אדמת מתרוכה

על פי חוק הקרקעות העות'מאני אדמת מתרוכה היא אדמה המשמשת את הציבור, כגון דרך ציבורית או מקום מרעה.

אדמת מתרוּכה (בטורקית מודרנית: metruk, בטורקית עות'מאנית: متروك) היא אחד מסוגי המקרקעין שהונהגו על פי חוק הקרקעות העות'מאני משנת 1858. המדובר בקרקע שנועדה לשימוש הציבור. על פי הוראות חוק המקרקעין משנת 1969 קרקע זו תחשב לרכוש המדינה, או שתירשם על שמן של רשויות מקומיות.

הגדרה

בחוק הקרקעות העות'מאני שנחקק ב-1858 וחל גם על שטחי ארץ ישראל שהיו חלק מהאימפריה העות'מאנית קבע סעיף 5 -

"קרקע ״מתרוכה״ נמנית עם שגי סוגים:

א) קרקע שהושארה לציבור, כגון דרך ציבורית;

ב) קרקע שהוקצתה לכל תושבי כפר או עיר, או כפרים וערים, כגון מקומות המרעה המוקצים לתושבי הכפרים והערים."

סיווג המקרקעין בתקופת המנדט ולאחר הקמת המדינה

לאחר כניסת המנדט הבריטי על ארץ ישראל לתוקף בשנת 1922, נחקק סימן 46 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, ובו נקבע כי כל החוקים העות'מאניים שעמדו בתוקף ב־1 בנובמבר 1914, הוא היום שבו נכנסה טורקיה למלחמת העולם הראשונה, ימשיכו לעמוד בתוקפם. קביעה זו הותירה את חוק הקרקעות העות'מאני בתוקף אף בימי המנדט הבריטי. המקור המשלים לדיני המקרקעין לצד החוק, המג'לה, נותרה אף היא בתוקף מסיבה זו.

עם הקמת מדינת ישראל, קבעה פקודת סדרי השלטון והמשפט, בסעיף 11, כי המשפט שהיה קיים בישראל ביום הקמת המדינה, ימשיך לעמוד בתוקפו (למעט כמה חריגים). כך שרדו חוק הקרקעות והמג'לה מעבר שלטוני נוסף, והפכו לחלק מדיני מדינת ישראל הריבונית.

בשנת 1969 התקבל חוק המקרקעין. מטרת המחוקק בחקיקת חוק המקרקעין הייתה לקבוע הסדר אחיד לכל המקרקעין בישראל, ולפיכך כלל החוק ביטול של סיווג המקרקעין העות'מאני, ושל חוק הקרקעות העות'מאני.

בסעיף 154 לחוק המקרקעין נקבע כי -

"(א)מקרקעין שערב תחילתו של חוק זה נמנו עם הסוג "מתרוכה" יירשמו על שם המדינה, אולם אם היו המקרקעין בתחום רשות מקומית וערב תחילת חוק זה היו דרכים או שטחים פתוחים, למעט שפת ים, ששימשו בעיקר את תושבי אותה רשות מקומית, יירשמו על שם הרשות המקומית.

(ב)מקרקעין שנרשמו על שם רשות מקומית בהתאם לסעיף קטן (א) ואחרי כן שונה שימושם לשימוש שלא היה מצדיק רישומם על שם הרשות המקומית, יעברו לבעלות המדינה."

המרת אדמת מתרוכה

את סיווגם של מקרקעין כמתרוכה לא ניתן היה לבטל, אך ניתן היה להמירם במקרקעין אחרים שייועדו לצורכי הציבור.

בשנת 1939 תוקן דבר המלך במועצה על ארץ ישראל והוסף לו סימן 16ג, שקבע -

"הנציב העליון רשאי, אם יישר הדבר בעיניו, בצו שיפורסם בעיתון הרשמי מטעמו, להפוך אדמה בפלשתינה (א"י) שהיא מסוג "מתרוכה" והיא רצועת חוף, דרך מלך, או אדמת גורן לכפר, ותהא מתוארת באותו צו' לאדמה מסוג אחר, אם נוכה כי טובת ולכלל מחייבת לעשות זאת וכי ייעשו הסידורים שעל פיהם כל אותן הזכויות או טובות ההנאה שנהנו מהן קידם לכן, תוחלפנה בזכויות ובטובות הנאה אשר, לפי דעתו, תהיינה שוות במהותן די הצורך לאותן זכויות או טובות הנאה קודמות".

גם בסעיף זה לא היה די לצורכי פיתוח המדינה, ובשנת 1960 נחקק חוק לתיקון דיני הקרקעות (המרת מתרוכה) שאיפשר לשר המשפטים להמיר כל אדמת מתרוכה בסיווג אחר, וזאת אם הובטחה תמורה שוות ערך לציבור.

עם חקיקת חוק המקרקעין בוטל סיווג המקרקעין העות'מאני, ולא היה עוד צורך בהסדר חוקי להמרת אדמת מתרוכה.

ביהודה ושומרון

לאחר מלחמת ששת הימים קיבלה ישראל את השליטה על שטחי יהודה ושומרון, שבעבר סופחו על ידי ממלכת ירדן. שטחים אלו נתפסו על ידי ישראל בתפיסה לוחמתית והחוק הישראלי אינו חל בהם. אף על פי שהסיפוח הירדני של שטחי יהודה ושומרון לא הוכר על ידי העולם בכלל, ועל ידי ישראל בפרט, הכירה ישראל בתחולתו של החוק הירדני בגדה. ניסיונות להתנגד לתחולתו של חוק זה נדחו בבית המשפט העליון. המשמעות דה יורה של ההכרה בחוק הירדני היא כי לחוק הקרקעות העות'מאני עדיין יש תחולה בשטחי יהודה ושומרון.

על רקע בג"ץ אלון מורה והחלטת הממשלה שבאה בעקבותיו לפיו לא יוקמו יותר התנחלויות על גבי אדמות פרטיות פלסטיניות באמצעות צו תפיסה צבאית, (דרך שבה ננקט בהקמת מספר התנחלויות קודם ל־1980), נוצר צורך לאיתור אדמות מדינה ביהודה ושומרון, עליהן ניתן יהיה להקים התנחלויות חדשות. סיווגם של מקרקעין כ"אדמות מדינה" קיבל חשיבות, שכן על אדמות מסוג זה ניתן היה לטענת המדינה להקים התנחלויות. הכרזה על מקרקעין כ"אדמת מדינה" הביאה להשתלטות על כ-50% משטחי יהודה ושומרון, שהוכרזו כאדמת מדינה. עיקר האדמות שהוכרזו כאדמות מדינה הן מסוג אדמת מירי, אולם אדמות מתרוכה רבות נכללו בהצהרה זו. על פי ארגון בצלם רבות מאדמות המתרוכה שהוכרזו כקרקע מדינה הן אדמות מרעה, ובהכרזתן כאדמת מדינה יש התעלמות מהזכויות הקולקטיביות של קהילות פלסטיניות באדמת מרעה, על פי סעיף 5 (ב) לחוק הקרקעות העות'מאני, ולמעשה הכרזה זו נוגדת את הדין המקומי.

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אדמת מתרוכה41358378