תל קציר

תֵּל קָצִיר

קיבוץ תל קציר, למרגלות רמת הגולן
מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק הירדן
גובה ממוצע	‎-138 מטר
תאריך ייסוד	1949
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	547 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎5.0% בשנה
(למפת עמק בית שאן מוגדלת)   תֵּל קָצִיר (למפת עמק בית שאן רגילה)   תֵּל קָצִיר (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תֵּל קָצִיר (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תֵּל קָצִיר 32°42′18″N 35°37′04″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	7 מתוך 10
http://tel-kazir.co.il/

תֵּל קָצִיר הוא קיבוץ בעמק הירדן, השייך למועצה האזורית עמק הירדן, מדרום מזרח לכנרת וממזרח לירדן.

היסטוריה

היישוב הוקם ב-3 בנובמבר 1949 על ידי גרעין התיישבותי של תנועת הצופים - הכשרת הצופים ז' וקבוצת צעירים מחברת נוער "שיבולת" מקיבוץ אפיקים. בנות ובנים שהועלו מדמשק לארץ ישראל וראו את חזונם בהקמת יישוב. לאחר הקמתו, השתייך הקיבוץ לאיחוד הקיבוצים שהיה מזוהה עם מפא"י, לאחר מכן לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, ל"תנועה הקיבוצית המאוחדת" (תק"מ) ולבסוף לתנועה הקיבוצית.

במלחמת העצמאות שימשה הגבעה, עליה ממוקם היישוב, הנמצא בתוך תחומי ארץ ישראל המנדטורית, מוצב צבאי סורי. הסכמי שביתת הנשק עם סוריה הביאו לנסיגה חלקית של הצבא הסורי משטח ארץ ישראל המנדטורית שעל פי החלטה 181 נועד להיות בתחום המדינה היהודית. אולם ישראל הסכימה על קביעת שטח מפורז בתחומה הריבוני, בעיקר בשטחים מהם התפנה הצבא הסורי. באזור המפורז הוגבלה הכנסת צבא אך נקבע שתותר חזרה לחיים אזרחיים סדירים. היישוב תל-קציר הוקם באזור המפורז. לפי הפרשנות הסורית, שטח מפורז הוא שטח הפקר ואילו לפי הפרשנות הישראלית זהו שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא. הבדלי פרשנות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים העיקריים להקמת תל קציר (כמו גם קיבוץ האון הסמוך). חילוקי הדעות עם סוריה לגבי מהות האזור המפורז (חילוקי דעות הקשורים במידה רבה בנושא המאבק על המים) הביאו להתנכלויות חוזרות ונשנות מצד סוריה ליישוב שהוקם, לטענתם, בניגוד להסכם שביתת הנשק. כך, סבל היישוב, לסירוגין, במשך שנים לאחר הקמתו, עד למלחמת ששת הימים, מהתקפות של ירי והפגזות ממוצבי הצבא הסורי הסמוכים.

שם היישוב

שמו של היישוב מבוסס על השם הערבי של המקום תל־אל־קצר, אותו החליטו המתיישבים לשנות לשם קרוב וסמלי שמתקשר לחקלאות. ועדת השמות שבמשרד ראש הממשלה, שבראשה עמד ד"ר בירן, התכתשה עם מזכירות תל קציר בעניין שם היישוב. הוועדה טענה שפירוש "תל" הוא חורבות שנחשפות וראוי שהשם יהיה "בית קציר" שזו הקבלה נאה ל"בית זרע" השוכנת בקרבת מקום. הוועדה הציעה לבחירה גם שמות אחרים שלא התקבלו על ידי חברי הקיבוץ. בנוסף לכך שם האגודה השיתופית היה "הצופים ז'" שהחיבור שלו עם השם "בית קציר" לא היה פונטי^{[דרושה הבהרה]} במיוחד.

הואיל והקיבוץ היה אחד מיישובי הספר המותקפים על ידי הסורים ושמו הופיע בחדשות ובעיתונות, נדרש יום אחד דוד בן-גוריון להגיב על הפגזה וירי על הקיבוץ והשתמש בהודעתו בשם "תל־קציר". מזכיר הקיבוץ דאז ניצל הזדמנות זו ופנה אל ראש הממשלה שוועדת השמות הייתה כפופה למשרדו - וביקש את הכרעתו במחלוקת בין הקיבוץ לבין ועדת השמות. בן-גוריון ענה במכתב שכשם שיש תל אביב ותל־עדשים ועוד, שהם יישובים פורחים וגדלים כך הוא מאחל גם לתל קציר. העתק מכתבו נשלח לוועדת השמות שקבלה את סמכותו של דוד בן-גוריון ואישרה את השם "תל־קציר" כשם רשמי של היישוב.

יחד עם זאת, בתל אביב-יפו הונצח היישוב ברחוב על שמו הקודם, בית קציר.

• 
  חגיגות העלייה לקרקע, נובמבר 1949
• 
  חברי הקיבוץ בדרכם לעבודה בשדה1964

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תל קציר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של תל קציר
• תל קציר באתר הרשות לפיתוח הגליל
• בן-גוריון ורבין מבקרים בתל קציר, יומני כרמל דצמבר 1957 (התחלה 16:11)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0