תודה רבה על ההערה הבונה, ועל דברי ההערכה.
מכיר אני בערכה ובנחיצותה של כתיבה אובייקטיבית באנציקלופדיה, ללא רמז לנטיה או דעה. באופן אידילי על הסגנון להיות מעוקר מכל זיקה לכותב האינדיבידואל, וכמתנבא מפי הגבורה שאין אחר מעשהו כלום. זו עוצמתה של כתיבה אנציקלופדית, אך גם מקום תורפתה, כי היא מתיימרת לקבוע עובדות במסמרות, וההמון נוטה לתת בה יותר אימון מאשר בכתיבה שמשאירה מקום לדיון ומזמינה ביקורת. ושם טמונה סכנתה, באשר למען העמד האמת על תילה מושקע מאמץ להציג את הדברים באופן חד משמעי, בשעה שלא תמיד פני הדברים כך. לכן הנטיה הקלה ביותר מן האמת כבר היא נכנסת לכלל שקר. ולעיתים, דוקא קנאות זו לאמת דורשת הסתייגות מה, ועל הכותב לעשות זאת בחכמה מבלי לחשוף את הלך רוחו.
(אגב, מפני ספחת ממארת זו לעולם איני מוצא קורת רוח בקריאה בויקיפדיה העברית, ואפילו באקראי. עם הזמן זה אמנם משתפר, אבל לרוב הכותבים שם פשוט אינם מסוגלים להפריד בין הסבר לפרשנות ובין דעתם האישית - לעובדה קיימת (שהרי עובדה קיימת היא כי זו דעתם, הלא כן?). ברם יודעני כי למרות שבמיעוט שכלי אני סבור שאני דווקא כן יודע את ההבדל, אין זה מבטיח שאיני עלול להיכשל בכך בעצמי, כי ידוע אדע אך את אשר אדע, אך לא אדע את אשר אינני יודע - באשר אינני יודע!).
בענין "מיותר להצביע על כך" אכן התחבטתי לגבי לשון זו, ומשלא עלה במוחי נוסח חלק השארתי כך למורת רוחי. שמא באמת תוכל לייעץ איך כן היה ראוי לנסח. שהרי דבר זה ברור לי כמו לכל קורא, שכל בר בי א"ב יודע כי דוקא דג ללא קשקשת אסרה תורה, והקורא עלול לחשוב שאך טעות המעתיק היא. ברם הטעות במקור, כי נתחלף לו לפליניו, והיה מתבקש להצביע על כך - מבלי לצטט על אתר את כל פרשת שמיני, או לרדת לביקורת אישית כלפי בורותו של אותו זקן שחשב שידע הכל על הכל. שמא עדין יש מקום להצביע על עובדה זו שטעה בדבריו, אם כי בסגנון יותר מתוחכם ובהרבה פחות מילים. אולי הערה יבשה כגון "(הטעות במקור)" בתוך הציטוט.
בדף השיחה של הערך סברתי כי מוטב לא להאריך יתר על הצורך, אך כאן דף השיחה הפרטי שלי, על כן אפריז כלבבי. בנוגע לביטוי הבלתי דיפלומטי שלי "חוקרים חילוניים" לגבי קרקלה, אודה כי על פניו זה נראה בוטה מעט, ואולי בלתי הולם. אכן! מוטב נמחקה אותה דעה כליל ולא באנו לידי כך. אבל, כנאמנים להביא לקורא עובדות, מוכרחים אנו לומר, ובאובייקטיביות גמורה! - דעה זו, אם דעה היא, דעה חילונית היא. אחד המקורות הבכירים לזיהוי הפנומנאלי הלזה הלא הוא "החכם" צבי גרץ בדברי ימיו (אשר האמת היתה נר לרגליו - למדרס ולמרמס). האג'נדה שלו ברורה כשמש, והלא חרפה היא לנו להביאו במכלול כמקור לגטימי, ואיך נביא את דעתו בהשמטת שם אומרו.
אחת מהערות השוליים בערך שם שולחת אף היא למאמר "מלומד" שדן בדעה זו, ואם כי הכותב לא ירד להכריע, ניכר כי ישרה בעיניו. והנה אותו "מלומד" בנבזותו, בראשית דבריו, פוער פיו על דברי חז"ל בענין רבי ואנטונינוס, במחילה על הציטוט החמור: "אשר ברור שאינם יוצאים מגדר אגדות וסיפורי עם, שלכל היותר יכולים לשקף באופן כללי את היחסים הטובים ששררו בין אנטונינוס ורבי, אך אין בגדר עובדה היסטורית" עפרא לפומיה וזיקא לכריסיה. הלזה יקרא "דעה"? הכזה הוא מקור לגיטימי? ואם אסור עלינו למחקו מפני "חובת האובייקטיביות", באשר דעה היא, מדוע אם כן לא נראה חובה לעצמינו לציין אותה בבירור כדעה חילונית, כפי שהיא באמת? וכי האין זו עובדה טהורה חפה משמץ של דעה אישית כי אותו "מלומד", תלמידו של גרץ המשכיל, הריהו אפיקורוס שכופר בהחלט בדברי חז"ל? נניח לרגע לעובדה שחוקרים אלו התעלמו ביודעין מראיות לסתור שחזקה כי היו ידועות להם היטב, אלה תמיד הטיבו לחקור אחר האמת - למען בקש לה נכלי דתות ולמען עולל בעפר קרנה.
משימתו הכבירה והחשובה של המכלול היא הסיבה שתקף אותי רצון לתרום לה! ולרוב היא ממלאת תפקיד זה בהצלחה מרובה. ערכתי חיפושים רבים אחר מושגים ששמחתי לראות כי סווגו כבעייתיים. והנה, לדוגמא חיפשתי במכלול את הערך "אבולוציה" ומצאתי כי הוא צונזר, כראוי וכנכון. (דוקא הערך "המפץ הגדול" גיליתי שלא צונזר, וטוב שכך, כי חלק משמעותי מהתיאוריה, או לפחות התצפיות שהובילו אליה, לא די שאינם סותרים את תפיסתינו וקבלתינו על הבריאה אלא אף נתמכים מדברי חז"ל, ואין כאן המקום. אכן, הבחנתי שהובא שם מבט תורני על הענין). אך בנוגע לאבולוציה - מדוע באמת לא נהיה אובייקטיביים? ולמה נחסוך דעה זו מהקורא? התשובה אחת היא: כי זהו שקר מוחלט שקורא תגר נגד יסודי האמונה, ואין טעם ולא היתר להתפלש בו.
ייחוס אנטנינוס לקרקלה (או לקומודוס, בעיקרון, אבל מצד קרבת הזמן יותר מתקבל על הדעת לטעות בכך) יסודו האמיתי אינו במסקנה אותנטית של חוקר כלשהו, אלא במגמתיות זדונית. האמת, שכך או כך בכלל לא איכפת לנו - מצדי שאנטינונוס אכן היה קרקלה, ואפילו קליגולה! אין לי שום בעיה עם זה. ואף שהיסטוריונים הנאמנים עלינו כקאסיוס דיאו ואחרים מוקיעים אותו כפרא אדם רע מעללים. ומה בכך? הרי נירון קיסר ללא ספק היה גרוע הימנו שבעתיים, והן עליו חז"ל מעידים כי ברח והתגייר! אנו איננו מחוייבים לדעת איזה קיסר בשמו המוכר לנו היה אנטונינוס - הוא היה הוא עצמו, ודי לנו בזאת! אבל אותם חוקרים, דווקא משום אופיו ומעלליו של קרקלה הידועים להם היטב - נטו אליו מן הדרך, וזאת במטרה אחת ויחידה לעשות חוכא ואיטלולא מדברי חז"ל. אדם שחכמינו החשיבו לישר וצדיק בדרכיו וכבדוהו, והוציאוהו מכלל עשו, וראו ללמדנו דברים ממנו, בעיני חוקרים אלה היה בזוי וגם נמאס. והאמת שדי להביט בזיו פניו של אותו קרקלה (שאיקונין שלו שוכן כבוד במוזיאונים השונים), בפיו הקמוץ, הבעתו המגונה, לחייו המגושמות, גביניו המצומצמות ועיניו היוקדות, כדי לראות בסקירה אחת כי מדובר ברודף תענוגות אכזרי מושחת וחסר לב אשר בקשת חכמה ומוסר ממנו והלאה, וזאת בלשון המעטה, ומיד נבין מדוע אותם "חוקרים חילונים" בזדון ליבם אימצוהו כחברותא, ח"ו, לרבינו הקדוש.