משרד ראש הממשלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משרד ראש הממשלה
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1948
ממשלה ממשלת ישראל
שר בנימין נתניהו
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל יוסי שלי
מטה מרכזי ירושליםירושלים ירושלים, קריית הממשלה ישראל
תקציב 3.7 מיליארד ש"ח (2024)
pmo.gov.il

משרד ראש הממשלה הוא המשרד הממשלתי האחראי ליישום מדיניות ראש ממשלת ישראל, תיאום פעילויות משרדי הממשלה בתחומים השונים וניהול מהלכי שינוי ועבודות מטה ברמה הלאומית. זהו משרד המטה המרכזי של ממשלת ישראל. משרד ראש הממשלה ממוקם בקריית הממשלה בגבעת רם בירושלים.

לשכת ראש הממשלה, הפועלת כחלק מהמשרד, מסייעת לראש ממשלת ישראל בניהול סדר יומו ומרכזת את כלל ההיבטים בעבודתו. צוות הלשכה הבכיר כולל, בנוסף לראש הלשכה, חמישה בעלי תפקידים בכירים, המנהלים את יחידות המשרד השונות. מזכירות הממשלה אחראית לניהול ישיבות הממשלה השונות, ובראשה עומד מזכיר הממשלה. המזכירות הצבאית מהווה זרוע קישור בין המשרד לבין חלקים שונים במערכת הביטחון הישראלית. המטה לביטחון לאומי מרכז את עבודת המטה בתחומי החוץ והביטחון. דובר ראש הממשלה וראש מערך התקשורת, שבראשו עומד יועץ התקשורת הבכיר של ראש הממשלה. מערך ההסברה הלאומי מרכז את היבטי ההסברה השוטפים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרכז את עבודת המטה בתחומי החברה והכלכלה, בין היתר באמצעות אגף כלכלה ותשתיות, האגף לממשל וחברה ואגף פנים, תכנון ופיתוח.

במשרד מספר יחידות נוספות, בהן: המחלקה העברית, המחלקה האנגלית, הלשכה המשפטית ומחלקת הבנא"מ (בינוי, נכסים, אפסנאות, משק). בשנים האחרונות חוזקו משמעותית יכולות התכנון וגופי המטה במשרד, כחלק מתפיסה כוללת שמטרתה לשפר את איכות הניהול בממשלת ישראל.

סגל ראש הממשלה

סגל ראש הממשלה בנימין נתניהו
משרה איוש נוכחי
ראש סגל ראש הממשלה צחי ברוורמן
מנהל הלשכה (מכונה גם ראש הלשכה) יאיר קספריוס
מזכיר הממשלה יוסי פוקס
היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל צחי הנגבי
המזכיר הצבאי לראש הממשלה אלוף רומן גופמן
מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי
דובר ראש הממשלה וראש מערך התקשורת עומר דוסטרי
ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון
ראש מערך ההסברה הלאומי מושיק אביב

יחידות ארגוניות הפועלות במשרד

חדר התקשורת במשרד ראש הממשלה

במסגרת משרד ראש הממשלה פועלים מספר רב של גופים, חלקם משולבים בפעילותו השוטפת וחלקם סוכנויות ביצוע הנמצאות תחת אחריותו המיניסטריאלית. בין הגופים המרכזיים המשולבים בעבודת המשרד:

לשכת ראש הממשלה

ערך מורחב – לשכת ראש ממשלת ישראל
בניין משרד ראש הממשלה בקריית הלאום ירושלים

לשכת ראש הממשלה מנהלת את שגרת יומו של ראש הממשלה ואת עבודתו השוטפת. לשכת ראש הממשלה כוללת את מנהל הלשכה, עוזרים וצוות מזכירות. ללשכה כפופים יועצי ראש הממשלה בנושאים השונים.

בראשה עומד ראש לשכת ראש הממשלה המוכר גם כראש הסגל. הוא עוזרו הבכיר של ראש ממשלת ישראל. הוא עובד בצמוד לראש הממשלה על בסיס יומיומי, וכתוצאה מרוכזת בידיו עוצמה רבה. ראש הסגל הנוכחי הוא צחי ברוורמן.

ראש הסגל הוא הגורם המתכלל והמנהל של כל הצוות הבכיר ביותר בסביבת ראש הממשלה.

מזכירות הממשלה

ערך מורחב – מזכיר הממשלה

מזכירות הממשלה אחראית לתחומים שונים בעבודתה השוטפת של הממשלה ובעיקר לישיבות הממשלה וועדות השרים; הקשר בין הממשלה לכנסת; דוברות הממשלה ותפקידים מיוחדים נוספים. הממשלה היא הממנה, על פי הצעת ראש הממשלה, את מזכיר הממשלה.

  • הכנת סדר היום לישיבות הממשלה וועדות השרים והכנת החומר להצעות ההחלטה, לרבות חומר רקע רלוונטי. המזכיר מקיים קשר שוטף עם ראש הממשלה וחברי הממשלה כדי לתאם את ההצעות להחלטה ולקבוע את סדר היום של ישיבות הממשלה וועדות השרים.
  • קשר עם הכנסת – מזכירות הממשלה, ביחד עם השר המקשר בין הממשלה לכנסת, אחראית על הקשר בין הממשלה לבין הכנסת: הנחת הצעות חוק המוגשות לכנסת מטעם הממשלה על שולחן הכנסת, טיפול בהצעות הדחופות והרגילות לסדר היום המוגשות מטעם חברי הכנסת, ייצוג הממשלה בישיבות נשיאות הכנסת ועוד.
  • קשר עם נשיא המדינה – מזכיר הממשלה מקיים קשר שוטף עם נשיא המדינה בכל הנוגע לנושאים שעולים לדיון בממשלה והחלטותיה.
  • נושאים נוספים – מזכירות הממשלה מתאמת השתתפות של חברי ממשלה כנציגי המדינה באירועים מיוחדים כמו: ייצוג הממשלה בלוויות של חללי כוחות הביטחון או חללי פיגוע חבלני, פרסום מודעות אבל מטעם הממשלה על הירצחם בפיגועי טרור של אזרחי ישראל וייצוג שרים או סגני שרים בקבלות פנים לרגל אירועים רשמיים הנערכים על ידי שגרירי המדינות בישראל, ולרגל החג הלאומי של מדינותיהם. בנוסף לאחריותו על עבודת מזכירות הממשלה, ממלא מזכיר הממשלה משימות נוספות אשר מטיל עליו ראש הממשלה והוא נחשב לאחד מבעלי התפקידים הקרובים ביותר אליו.
    חדר ישיבות הממשלה במשרד ראש הממשלה בקריה, 1964
    פתח משרד ראש הממשלה בקריה בתל אביב, 1964

העומד בראש מזכירות הממשלה הוא מזכיר הממשלה: יוסי פוקס.

המזכירות הצבאית

ערך מורחב – המזכיר הצבאי של ראש הממשלה

המזכירות הצבאית מתאמת את כלל פעולות לשכת ראש הממשלה עם הגופים המרכזיים במערכת הביטחון הישראלית. בראשה עומד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה המהווה את ציר התקשורת המרכזי בינו לבין צה"ל ומערכת הביטחון.

המטה לביטחון לאומי

ערך מורחב – המטה לביטחון לאומי

המטה לביטחון לאומי (בראשי תיבות: מל"ל) הוא גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני חוץ וביטחון. המל"ל פועל מכוח חוק המטה לביטחון לאומי, התשס״ח–2008 ומהווה יחידת סמך במשרד ראש הממשלה. המל"ל אמון בעיקרו על הכנת החומר לישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני ועל הובלת עבודות מטה בין משרדיות בתחומים שונים הקשורים לביטחון הלאומי מטעם ראש הממשלה. בראש המל"ל עומד היועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה: צחי הנגבי.

ראש הממשלה נתניהו מארח את יו"ר המטות המשולבים הגנרל ג'וזף דנפורד בלשכת ראש-הממשלה, 2017
חדר ישיבות הממשלה במשרד ראש הממשלה, 2023

תפקידי המל"ל הם:

  • להציע לראש הממשלה סדר יום בענייני החוץ והביטחון;
  • לרכז את עבודת המטה של הממשלה בענייני החוץ והביטחון;
  • לעקוב אחר ביצוע החלטות הממשלה ולדווח על יישומן לראש הממשלה;
  • להיות אחראי על עבודת המטה הבין-ארגונית והבין-משרדית בענייני החוץ והביטחון;
  • לבצע כל תפקיד מטה אחר בענייני החוץ והביטחון ובתחום אחר שקבע ראש הממשלה.
  • להכין את דיוני הממשלה, להציג את החלופות לגבי נושאי הדיון, וכן את המלצתו המנומקת לחלופה הנבחרת;
  • להכין ולהגיש הערכה שנתית ורב-שנתית של המצב המדיני-ביטחוני, וכן הערכות מצב לגבי עניינים המשיקים להן, לרבות חוות דעת וניתוח בתחומי המודיעין השונים;
  • להכין את עבודת המטה בתקציבי הביטחון, החוץ והגופים הביטחוניים;
  • היועץ לביטחון לאומי מאיר בן שבת בטקס קבלת הפנים למשלחת הישראלית במסגרת המשא ומתן להסכמי אברהם במנאמה, בחריין.
  • להפעיל את חדר המצב הלאומי 24/7 במשרד ראש הממשלה;
  • לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים;
  • לבחון מיזמים ביטחוניים בעלי חשיבות בתחום המדיני-ביטחוני;
  • אחריות על פיתוח והפעלת המטה ללוחמה בטרור (מטה לוט"ר) על כלל תפקידיו.
  • אחריות על העמקת בסיס הידע של שרי הממשלה בנושאים מדיניים-ביטחוניים.
  • הכנת דיוני ועדת השרים לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום.
  • הכנת דיוני ועדת שרים לביטחון לאומי (מוכרת כקבינט הביטחוני-מדיני), הכשרת שרי קבינט חדשים, העברת מידע לשרים, הכנת השרים לקראת דיוני הקבינט - כמפורט במסגרת המלצות "הוועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני" ("ועדת עמידרור") שאושרו על ידי הממשלה.

המועצה הלאומית לכלכלה

ערך מורחב – המועצה הלאומית לכלכלה

גוף מטה המייעץ לראש הממשלה ולממשלה בנושאים כלכליים ומסייע בתכנון המדיניות הכלכלית, תוך דגש על ראייה ארוכת טווח. בראש המועצה עומד היועץ הכלכלי של ראש הממשלה: אבי שמחון.

תפקידי המועצה:

  • גיבוש והובלת תהליכים אסטרטגיים לקידום הכלכלה והחברה, בשיתוף משרדי הממשלה, רשויות וגופים פרטיים. לדוגמה: מתווה להאצת התחדשות עירונית בפריפריה, הגדלת שיעור המועסקים במקצועות ההייטק ועוד.
  • גיבוש תחזיות דמוגרפיות אזוריות לשימוש כלל משרדי הממשלה.
  • כתיבת מחקרים וניירות מדיניות בנושאים מרכזיים שעל הפרק.
  • ריכוז עבודת מטה כלל ממשלתית לגיבוש הערכת מצב אסטרטגית כלכלית חברתית המוצגת לכל ממשלה נכנסת בתחילת הקדנציה שלה.
  • הכנת חוות דעת ביחס להצעת תקציב המדינה והצעת חלופות במידת הצורך.
  • הכנת חוות דעת מקצועיות ביחס להצעות להחלטה העומדות על סדר יומה של הממשלה וועדותיה בתחומי הכלכלה.
  • ייצוג ראש הממשלה בוועדות ציבוריות ובין-משרדיות שונות.

המטה הכלכלי-חברתי

ערך מורחב – המטה הכלכלי-חברתי

המטה נמצא תחת אחריותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה והוא חולש על 4 אגפים.

תפקידי המטה חברתי-כלכלי:

  • ריכוז תכנון מדיניות-הפנים ועבודת המטה ברמה הלאומית.
  • גוף מטה מוביל בתחומים החברתיים-כלכליים.
  • הובלת רפורמות בשירות הציבורי.
  • קידום פרויקטים בעלי משמעות לאומית לתקופות זמן מוגדרות.
  • ליישב מחלוקת בין משרדי ממשלה.
  • לספק לראש הממשלה את הרקע ואת החלופות השונות לפתרון בסוגיות המובאות לפתחו.

מערך ההסברה הלאומי

ערך מורחב – מערך ההסברה הלאומי

אמון על פעולות ההסברה של ישראל ועל דוברות משרד ראש הממשלה. המערך מונה שלושה גופים העובדים בשיתוף פעולה. הוא פועל מכוח החלטת ממשלת ישראל מ-8 ביולי 2007[1]. המערך הוקם לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה.

מבנה מערך ההסברה הלאומי:

  • מטה ההסברה - מתאם את עבודת כלל גופי ההסברה הרשמיים בישראל. עבודתו נפרשת על הזירה הבינלאומית, בינערבית, פלסטינית וישראלית, כמו גם על זירת המידע. המטה מוביל מספר פרויקטים כמו: פעילות הסברה סביב מבצע שומר החומות, הסברת המאבק בפשיעה במגזר הערבי, הקמת פורטל החדשות הממשלתי[2] ועוד.
  • דוברות ראש הממשלה - אמונה על קיום קשר, הפצה ופרסום חומרים הקשורים לראש הממשלה, לגורמי תקשורת וגופי מדיה. עורכת ומפיצה הודעות לתקשורת, משיבה לשאילתות הנוגעות לגופים היושבים תחת משרד ראש הממשלה, מתדרכת כתבים ועוסקת בהפקת אירועי ראש הממשלה בהיבט התקשורתי.
  • לשכת העיתונות הממשלתית(בראשי תיבות: לע"מ) - אחראית מטעם משרד ראש הממשלה על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין קהילת העיתונאים ואנשי התקשורת הפועלים בארץ. עבור העיתונאים הזרים מהווה לע"מ ממשק מרכזי להתנהלות מול מוסדות המדינה והצבא. בין היתר, לע"מ אחראית גם על צילומי אישים ואירועים ממלכתיים. מנהל הלשכה מאז 2012 הוא ניצן חן.

מערך הגיור

ערך מורחב – מערך הגיור

מערך הגיור אחראי על הגיור הממלכתי במדינת ישראל.

תפקידיו הם:

  • גיוס וקליטת המתגיירים
  • הפעלת והכוונת בתי הדין לגיור.
  • קביעת תוכני הלימוד ולימודם.
  • נתן הכוונה וסיוע למתגיירים במהלך תהליך הגיור.

המערך קובע את תוכני הלימוד, ואחראי על כך שיושג הידע הנדרש להגשה לבית הדין לגיור. המערך מכווין ומסייע למתגיירים במהלך כל תהליך הגיור.

מערך הגיור פועל ב-4 מחוזות ובתי דין מיוחדים לגיור הפרושים ברחבי הארץ – ירושלים, תל אביב, חיפה וקריית גת. בנוסף המערך פועל במרכזי קליטה בהם שוהים עולים מאתיופיה הפרוסים ברחבי הארץ בחיפה והצפון ובדרום.

הנפקת תעודות הגיור על ידי המערך נעשית לאחר אישור הרב הראשי ונשיא בית הדין הגדול. זוגות שנרשמו דרך המערך יקבלו תעודת המרה המעידה על כניסתם ליהדות ותעודת נישואין רשמית של מדינת ישראל.

ממלא מקום ראש המערך הוא: הרב יהודה עמיחי.

רשות האסדרה

ערך מורחב – רשות האסדרה

(בעבר: אגף למדיניות רגולציה בתוך אגף ממשל וחברה) הרשות הוקמה בשנת 2022 מכוח חוק עקרונות האסדרה[3].

תפקידי הרשות הם:

  • לייעץ לממשלה בנוגע לקידום מדיניות רגולציה יעילה ועריכת מחקרים ופיתוח שיטת העבודה של הממשלה בעניינים אלה.
  • לקדם תהליכי תכנון בתחום, לסייע בהנגשת רגולציה לציבור, לקדם תיאום ושיתוף פעולה בין רגולטורים וליישב מחלוקות ביניהם.
  • לבצע בחינה, מדידה והערכה של רגולציה קיימת, ולגבש המלצות בעניינה.
  • לייעץ לרגולטורים לעניין האיכות של תהליכי הערכת השפעות הרגולציה שביצעו.

ראש הרשות הוא: יואל בריס

אגף ביטחון וחירום

ערך מורחב – יחידת מגן

אמון על אבטחת מתקני משרד ראש הממשלה, עובדיו ומבקריו, בידוק הקהל וכבודתו, ביצוע סריקות נגד פעילות חבלנית עוינת, ביצוע התאמה ביטחונית לעובדי המתקנים ולמבקרים בהם, אבטחת שרי הממשלה ובכירים נוספים. האגף מונה כ-600 עובדים במגוון תפקידים, לרבות מנהלי שטח ועובדי מטה אשר עוסקים בתחומים שונים כגון: אבטחת משרד ראש הממשלה, המעון הרשמי ומתקנים מסווגים נוספים, אבטחת אישים יחידת מגן, מוכנות לחירום, אבטחת מידע, ניהול פרויקטים, רכש, תקציבים, משאבי אנוש, רווחה, הדרכה, התאמה ביטחונית ומודיעין.[4]

סוכנויות ביצוע נוספות הכפופות למשרד

חיזוק יכולות הניהול והמטה במשרד

בשנים האחרונות חל חיזוק הדרגתי במעמדו וביכולות הניהול של משרד ראש הממשלה, והוא נתפס יותר ויותר כגוף המטה המרכזי בממשלה אשר עליו האחריות לממש את אג'נדת ראש הממשלה הנבחר. השינוי בא לידי ביטוי גם בגיוסם של אנשי מקצוע בתחומי המדיניות וההערכה, אשר עובדים בצמוד לאנשי אמונו של ראש הממשלה, וגם בשורה של שינויים מבניים שהוטמעו בפעילות המשרד. בעוד המטה לביטחון לאומי הוקם על ידי בנימין נתניהו בשנת 1999, פעילותו הועברה פיזית לבניין משרד ראש הממשלה בירושלים בשנת 2006 במהלך כהונתו של אהוד אולמרט, וכוח האדם בו הורחב משמעותית. אולמרט, יחד עם רענן דינור כמנכ"ל משרדו, הביאו גם להקמתם של המועצה הלאומית לכלכלה, האגף לממשל וחברה ומערך ההסברה הלאומי וביססו אותם כגופי מטה מרכזיים בתחומי הכלכלה, החברה, הממשל וההסברה. בנוסף, הוגדר מחדש תפקידו של האגף לתיאום, מעקב ובקרה במשרד.

כתוצאה משינויים אלה, החל משרד ראש הממשלה לתכנן ולהוביל בעצמו שורה של מהלכי מדיניות לאומיים, וזאת תוך שיתוף פעולה והפעלה של יתר משרדי הממשלה, המחזיקים בידע המקצועי בתחומים השונים. בין הדוגמאות הבולטות לכך, תוכנית הסיוע לניצולי השואה שאישרה הממשלה בשנת 2008, ההחלטה על שינוי הכללים הפיסקאליים לאורם נקבע תקציב המדינה בשנת 2010, המהלך להטמעת תרבות ותהליכי תכנון, מדידה והערכה בעבודת הממשלה שהחל בשנת 2006, התוכנית הלאומית לחיזוק הצפון בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הקמת רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון בהחלטת ממשלה משנת 2007, המהלך לביסוס יחסי הממשלה עם ארגוני החברה האזרחית שאושר ב-2008 ומהלכים נוספים. בעוד בעבר הובילו משרדי ממשלה שונים את תהליכי התכנון וההחלטה בנושאים אלה, כיום גופי המטה הפועלים במשרד הם מובילי התהליך, בהתאם להנחיות ראש הממשלה.

הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה

בפברואר 2012 מינתה ממשלת ישראל השלושים ושתיים ועדה לבחינת מטה ראש הממשלה בראשות יוסי קוצ'יק.[5] הוועדה בחנה סוגיות שונות, בהן ייחודו של מטה ראש הממשלה, הבניית מטה כלכלי חברתי במטה ראש הממשלה, עיגון מנגנון הכרעה במחלוקות בראשות מנכ“ל משרד ראש הממשלה, מודל השירות הציבורי בישראל, משרות האמון במטה ראש הממשלה, והגישה את מסקנותיה באפריל 2012.[6] הממשלה קיבלה שתי החלטות[7][8] לאימוץ הצעות שונות של הוועדה.

בניין משרד ראש הממשלה

בראשית ימי המדינה שכן משרד ראש הממשלה בבית וילהלם אברלה בקריה בתל אביב. בדצמבר 1949, על רקע החלטת האו"ם לבינאום ירושלים, הועבר משרד ראש הממשלה בבהילות לירושלים, אם כי הלשכה התל אביבית בקריה לא נסגרה והמשיכה לשמש את כל ראשי הממשלות כלשכה משנית. נשקלו אפשרויות שונות לשכן את משרד ראש הממשלה, בהן בית טליתא קומי[9], ונבחרה הצעת הסוכנות היהודית לשכן את משרד ראש הממשלה באגף החדש שהיה אז לקראת סיום הבנייה, בבית המוסדות הלאומיים[10]. באופן זמני, עד סיום הבנייה של האגף החדש, שוכן משרד ראש הממשלה בבניין קרן היסוד[11]. ב-20 בדצמבר 1949 כבר התקיימה ישיבת הממשלה בבית המוסדות הלאומיים[12]. בסוף אוגוסט 1962 עבר המשרד לקריית הממשלה בגבעת רם[13][14]. במאה ה-21 הוגברה האבטחה סביב בניין זה, והוא מאובטח יותר מאשר יתר המשרדים הממשלתיים. בין היתר הכביש הסמוך נסגר לתנועה חופשית של מכוניות.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה

ערך מורחב – מנכ"ל משרד ראש הממשלה

תפקידו של מנכ"ל המשרד היא להוביל את עבודת המטה ומדיניות הפנים המתבצעת שנקבעה על פי ראש הממשלה במכלול הנושאים הכלכליים, החברתיים והאזרחיים. ריכוז עבודת המטה הממשלתית בנושאים אלו, מטעמו של ראש-הממשלה, והוא מוביל ושותף מרכזי בפרויקטים לאומיים גדולים שעל סדר יומה של הממשלה ושל ראש הממשלה. מנכ"לי המשרד:

שם תמונה תחילת כהונה סיום כהונה ראש הממשלה
אהוד אבריאל 1951 1952 דוד בן-גוריון
טדי קולק 1952 1964
משה שרת
דוד בן-גוריון
לוי אשכול
יעקב הרצוג 1966 1972
גולדה מאיר
שמחה דיניץ 1972 1973
מרדכי גזית 1973 1975
יצחק רבין
עמוס ערן 1975 1977
אליהו בן-אלישר 1977 1980 מנחם בגין
יצחק שמיר
מתתיהו שמואלביץ' 1980 1984
אברהם טמיר 1984 1986 שמעון פרס
יוסי בן אהרון 1986 1992 יצחק שמיר
שמעון שבס 1992 1995 יצחק רבין
צבי אלדרוטי 1995 1996 שמעון פרס
אביגדור ליברמן 1996 1997 בנימין נתניהו
משה ליאון 1997 1999
יוסי קוצ'יק 1999 2001 אהוד ברק
רפי פלד 2001 2001 אריאל שרון
אביגדור יצחקי 2001[15] 2004[16]
אילן כהן 2004[17] 2006
רענן דינור 2006[18] 2009 אהוד אולמרט
אייל גבאי שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: 2009[19] 2011[20] בנימין נתניהו
הראל לוקר 2011[21] 2015[22]
אלי גרונר קובץ:Israel business conference, Eli Groner.jpg 2015[23] 2018[24]
יואב הורוביץ שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: 2018[25] 2019[26]
רונן פרץ 2019 2020
יאיר פינס 2021 2022 נפתלי בנט
נעמה שולץ 2022 2022 יאיר לפיד
יוסי שלי 2023 מכהן בנימין נתניהו

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משרד ראש הממשלה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הקמת מערך ההסברה הלאומי, החלטה מספר 1396 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה
  2. ^ מאיה כהן, מחדש את יוזמת נתניהו: בנט יקים אתר חדשות ממשלתי, באתר כלכליסט, 17 במרץ 2022
  3. ^ מאיה כהן, רשות הרגולציה יוצאת לדרך: ראש הרשות ייבחר בקרוב, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2022
  4. ^ אודות אגף ביטחון וחירום – משרד ראש הממשלה, באתר gov.il
  5. ^ הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה, 2012
  6. ^ הוועדה לבחינת מבנה משרד רה"מ הגישה המלצותיה לנתניהו, באתר ynet, 24 במאי 2012
  7. ^ החלטה מס' 1931 - יישום דו"ח "הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה",16.10.2012 מזכירות הממשלה
  8. ^ החלטה 5189 להקמת ועדת על מבנה מטה ראש הממשלה בראשות יוסי קוצ'יק, מזכירות הממשלה 28.10.2012
  9. ^ שיכון משרד ראש הממשלה, מעריב, 15 בדצמבר 1949
  10. ^ הסוכנות מעמידה את האגף החדש של הבנין לרשות ראש הממשלה, הצופה, 16 בדצמבר 1949
  11. ^ דנים על העברה לירושלים, חרות, 18 בדצמבר 1949
  12. ^ יצירת משטר סמלי של או"מ בחלקה של ירושלים, חרות, 21 בדצמבר 1949
  13. ^ משרדי ממשלה יועברו לבירה, הבוקר, 1 באוגוסט 1962
  14. ^ אין סכנת הצצות, מעריב, 29 באוגוסט 1962
  15. ^ מאת דליה שחורי, אביגדור יצחקי מונה למנכ"ל משרד רה"מ; כרמי גילון לשגריר בדנמרק, באתר הארץ, 11 ביוני 2001
  16. ^ מוטי בסוק, "כמעט שלא נתקלתי בלחץ של שר בגלל הקשר בין הון לשלטון", באתר TheMarker‏, 13 במאי 2004
  17. ^ אלוף בן, אילן כהן, כלכלן בלי רקע פוליטי, מונה למנכ"ל לשכת ראש הממשלה, באתר הארץ, 10 במאי 2004
  18. ^ אורה קורן, רענן דינור מונה למנכ"ל משרד רה"מ; גבי מימון מועמד להחליפו בתמ"ת, באתר הארץ, 9 במאי 2006
  19. ^ מוטי בסוק, אייל גבאי ימונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר TheMarker‏, 26 באפריל 2009
  20. ^ TheMarker Online, צבי זרחיה, אייל גבאי פורש מתפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2011
  21. ^ שירות גלובס, ‏נתניהו החליט: הראל לוקר ימונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2011
  22. ^ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, פורש מתפקידו, באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2014
  23. ^ אורי תובל, אלי גרונר מונה לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר כלכליסט, 21 במאי 2015
  24. ^ אחרי 3 שנים: מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר פורש מתפקידו, באתר וואלה!‏, 28 במאי 2018
  25. ^ טל שניידר, ‏יואב הורביץ מונה למנכ"ל משרד רה"מ; אשר חיון קודם לראש הסגל, באתר גלובס, 15 באפריל 2019
  26. ^ צבי זרחיה, מנכ"ל משרד רה"מ, יואב הורוביץ, הודיע על סיום תפקידו, באתר כלכליסט, 11 ביוני 2019


משרדי ממשלת ישראל
משרדים נוכחיים משרד ראש הממשלה • משרד האוצר • משרד האנרגיה והתשתיות • משרד הביטחון • המשרד לביטחון לאומי • משרד הבינוי והשיכון • משרד הבריאות • המשרד להגנת הסביבה • משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות • משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה • משרד החוץ • משרד החינוך • משרד החקלאות וביטחון המזון • משרד ירושלים ומסורת ישראל • משרד הכלכלה והתעשייה • משרד המורשת • משרד המשפטים • משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי • המשרד לעניינים אסטרטגיים • משרד העבודה • משרד העלייה והקליטה • משרד הפנים • משרד הרווחה והביטחון החברתי • המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה • המשרד לשירותי דת • המשרד לשיתוף פעולה אזורי • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • משרד התיירות • משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות • משרד התקשורת • משרד התרבות והספורט סמל מדינת ישראל
משרדים בעבר המשרד להגנת העורף • המשרד לחיזוק וקידום קהילתי • המשרד לקידום מעמד האישה • משרד האספקה והקיצוב • משרד הדיגיטל הלאומי • משרד ההסברה • משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה • משרד החינוך, התרבות והספורט • משרד הכלכלה והתכנון • משרד המדע, התרבות והספורט • משרד המודיעין • משרד המיעוטים • משרד הפיתוח • משרד משאבי המים • משרד ראש הממשלה החלופי
ראשי ממשלות ישראל
בן-גוריון (1948–1954) • שרת (1954–1955) • בן-גוריון (1955–1963) • אשכול (1963–1969) • אלון (בפועל, 1969) • מאיר (1969–1974) • רבין (1974–1977) • בגין (1977–1983) • שמיר (1983–1984) • פרס (1984–1986) • שמיר (1986–1992) • רבין (1992–1995) • פרס (1995–1996) • נתניהו (1996–1999) • ברק (1999–2001) • שרון (2001–2006) • אולמרט (2006–2009) • נתניהו (2009–2021) • בנט (2021–2022) • לפיד (2022) • נתניהו (2022–) ישראל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39356828משרד ראש הממשלה

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=משרד_ראש_הממשלה&oldid=2673975"