הפארק הלאומי דנאלי

הפארק הלאומי דנאלי
	אגם וונדר כפי שנראה מכביש הגישה לפארק
	אגם וונדר כפי שנראה מכביש הגישה לפארק
מידע כללי
תאריך הקמה	26 בפברואר 1917
מבקרים בשנה	587,412 (נכון ל־2015)
גוף מנהל	שירות הפארקים הלאומיים
נתונים ומידות
שטח	24,585.09 קמ"ר
מיקום
מדינה	אלסקה, ארצות הברית
קואורדינטות	63°20′00″N 150°30′00″W / 63.33333°N 150.5°W
	www.nps.gov/dena
	(למפת אלסקה רגילה) ג'ונו אנקורג' פיירבנקס סיטקה קטצ'יקן אנאלסקה בארו נום קוצביו קנדה רוסיה האוקיינוס השקט ים ברינג ים צ'וקצ'י ים בופור דנאלי

הפארק הלאומי דנאלי (באנגלית: Denali National Park) הוא פארק לאומי ושמורת טבע במרכז מדינת אלסקה, ארצות הברית. את הפארק חוצה רכס הרי אלסקה שביניהם מתנשא הר דנאלי, הגבוה בצפון אמריקה. שטחי הפארק והשמורה מכסים יחדיו, 24,588 קמ"ר.

כללי

השם "דנאלי" מגיע מהשם המקומי להר מקינלי, שפירושו "הגדול". השם מקינלי ניתן להר על שם נשיא ארצות הברית, ויליאם מקינלי, בשנת 1897 על ידי היזם המקומי, ויליאם א. דיקי. למקינלי עצמו לא היה כל קשר לאזור או להר.

צ'ארלס שלדון, התעניין בכבשי הדאלי החיים באזור, ודאג כי התערבות אנושית עלולה לסכן את קיומם. לאחר ביקורו בשנים 1907-1908, הוא ארגן עצומה מטעם תושבי אלסקה והקונגרס במטרה ליצור שמורה אזורית עבור הכבשים^[1]. הפארק הוקם תחת השם 'הפארק הלאומי מקינלי' ב-26 בפברואר 1917. באופן אירוני רק חלק מהר מקינלי עצמו (ללא הפסגה) נכלל בשטח הפארק במקורי. הפארק הוכרז כשמורת ביוספרה בינלאומית בשנת 1976. שמורה נפרדת בשם 'דנאלי' הוכרזה על ידי הנשיא ג'ימי קרטר ב-1 בפברואר 1978.

מאז שניתן, השם מקינלי עמד לביקורת מצד המקומיים. ב-2 בדצמבר 1980 השמורות השונות אוחדו לפארק ושמורה לאומיים תחת השם דנאלי. בשלב זה וועדת השמות המקומית שינתה גם את שם הר מקינלי חזרה לדנאלי, למרות שוועדת השמות של ארצות הברית לא עשתה זאת. הפער בין השם המקומי לשם הפדרלי נמשך עד שב- 30 באוגוסט 2015 הנשיא ברק אובמה הורה למזכיר הפנים של ארצות הברית גם לשנות את שם ההר לדנאלי. מקומיים נוטים להשתמש בשם דנאלי גם עבור הפארק וגם עבור ההר ומבחינים ביניהם על פי ההקשר.

כיום, יותר מ-400,000 מבקרים פוקדים את הפארק מדי שנה, במטרה ליהנות מעולם החי המגוון, טיפוס הרים וטרקים. תיירות החורף כוללת רכיבה במזחלות כלבים, נסיעה ברכבי שלג במקומות המורשים וסקי למרחקים.

בפארק נמצא האוטובוס בו שכן כריסטופר מקנדלס עד מותו, האוטובוס מהווה מוקד משיכה לתיירים רבים.

ליד הפארק הלאומי נמצא גם פארק מדינה בעל שם דומה.

בעלי חיים

דנאלי מהווה בית גידול למגוון יונקים אלסקיים, ביניהם אוכלוסייה בריאה של דובי גריזלי ודובים שחורים. המבקר בפארק, צפוי לחזות בעדרי איילי צפון משוטטים ברחבי הפארק, בכבשי דאלי על צלעי הרים ובאיילים קוראים המלחכים צמחי מים ליד אגמים וביצות. למרות ההשפעה האנושית באזור, עדיין ניתן למצוא בדנאלי מאורות זאבים פעילות. ישנו גם מגוון רחב של בעלי חיים קטנים יותר כגון סנאיים, בונים ומיני ארנבאים. שועלים דלקים, שונרים וגרגרנים, גם כן חיים בפארק, אך נראים רק לעיתים רחוקות בשל אופיים החמקני.

עשרה מינים שונים של דגים, ביניהם סלמון וטרוטה, חיים במימי הפארק. הרבה מנהרות ואגמי הפארק ניזונים ממי קרחונים. הטמרפרות הנמוכות של המים, גורמות להאטה בחילוף החומרים של הדגים המונעת מהם להתפתח לגדלים נורמלים. צפרדע העץ (Lithobates sylvaticus) הוא המין היחיד של דו-חיים החי בפארק.

פקחי השמורה דוגלים בסיסמה "keep the wildlife wild" ומנסים לצמצם כמה שניתן את המגע בין בני האדם לחיות הבר. האכלה של חיות אסורה בתכלית כדי למנוע השפעה על הרגלי האכילה הטבעיים של החיות. למרות הריכוז הגבוה של דובים בשטחי הפארק, מאמצי הפקחים לחנך את המטיילים לגבי נקיטת אמצעי זהירות ומניעה, צמצמו את מספר האירועים המסוכנים עם דובים למינימום. אזורים מסוימים בפארק נסגרים לעיתים למבקרים בשל פעילות יוצאת דופן של בעלי החיים כגון, מאורות של זאבים ודובים, אזורי ציד טרי ועוד. בזכות שיתוף הפעולה הפורה בין הפקחים למבקרים, הפארק הפך ליעד מרכזי לצפייה בחיות בר.

אקלים

האקלים משפיע על כל האורגניזמים החיים בדנאלי. החורף ארוך ואחריו מגיעה ענת צמיחה קצרה. שמונים אחוז מאוכלוסיית הציפורים חוזרות לאחר החודשים הקרים ועסוקות בגידול ילדיהן. בגלל הקוצר של עונות הקיץ והאביב הם מנוצלות גם להכנות לחורף הבא.

הקיץ בדרך כלל קריר ולח אך לעיתים הטמפרמטורה מגיעה אף ל-20 מעלות צלזיוס. מזג האוויר עד כדי כך הפכפך שהיו מקרים של ירידת שלג בחודש יולי.

רכס הרי אלסקה החוצה את הפארק יוצר שני אזורי אקלים שונים בתכלית. מפרץ אלסקה מוביל לחות למפנה הדרומי של הרכס אך ההרים חוסמים את המעבר לצד השני. תופעה זו יוצרת אקלים יבש וקיצוני בצד הצפוני. בדרום הקיץ לח והחורף מתון יותר. במשך עשרת אלפים השנים האחרונות האקלים נשאר די דומה למה שהוא היום.