המרכז הרפואי זיו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז הרפואי זיו
מראה בית החולים מכביש 89
מראה בית החולים מכביש 89
מראה בית החולים מכביש 89
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי, מרכז הוראה ומחקר, בי"ס לאחיות
אוניברסיטה הפקולטה לרפואה בצפת
בעלים מדינת ישראל
מנכ"ל פרופ' סלמאן זרקא
היסטוריה
תאריך ייסוד 1910
שירותים
מיטות 310
גאוגרפיה
מיקום צפת
(למפת צפת רגילה)
 
זיו
זיו
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
סמליל המרכז עד 2020

המרכז הרפואי זיו בצפת הוא בית חולים ממשלתי כללי אשר נועד לשירות תושבי הגליל העליון ורמת הגולן והמבקרים באזור. הוא נושא את שמה של מייסדת ארגון "ויצו", רבקה זיו.

המבנה המרכזי של בית החולים ממוקם בצידה הדרומי של העיר צפת. בבית החולים כ-310 מיטות אשפוז[1] והוא מפעיל מרפאות חוץ, בית יולדות ומחלקה פסיכיאטרית (במבנה נפרד) ומחלקת ילדים נפרדת.

החל מחודש אוגוסט 2021 מנהל בית החולים הוא ד"ר ענאן עבאסי שהחליף את פרופ' זרקא לאחר שזה מונה לפרויקטור הקורונה.

היסטוריה

ב-1907 החלה הקמת בית חולים יהודי בצפת ביזמת הברון רוטשילד ובסיוע רפואי מקצועי מודרני של ההסתדרות הציונית הדסה. בית החולים היה סגור משיקולי תקציב, ונחנך לראשונה ב־1911 בעקבות האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי. לאחר מכן שירת בית החולים גם את מושבות העלייה הראשונה הצפוניות, ראש פינה, יסוד המעלה, מחניים, משמר הירדן ומטולה. שני מבני בית החולים היו בצורת האותיות "ב" ו-"ח" והצוות הורכב מרופאים ואחיות שהובאו על ידי הדסה במיוחד מארצות הברית.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 החרימו שלטונות האימפריה העות'מאנית את בית החולים והפכו אותו לבית חולים צבאי (יחד עם בית החולים הסקוטי ששירת את האוכלוסייה הערבית המקומית ב"בית בוסל", שהפך לימים לבית הבראה). בשנת 1921 נפתח בית החולים שנית בחסות "הדסה" כבית חולים לחולי שחפת ובית יולדות. בין השנים 1924–1926 ניהל את בית החולים ד"ר משה קריגר. כבית חולים כללי לאזור נפתח בית חולים מנדטורי ממשלתי, אך הוא שירת בעיקר אוכלוסייה ערבית בעוד האוכלוסייה היהודית העדיפה להגיע לבית החולים "שוויצר" בטבריה.

בין השנים 1927–1948 ניהל את בית החולים לחולי ריאה, הד"ר פנחס וייל. סגנו היה הד"ר אברהם צפרוני[2]. רופא ריאות בכיר שהצטרף למחלקת ריאות ושחפת, בשנת 1947 היה הד"ר יוסף רקובר.

עם פרוץ מלחמת העצמאות פונו חולי השחפת לזכרון יעקב ובית החולים החל לשמש כבית חולים צבאי של כוחות הרפואה של ההגנה וצה"ל בראשות רופא מתנדב מאנגליה, ד"ר יעקב צימרמן. בית החולים פעל בתנאים קשים ללא חומרי הרדמה ותרופות. ב-1949 הפך בית החולים להיות בית חולים ממשלתי ישראלי, אך שימש בעיקר כבית יולדות ובית חולים פסיכיאטרי.

מחלקת היולדות הוקמה ב-1954 על ידי ד"ר צבי (אימרה) מנדל, שעל שמו נקראת היום מחלקת הנשים.

בשנת 1958 מונה למנהל המחלקה הכירורגית ד"ר אליהו בן-טובים, שהוביל אותה במשך 22 שנה. בין השנים 1962–1972 הוקם המבנה המודרני החדש של בית החולים, שתוכנן על ידי האדריכל משה זרחי. ראש הממשלה גולדה מאיר פנתה למשפחת זיו והציעה לקרוא את בית החולים על שם רבקה זיו, נשיאת ויצו שנפטרה ב-1966 (בתמורה לתרומה). בית החולים הוטל כמעט מיד עם פתיחתו למלחמת יום כיפור וקלט מאות פצועים מקרבות רמת הגולן. בהמשך קלט את פצועי התקפות הקטיושות על הגליל, את פצועי מלחמת לבנון הראשונה ועוד, בנוסף לשירותו הכללי את התושבים והמבקרים באזור. בעת פעילות צבאית בלבנון היה בית החולים למוקד בעל חשיבות אסטרטגית משום שנמצא במרחק טיסת מסוק של דקות ספורות מזירת הקרבות.

בעת מלחמת לבנון השנייה הותקף בית החולים בירי טילים וספג פגיעות קטיושה ישירות. לדברי מנהלו טיפל בית החולים בכ-900 חיילים, יותר מכל בית חולים אחר בארץ, ובאזרחים רבים נפגעי מתקפת הטילים על צפון הארץ. גם חלק מעובדי בית החולים עצמו נפגעו בעת מילוי תפקידם. למרות זאת לא נמצא תקציב למיגון בית החולים[3]. כחלק מהפקת הלקחים הוחלט לתגבר את מערך הטראומה של בית החולים.

פרופ' אלכסנדר לרנר, ראש החוג לאורתופדיה בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, מומחה עולמי לפציעות מלחמה ואחד ממייסדי שיטת איליזרוב בארץ, מונה למנהל המחלקה האורתופדית[4], ובית החולים החל לקלוט באופן נדיר גם מטופלים מחו"ל[5].

בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, משנת 2013 ואילך, החל בית החולים לטפל בפצועים קשה, מורדים ואזרחים, אשר חצו את הגבול מסוריה במטרה לזכות בטיפול רפואי.

בשנים 2020-2023 עבר בית החולים שיפוץ מקיף, במסגרתו שודרגו כלל המחלקות בבית החולים, המבנה המרכזי, המחלקה לרפואה דחופה-מיון ומרפאות החוץ, כולל חידוש סביבתי מחוץ לבית החולים, והוספת מקומות חנייה, וכן נפתח מרכז קניות בכניסה לבניין הראשי של בית החולים.

לקריאה נוספת

  • הרפואה, גיליון מיוחד : מרכז רפואי זיו, עורך אורח : ד"ר סלמאן זרקא, כרך 155, חוברת 4, אדר ב'-ניסן תשע"ו, אפריל 2016.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המרכז הרפואי זיו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רשומת משרד הבריאות
  2. ^ נדב מן, שנהיה בריאים: 100 שנה לבית החולים בצפת, באתר ynet, 5 במרץ 2010
  3. ^ הממשלה לא ממגנת את בית החולים בצפת - ערוץ 7, אפריל 2007
  4. ^ אבנר לוטן, מעמיד את החולים על הרגליים, באתר mynet‏ העמק, 22 באוגוסט 2010
  5. ^ חגי עינב, בזכות רופאים בישראל: בן 18 ממקדוניה חזר ללכת, באתר ynet, 12 באפריל 2011


בתי חולים בישראל
בית החולים ביקור חולים
בית החולים ביקור חולים
בתי חולים כלליים לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37767160המרכז הרפואי זיו

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המרכז_הרפואי_זיו&oldid=2641197"