אהרן עמרם
| לידה | 2 בפברואר 1934 |
|---|---|
| פטירה |
1 ביוני 2025 (בגיל 91) ה' בסיוון ה'תשפ"ה פתח תקווה, ישראל |
אהרן עמרם (2 בפברואר 1934[1] – 1 ביוני 2025) היה זמר, משורר ומלחין ישראלי. עמרם, חוקר יהדות תימן, היה מהזמרים הבולטים המזוהים עם העדה התימנית בישראל.
ביוגרפיה
עמרם נולד בבירת תימן צנעא לרומיה ולשלמה (סלימאן) עמרם. אביו שימש כשליח אב בית דין וכראש חבורת ”קוראי התהלים“ בבית כנסת אלדמארי, והתפרנס ממסחר בשוקי העיר צנעא. אימו, רומיה בת הרב יוסף, גידלה נוסף לשבעת ילדיה גם יתומים שהוברחו מן הכפרים לצנעא מחשש שיאולצו להתאסלם.
עמרם סיפר שבמקום לשחק היה מסתופף בצילם של רבנים וחכמים ולומד מהם. כשהיה בן שמונה או תשע החל לשיר ולתופף על פח.[2]
ב־1948 עלה לישראל עם משפחתו במבצע ”על כנפי נשרים“. תחילה גר עם משפחתו במחנות עולים בראש העין ובעין שמר. את לימודיו החל בבית הספר נצח ישראל בפתח תקווה. בבית הספר התגלה כישרונו למוזיקה: הוא השתתף כאורח קבוע בתוכנית הרדיו של סעדיה דמארי, ”קול ישראל לעולי תימן“, בקוראו את פרשת השבוע וההפטרה עם התרגום, ושר שירי קודש של יהודי תימן מהדיואן.
בצעירותו, בסיועו של ישראל ישעיהו־שרעבי, קיבל עמרם מלגה לקונסרבטוריון בתל־אביב[2]. בשל קולו החזק נשלח ללמוד אריות איטלקיות, וכעבור שנתיים הפסיק את לימודיו כדי שיוכל להתפרנס מהופעות בחתונות[2].
עמרם התלווה כזמר לעצרות שערכה הרשימה ”בני תימן“ כשהתמודדה בבחירות לכנסת השלישית (היושב בראשה היה אביו של מרדכי יצהרי, אשר חנך את עמרם בנעוריו)[2].
ב־1956 הקליט את שירו הראשון, ”אם נסגרו פתחי שערים“, באולפני ”רדיו דוקטור“ בתל אביב[3], כאשר הוא מלווה את עצמו בתיפוף על פח. כשנה לאחר מכן פנה לאחים אזולאי ושילם להם כדי שיקליטו את שיריו, משום שפקפקו בסיכויי ההצלחה של מוזיקה תימנית[3]. הוא הקליט אצלם אלבום ו־24 תקליטונים במשך שנתיים או שלוש, אך עזב כשביקשו ממנו מוזיקה שתפנה לקהל רחב יותר[3]. אחרי שהד ארצי סירבה לתת לעמרם להשתמש באולפניה כדי להקליט בתימנית, הוא הקליט במקולית[3]. ב־1960 פתח את ”צלילי תימן“, חברת תקליטים משלו, והחל לנהל את עצמו.
ב־1961 הקליט את השיר ”לדמע עיני“. יזהר כהן הקליט גרסה אנגלית לשיר, בשם Illusions[4], שהופיעה ב־1978 על צד ב' של הסינגל זוכה האירוויזיון, אבניבי. ב־1984 הקליטה עפרה חזה את השיר תחת השם ”גלבי“ לאלבומה שירי תימן. גרסה זו, בעיבודו של יזהר אשדות, הפכה ללהיט בבריטניה.
בשנת 1961 סיים את שֵירותו הצבאי בחטיבת גולני ובחטיבה 7 של חיל השריון. במהלך שירות המילואים בשנים הבאות נלחם בכמה מלחמות ישראל, והשתתף במלחמת ששת הימים ובצליחת תעלת סואץ.
אף שלא התקבל על הממסד בישראל, עמרם הופיע גם מחוץ למדינה, וב־1962 נסע לפריז עם להקת המחול ”הפעמונים“[2]. באותה נסיעה היה היחיד שהופיע לבדו במופע צדקה באולם אולימפיה[5] שכלל את שארל אזנבור ומשתתפים נוספים[2].
בשנת 1990 החל עמרם בפרויקט נרחב של הקלטה ותיעוד של קריאת התורה והתרגום, קריאה בתהילים, שיר השירים ומגילת אסתר, וכן של תפילות רבות, לפי הנוסח והמסורת המקוריים של יהדות תימן. המיזם הצריך 12 שנות מחקר ושנתיים של הקלטות[2], והניב שישים קלטות[3]. עמרם סיפר כי החל אותו לבקשתן של נשים מהעדה, שרצו כי בניהן ילמדו לקרוא בתורה כהלכה באין מארים[2]. בשנת 2005 הוציא לאור תאג' (כתר תורה) בשם ”וזאת התורה“.
לאורך חייו הוציא כ־150 תקליטים ותקליטורים, בהם הקלטות של נעימות מתוך תפילות וספרי התורה, אריכי נגן נדירים שחלקם קובצו לאוספים ”זאהי אלשִפאת“, ”איומה הַמשי“ ו”יום אזכרה“, ועוד.
ב־2011 זכה בפרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם למלחין ומשורר, על שימורה של מורשת השירה התימנית, טיפוחה והחייאתה[6].
בדצמבר 2020 זכה בפרס שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה לתרבות יהודית על מפעל חיים ועל תרומה משמעותית בתחום התרבות היהודית בישראל לשנת ה'תש"ף[7].
סגנון והשפעה
עמרם עמד על כך שהשירה התימנית אינה שייכת למסורות המזרח או המערב, אלא עומדת בפני עצמה[3]. הוא היה חרד למסורת של יהודי תימן וחשש שתיעלם אם לא ינציח אותה[2]. עם זאת, בצעד חלוצי, בתפר שבין שנות ה־50 לשנות ה־60 של המאה ה־20 החל לחרוג מהמסורת ולשיר בליווי כלי נגינה מלבד פח לתיפוף[2][5]. למרות התנגדותם של אנשי קול ישראל, הם קיבלו את השינוי לבסוף. עמרם אף ערער את ההפרדה בין שירי הקודש (שירת הדיוואן, שיוחדה לגברים) לשירי החול (שיועדו לנשים). הוא פרץ את הדרך לשירת דיוואן בחתונות, הביא לכך שגברים ישירו שירת נשים, ומאוחר יותר גם חיבר מוזיקה כזאת בעצמו[2].
המוזיקה של עמרם השפיעה על זמרים ישראלים ששרו בסגנון מסוף שנות ה־70 של המאה ה־20, כמו גילה בשארי, אהרון ירימי, מוטי נהרי, משה גיאת ובראש ובראשונה ציון גולן[5]. מוזיקאים ידועים אחרים הם אביהו מדינה, מרגלית צנעני, ישי לוי (שכינה אותו ”אליל נעורי“), עופרה חזה, חיים משה, רמי דנוך ויהודה קיסר מלהקת צלילי העוד ועוד[2]. עמרם גם כתב את השיר ”אהבת רעיה רצוני“ לזוהר ארגוב, מעריץ נוסף, שלו נתן הזדמנות להופיע על הבמות בתחילת דרכו[2]. כשגברה הפופולריות של המוזיקה המזרחית הוא דחה ניסיונות להשתלב בה, ”כי ראיתי במה שאני עושה ייעוד, שכאילו נוצרתי רק בשבילו“[2].
ב־2020 הופצו יצירותיו של עמרם ביישומון ”צלילי תימן“ שבנה אחד מבניו.[1]
חיים אישיים
ב־1967 נישא לשרה משרקי, מורה ילידת ראש העין, ונולדו להם חמישה בנים – בהם הזמר לירון עמרם – ובת. בני הזוג התגוררו בפתח תקווה[2].
עמרם נפטר ב־1 ביוני 2025 והוא בן 91[3]. נקבר בראש העין.[2]
קישורים חיצוניים
- אהרן עמרם (אתר אינטרנט)
- קטלוג יצירותיו (אורכב 16.12.2014 בארכיון Wayback Machine)
- אפליקציית אהרן עמרם - צלילי תימן. (אנדרואיד, Google play)
- בן שלו, גלריה, אהרן עמרם שם את המוסיקה התימנית על המפה, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2010
- אבי שושן, אהרן עמרם: "הגעתי לגראמי אבל לא דיברו איתי", באתר ynet, 9 בינואר 2012
- "הזוכים בפרס אקו"ם": פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם לאהרן עמרם על שימור, טיפוח והחייאת מורשת השירה התימנית (אורכב 03.03.2011 בארכיון Wayback Machine), 28 בפברואר 2011
ריאיון עם אהרן עמרם, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, 2016- דודי פטימר, הזמר התימני והלהיט הגדול ביותר שיצא מישראל: אהרן עמרם מסכם קריירה, באתר מעריב אונליין, 4 במרץ 2019
בן שלו, בגיל 83 מקבל אהרון עמרם סוף סוף מעמד של גיבור תרבות, באתר הארץ, 29 באפריל 2021- רענן בן צור, אהרן עמרם, מגדולי זמרי תימן, הלך לעולמו בגיל 86, באתר ynet, 1 ביוני 2025
- בן שלו, אהרן עמרם היה מעבר למוזיקאי גדול, הוא היה חלוץ תרבותי, באתר הארץ, 2 ביוני 2025
הערות שוליים
- ↑ על פי ראיון זה עם יואב קוטנר
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 2.14 2.15 בן שלו, בגיל 83 מקבל אהרון עמרם סוף סוף מעמד של גיבור תרבות, באתר הארץ, 28 באפריל 2021
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 מת אהרן עמרם, מגדולי זמרי המוזיקה התימנית בישראל, באתר הארץ, 1 ביוני 2025
- ↑ מילים: רוני בראון
- ^ 5.0 5.1 5.2 בן שלו, גלריה, אהרן עמרם שם את המוסיקה התימנית על המפה, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2010
- ↑ ליה פן, הוכרזו זוכי פרס אקו"ם למוזיקה פופולרית, באתר הארץ, 25 בינואר 2011
- ↑ חדשות כיפה, אלו הזוכים בפרס 'תרבות יהודית' על שם אורי אורבך, באתר כיפה, 22 בדצמבר 2020
אהרן עמרם41164210Q6919741