רבי שלמה לייב מגיד
 | |
| לידה |
אלול ה'תרמ"ד פעטריווא |
|---|---|
| נרצח |
ג' בסיוון ה'תש"ד (בגיל 59) אושוויץ |
| מקום פעילות | קישינב |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| רבותיו | האהבת ישראל מויז'ניץ ובנו בעל האמרי חיים; רבי יהודה יואל דייטש; רבי משה גרינוולד |
| חיבוריו | מנחת שלם; עשר מדריגות |
| בת זוג | רחל |
| אב | רבי צבי יהודה |
| צאצאים | רבי מאיר מגיד |
| חותן | רבי פנחס ווינברג |
| חתנים | רבי מרדכי זלמן ויז'ניצר |
רבי שלמה לייב מגיד (אלול ה'תרמ"ד - ג' בסיוון ה'תש"ד) היה תלמיד חכם חסיד ויז'ניץ, כיהן כראש ישיבה בקישינב. נרצח במחנה ההשמדה אושוויץ.
ביוגרפיה
נולד בבפעטריווא (אנ') (מחוז מרמרוש) כבן בכור לרבי צבי יהודה מצאצאי רבי צבי הירש מנדבורנה. בגיל 8 נכנס ללמוד בישיבת רבי יהודה יואל דייטש בגאניטש. בגיל 12 עבר ללמוד בישיבת רבי משה גרינוולד בחוסט שם היה מתלמידיו הקרובים[1]. בהיותו בן 15 נסמך לרבנות על ידי רבותיו רבי יהודה יואל דייטש ורבי משה גרינוולד ומעוד כמה מרבני דורו[2].
בגיל 18 נשא את רחל בת דודו רבי פנחס וויינברג מבורשה ועם נשואיו עבר לגור בבורשה על יד חמיו שתמך בו כלכלית. לאחר שחמיו איבד את כל הונו בשריפה, עבר להתגורר בפעטריווא על יד אביו שם התפרנס ממסחר סיטונאי וכן מהיותו בורר מוסמך בדיני תורה[2] כן עסק שם בהוראה ללא תמורה כספית[3].
משך שנים רבות סירב לקחת על עצמו משרה רבנית אך לאחר שאביו חלה והוא לקח על עצמו לממן את העלויות הכספיות לרפואתו קיבל על עצמו את ראשות הישיבה בקישינב[2].
התכתב ונשא ונתן בהלכה עם רבים מגדולי דורו ביניהם רבו רבי משה גרינוולד[4], המהרש"ם מברז'אן[5] ורבי חיים מרדכי יעקב גוטליב[6].
היה מחסידיו הקרובים של האהבת ישראל מויז'ניץ ונסע אליו רבות ולימים היה מעורכי הספר "אהבת ישראל" של רבו. לאחר פטירתו היה לחסידו של בנו בעל האמרי חיים[2].
בב' בסיוון ה'תש"ד נשלח על ידי הנאצים יחד עם קהילת פעטריווא לאושוויץ ונרצח שם למחרת. רוב בני משפחתו נרצחו בשואה[2].
צאצאיו
- בנו רבי מאיר מגיד מחשובי חסידי ויז'ניץ[7].
כתביו
מכתבי חידושי תורתו התפרסמו:
- מנחת שלם, הגהות על ספר מנחת חינוך[9].
- קונטרס עשר מדריגות, על רבו ה'אהבת ישראל'[10].
קישורים חיצוניים
- בית ויזניץ, תמוז תשנ"ג, עמ' 14, ירחון 13, באתר היברובוקס.
- דיבוק חברים, הוא עיקר ושרש הכל, כי מזה נצמח חסדים גדולים וישועות גדולות, בגוף ובנפש / הרב שלמה לייב מגיד הי"ד | תורתך לא שכחתי, באתר תורתך לא שכחתי, 7 בנובמבר 2024.
- כולל אמרי חיים, תורת המנחה, תשנ"ז, עמ' ס', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ↑ הרב אשר אנשיל כץ, תולדות ערוגת הבשם, תשמ"ה, עמ' רל"ד, חלק ב'.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 בית ויזניץ, תמוז תשנ"ג, עמ' 14, ירחון 13.
- ↑ ראו: שלמה יעקב גרוס - יצחק יוסף כהן, מארמארוש, תל אביב: בית מרמרוש, תשמ"ג, עמ' 185, פטריווה.
- ↑ ערוגת הבשם, תשכ"ה, עמ' ק"ג, חלק אורח חיים ב' סימן ק"ל.
- ↑ ראו: הגהות מהרש"ם, תשל"ג, עמ' נ"ט, פסחים.
- ↑ שו"ת יגל יעקב, תשכ"ד, עמ' כ"א, אורח חיים סימן ו', ועוד.
- ↑ אודותיו ראו: קובץ תורני דגל התורה וישווא - א, תשנ"ד, עמ' ל', א.
- ↑ ראו אודותיו: ירחון ויז'ניץ, אז נדברו - 83, עמ' 62.
- ↑ פורסם בספר 'תורת המנחה', חלק א (בני ברק, תשנ"ז).
- ↑ חלקה פורסם בירחון ויז'ניץ, אז נדברו - 52, סיוון תשמ"ה, עמ' 25.