הנידחים
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פוליטיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פוליטיזציה. |
הנידחים (או המורדים) הם קבוצה קנאית שהוצאה מישיבת ויז'ניץ בחודש אלול בשנת ה'תשכ"ג (1963).
היסטוריה
בישיבה למדה קבוצה של בחורים שהורכבה בעיקר מירושלמים בני היישוב הישן שנטו לקנאות וניסו להקצין את הרוח בישיבה, ולא רצו לקבל את מרות ראש הישיבה רבי משה יהושע הגר והאדמו"ר רבי חיים מאיר. בסוף שנת ה'תשכ"ג הודיע רבי משה יהושע שהישיבה נסגרת ועל הבחורים הרוצים להמשיך ללמוד בה להתקבל מחדש. כך הושארו בחוץ התלמידים הקנאים שכונו מאז "הנידחים" או "המורדים". באותה תקופה עזבו את החסידות גם קבוצת אברכים קיצונית, לאחר אותו מעשה עזבו את הישיבה הר"מים הרב גדליה נדל, הרב נסים קרליץ ורבי שאול ברזם באמרם שעכשיו אין להם למי לתת שיעורים. האמרי חיים באותה תקופה היה שואל אברכים לרוב "האם אתה לנו או לצרינו", היות חששו מאותם מורדים. למרות שרבי חיים מאיר לא רצה לקבל אותם במעונו ולשמוע אותם, התעניין תמיד על עסקיהם בגשמיות וברוחניות[1].
רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא הזהיר אז את מחותנו הישועות משה בביקורו אצלו לאחר אותה תקופה "אמנם סילקת את ה'יונים' הגדולות אולם חוששני שנשארו עדיין בחסידות אצלך 'גוזלים' עם אותם הדעות"[2].
הקבוצה פתחה ישיבה משלה בירושלים, ישיבה שלא החזיקה מעמד לזמן ממושך[דרוש מקור]. רוב חברי הקבוצה הצטרפו לעדה החרדית. חלקם הקצינו יותר ועזבו את ישראל מטעמי קנאות וכיום הם הפלג הקיצוני ביותר של נטורי קרתא. הקבוצה פתחה בהמשך בית כנסת בשם "אוהל ישרים" בשכונת בית ישראל בירושלים וכיום יש לקהילה בית כנסת נוסף בקריית הרמ"א, בבית שמש.
חלק קטן מהקבוצה חבר לאחר פטירת רבי חיים מאיר לחסידותו של בנו, רבי מרדכי הגר. חלקם היו חסידים של רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, חתנו לשעבר של רבי חיים מאיר. לאחר חזרתו של הרב ישראל הגר לחסידות ויז'ניץ, בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, חזרו המתונים שבקבוצה לחסידות ויז'ניץ.
מחברי הקבוצה
- הרב אליעזר דוד פאל ממונטריאול-מונסי (נפטר תשע"ב, 2012), ראש הקבוצה. כיהן כר"מ בישיבה עד אז. מחבר ספרי "חשב האפוד" על מסכת אבות, מסכת כלים ועוד.
- רבי משה בער בעק, חתנו של הרב זאב (וועלוועל) אייזנבאך. היה מהמנהיגים הרוחניים של נטורי קרתא ורבם של קהילות בית יהודי. הוא וקבוצתו נפגשו עם נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד.
- הרב יוסף בנימין רובין (נפטר תש"ע, 2010), ממנהיגי הקהילה בירושלים, מחברי הנהלת אתרא קדישא, וממקימי "הועד לטוהר המחנה"[3].
- הרב מרדכי שטיין, לימים האדמו"ר פאלטישאן בורו פארק, מבין היחידים של המורדים שהיה ממשפחה של חסידי ויז'ניץ גם לפני המלחמה - ולאחר השתדלותו של אביו שהיה חברו של רבי משה יהושע מימיהם בישיבת ויז'ניץ בויז'ניצא, נתקבל בחזרה בחסידות בראש השנה תשכ"ה. לאחר שעבר לברוקלין בתשכ"ז, הפך לחסידו של רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי, קרוב משפחתו.
- רבי מנחם מנדל מונדרר, לימים האדמו"ר מקוסוב-ירושלים. חזר לחסידות כעבור שנה ומחצה, בשבת חנוכה תשכ"ה. המשיך להגיע לויז'ניץ עד ראש השנה תשמ"ד, אז הורחק הבן רבי ישראל הגר מהחסידות.
- הרב ברוך שטרן (נפטר תשע"ב, 2012), מקהילת ויז'ניץ מונסי בירושלים. גם הוא חזר לחסידות כעבור שנה ומחצה.
- רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב.
- רבי שמעון יהושע באנדא (נפטר תשפ"ד, 2024), חסיד תולדות אהרן, ויזניץ וסאטמר[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יצחק דוד רזמוביץ, ימים מקדם, ברוקלין, ניו יורק: המחבר, ה'תשנ"ד (1994)
- ^ הרב יוסף יצחק רוטנברג, משה אמת פרק כ"ח, ספר משה אמת
- ^ הרה"צ מנקיי הדעת דירושלים ר' יוסף בנימין רובין זצ"ל בפורום בחדרי חרדים.
- ^ ראה אודותיו כאן
.png){kind=small}
23586448הנידחים