המכלול:הידעת?/רשימה/9

דף זה מכיל את כל קטעי "הידעת?" המיועדים לעמוד הראשי הקיימים במכלול. הדף מציג את התבניות המכילות את הקטעים לפי מספר סידורי, כך ששום קטע לא חוזר על עצמו פעמיים, להבדיל מדף "המכלול:הידעת?" המציג את התבניות היומיות כפי שמופיעות בעמוד הראשי, אשר בתוכן משובצות התבניות המופיעות בדף זה.

קטעי "הידעת" מופיעים בעמוד הראשי באופן הבא:

במידה וקיים קטע משובץ ספציפית בתאריך (העברי) באותו יום בשנה הספציפית - מופיע קטע זה. באם לא קיים כזה שיבוץ מופיע קטע "הידעת?" השייך לתאריך עברי או לועזי רלוונטי. באם גם מועד כזה לא קיים - מופיע קטע "הידעת?" אקראי מרשימת התבניות הממוספרות (ולא מרשימת תבניות המועדים).

ברשימת התבניות הממוספרות עשויים להופיע גם קטעים שעשויים להיות משוייכים למועד מסויים, אולם לא בהכרח. שיבוצם לאותו מועד יתבצע באמצעות שיבוץ לתאריך בשנה. ברשימת תבניות המועדים יכללו רק תבניות שלא מתאים שיופיעו שלא במועד המתאים להם.

כיצד להוסיף קטעי "הידעת?" חדשים?

ראשית, יש ליצור תבנית חדשה. שם התבנית יהיה: "תבנית:הידעת? 000" - כאשר 000 יוחלף במספר הסידורי הבא שלא קיימת בו תבנית. תוכן התבנית יהיה: <noinclude> {{ניווט תאריכים | פרויקט = [[המכלול:הידעת?|הידעת?]] | הפניה = נושא הקטע | הקודם = תבנית:הידעת? 000 | הבא = תבנית:הידעת? 000 }} [[קטגוריה:תבניות הידעת?|000]] [[קטגוריה:תבניות הידעת? - אדריכלות]] [[קטגוריה:תבניות הידעת? - ארצות הברית‏]] </noinclude> כאשר את "נושא הקטע" צריך להחליף בשם נושא הקטע "הידעת?" החדש, ואת 000 במספר הסידורי של הקטע החדש. ולאחר מכן את קטע "הידעת?" המוכן. בשלב האחרון, יש לשבץ את הקטע בדף זה לצרכי בקרה ועבודה. השיבוץ נעשה באמצעות התבנית: {{רשימת הידעת|000|תאריך מומלץ לשיבוץ בפורמט "15/08/2017"|ארוע מומלץ לשיבוץ|הערות}} כאשר את 000 צריך להחליף במספר הסידורי, ואת "נושא הקטע" צריך להחליף בשם נושא הקטע "הידעת?" החדש. שאר הפרמטרים הם רשות. את התבנית יש להכניס בסוף רשימת התבניות בקוד המקור של דף זה.

מאגר קטעי "הידעת?"

 •  0-100  •  101-200  •  201-300  •  301-400  •  401-500  •  501-600  •  601-700  •  701-800  •  801-900  •  901-1000  •  מועדים

מספר	נושא הקטע	תוכן	תאריך מומלץ לשיבוץ	ארוע מומלץ לשיבוץ	הערות
801 עריכה	נושא	הנסיך רודולף בעת ארוסיו, בשנת 1881 רבים תולים את פרוץ מלחמת העולם הראשונה בהתנקשות בחייו של יורש העצר האוסטרו-הונגרי פרנץ פרדיננד בסראייבו ב-1914, אך ייתכן שרצח מוקדם יותר הביא את פרנץ פרדיננד לתפקיד זה. ב-1889 נמצאו בעיירה מאיירלינג שבאוסטריה תחתית גופותיהם של יורש העצר רודולף, בנו יחידו של הקיסר פרנץ יוזף והברונית מריה וטסרה, במה שנראה כהתאבדות משותפת. אך מאה שנה מאוחר יותר, בדצמבר 1992, לאחר שגופת הברונית נגנבה מקברה, בדקה אותה משטרת אוסטריה ומצאה כי היא נרצחה במכות ממכשיר קהה ואילו הנסיך נורה שש פעמים ברובה שלא היה שלו. התעלומה מי רצח אותם נותרה בלתי פתורה.
802 עריכה	נושא	קרינת הרקע הקוסמית כפי שנמדדה על ידי לוויין המחקר WMAP שנשלח לחלל ביוני 2001 ארנו פנזיאס ורוברט וילסון, שני פיזיקאים ממעבדות בל, ערכו בשנת 1964 מדידות אסטרונומיות של קרינת רדיו בעזרת אנטנה גדולה, ומצאו רעש רקע שהפריע להמשך הניסוי. הרעש הגיע באופן אחיד מכל הכיוונים ובכך נשללה האפשרות שמקורו בעיר הסמוכה ניו יורק, בכדור הארץ, במערכת השמש או אפילו בשביל החלב. הם מצאו לשלשת יונים באנטנה וניקו אותה, אבל גם זה לא עזר. אז, נודע להם במקרה שרעש כזה יכול לנבוע מקרינת הרקע הקוסמית, ושמדידותיהם מהוות אישוש לתאוריית המפץ הגדול. על תגלית זו זכו פנזיאס ווילסון בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1978.
803 עריכה	נושא	מאז סיום חפירת תעלת סואץ, בשנת 1869, מתקיים מעבר של בעלי חיים ימיים בין ים סוף לים התיכון. כתוצאה ממעבר זה, אשר מכונה הגירה לספסית, על שמו של פרדיננד דה לספס, המהנדס שיזם את חפירת התעלה, התנחלו בים התיכון כבר למעלה מ-300 מינים שמקורם בים האדום. ביניהם בולטת המדוזה הצורבת חוטית נודדת, שמקשה על הרחצה בחופי מישור החוף של ישראל.
804 עריכה	נושא	מבט אל סמטה פלונית 7, הבניין האחרון ברחוב, הבנוי בסגנון אקלקטי שמן של סמטה פלונית וסמטה אלמונית, היוצאות מרחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, נקבע על ידי מאיר דיזנגוף בשנת 1922. מייסדן, התורם היהודי מאיר גצל שפירא, רצה לקרוא לסמטאות על שמו ועל שם אשתו, סוניה, אולם דיזנגוף, ראש העירייה, התנגד לכך ששפירא יקבע את שמותיהם של הרחובות. המחלוקת בדבר שמן של הסמטאות התפתחה למריבה עזה בין שפירא לדיזנגוף, וראש העיר הודיע כי הסמטאות יקראו פלונית ואלמונית, כך שלא ישאר זכר למייסדן. עם זאת, שמו של שפירא לא נעלם לגמרי מהנוף העירוני, ושכונת שפירא קרויה על שמו.
805 עריכה	נושא	ראת'רפורד בירצ'רד הייז נשיא ארצות הברית ראת'רפורד בירצ'רד הייז נערץ על אזרחי פרגוואי, שכן פסק לטובתם בשנת 1878 כאשר שימש כבורר בסכסוך טריטוריאלי בין פרגוואי לארגנטינה לאחר סיומה של מלחמת הברית המשולשת. בעוד שבמולדתו נחשב הייז לנשיא כושל וזניח, תושבי פרגוואי מכבדים את זכרו, וקראו על שמו את אחד ממחוזות ארצם.
806 עריכה	נושא	פרידריך שילר את האמרה "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת" טבע המחזאי פרידריך שילר בדרמה "קשר פיאֶסקו בגנואה", שפורסמה בשנת 1783. בתרגום לעברית שנעשה בתקופת הנאורות הופיעה האמרה בצורה "הכושי כילה מלאכתו לעשות, הכושי יוכל להלוך ולשום לדרך פעמיו".

|- |

807

עריכה |תאריך מומלץ לשיבוץ בפורמט "08/09/2025" |

גנימד, הירח הגדול ביותר של צדק

69 ירחים התגלו לכוכב הלכת צדק עד שנת 2017, חלקם נוצרו יחד עם כוכב צדק עצמו וחלקם הם בכלל אסטרואידים שנלכדו לכח המשיכה שלו, רוב הירחים של צדק מקיפים אותו בכיוון ההפוך לתנועת ציר הסיבוב שלו עצמו, קבוצת הירחים הקרובה ביותר לצדק מכונה קבוצת הירחים הפנימיים, והיא כוללת ארבעה ירחים בעלי צבע אדום (מטיס, אדרסטאה,אמלת'אה ותבה) כמות המכתשים בהם גבוהה במיוחד בשל פגיעת מטאורואידים, הקבוצה השנייה היא קבוצת הירחים הגליליאניים, והיא נקראת כך על שמו של גלילאו גליליי שהיה הראשון שגילה אותם בעת שצפה בשנת 1610 בטלסקופ לעבר צדק, קבוצה זו מרכיבה את ארבעת הירחים העיקריים והגדולים ביותר של צדק (איו, אירופה, גנימד וקליסטו), במרחק של יותר מ-7 מיליון קילומטר מצדק ישנם עוד 7 ירחים, שמסלולם נטוי בזווית של 153 מעלות בממוצע יחסית למישור המשווה של צדק, חמש מתוכם מרכיבים את 'קבוצת הימליה' (לדה, הימליה, ליסיתאה, אלרה, דיה), שאר הירחים, 54 במספר, נמצאים במרחק של יותר מ-17 מליון קילומטר מצדק, והם נעים בכיוון ההפוך לסיבוב של כוכב הלכת צדק, רובם מרכיבים את קבוצות הירחים אננקה, קארמה ופסיפאה. | | |

|- |

808

עריכה |תאריך מומלץ לשיבוץ בפורמט "12/09/2025" |

מקווה במצדה

שרידי מקוואות רבים התגלו בחפירות ארכיאולוגיות רבות ברחבי הארץ, מה שמעיד על שמירת הטהרה בזמן הבית בקרב העם בכלל ובקרב הכהנים בפרט, כך שמלבד המקוואות שנמצאו בחפירות בערים וביישובים היהודיים כמו בחורבות גמלא ואושא, נמצאו גם מקוואות ששימשו את המורדים במרד בר כוכבא, בחורבת מדרס, ובכפר האורנים. גם במצדה נמצאו שני מערכות טבילה ציבוריים ששימשו את המורדים בתקופת המרד הגדול ברומאים, ואפילו מקווה ששימש את ארמונו של הורדוס בקיסריה.

מקוואות רבים במיוחד נמצאו בירושלים ובסביבתה ובדרכים המובילות אליה, מקוואות אלו שימשו את הכהנים ועולי הרגלים שהיו צריכים להיטהר לפני אכילת קדשים וכניסה להר הבית. דוגמא בולטת לכך היא מרכז הטהרה שנחשף בחפירות הגן הארכיאולוגי בירושלים, בו היו מקוואות רבים בתוך מבנה אבן עצום בגודלו, וכן המקווה שנחשף בבית השרוף, בית של משפחת כהנים, שטבלו בו ככל הנראה לאכילת תרומה וקדשים.

בחלק מהמבנים הללו נמצאה מחיצה על מדרגות המקווה, מחיצה ששימשה ככל הנראה להפריד בין היורדים לטבול שהם עדיין טמאים לבין הטהורים שעולים מן הבור. | | |

|- |

809

עריכה |תאריך מומלץ לשיבוץ בפורמט "11/09/2025" |

פרי הקשיו

קשיו (שם מדעי: Anacardium occidentale) הוא מין של עץ בעל פרחים ממשפחת האלתיים, והוא גדל באזור אמריקה הדרומית, ומוצאו בצפון מזרח ברזיל. מברזיל, הביאו הפורטוגזים את עץ הקשיו לאפריקה ולדרום מזרח אסיה, עליו בשרניים וגדולים (לעיתים עד גודל של 22 על 14 ס"מ), הפרחים מסודרים בתפרחת מרובת פרחים מקובצים, מתוך עלי הגביע של הפרח מתפתח פרי מדומה גדול ובעל צורת אגס, הקרוי לרוב "תפוח קשיו". והוא בעל בשר רך ומתוק, ואינו מכיל גרעינים, על אף שהוא נחשב כמעדן באזור ברזיל, הוא אינו מגודל לייצוא היות שאינו משתמר היטב במסע וכעבור 24 שעות מרגע הקטיף מתחיל תפוח הקשיו לתסוס, מיץ הקשיו נמכר לרוב בברזיל ופופולרי מאד, מפימת הפרי, היכן שהיה הפרח, מתפתח הפרי האמיתי של העץ - בית גלעין דמוי אגוז, זהו "אגוז הקשיו", שמבחינה בוטנית אינו נחשב כאגוז, אלא כפרי הדומה לשקד, אגוז הקשיו הטרי שנקטף מעל תפוח הקשיו, מכיל קליפה כפולה הרוויה בשרף רעיל, שרף זה מכיל חומר בשם Urushiol מגע שלו עם העור יכול להביא לגירוי, ובבליעה לתגובת הרעלה, כל אגוז קשיו צריך לעבור טיפול מדויק על מנת להסיר את קליפתו בלי להגיר מהשרף על האגוז, לרוב הקליפה מוסרת בחימום עז, כגון אידוי או טיגון, והזרע מחולץ ממנה ומנוקה, ונבדק פרטנית. טיפול זה יקר יחסית לטיפול באגוזים אחרים, ומגולם במחיר אגוזי הקשיו. מגדלות הקשיו הבולטות למטרות ייצוא הן וייטנאם, ניגריה, גאנה, חוף השנהב, הודו, ברזיל ואינדונזיה. | | |