף בלפחות 1.8 מטרים, וככל הנראה הציפה אתרי יישוב קדומים יותר. סקר המשך מ-2003 גילה שאתר אחד היה מיושב בין שנת 950 לספירה ועד 1800. אתר אחר היה בשימוש מ-1785 עד 1920. אתר שלישי היה מיושב בין 1850 ל-1890.

כמה מכרות זהב מהתקופה ההיסטורית תועדו בשטח הפארק. פעילות הכרייה התרכזה במפרץ נוקה (Nuka Bay). כמה אתרים היו פעילים עד שנות ה-80 של המאה ה-20. תועדו אחד עשר אתרי מכרות והוחלט להציע שניים מבין המכרות למרשם הלאומי של מקומות היסטוריים (National Register of Historic Places).

הצעות להקמת פארק הפיורדים של קינאי

מחקרים מוקדמים של אתרים חדשים אפשריים עבור שירות הפארקים באלסקה התקיימו בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20. המחקר הראשון, שכותרתו "אלסקה - משאביה ופיתוחה" התרכז בפיתוח התיירות, על אף התנגדות של בוב מרשל (Bob Marshall), אחד ממחברי המחקר, שדגל בשימור קפדני. מחקר נוסף, שמומן במסגרת הכביש המהיר של אלסקה בשנות ה-40, הסיק מסקנות דומות לדעת רוב הכותבים של המחקר הראשון. ב-1964 יזם ג'ורג' הרצוג הבן (George B. Hartzog Jr.), מנהל שירות הפארקים הלאומיים, מחקר חדש שכותרתו "מבצע הארץ הגדולה" (Operation Great Land), שמטרתו להמליץ על הפיתוח והקידום של הפארקים הקיימים באלסקה. פעילותו של הרצוג הכניסה את שירות הפארקים לדיונים במסגרת חוק יישוב התביעות של ילידי אלסקה (Alaska Native Claims Settlement Act בראשי תיבות ANCSA). אזור הפיורדים של קינאי לא יועד בעדיפות ראשונה להפוך לפארק במסגרת החוק.

קרחון איאליק

ההצעות המוקדמות ביותר לפארק לאומי בפיורדים של קינאי הועלו בשנות השבעים של המאה ה-20. בשנת 1971 הוצע להקים את אזור הנופש הלאומי של סיוארד (Seward National Recreation Area) באזור שבין תחילת מפרץ רזורקשן לזרוע טורנגאין (Turnagain Arm), כשהוא משתרע מזרחה אל היישוב וייטייר (Whittie) ומערבה עד לקרחון אקזיט. הצעה זו אפשרה כריתת עצים וכרייה באזור. אף על פי שלהצעה הייתה תמיכה בקונגרס, בשירות היערות של ארצות הברית ובלשכת ניהול הקרקעות של ארצות הברית (Bureau of Land Management), היא נתקלה בקשיים מול תביעות הקרקע של הילידים. מסמכים פנימיים של שירות הפארקים תיארו פארק בשטח של 3,200 קילומטרים רבועים המגן על החוף ועל שדה הקרח, אך הצעה זו התנגשה עם הצעת אזור הנופש הלאומי של סיוארד וההרחבה המוצעת של אזור התחום הלאומי קינאי של האייל הקורא (Kenai National Moose Range), שקדם לשמורת חיות הבר הלאומית קינאי. הצעה נוספת הציבה את חצי האי איאליק תחת סמכות שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית. ב-15 במרץ 1972 הוקצו ארבעה אזורים של חצי האי קינאי תחת חוק ANCSA כאזורים מוגנים של הממשל הפדרלי. באותו יום הקים שירות הפארקים הלאומיים את כוח משימה אלסקה (Alaska Task Force), שמטרתו לחקור את אדמות הפארק המוצעות. אזור הפיורדים של קינאי הוגדר כאזור המחקר 11. משא ומתן בין שירות הפארקים, שירות היערות, שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית וחברת אלסקה צ'וגץ' (Chugach Alaska Corporation) הובילו להחלטה של מחלקת הפנים של ארצות הברית להפוך את שירות הפארקים לסוכנות מובילה עבור אזור הפיורדים של קינאי. בשנת 1973 הציע ממשל ניקסון את המונומנט הלאומי שדה הקרח הרדינג-הפיורדים של קינאי כחלק מ"חוק שימור האדמות של אלסקה" (Alaska National Interest Lands Conservation Act), בראשי תיבות ANILCA. שטח המונומנט הלאומי המוצע היה 1,200 קילומטרים רבועים בשלושה אזורים: שדה הקרח ושתי קבוצות איים.

החקיקה בקונגרס נעצרה במהלך פרשת ווטרגייט, ולא נמשכה שוב עד לממשל קרטר. ססיל ד. אנדרוס (Cecil D. Andrus), מזכיר הפנים של ארצות הברית, הציע להקים את הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי על שטח של 1,700 קילומטרים רבועים. התנגדות אלסקה לחקיקת ANILCA הניעה את הנשיא ג'ימי קרטר להכריז על המונומנט הלאומי הפיורדים של קינאי על פי סמכותו במסגרת חוק העתיקות ב-1 בדצמבר 1978, עד למעבר חוק קרקעות אלסקה. לא הוקמו מתקנים למבקרים ולא הוכן צוות ניהולי מההכרזה על המונומנט. שומר פארקים אחד הוצב בסיוארד כנציג מקומי.

פארק לאומי

קרחון אקזיט

ב-2 בדצמבר 1980 נחתם החוק של ANILCA על ידי ג'ימי קרטר. החוק שינה את הגדרת המונומנט הלאומי הפיורדים של קינאי לפארק לאומי. השיפור הראשון בפארק התמקד בשיפור הגישה לקרחון אקזיט. בשנת 1982 סוכמה סופית תוכנית ניהול כללית של הפארק, שבה הוגדר קרחון אקזיט כחזית הפארק והפיורדים כאזור שומם ושדה הקרח כאזור טבע בראשיתי. הפארק נוהל בתחילה על ידי צוות קטן של שומרי פארק וטכנאים קבועים ועונתיים, ששם דגש רב על הקשר עם הקהילה.

תחת הכללים של חוק ה-ANILCA כלל הפארק 480 קילומטרים רבועים של "אדמות נבחרות של הילידים", נכס שנלקח מהבעלות הפדרלית והועבר לחברות של ילידי אלסקה. מרבית האדמות שנתבעו היו על קו החוף. 122 קילומטרים רבועים נרכשו מחדש על ידי שירות הפארקים בשנות ה-90, תוך שמירת זכויות הציד של הילידים ב-36 קילומטרים רבועים.

תיירות

הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי הוקם ב-1980 באמצעות "חוק שימור האדמות של אלסקה" (Alaska National Interest Lands Conservation Act), בראשי תיבות ANILCA. במונחים של אלסקה זהו אחד הפארקים הקטנים, כ-88% משטחו של הפארק הלאומי יוסמיטי, ואחד הנגישים ביותר. בפארק מבקרים בממוצע קרוב ל-350,000 תיירים מדי שנה, מקום חמישי בפארקים הלאומיים של אלסקה, אבל מקום 11 בשטחו מתוך 13 הפארקים הלאומיים באלסקה, והוא הפארק הלאומי הקרוב ביותר לאנקורג'. מטה הפארק שוכן בסיוארד. זהו הפארק הלאומי היחיד באלסקה שבמקור לא אפשר בשטחו לילידי אלסקה ליקוט מזון וציד, אבל לחברות כפרים ילידים יש בעלות על שטחים בפארק, ומאז ההקמה קיבלו זכויות ללקט מזון בשטחים בבעלותם.

גישה ולינה

תצפית אל הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי

שער הכניסה לפארק היא העיירה סיוארד. אליה אפשר להגיע מאנקורג' במכונית (כל השנה), ברכבת (בחודשי הקיץ) או באמצעות חברות אוטובוסים ומטעניות הפועלות מאנקורג'. בטיסה אפשר להגיע לשדה התעופה הבינלאומי של אנקורג' או בטיסות שכר ישירות לסיוארד. בקיץ עוצרות אוניות תענוגות רבות בסיוארד. מסיוארד אפשר להגיע לכניסה לפארק בנהיגה במכונית, בשירות הסעות של הפארק או במונית. דרך נוספת היא סיור בספינה היוצאת מסיוארד ושטה אל הפיורדים.[20]

מסעדות, בתי מלון ומוטלים נמצאים בסיוארד. בפארק עצמו יש אתר מחנאות קטן וכמו כן יש אתרים שבהם מותר להקים אוהלים. בנוסף מפוזרות בחופים בקתות לשימוש הציבור בתשלום. הגישה לבקתות בשיט בלבד. בנוסף פועלת בשטח השייך לילידים אכסניה (Kenai Fjords Glacier Lodge).

מרכזי מבקרים

לפארק יש שני מרכזי מבקרים, שניהם פועלים רק בתקופת הקיץ.[21]

  • מרכז המבקרים של הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי (Kenai Fjords National Park Visitor Center) – שוכן בנמל של סיוארד מחוץ לפארק. במרכז מוצג סרט על הפארק, חנות ספרים ודלפק מודיעין שבו ניתן לקבל הדרכה ומידע משומרי הפארק.
  • מרכז הטבע קרחון אקזיט (Exit Glacier Nature Center) – שוכן בקצה הדרך מסיוארד. המרכז הוא תחילת השביל אל קרחון אקזיט ואל שדה הקרח הרדינג. במרכז עצמו יש תערוכה על אזור קרחון אקזיט, חנות ספרים ודלפק מודיעין שבו ניתן לקבל הדרכה ומידע משומרי הפארק.
שדה הקרח הרדינג

פעילויות

סיוארד היא נקודת יציאה או יעד עבור אוניות תענוגות גדולות רבות של חברות דוגמת סלבריטי קרוז או רויאל קריביאן אינטרנשיונל. מספר המבקרים באוניות אלו צפוי להיות כ-100,000 בשנת 2018.[22] גישה לפארק נעשית בדרך כלל באמצעות ספינות סיור הפועלות מסיוארד דרך מפרץ רזורקשן. חברות שונות מציעות סיורים, רבים בלוויית אחד משומרי הפארק. במסגרת הסיורים ניתן לצפות בבעלי החיים ביבשה ובים, בייחוד אריה ים שטלר, תוכי ים, פוקנת דאל, דוב שחור אמריקני, ארנבת השלג, צפיר הקורדילרים, לווייתן גדול-סנפיר וקטלן, כמו גם בתוואי הנוף כדוגמת הפיורדים והקרחונים הזורמים אל הים ונשברים במעבר מיבשה לים.[23]

דרך נוספת לטייל בפארק היא להגיע ברכב או במונית אל מרכז הטבע של קרחון אקזיט. ממנו יש מעט שבילים קצרים בקרקעית העמק ושביל מעגלי ארוך בן 12 קילומטרים המטפס אל שדה הקרח הרדינג. ניתן גם לסייר בשטח הפתוח, אם כי פעילות זו לא מומלצת כי השטח תלול ולעיתים יש צורך לטפס דרך צמחייה עבותה.[24]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ באנגלית rock flour משקע שנוצר כאשר הקרחון שוחק את המצע הסלעי עליו הוא נע

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 National Park Service Land Resources Division Listing of Acreage
  2. ^ Kenai Fjords NP
  3. ^ "Kenai Fjords Map". Kenai Fjords National Park. National Park Service.
  4. ^ Unique Features of the Kenai Fjords Coast
  5. ^ "Harding Ice Field Trail". Kenai Fjords National Park. National Park Service.
  6. ^ Weather
  7. ^ "Fjord Estuary Ecosystem". Keai Fjords National Park. National Park Service.
  8. ^ "Geologic Formations". Kenai Fjords National Park. National Park Service.
  9. ^ "Glaciers/Glacial Features". Kenai Fjords National Park. National Park Service.
  10. ^ "The Harding Icefield". Kenai Fjords National Park. National Park Service.
  11. ^ Geohazards in Kenai Fjords National Park
  12. ^ "Nature & Science". Kenai Fjords National Park. National Park Service.
  13. ^ "Nature & Science". Kenai Fjords National Park. National Park Service.
  14. ^ 14.0 14.1 "Plant Communities". Kenai Fjords National Park. National Park Service.
  15. ^ "Plant Succession". Kenai Fjords National Park. National Park Service.
  16. ^ 16.0 16.1 שימוש בקישור Birds ובטבלה שתחתית הדף תחת הכותרת Select a Species Category (optional) ובחירת הקטגוריה המתאימה
  17. ^ Land Mammals
  18. ^ Marine Mammals
  19. ^ Theodore Catton, A Fragile Beauty An Administrative History of Kenai Fjords National Park, Pages 120-134
  20. ^ Directions
  21. ^ Visitor Centers
  22. ^ "Seward Basics". CruisePortInsider.
  23. ^ "Boat Tours". Kenai Fjords National Park. National Park Service.
  24. ^ Hiking


הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
אוורגליידס • אולימפיק • איי הבתולה • איי התעלה • אייל רויאל • אינדיאנה דונס • אקדיה • ארצ'ס • בדלנדס • ביג בנד • ביסקיין • ברייס קניון • גליישר • גליישר ביי • גרייט סמוקי מאונטיינז • גרנד טיטון • גרנד קניון • דנאלי • דריי טורטוגס • האגן הגדול • הדיונות הגדולות • הוט ספרינגס • הליאקלה • הר ריינייר • הרי גוואדלופה • הרי הגעש של הוואי • הקניון השחור של הגניסון • הרי הרוקי • ווֹיאז'וּרס • וייט סנדס • וינד קייב • יוסמיטי • ילוסטון • ימת קלארק • לאסן • מסה ורדה • מערות קרלסבד • מערת מאמות' • סגווארו • סמואה האמריקנית • סקוויה • עמק המוות • עמק קויאהוגה • עמק קובוק • עץ יהושע • פטריפייד פורסט • הפיורדים של קינאי • פינקלס • ציון • צפון רכס קסקייד • קונגארי • קטמיי • קינגס קניון • קניונלנדס • קניון ניו ריוור • קפיטול ריף • קרייטר לייק • קשת השער • ראנגל-סנט אליאס • רדווד • שננדואה • שערי האזור הארקטי • תאודור רוזוולט

מחלקת הפנים של ארצות הברית • שירות הפארקים • משטרת הפארקים

הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי
הפארק הלאומי הפיורדים של קינאי
אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הפארק_הלאומי_הפיורדים_של_קינאי&oldid=1847472"