רבי חיים מאיר הגר
 | |||||
| לידה | ט"ו בכסלו ה'תרמ"ח | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ט' בניסן ה'תשל"ב (בגיל 84) בני ברק | ||||
| מקום קבורה | אוהל אדמור"י ויז'ניץ בבני ברק | ||||
| מקום מגורים | רח' אהבת שלום 13 בני ברק | ||||
| מקום פעילות | רומניה וישראל | ||||
| חיבוריו | אמרי חיים עה"ת ומועדים | ||||
| בת זוג | הרבנית מרגלית הגר | ||||
| אב | רבי ישראל הגר | ||||
| |||||
רבי חיים מאיר הגר (אמרי חיים) (ט"ו בכסלו, ה'תרמ"ח - ט' בניסן ה'תשל"ב) היה בעל "האמרי חיים", האדמו"ר הרביעי לשושלת החסידית ויז'ניץ. היה ממנהיגי היהדות חרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנווטי דרכה.
קורות חייו
נולד לרבי ישראל הגר (אהבת ישראל) האדמו"ר מויז'ניץ בויז'ניץ. נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב (התורת חיים) וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נשא את מרגלית (מרגליא[1]) בתו של רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו אך לאחר תקופה קצרה חזר לויז'ניץ עקב געגועיו לטישים של אביו. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרויסוורדיין (אוראדיה) ברומניה.
עד לפטירת אביו כיהן כרב בוילחוביץ דיבווע והגלילות, כאשר בהתמנותו לאדמו"ר עבר הרבנות לבנו רבי משה יהושע.
בה'תרצ"ו אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת ה'תש"ד, הועבר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף. עם סיום מלחמת העולם השנייה, חזר הרב הגר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה החליט להגר ועבר לבלגיה שם התגורר כשנה ובחודש אלול ה'תש"ז עלה לארץ ישראל ובשנת ה'תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. מלבד בניית דירות ומוסדות לימוד וחינוך, בנה גם מלון, אולם שמחות וכן קנה חלקה בבית הקברות שומרי שבת כשהכנסות ממקומות אלו נועדו להחזיק את מוסדות ויז'ניץ.
נפטר בט' בניסן ה'תשל"ב ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק[2].
לאחר פטירתו הקים חתנו הרב משה ארנסטר את קריית 'מאור חיים' בירושלים ואת קריית 'מאור חיים' בצפת, על שמו.
יצירתו
נחשב ללמדן ומתמיד גדול[דרוש מקור] וקיבל סמיכה לרבנות מרבי שלום מרדכי שבדרון, המהרש"ם מברז'אן. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים" ו"ליקוטי אמרי חיים". תורתו מתובלת בגימטריות רבות כמיטב המסורת של חסידות ויז'ניץ.
היה בעל חוש מוזיקלי, וכן חיבר מספר ניגונים. ניגוניו מתאפיינים ברגש רב ומבטאים את אופיו הסוחף[דרושה הבהרה]. חלק מלחניו חרגו מגבולות החסידות ומפורסמים בכלל העולם האורתודוקסי. מבין ניגוניו התפרסמו: "כבודו מלא עולם", "השבת נועם הנשמות[3]" ועוד. בשנת תשי"ט לאחר שחלה במחלה קשה במשך כשנה, התאים ניגון שהיה מושר עוד אצל אביו על המילים בתהילים קי"א, "אודה השם בכל לבב"[4].
משנתו
רבי חיים מאיר ראה בשירות ותשבחות לה' ערך עליון בעבודת ה', שעליו מושתתת כל העבודה העצמית של האדם. ובכך גם היה מפרש את דברי חז"ל[5] על הפסוק "אז ישיר משה" (שמות, ט"ו, א') - 'מכאן לתחיית המתים מן התורה', שעל ידי השירה אפשר להחיות ולהשיב בתשובה שהם כמתים מן התורה. בייחוד ראה את עניין ההתאספות בליל שבת לשיר ולדבר בדברי תורה, כדבר שאסור לוותר עליו, והקפיד עליו אף במהלך בריחתו מן הנאצים. חג הפסח היה אצלו בעל משמעות מיוחדת, כסמל האמונה והשירה לה', והיה דורש מהבחורים להיות אצלו בליל הסדר, דיבורי ההכנה לליל הסדר החלו אצלו כבר מתחילת החורף.
ספריו
- אמרי חיים ג' כרכים, נכתב על ידו.
- לקוטי אמרי חיים ליקוט מתוך תורותיו.
- תורת אמרי חיים תורותיו (מהשנים שלא כתב).
תלמידיו
- הרב שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
- רבי מנחם מונדרר, האדמו"ר מקוסוב ירושלים.
- רבי אברהם צבי בעק, אב"ד קהילת 'עדת ישראל' במלבורן שאוסטרליה.
- רבי אליעזר דוד פרידמן, רב בית המדרש של חסידי בעלזא-מכנובקא בלונדון.
- הרב מרדכי שטיין, האדמו"ר מפאלטישאן.
- רבי משה בר בק, היה נמנה בין חסידיו עד פרשיית הנידחים.
- אשר יונה ויינברגר .
- הרב מאיר שטרן רב המושב מירון.
צאצאיו
- רבי משה יהושע הגר - האדמו"ר מויז'ניץ בבני ברק.
- רבי מרדכי הגר - האדמו"ר מויז'ניץ במונסי, ניו יורק בארצות הברית.
- מרים מאניה, בזיווג ראשון אשת רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב. בזיווג שני אשת הרב יהושע גרינוולד מחוסט. בזיווג שלישי אשת רבי יצחק יעקב וייס, גאב"ד ירושלים.
- הינדא, אשת רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב. בנם הוא הרב ישראל אליעזר אדלר מדז'יקוב-ויז'ניץ, ואחד מחתניהם הוא הרב שמואל ברזובסקי מסלונים.
- שבע ברכה ארנסטר, אשת הרב משה ארנסטר, נשיא קריות "מאור חיים" בצפת ובירושלים
- ציפורה פרידמן, אשת הרב ד"ר ישראל בן-שלום (פרידמן), כיהן כראש ישיבת ההסדר אהבת ישראל בנתיבות. ובסוף ימיו כאדמו"ר מפאשקאן.
קישורים חיצוניים
- אמרי חיים - חלקים א', ב', ג', ד', באתר Hebrewbooks
- מאיר החיים - חלקים א', ב', ג', ד', ה', תולדותיו, בעריכת נתן אליהו רוט. אתר היברו בוקס.
- נתן אליהו רוט, קדוש ישראל חלק ב', פרק כ"ג, תולדותיו וקורותיו, באתר היברובוקס.
- ליל ה'סדר' אצל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ • כך זה נשמע, באתר בחדרי חרדים
- ק. נפתלי, בית ויז'ניץ - חלוץ היצירה החסידית בישראל, מעריב, 5 באוקטובר 1965
- ויזניץ - המעוז לתורה ולחסידות בישוב החדש, בתוך: בית יעקב, גיליון 25, סיון תשכ"א, עמ' 10-9, באתר היברובוקס
- אריה בן חנוך, שושלת ויז'ניץ המעטירה, בית יעקב, גיליון 147, אייר תשל"ב (1972), עמ' 5-4, 22, באתר היברובוקס
- צבי ירקאי, זה השולחן.../ ליל שבת קודש אצל האדמו"ר מויז'ניץ, בית יעקב, גיליון 147, אייר תשל"ב (1972), עמ' 23, באתר היברובוקס
- בעל 'אמרי חיים' מוויז'ניץ זי"ע באתר דרשו
- קטעי וידיאו מהאמרי חיים מויז'ניץ בהארכיון החסידי.
הערות שוליים
- ^ שמה המדויק היה נתון לוויכוח בין בניה. רבי משה יהושע טען ששמה מרגלית ורבי מרדכי טען ששמה מרגליא.
- ^ פטירת האדמו"ר מויזניץ, מעריב, 24 במרץ 1972
- ^
השבת נועם הנשמות- ויזניץ, סרטון באתר יוטיוב
- ^ מוטי שטיינמץ, מקהלות מלכות ושירה I אודה I "דרשו", סרטון באתר יוטיוב
- ^ מסכת סנהדרין, דף צ"א עמוד א'
