שלום לך,
בימים אלו יצאנו לקמפיין גיוס המונים על מנת שנוכל להמשיך ולהוביל את מהפכת המכלול
בכל חודש למעלה מ 600,000 יהודים פוקדים את האתר וצריכים ידע עדכני המותאם לדרך התורה.
עלות תפעול חוות השרתים עולה לנו 10,000 בכל חודש, אנחנו רוצים להמשיך אך לשם כך אנחנו זקוקים לעזרתך!
בבקשה תרום עכשיו! ותנו לנו את האפשרות להמשיך הלאה. (הוראת קבע 50 ש"ח לחודש, או תרומה חד פעמית)
אנו זקוקים לך! היה שותף עמנו! בברכה, הרב יוסף קמינר - נשיא מכון חכמת התורה, ג' בכסלו ה'תשפ"א, 03:43
אשתדל מאד בשמחה רבה וכול הכבוד לך אני לא יודע איזה פרטים בדיוק ואיך להוסיף אנסה..
הערך הושלם והועבר למרחב הערכים אשר בנחל.
אם תוכל לעבור עליו ולדייק אותו, אולי גם להוסיף תמונה של סדרת הספרים [כמובן תמונה שצולמה על ידך].
היה טעים
הבעיה נפתרה.
יאיר מן האמן לי שאני לא יודע איך עושים זאת אשמח שתלמדני ראיתי מה עשית אבל אין לי מושג איך..
ראיתי לי בנייד אין אפשרות כלל לעשות זאת אי לכך ובהתאם לזאת אשמח לקבל עצתכם שלמה המלך בנידון לראות כדת מה לעשות
יאיר מן אין את זה אצלי בתצוגת מחשבים בדקתי לכן מכאן ואילך או אתייג מישהו או נראה מה לעשות בס"ד
אני לא חובב סימני קריאה ודאי כששוכחים לסגור סוגריים.
| סוגריים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||
| סימני פיסוק | סימני כתב נוספים | |||||
|
נקודה . |
סימן "וגם" & | |||||
הסוגריים הם סימנים הבאים להפריד טקסט מסוים משאר הכתוב. ישנם שלושה סוגי סוגריים: רגילים – ( ), מרובעים – [ ], מסולסלים – { }, ויש גם המוסיפים עליהם את המְזֻוִּים – < >.
כשהם באים ברצף של כתוב, הסוגריים מופיעים משני צדדיה של הערה צדדית, אשר אינה קשורה במישרין לגוף הטקסט. כמו כן, בסוגריים לרוב רושמים מקור של ציטוט לאחר שהציטוט עצמו הובא.[1]
הראשונים לבוא הם הסוגריים הרגילים, בתוכם שמים (אם צריך) סוגריים מרובעים.[2]
בסוגריים משולשים משתמשים כאשר בטקסט יש קטיעה של הרצף והטקסט מושלם על ידי העורך על סמך סברותיו או על סמך מחקרים מעמיקים יותר.
בסוגריים מרובעים משתמשים גם כאשר משלימים ציטוט, כדי לעשותו מובן יותר. לדוגמה: "[מדינת ישראל] תבטיח שוויון זכויות מדיני וחברתי גמור..." (מתוך הכרזת העצמאות).[3]
הסוגריים התפתחו מסימנים שהיו נהוגים בקרב סופרי העת העתיקה. ביוון היה זה הסיגמא (Σ) וה"אנטי־סיגמא" (סיגמא הפוכה) שסומנו בתחילת ובסוף טקסט כשרצו לציין שיש להשמיטו. סימן זה אף היה נהוג בקרב הסופרים העבריים של אותה תקופה, והוא נמצא מספר פעמים במגילות ים המלח שמקומראן. הסימון העברי מופיע אף תשע פעמים בנוסח המסורה של התנ"ך בדרך כלל כדי לדרוש כאילו הפסוק אינו במקומו, והוא ידוע בשם "נו"ן הפוכה". בגמרא נאמר כי משמעות סימון זה היא "לומר שאין כאן מקומו"[4], או למעט את הדבר "כאכין ורקין שבתורה"[5].
במתמטיקה, הסוגריים באים לציין שקבוצה מסוימת של פעולות תתבצע לפני השאר, בניגוד לכללי קדימות אופרטורים. לדוגמה: בתרגיל – בעוד 1+2x5 שווה ל־11, (1+2)×5 שווה ל־15.
כאשר יש סוגריים בתוך סוגריים, יש המשתמשים בסוגים שונים של סוגריים, לשם נוחות הקריאה: נהוג כי הסוגריים החיצוניים יהיו המסולסלים, אחר כך יבואו המרובעים ולבסוף העגולים. סדר ביצוע הפעולות הוא הפוך. לעיתים משתמשים רק בסוג הרגיל של סוגריים (זה המצב בשפות תכנות) ולעיתים מציירים את הסוגרים בגדלים שונים, לפי סדר ביצוע הפעולות – מקטן לגדול.
לעיתים משמשים הסוגריים לפעולות מסוימות. למשל, בסוגריים משולשים משתמשים כדי לציין את הממוצע, התוחלת או ערך התצפית, בסוגריים מרובעים נהוג היה לציין את הערך השלם של המספר וכיוצא באלו. סוגריים מסולסלים משמשים לציון איבריה של קבוצה.
בנוסף לשימושם המתמטי, בשפות תכנות שונות פרמטרים המועברים לפונקציה נכתבים בסוגריים רגילים – הן בהגדרתה והן בעת שימוש בה. כן משתמשים בסוגריים מרובעים כדי לגשת לאיברים שונים של מערך, בסוגריים מסולסלים לציין בלוקי פקודות, בסוגריים משולשים כדי לציין תגית (למשל ב-HTML) ועוד.
בשפת LISP יש שימוש נרחב במיוחד בסוגריים רגילים וכל הפקודות נכתבות בתוך סוגריים.
בספרות חז"ל ובספרות ההלכה והאגדה המשתלשלות ממנה, מקובל לציין בסוגריים שינויי נוסחאות באופן הבא: בסוגריים עגולים מציינים נוסחאות שכנראה הן משובשות, אלא שלא רוצים להשמיטן לגמרי על מנת לא לסטות מהצורה שנלמדה במשך הדורות. בסוגריים מרובעים מציינים נוסחאות נכונות שהושמטו בטעות ויש לקרוא אותן.
סוכם
תודה תודה. 🤩😍 אליעזרי להזכירך 🤔 ראית את השינוי במשיבת נפש? שאלתי היא מה לליטאי ולזה, באמת מסקרן....
הנושא לא פתור עדיין מבחנתי האם לעבור מסובר למבאר במקום שאין מחלוקת
יאיר מן היקר אני שמח להיתיחסותך בנושא זה, לדעתי הקצרה לרשום בבורות על דיבור של צדיק באשר הוא, סובר... כאחרון החוקרים וזה לעומת זה, זה לא ראוי! שיטות בהלכה זה סובר כך וזה אחרת. מקובל! אבל בחסידות זה אחרת..! הבעל שם טוב מגלה... החוזה מגלה... הצמח צדק מגלה... הרי"צ מגלה... רבנו מגלה... לא סובר!
לדעתי יש לדון על כך מכלולאים פעילים?
לא שמעתי מאודי על טענת אליעזרי. בנוסף - המילה 'מגלה' לכאורה מעידה על כך שזה דבר מוסכם ללא עוררין, בלי סברות, ורק התגלה בעולם ע"י מישהו. וזה אולי שייך להגיד על התורה ועל חז"ל.
דויד לכבודו המילה סובר היא במקום? אולי מפרש? או משהו דומה המילה מגלה היא שעמדה על לשוני בעת העריכה אם יש חלופה אשמח לשמוע ( או שלדעתך בכלל לא צריך)
המילה סובר סבירה לחלוטין ונמצאת בכל רובדי הספרות ההלכתית. נכון לכתוב הר' סובר או לדעת הר' ואין בזה שום בעיה. המילה "מגלה" לא מוכרת ומשמשת בהרצאות כדי למשוך את האוזן או בכתבים אולטרא חסידיים בסגנון מאוד מסוים.
אני חושב לשנות ל"כותב", "מבאר", "מפרש", כל דבר לפי עיניניו המילה סובר, בעניין לא הילכתי אלא בעניין רוחני, מצלצל לא נעים כאילו יש פה איזה מחלוקת בין צדיק לחוקר כל שהוא.
וצודקים! "מגלה" באמת לא קשור!
מה דעתך דויד לשנות כנ"ל?
אני חושב שעדיין המילה "מבאר" היא המתאימה ביותר אשמח לשמוע דעתכם ולשנות זאת בערך
זה לא מספיק חשוב לנהל על זה שיחות ארוכות בשני השינויים האחרונים בתשובה יהדות אכן המילה "מבאר" מתאימה יותר מ"סובר" ולא בגלל זלזול שמשתמע.
המילים ששינית שם "מעין מהלך ספיראלי " כאילו שיש לך ריאקציה ממילים מודרניות בהקשר רוחני אתה צריך להתרגל שזו אינציקלופדיה ומשתמשים במילים שונות מאלה שתבחר ב"חבורה" בישיבה או במאמר בעלון חסידי.
אני "סבור" שאכן אנציקלופדיה אינה דומה בניסוחה לעלון ישיבתי/חסידי וכדומה, עם זאת אכן לתיבה "סובר" יש קונוטציה של ספקנות, לא בכדי הוא נפוץ באקדמיה, הניסוח מדגיש את המבט הסובייקטיבי של האדם הסבור כך, בניגוד לביטויים אחרים כמו "מבאר" "דעתו של.." וכדומה.
כמדומני שנסכים שיש הבדל בין אם כותבים: "..חכמים סברו ש'מחרת השבת' הוא ממחרת חג ראשון של פסח.." לבין: "חכמים ביארו ש'מחרת השבת' הוא ממחרת חג ראשון של פסח.."
אבל ההבדל הוא כנראה מההקשר הנפוץ של המילה ולא כ"כ בגלל התוכן והמשמעות של המילה, ולכן לא אתעקש במקרה זה. (בניגוד למקרים אחרים בהם "השפה האנציקלופדית" מגשמת ממעיטה מקטינה ובעייתית...)
עם זאת חשוב להבהיר כי דברי האמורים נכונים כשמדובר על נושא שלא נתון למחלוקת. ודברים אלו נפוצים מאוד בדברי קבלה וחסידות שגם כשנאמרו פירושים שונים אזי כדברי הזהר "לית תמן קשיא.. ולא מחלוקת.." (רעיא מהימנא פרשת נשא) ואילו בדברים שנחלקו בהם באופן מפורש איני רואה מניעה כלל להשתמש בביטוי "סבור".
אני כתבתי למעלה חילוק אחק אבל די דומה. חז"ל לאסוברים הם יודעים, רוב ככל הדעות המובאות ביהדות בדורות שלאחר מכן הם סברות, משום שרק על חז"ל אסור לחלוק (לפחות בדברי הלכה).
ושלמה המלך מה דעתך בדיון זה מבחנתי הוא לא נחתם. לשנות דעת של רב/צדיק בפירוש נושא רוחני מ"סובר" ל"מבאר"?
בעיקרון מבאר בא לומר שזה נכון ופחות מתאים כשיש חולקים. אציין שלא קראתי את הדיון אלא הגבתי ספציפית על שאלתך. להרחבה ראה בדף המכלול:נקודת מבט נייטרלית.
באתי הגעתי ובעזרתו של שלמה המלך יש גם תבניות..
 | ||
|
כדי לסייע לך להצטרף לעורכים באפשרותך לגשת:
|
נקיות וסינון: |
הנחיות וסיוע: |
| כדאי מאוד להקדיש שעה לעבור על כל הקישורים המופיעים כאן. הם יועילו לך רבות בהמשך עבודתך. | ||
| שלום משתמש יקר,
תודה על כתיבתך במכלול. לרשותך עומד דף משתמש, שבו ביכולתך להציג את עצמך ואת תחומי העניין שלך. כמובן אין עניין דווקא בהצגת פרטים אישיים, תוכל להציג את עצמך בלא לחשוף פרטים אישיים, או להוסיף תיבות משתמש,
|
יצרתי עבורך דף משתמש וכתבת על עצמך, צדיק!
אתה לא זוכר?!
אם כן אז ראה את הנושא הבא.
בו"ה.
ברור שראיתי ואגרויסע שכוייח!!! אבל אנוכי חישבתי שכבודו שלמה המלך דיבר על ערך טנזניה שעליו כבר הצדעתי לכבודו או על הממשל בישראל כשהערתי נתונה לך שם. בו"ה (החבר'ה פה חסידים של רב חיים שליט"א ומנצלים את הזמן.. או נידבקו מהוד מעלתו של שרגא... בו"ה בו"ה בו"ה!)
פתור למעט פסקה ב'
שלמה המלך ביקשת קיבלת עיין בערך הנ"ל יש צורך בכמה עריכות ב. שמות הצדיקים חובר ע"י רבי נתן מנימרוב. שאגב את הערך הזה צריך לשנות ל רבי נתן מברסלב. מה הקשר נימרוב? אמנם הדף שמפנה הוא רבי נתן מברסלב אך שם הדף עצמו בכותרת הוא רבי נתן מנימרוב ג. יש עוד כמה עריכות לשוניות עיין שם.
אנא התייחס לחלק הב. ששם כתוב ששמות הצדיקים חובר ע"י אחרוני תלמידי ברסלב מה שלא נכון כמו שציינתי ושאלת איפה אתה לא שומעים ממך... אז קיבלת..
בלונדדיני 😉 לי אין גישה מעבר למיכלול דרך האפליקציה בהדרן לכן הוא לא רלוונטי לי אני עוזר במה שאפשר.... פתקה טובה.
נתן פיתרון
כשאתה נמצא בעריכה חזותית (בדפי זרימה), [ייתכן שצריך בשביל זה תצוגת מחשבים], אתה כותב@, ומתחיל את שם המשתמש, ובוחר אותו, והוא מתוייג!
'''עריכה:''' בתצוגת מחשבים (בלבד) ישנה אפשרות '''נוספת''' (ויותר קלה) לתייג. יש בצד ימין למטה (בעריכה החזותית) כפתור עם סימן של איש וסימון פלוס. הקשה עליו פותחת חלונית, מתחילים להקיש את השם עד שמוצאים, לוחצים עליו והוא יתוייג (עם שמירת ההודעה כמובן).
שלמה המלך החמוד בנו של מלך מלכי המלכים הנני משוטט מפה לשם בס"ד ועוזר ככול יכולתי וגישתי בשבוע האחרון זכיתי להיות אצל ציונו של רבי נחמן מברסלב. לכן חפרתי פחות לכבודו....
