תודה על תרומתך למכלול. שמתי לב שעדכנת מוויקיפדיה באופן ידני את הערך הפצת תעמולה תבוסנית. עדכונים מוויקיפדיה נעשים על ידי בעלי הרשאת עדכון, ובאמצעות כלים יעודיים. ניתן לבקש עדכון באמצעות לחיצה על לחצן "בקש עדכון", תחת לשונית 
משמאל הדף למעלה.
תודה, למדתי.
אגב, מה ראה מר להסיר את ההערה החשובה שרשמתי, לגבי מקום להבחין בין "איסור הפצת תעמולה תבוסנית" לבין "פגיעה במאמץ המלחמתי"? האם מפני שזה נחשב הבעת דעה או מפני שלמיטב שיפוטו שני הנושאים אינם קשורים זה לזה ואין מקום להחליף ביניהם? לפי שאני, לדוגמא, התבלבלתי לגמרי בין שני המושגים וסברתי שאחד הם. אני הייתי מצפה שהאנציקלופדיה שאני מעיין בה תעדכן אותי בכך, ושלא אצטרך לחפש את הערך השני כדי להשוותם. ברור שיש הקבלה ממשית בתפיסה השלטונית שעומדת מאחורי חקיקה כזו, דהיינו הקונספט שהשמעת ביקורת או הפצת אינפורמציה העלולים לגרור מרמור אזרחי - מסכנים את יציבות השלטון (בהנחת היסוד. גם אם הפער ברמת הסיכון המיוחסת לכך, או בשרירותיות הדספוטיזם, משתקף בהפרש שבחומרת הענישה). ובאמת נמנעתי מלפרט אודות החילוק ביניהם, כי סברתי שיש בכך משום הבעת דעה. אבל לדעתי יש מקום לציין שהמושגים נפרדים הם, והטעם - מובן מאליו, כי זו מדינת ישראל שאך טובת אזרחיה לנגד עיניה וזו המפלגה הנציונלסוציאליסטית שביקשה להשמיד להרוג ולאבד. או, שמא, אכן קשה למצוא הבחנה מהותית, ונמצאת הערתי בלתי מדויקת מיסודה?
זה מושג נאצי בעיקרו שלא נעשה בו שימוש במערכות משפט. עכ"פ, אין לי התנגדות להחזרת המשפט הזה.
אכן, בדיוק מזה הטעם סברתי שחשוב להצביע על קיומו לכאורה של הבדל, שיחיה. המאורעות הקשים בחודשים אחרונים ערערו את הביטחון העצמי של מנגנוני השלטון, ואך מדרון חלקלק מבדיל בין צנזורה לגטימית מטעמי ביטחון לבין הסתרת מידע מהציבור מטעמי שמירת המוראל הלאומי. במדרגה אחרת לחלוטין עומדת קרימינליזציה של הפצת מידע כזה. הבעייתיות משתקפת באיום שפרסמה המשטרה, כמופיע בפסקה שעודכנה מויקיפדיה. כאשר מבקשים לבחון הגינות של חוק ולמדוד את עומק פגיעתו בחופש הביטוי, השוואה אובייקטיבית היא בלתי נמנעת. הדבר הראשון שמתבקש הוא לבדוק מי עוד חוקק חוקים דומים, מי הם היו, ומה היו מניעיהם.
כמדומה שלתועלת הצופים בדיונים (המחכימים) בהם אתה משתתף, מומלץ להימנע מעריכה משמעותית של ההודעה שלא בסמוך לכתיבתה, כיון שזה מקשה על הבנת רצף הדיון.
תודה על ההערה, אשתדל להבא להמנע מכך ככל האפשר.
בדרך כלל התיקונים לשוניים בלבד. בפרט כאשר מישהו הגיב כבר לדברים, אני משתדל מאד לא לשנות מהמשמעות המקורית.
אני רואה שאתה מקפיד לדקדק בתגובותיך בדפי שיחה, ייש"כ.
מומלץ לנסות לעשות תיקוני לשון בפעם אחת ולא לשמור כל תיקון בפני עצמו, עד כמה שאפשר כמובן, שמירת 17 עריכות תגובה(!!) היא כמות די גדולה שגורמת למילויי דפי השינויים אחרונים, הדבר מפריע למעקב אחרי שינויים אחרונים אחרים.
כעת אני מבין ומתנצל. ההרגל הזה הוא טבע שני, דרכי לקלוט את נקודות התורפה שלי רק באיחור ולעולם אני ממשיך לגלות פגמים ומוצא עצמי מוכרח לתקנם. כנראה כאן עלי להתרגל לעבד את הדברים לשביעות רצוני קודם פרסומם. אכן כבר העיר לי מוטי על כך, אבל אני פירשתי את דבריו לענין רצף הדיון בלבד, ולא ירדתי לסוף כוונתו שהמטרד נוגע גם להכבדה על ניהול הממשק.
שים לב לניסוחים אחרי עריכותיך.
הסרנו ביטויים כמו "עפ"ל", שאינם מקובלים במכלול. וכן פרשנות אישית ללא מקור, כמו שדבריו סותרים התנצלותו באמירות בעיתיות לא פחות.
אנו ניתן לקוראים את התוכן כפי שהוא, ונשאיר לו את ההחלטה האם דבריו סותרים, והאם אמירותיו בעייתיות.
השארתי את ההסתייגות "כביכול", במקרה זה היא נחוצה.
בנוסף, על פי המכלול:הערות שוליים: קישורים לדפים של אתרי אינטרנט עלולים לעתים "להשבר". על כן, יש להשתדל להזין נתונים רבים ככל האפשר, שיעזרו לעורכים לתקן קישור שבור. יש לקשר ישירות לדף בו מופיע המידע ולא לעמוד הבית של האתר. וכן, יש להימנע מהוספת "קישורים עירומים" הכוללים את הקישור בלבד. הקישור בהערה יתאר את המידע אליו היא מקשרת, בנוסף לקישור עצמו.
תודה לך.
"עפ"ל" - הובן. פשוט, נפשית, לא הייתי מסוגל להוציא ממקלדתי את הדברים הבוטים באופן אחר... יבוא המתקן ויתקן.
לגבי הפרשנות, ההכוונה מתקבלת ברצון. רואה אני את דבריך לגבי הביטוי "אמירות בעייתיות" שיש כאן משום פרשנות.
אך לגבי "הדברים סותרים" - לענ"ד זהו דיווח הכי יבש ואוביקטיבי שיכול להיות, כפי שעולה בפשטות משמיעת הדברים במקורם מעצם פיו. הוא חוזר בו שם רק מהביטוי המקומם עצמו שזכה לכל התהודה - וגם זאת מנימוק זניח לחלוטין של כאילו פגיעה בזכר הנרצחים - פרט צדדי וחסר משמעות ביחס לחומרת הדברים עצמם. אבל לא זו היתה הבעיה המהותית בדבריו הראשונים, ולגבי החלק הבעייתי העיקרי - לא די שלא תיקן את הרושם ולא חזר בו - אלא אדרבה, הוא מבהיר ומחזק את יסוד דבריו הראשונים.
לגבי "כביכול", אכן, ביודעין זו נקיטת עמדה של ממש (ובכל הקשר אחר מובן שהמילה הזו טאבו), אלא שברור שלא יתכן לכתוב אחרת.
לגבי הקישורים השבורים, לא הבנתי אלו לינקים נכשלו וכיצד עלי לתקנם. לתומי סברתי כי הקישורים שהבאתי הובילו לחומר עצמו. כמו כן לא ברור לי איזה סוג נתונים נוספים עלי להזין. אקרא את הדברים בהפניה שלך, אצטרך ללמוד את הנושא.
בהביאי את הקישורים ליוטיוב הן לאמירה המקורית והן ל"התנצלות" החמורה - זה היה יותר במטרה לספק בסיס וגיבוי לשינויים שערכתי עבור העורך שיבוא אחרי. אבקש את דעתך בנושא, גרוע מספיק שלתועלת הענין צריך להביא תמצית דבריו, אבל יתכן שמפני חומרתם של דברי מינות יתכן שכלל לא ראוי להפנות את הקורא ליוטיוב לדברי הבלע במלואם מפי אומרם?
בקשר לעריכה זו, שים לב, גם מידע שהוא ברור לך אישית אתה לא יכול לכניס אותו למכלול ללא מקור, כאן זה עם "מיותר להצביע" ולגבי קרקלה זה בהחלטה שזה חוקרים "חילוניים". מלבד זאת רציתי להודות לך על תרומתך למכלול, תודה.
תודה רבה על ההערה הבונה, ועל דברי ההערכה.
מכיר אני בערכה ובנחיצותה של כתיבה אובייקטיבית באנציקלופדיה, ללא רמז לנטיה או דעה. באופן אידילי על הסגנון להיות מעוקר מכל זיקה לכותב האינדיבידואל, וכמתנבא מפי הגבורה שאין אחר מעשהו כלום. זו עוצמתה של כתיבה אנציקלופדית, אך גם מקום תורפתה, כי היא מתיימרת לקבוע עובדות במסמרות, וההמון נוטה לתת בה יותר אימון מאשר בכתיבה שמשאירה מקום לדיון ומזמינה ביקורת. ושם טמונה סכנתה, באשר למען העמד האמת על תילה מושקע מאמץ להציג את הדברים באופן חד משמעי, בשעה שלא תמיד פני הדברים כך. לכן הנטיה הקלה ביותר מן האמת כבר היא נכנסת לכלל שקר. ולעיתים, דוקא קנאות זו לאמת דורשת הסתייגות מה, ועל הכותב לעשות זאת בחכמה מבלי לחשוף את הלך רוחו.
(אגב, מפני ספחת ממארת זו לעולם איני מוצא קורת רוח בקריאה בויקיפדיה העברית, ואפילו באקראי. עם הזמן זה אמנם משתפר, אבל לרוב הכותבים שם פשוט אינם מסוגלים להפריד בין הסבר לפרשנות ובין דעתם האישית - לעובדה קיימת (שהרי עובדה קיימת היא כי זו דעתם, הלא כן?). ברם יודעני כי למרות שבמיעוט שכלי אני סבור שאני דווקא כן יודע את ההבדל, אין זה מבטיח שאיני עלול להיכשל בכך בעצמי, כי ידוע אדע אך את אשר אדע, אך לא אדע את אשר אינני יודע - באשר אינני יודע!).
בענין "מיותר להצביע על כך" אכן התחבטתי לגבי לשון זו, ומשלא עלה במוחי נוסח חלק השארתי כך למורת רוחי. שמא באמת תוכל לייעץ איך כן היה ראוי לנסח. שהרי דבר זה ברור לי כמו לכל קורא, שכל בר בי א"ב יודע כי דוקא דג ללא קשקשת אסרה תורה, והקורא עלול לחשוב שאך טעות המעתיק היא. ברם הטעות במקור, כי נתחלף לו לפליניו, והיה מתבקש להצביע על כך - מבלי לצטט על אתר את כל פרשת שמיני, או לרדת לביקורת אישית כלפי בורותו של אותו זקן שחשב שידע הכל על הכל. שמא עדין יש מקום להצביע על עובדה זו שטעה בדבריו, אם כי בסגנון יותר מתוחכם ובהרבה פחות מילים. אולי הערה יבשה כגון "(הטעות במקור)" בתוך הציטוט.
בדף השיחה של הערך סברתי כי מוטב לא להאריך יתר על הצורך, אך כאן דף השיחה הפרטי שלי, על כן אפריז כלבבי. בנוגע לביטוי הבלתי דיפלומטי שלי "חוקרים חילוניים" לגבי קרקלה, אודה כי על פניו זה נראה בוטה מעט, ואולי בלתי הולם. אכן! מוטב נמחקה אותה דעה כליל ולא באנו לידי כך. אבל, כנאמנים להביא לקורא עובדות, מוכרחים אנו לומר, ובאובייקטיביות גמורה! - דעה זו, אם דעה היא, דעה חילונית היא. אחד המקורות הבכירים לזיהוי הפנומנאלי הלזה הלא הוא "החכם" צבי גרץ בדברי ימיו (אשר האמת היתה נר לרגליו - למדרס ולמרמס). האג'נדה שלו ברורה כשמש, והלא חרפה היא לנו להביאו במכלול כמקור לגטימי, ואיך נביא את דעתו בהשמטת שם אומרו.
אחת מהערות השוליים בערך שם שולחת אף היא למאמר "מלומד" שדן בדעה זו, ואם כי הכותב לא ירד להכריע, ניכר כי ישרה בעיניו. והנה אותו "מלומד" בנבזותו, בראשית דבריו, פוער פיו על דברי חז"ל בענין רבי ואנטונינוס, במחילה על הציטוט החמור: "אשר ברור שאינם יוצאים מגדר אגדות וסיפורי עם, שלכל היותר יכולים לשקף באופן כללי את היחסים הטובים ששררו בין אנטונינוס ורבי, אך אין בגדר עובדה היסטורית" עפרא לפומיה וזיקא לכריסיה. הלזה יקרא "דעה"? הכזה הוא מקור לגיטימי? ואם אסור עלינו למחקו מפני "חובת האובייקטיביות", באשר דעה היא, מדוע אם כן לא נראה חובה לעצמינו לציין אותה בבירור כדעה חילונית, כפי שהיא באמת? וכי האין זו עובדה טהורה חפה משמץ של דעה אישית כי אותו "מלומד", תלמידו של גרץ המשכיל, הריהו אפיקורוס שכופר בהחלט בדברי חז"ל? נניח לרגע לעובדה שחוקרים אלו התעלמו ביודעין מראיות לסתור שחזקה כי היו ידועות להם היטב, אלה תמיד הטיבו לחקור אחר האמת - למען בקש לה נכלי דתות ולמען עולל בעפר קרנה.
משימתו הכבירה והחשובה של המכלול היא הסיבה שתקף אותי רצון לתרום לה! ולרוב היא ממלאת תפקיד זה בהצלחה מרובה. ערכתי חיפושים רבים אחר מושגים ששמחתי לראות כי סווגו כבעייתיים. והנה, לדוגמא חיפשתי במכלול את הערך "אבולוציה" ומצאתי כי הוא צונזר, כראוי וכנכון. (דוקא הערך "המפץ הגדול" גיליתי שלא צונזר, וטוב שכך, כי חלק משמעותי מהתיאוריה, או לפחות התצפיות שהובילו אליה, לא די שאינם סותרים את תפיסתינו וקבלתינו על הבריאה אלא אף נתמכים מדברי חז"ל, ואין כאן המקום. אכן, הבחנתי שהובא שם מבט תורני על הענין). אך בנוגע לאבולוציה - מדוע באמת לא נהיה אובייקטיביים? ולמה נחסוך דעה זו מהקורא? התשובה אחת היא: כי זהו שקר מוחלט שקורא תגר נגד יסודי האמונה, ואין טעם ולא היתר להתפלש בו.
ייחוס אנטנינוס לקרקלה (או לקומודוס, בעיקרון, אבל מצד קרבת הזמן יותר מתקבל על הדעת לטעות בכך) יסודו האמיתי אינו במסקנה אותנטית של חוקר כלשהו, אלא במגמתיות זדונית. האמת, שכך או כך בכלל לא איכפת לנו - מצדי שאנטינונוס אכן היה קרקלה, ואפילו קליגולה! אין לי שום בעיה עם זה. ואף שהיסטוריונים הנאמנים עלינו כקאסיוס דיאו ואחרים מוקיעים אותו כפרא אדם רע מעללים. ומה בכך? הרי נירון קיסר ללא ספק היה גרוע הימנו שבעתיים, והן עליו חז"ל מעידים כי ברח והתגייר! אנו איננו מחוייבים לדעת איזה קיסר בשמו המוכר לנו היה אנטונינוס - הוא היה הוא עצמו, ודי לנו בזאת! אבל אותם חוקרים, דווקא משום אופיו ומעלליו של קרקלה הידועים להם היטב - נטו אליו מן הדרך, וזאת במטרה אחת ויחידה לעשות חוכא ואיטלולא מדברי חז"ל. אדם שחכמינו החשיבו לישר וצדיק בדרכיו וכבדוהו, והוציאוהו מכלל עשו, וראו ללמדנו דברים ממנו, בעיני חוקרים אלה היה בזוי וגם נמאס. והאמת שדי להביט בזיו פניו של אותו קרקלה (שאיקונין שלו שוכן כבוד במוזיאונים השונים), בפיו הקמוץ, הבעתו המגונה, לחייו המגושמות, גביניו המצומצמות ועיניו היוקדות, כדי לראות בסקירה אחת כי מדובר ברודף תענוגות אכזרי מושחת וחסר לב אשר בקשת חכמה ומוסר ממנו והלאה, וזאת בלשון המעטה, ומיד נבין מדוע אותם "חוקרים חילונים" בזדון ליבם אימצוהו כחברותא, ח"ו, לרבינו הקדוש.
ניכר שהדברים נוגעים עמוק בלבך, אני אישית איני בקיא בנושאים כאלו, ייתכן ששמש מרפא או ספרא יוכלו להסביר לך את העניין (או להסכים איתך ולערוך כהבנתך), אגב חלק מהבעיה שלי עם הגדרת החוקרים כ"חילוניים" זה שגרץ לא היה "חילוני" הוא היה בעיה אחרת... (וכפי שאתה רואה ההדגשה של חוקרים חרדיים כן הושארה ומכלל הן אתה שומע לאו (אכן זה המקום לפנות למתוייגים לעיל ולהסב את תשומת לבם שאם ההכלה לא נכונה עובדתיתי יש למוחקה).
מסכים לחלוטין כי די קשה לדחוס את גרץ לתוך ההגדרה "חילוני" במובנו היומיומי השגור, ובכלל, שזו הגדרה סוציו-(א)אידיאולוגית בת ימינו שאינה הולמת כל כך בהקשר הנידון. אמנם בשימוש זה כללתי גם "מומחים" בני זמנינו שהתואר הולמם יפה ואשר צועדים בעקבותיו באדיקות, וכוונתי היתה בעיקר לקדם את העלאת הנושא בכדי שעריכה ראויה תצמח מהדיון. (אכן חוששני שעדיין יש לי הרבה מה ללטש עד שהעריכות שלי תעמודנה בסטנדרט הנדרש - על הניסיון הראשון).
מה שנוגע עמוק בליבי הוא לא כל כך הנידון עצמו כמו הענין דלהלן. המכלול, שתכליתו לשמש כמסד למידע נקי וכשר, הוא בעיני אחת היוזמות החשובות והנצרכות ביותר בדורינו שלכאורה לראשונה מקדמת אותנו צעד ענק בכיוון הנכון לבניית תחליף יעיל וממשי לתלות באינטרנט הפתוח להשגת אינפורמציה נצרכת. התקדמותו האדירה והמהירה של המכלול מדברת בעד עצמה. ועם זאת מן הצורך לעמוד על המשמר באופן מתמיד לבל יעלה נומי ולבל יפשה רקב אי שם בין הררי הדאטה. זהו כלי שמשמש מבוגרים כמו גם צעירים, תלמידות מסתמכות עליו בעבודותיהן (ואולי אף מייחסות למילה הכתובה בו יותר אמינות מהראוי). לא די בסיקול אבני נגף שהיזקן גלוי ומצוי, יותר יש לחשוש ולנפות בשבע נפות מפני שיבושים בדיעות וחדירת שיטות פסולות. מנהלי המערכת עושים את עבודתם נאמנה ללא ליאות, אך מתוך שהמכלול הופך להיות עצום בהיקפו - האחריות לגילוי מהמורות בשטח עוברת בעיקר לקוראים.
נתקלתי בזה כי הנושא העסיק אותי, אז חיפשתי לראות מה נכתב בערך. אומר ברורות, אינני קנאי באופן מיוחד לאמת ההיסטורית ובודאי שלא אצא מגדרי להגן על השקפתי האישית. בהתעקשותי היתרה בנושא זה ונסיונותי החוזרים לנטרל את הבאת אותן "דעות" (שכאמור אינן ממקור קשר) המזהות את אנטונינוס עם אישיות שלילית - בסך הכל באתי למלא את חובתי כקורא מודע, ולספק את קו ההגנה המשני, כמוצהר ב"מבנה הבסיס": "עקרון המשנה "אספקלריה תורנית" הוא, שכל התכנים הקיימים במכלול, יוצגו באספקלריה תורנית, מתוך נקודת המבט היהודית".
תודה על הסיוע.
בכל תהליך תרגום אני מוצא כי יעיל הרבה יותר לתרגם מילולית את כל הקטע, בשלמותו ובסגנונו ההולם את שפת המקור, ורק מאוחר יותר לבצע סיגנון לשוני התואם את הרגלי השפה של הקורא העברי מתוך זהירות לכלול את כל המידע בדרך כזו או אחרת. כך נחסך הרבה בלבול ויצירת משפטים מקוטעים או חסרי הקשר ופיסות מידע שנשמטות ללא צורך.
"ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג עם מקדשי שביעי"
מנין לך זו? כתבתי אחרי שנכנסה שבת בארץ? אכן, לא הייתי בשעון ישראל כשביצעתי את אותן פעולות.
לענ''ד הוא צודק זכור לי מיקרה שאחד מהמנטרים הבכירים שאל בהרבה פחות עדינות מישהו אם הוא תושב חוץ בגלל שערך בשבת
מתנצל, אני עדיין חדש במכלול ולא ברור לי לאיזו בקשה ספציפית כוונתך וכיצד מתקנים זאת.
שלום ברמזא,
תודה על תרומתך למכלול. הערך-לעתיד "רבי אברהם מרגליות" שכתבת עדיין אינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה, והועבר לבינתיים ממרחב הערכים אל הדף "משתמש:ברמזא/רבי אברהם מרגליות". הוא יימצא בטיוטה עד לתיקונו, בה ניתן להמשיך להרחיב ולערוך את תוכנו. נושאים שבדרך כלל זקוקים לשיפור הם:
אפשר להסתייע במדריך לכתיבת ערכים, או, אם ברצונך לקבל סיוע אישי מצוות החונכים, ניתן לפנות לחממה. לאחר שהערך יורחב ויתוקן, וכאשר יעמוד בסטנדרטים של ערך במכלול – רק אז אפשר יהיה להחזירו למרחב הערכים. בהצלחה! ספרא - שיחה 20:38, 18 בדצמבר 2022 (IST)
תודה! לא ידעתי שיש מרחב זמני שכזה ואכן מלכתחילה לא הייתי מרוצה שערך בשלבי עבודה יתפרסם כך.
חשיבות אנצקלופדית נודעת, לעניות דעתי, לכל גדול בישראל ומחבר ספרים מהדורות הקודמים (אם הסטנדרט במכלול שונה נא להעמידני על הפראמטרים הברורים). באופן ספציפי הוא היה קשור לאישים ידועים אחרים שעליהם כבר יש ערך. עלה בדעתי להוסיף אינפורמציה עליו בעקבות שמו המוצג כלינק אדום תחת ערך חתנו ר' אשר לעמיל לעווי, כלומר כבר היה לפני מי שחשב שיש מקום לערך לגביו.
כל האינפורמציה שרשמתי לגביו לקוחה מההקדמה לספרו שכתב נכדו, כמובן צריך לציין זאת.
ככלל, הערך אמור להיות:
אשמח אם תעבור שוב על עריכתך, הסרת משום מה את הקישורים הפנימייפ של השנה הלועזית, החזרתי אבל שים לב בעתיד, תודה.
 | ||
|
כדי לסייע לך להצטרף לעורכים, מומלץ מאד לקרוא את עשרת הטיפים להשתלבות בקהילת המכלול. להרחבה באפשרותך לגשת:
|
||
| כדאי מאד להקדיש שעה לעבור על כל הקישורים המופיעים כאן. הם יועילו לך רבות בהמשך עבודתך. | ||
