ג'ון וייט (פוליטיקאי מקנטקי)

ג'ון וייט
John D. White
לידה	מידלסבורו, קנטקי, ארצות הברית
פטירה	ריצ'מונד, וירג'יניה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
	1832
	1832
	4 במרץ 1835 – 3 במרץ 1843; (8 שנים)
	→ ג'יימס לאב (אנ') ריצ'רד פרנץ' (אנ') ←
	4 במרץ 1843 – 3 במרץ 1845; (שנתיים)
	→ ויליס גרין ג'ון פרסטון מרטין (אנ') ←
	31 במאי 1841 – 3 במרץ 1843; (שנה)
	→ רוברט מ. ט. האנטר ג'ון וינסטון ג'ונס ←

ג'ון ד. וייט (באנגלית: John D. White‏; 14 בפברואר 1802 – 22 בספטמבר 1845) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כיושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ה־15 בשנים 1841–1843. כחבר המפלגה הוויגית, ייצג את קנטקי בבית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1835–1845. הוא כיהן גם כחבר בית הנבחרים של קנטקי בשנת 1832.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

וייט נולד ב-14 בפברואר 1802 סמוך למידלסבורו (ליד קמברלנד גאפ) בקנטקי, בן למשפחת וייט של פוליטיקאים מקנטקי וטנסי. הוא קיבל חינוך בסיסי ולמד משפטים ב־Greeneville College (כיום אוניברסיטת טוסקולם) בטנסי. לאחר לימודיו התמחה אצל ויליאם אוסלי (אנ'), לימים מושל קנטקי, והוסמך לעריכת דין. במהרה רכש מוניטין כעורך דין מוכשר.

הוא היה קרוב משפחה של פוליטיקאים משפיעים רבים, ובהם אדיסון וייט (אנ'), ג'ון דוהרטי וייט (אנ') ויו לוסון וייט – כולם כיהנו בבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא היה גם תלמיד, ידיד ומעריץ נלהב של הנרי קליי.

קריירה

ראשית הקריירה הפוליטית (1832–1841)

וייט נודע כנואם רב עוצמה והפך לאחד ממנהיגי המפלגה הוויגית בקנטקי. בשנת 1832 נבחר לבית הנבחרים של קנטקי, וב־1835 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית כנציג מחוז הקונגרס ה־9 של קנטקי. הוא כיהן ברציפות עד 1845.

במהלך כהונתו עסק במיוחד בסוגיות מכסים. הוא התנגד למדיניותו של הנשיא אנדרו ג'קסון נגד הבנק השני של ארצות הברית, וסבר שמניעיה אישיים. בתקופת הנשיא מרטין ואן ביורן התנגד לחוק האוצר העצמאי ולסיפוח טקסס.

יושב ראש בית הנבחרים (1841–1843)

לאחר ניצחון הוויגים בבחירות, נבחר וייט ליושב ראש בית הנבחרים בתמיכתו של הנרי קליי, וגבר על המועמד הדמוקרטי ג'ון וינסטון ג'ונס ברוב של 121 מתוך 221 קולות. הוא כיהן בתפקיד במהלך הקונגרס ה־27 מ-31 במאי 1841 עד 4 במרץ 1843.

בתקופתו ביטל הקונגרס את חוק האוצר העצמאי וחוקק חוק פשיטת רגל חדש, אך חלק ניכר מהחקיקה בוטל בווטו על ידי הנשיא ג'ון טיילר.

בבחירות 1842–1843 איבדו הוויגים כמעט מחצית ממושביהם, בין היתר בשל קשיים בשיתוף פעולה עם הנשיא טיילר. הדמוקרטים זכו ברוב, וג'ונס גבר על וייט בבחירת יושב הראש.

הנשיא לשעבר ג'ון קווינסי אדמס כתב ביומנו כי וייט היה בעל כישרון ונואם מוכשר, אך דיבורו היה מהיר ובלתי ברור.

לאחר כהונתו כיושב ראש (1843–1845)

בשנת 1844 התפתח עימות פיזי בינו לבין חבר הקונגרס הדמוקרטי ג'ורג' אוסקר רת'בון (אנ') במהלך דיון על האשמות נגד הנרי קליי. במהלך הקטטה נורתה ירייה שפצעה שוטר. שני הצדדים התנצלו.

ב־8 בפברואר 1845 מונה לשופט במחוז השיפוטי ה־19 של קנטקי, ומינויו אושר בסנאט של קנטקי. הוא בחר שלא להתמודד שוב לקונגרס והמשיך בתפקידו כשופט עד מותו.

שנותיו האחרונות ומותו

לפני כניסתו לתפקיד השיפוטי התגלה כי העתיק נאום של סגן הנשיא לשעבר ארון בר. העיתונות לעגה לו, והמבוכה, יחד עם הידרדרות במצבו הנפשי, הובילו אותו להתאבד בירייה בראשו ב־22 בספטמבר 1845 בריצ'מונד, וירג'יניה.

הוא נקבר בבית העלמין Frankfort Cemetery בפרנקפורט, קנטקי. העיירה Whitesburg נקראת על שמו.