בית הכנסת לדרמן

בית הכנסת לדרמן

מידע כללי
רב בית הכנסת	הרב מנחם מנדל לובין
נוסח תפילה	נוסח אשכנז
מפת מיקום מפה דינמית בית הכנסת לדרמן (למפת גוש דן מוגדלת)   בית הכנסת לדרמן (למפת גוש דן רגילה)   בית הכנסת לדרמן (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית הכנסת לדרמן (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית הכנסת לדרמן tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בית הכנסת לדרמן, קומת הקרקע

בית המדרש בקומה השניה

בֵּית הַכְּנֶסֶת (חזון איש) לֶדֶרְמָן הוא בית הכנסת המרכזי של שיכון חזון איש בבני ברק, שהוקם לזכרו של החזון איש ומונהג על פי שיטותיו ופסקיו. רב בית הכנסת הוא הרב מנחם מנדל לובין, רב שכונת רמת אהרן בבני ברק.

היסטוריה

בשנות ה-50 הוקם במעלה רחוב חזון איש בבני ברק, שיכון חזון איש עבור תלמידי רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש". לאחר פטירתו, בשנת תשי"ד, נוסד לזכרו במרכז השיכון, ברחוב רשב"ם 19, בית כנסת עבור תושבי השיכון, תלמידיו וחברי חוג חזון איש ("חזונאיש'ניקים"). שמו המקורי של בית הכנסת היה "בית הכנסת חזון איש", את המבנה תרם יחיאל לדרמן, והוא נקרא על שמו. על חזית הבנין נרשם פסוק מספר חבקוק: "וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ".

עד שנת תש"פ, לבית הכנסת לא היה רב רשמי. במשך שנים כיהן רבי יהודה ("יודל") שפירא, כסמכות ההלכתית הבכירה של בית הכנסת. אולם במשך כשלושים שנה הדמות המרכזית של בית הכנסת היתה רבי יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלר"), גיסו של החזון איש ותושב השיכון. הסטייפלר היה כבד שמיעה, ובעל הקריאה הקפיד להגביה את קולו במשך כל קריאת התורה. בשנותיו האחרונות הציבה עבורו עיריית בני ברק ספסלים לאורך הדרך מביתו לבית הכנסת לדרמן. לאחר פטירתו של הסטייפלר, בנו על כסאו ארון ספרים קטן ובו סדרת ספריו "קהלות יעקב" על הש"ס. עם זאת עליית השלישי, הייתה מתחלקת ברוטציה בין הסטייפלער, רבי יהודה שפירא, רבי חיים גריינמן, ועוד. בין מתפללי בית הכנסת (בעבר ובהווה): רבי גדליה נדל, רבי חיים גריינימן, רבי חיים קניבסקי, רבי ישראל אליהו וינטרוב, רבי יחזקאל ברטלר רבי יעקב ישראל פוזן, ורבי יעקב גלינסקי, הרב שרגא שטינמן, הרב יהודה בויאר, הרב זאב ברלין, הרב מנחם צבי ברלין, הרב נתן זוכובסקי, ועוד. בסוף שנות ה-70 הקים רבי חיים גריינימן בסמוך בית מדרש עצמאי ופרש מבית הכנסת לדרמן.

לאחר פטירת הסטייפלר, הפך בנו רבי חיים קניבסקי לדמות המרכזית של בית הכנסת, ולאחר פטירת הרב שפירא גם הסמכות ההלכתית הקובעת. למרות מעמדו, לא ישב ב"מזרח" אלא בין שאר המתפללים. אם כי במקומו אשר בסמוך לעמוד השמאלי שמצד הבימה הותקנו מעמד לסידור וארון קטן לספרים אישיים, ועוד מספר שיפורים לנוחותו. בשנים בהם עברו להתפלל בקומה השניה, ישב רבי חיים קניבסקי ב"מזרח" מטעמי נוחות, אך כשפניו כלפי הקיר ולא כלפי הציבור.

במשך שנים רבות היה בית הכנסת בן קומה אחת. בשנות ה-80 הוקמה קומה נוספת והיא הושלמה זמן קצר לפני פטירת הסטייפלר. הלווייתו יצאה מבית הכנסת לדרמן, בו נישא ההספד היחיד, על ידי הרב שך.

בכל ימות השנה מתקיימת עיקר פעילות בית הכנסת בקומת הקרקע ובקומה הראשונה, בהם יש בית מדרש גדול עם עזרת נשים. בנוסף, ישנה קומה נוספת המשמשת בשבת למניין נוסף, ולתפילות בימים הנוראים ובשמחת תורה. יש גם 'בתים' נוספים כמו 'בית שני' ו'בית רביעי'. בשנותיה המאוחרות הקפידה הרבנית בת שבע קניבסקי להתפלל מדי יום תפילת ותיקין בעזרת הנשים של בית הכנסת, ועם הזמן הצטרפו אליה נשים רבות. עזרת הנשים פתוחה בכל שעות היממה. לאחר פטירתה המשיכה בתה הרבנית לאה קולדצקי בתפילת ותיקין מדי יום וקבלת קהל. וכן עורכת הפרשת חלה בחדר צדדי בבית כנסת בהשתתפות מאות נשים.

בתחילת שנת תשע"ה (2014) לאחר תקופה שבה התקשה רבי חיים קניבסקי לרדת במדרגות על מנת להגיע מדי יום לתפילות בבית הכנסת והחל להתפלל במניין בביתו, נבנה גשר מביתו של רבי חיים קניבסקי לקומה השנייה של בית הכנסת, ומאז שב להתפלל בבית הכנסת למשך מספר שנים בעיקר בשבתות ובחגים בכדי לאפשר לציבור לברכו בברכת הזמן, וכן לבריתות בהם שימש כסנדק. בימי השבעה להסתלקותו פורק הגשר .

בית הכנסת רשום כהקדש תחת כולל חזון איש, ובאופן פורמלי למחצה ראש הכולל הוא גם רב בית הכנסת, בשנת תש"פ, לאחר פטירת רבי נסים קרליץ, שהיה ראש כולל חזון איש, החל לכהן באופן לא רשמי חתנו הרב מנחם מנדל לובין.

בחודש אדר ב' תשפ"ב (2022) במהלך הלווית רבי חיים קניבסקי הוכרז כי בנו הרב יצחק שאול קניבסקי יכהן כרב בבית הכנסת, אך המינוי לא יצא לפועל. ובהתייעצות עם גדולי ישראל, מינו המתפללים את הרב מנחם מנדל לובין לשמש כרב.

לאחר מינוי של הרב לובין, הקימו בבית הכנסת מסגרות אבות ובנים לילדים. וכן איגוד בני הישיבות לבחורי הישיבות הגדולות והקטנות.   בחודש טבת תשפ"ה נפתח במקום גם בית הוראה, בו עונים תשובות רב בית הכנסת הרב לובין, הרב צבי אשר פרידמן, הרב ראובן פוזן, הרב משה חיים ביואר, הרב אליהו בייפוס, ועוד.

מנהגי בית הכנסת

בית הכנסת נוהג על פי כל פסקי החזון איש, שיטותיו ומנהגיו. נוסח התפילה הוא נוסח אשכנז. במספר עניינים, מנהג בית הכנסת תואם את נוסח אשכנז כפי שהוא נהוג בחו"ל, ולא את המנהג המקובל בארץ בעקבות הפרושים.

לפי שיטת החזון איש אין להשתמש בחשמל בשבת, והנוהגים כשיטתו משתמשים בגנרטור המופעל על ידי גורמים פרטיים. עם זאת, על פי הוראת ה"סטייפלר", בבית הכנסת לדרמן לא נעשה שימוש בתאורת חשמל בשבת כלל, אף לא על ידי מחוללי חשמל עצמאיים, אלא בתאורת המבוססת על גז בלבד. נימוקו היה כדי לחזק ולשמר את פסקו של החזון איש, שכן צופה מן הצד הרואה לנגד עיניו תאורת חשמל בשבת אינו יודע לזהות את מקורה. בעקבות כך גם לא הותקנו במשך השנים מזגנים בבית הכנסת. בשנת תשע"א, בעקבות מקרי התעלפויות, ניאות רבי חיים קניבסקי להתקנת מזגנים ולהפעלתם בשבת על ידי גנרטור, בתנאי שיוצב שילוט המודיע על כך. עם זאת התאורה במקום עדיין מבוססת על מנורות הגז.

שעוני הקיר בבית הכנסת הם על פי שעון חורף, תוך התעלמות משעון הקיץ המונהג בישראל, עם זאת זמני התפילות מתבססים על השעון הנהוג.

גבאי בית הכנסת במשך שנים רבות היה הרב משה כהן, כשבשנים האחרונות ממלא את מקומו בנו הרב אהרן כהן.

לקריאה נוספת

• אלחנן כהן, מנהגי בית הכנסת חזון איש (לדרמן), בני ברק תש"ע, באתר אוצר החכמה

קישורים חיצוניים

• סיור בבית הכנסת לדרמן, באתר איגוד בתי הכנסת העולמי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בית הכנסת לדרמן36087898Q6959001