שינית שם את המילה "סובר" ל"מגלה" מדוע?
נושא בדף שיחת משתמש:אליעזרי/ארכיון זרימה
יאיר מן היקר אני שמח להיתיחסותך בנושא זה, לדעתי הקצרה לרשום בבורות על דיבור של צדיק באשר הוא, סובר... כאחרון החוקרים וזה לעומת זה, זה לא ראוי! שיטות בהלכה זה סובר כך וזה אחרת. מקובל! אבל בחסידות זה אחרת..! הבעל שם טוב מגלה... החוזה מגלה... הצמח צדק מגלה... הרי"צ מגלה... רבנו מגלה... לא סובר!
לדעתי יש לדון על כך מכלולאים פעילים?
אם יוחלט אחרת ע"י גדולים ורבים ממני אקבל. אך זו דעתי!
לא שמעתי מאודי על טענת אליעזרי. בנוסף - המילה 'מגלה' לכאורה מעידה על כך שזה דבר מוסכם ללא עוררין, בלי סברות, ורק התגלה בעולם ע"י מישהו. וזה אולי שייך להגיד על התורה ועל חז"ל.
דויד לכבודו המילה סובר היא במקום? אולי מפרש? או משהו דומה המילה מגלה היא שעמדה על לשוני בעת העריכה אם יש חלופה אשמח לשמוע ( או שלדעתך בכלל לא צריך)
המילה סובר סבירה לחלוטין ונמצאת בכל רובדי הספרות ההלכתית. נכון לכתוב הר' סובר או לדעת הר' ואין בזה שום בעיה. המילה "מגלה" לא מוכרת ומשמשת בהרצאות כדי למשוך את האוזן או בכתבים אולטרא חסידיים בסגנון מאוד מסוים.
אני חושב לשנות ל"כותב", "מבאר", "מפרש", כל דבר לפי עיניניו המילה סובר, בעניין לא הילכתי אלא בעניין רוחני, מצלצל לא נעים כאילו יש פה איזה מחלוקת בין צדיק לחוקר כל שהוא.
וצודקים! "מגלה" באמת לא קשור!
מה דעתך דויד לשנות כנ"ל?
אם מוצגת השוואה בין דעת הרמב"ם לחוקר זו בעיה אחרת. ולא קשור לניסוח.
בהחלט סובר זה בסדר גמור.
אני חושב שעדיין המילה "מבאר" היא המתאימה ביותר אשמח לשמוע דעתכם ולשנות זאת בערך
זה לא מספיק חשוב לנהל על זה שיחות ארוכות בשני השינויים האחרונים בתשובה יהדות אכן המילה "מבאר" מתאימה יותר מ"סובר" ולא בגלל זלזול שמשתמע.
המילים ששינית שם "מעין מהלך ספיראלי " כאילו שיש לך ריאקציה ממילים מודרניות בהקשר רוחני אתה צריך להתרגל שזו אינציקלופדיה ומשתמשים במילים שונות מאלה שתבחר ב"חבורה" בישיבה או במאמר בעלון חסידי.
אני "סבור" שאכן אנציקלופדיה אינה דומה בניסוחה לעלון ישיבתי/חסידי וכדומה, עם זאת אכן לתיבה "סובר" יש קונוטציה של ספקנות, לא בכדי הוא נפוץ באקדמיה, הניסוח מדגיש את המבט הסובייקטיבי של האדם הסבור כך, בניגוד לביטויים אחרים כמו "מבאר" "דעתו של.." וכדומה.
כמדומני שנסכים שיש הבדל בין אם כותבים: "..חכמים סברו ש'מחרת השבת' הוא ממחרת חג ראשון של פסח.." לבין: "חכמים ביארו ש'מחרת השבת' הוא ממחרת חג ראשון של פסח.."
אבל ההבדל הוא כנראה מההקשר הנפוץ של המילה ולא כ"כ בגלל התוכן והמשמעות של המילה, ולכן לא אתעקש במקרה זה. (בניגוד למקרים אחרים בהם "השפה האנציקלופדית" מגשמת ממעיטה מקטינה ובעייתית...)
עם זאת חשוב להבהיר כי דברי האמורים נכונים כשמדובר על נושא שלא נתון למחלוקת. ודברים אלו נפוצים מאוד בדברי קבלה וחסידות שגם כשנאמרו פירושים שונים אזי כדברי הזהר "לית תמן קשיא.. ולא מחלוקת.." (רעיא מהימנא פרשת נשא) ואילו בדברים שנחלקו בהם באופן מפורש איני רואה מניעה כלל להשתמש בביטוי "סבור".
אני כתבתי למעלה חילוק אחק אבל די דומה. חז"ל לאסוברים הם יודעים, רוב ככל הדעות המובאות ביהדות בדורות שלאחר מכן הם סברות, משום שרק על חז"ל אסור לחלוק (לפחות בדברי הלכה).
ושלמה המלך מה דעתך בדיון זה מבחנתי הוא לא נחתם. לשנות דעת של רב/צדיק בפירוש נושא רוחני מ"סובר" ל"מבאר"?
בעיקרון מבאר בא לומר שזה נכון ופחות מתאים כשיש חולקים. אציין שלא קראתי את הדיון אלא הגבתי ספציפית על שאלתך. להרחבה ראה בדף המכלול:נקודת מבט נייטרלית.
נכון הוא אשר דיברתי במצב שאיננו מח' רק ביאור של כל עניין לגופו, יותר ראוי לענ"ד "מבאר" מאשר סובר בפרט ששמים את פירוש רוחני לזה בתורת סובר, לצד איזה חוקר שגם סובר... ואכמ"ל.