תל גודד
תל גּוֹדֵד הוא אתר ארכאולוגי באזור שפלת יהודה, הכולל בין השאר שרידים מתקופת המקרא והתקופה הרומית ומערכות מסתור מימי בר כוכבא.
מיקום
תל גודד שוכן כשני קילומטרים מצפון-מזרח לבית גוברין, בנקודה הגבוהה ביותר בפארק בריטניה (כ-400 מטרים מעל פני הים).
שם האתר וזיהויו
השם "גודד" נגזר מצליל שמו הערבי של האתר - תל ג'דידה. נהוג לזהותו עם העיר המקראית מורשת גת, מקום הולדתו של מיכה הנביא: ”דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי, בִּימֵי יוֹתָם, אָחָז, יְחִזְקִיָּה, מַלְכֵי יְהוּדָה, אֲשֶׁר חָזָה עַל שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלִָם” (מיכה פרק א', א). אולם אין הסכמה מלאה על כך ש"מורשת גת" אכן שכנה במקום זה; יש סבורים שמיכה נקרא "מֹרשתי" משום שהוא ממרשה הסמוכה, ואילו "מורשת גת" הוא ביטוי סמלי בנבואתו: ”לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל” (מיכה א', י"ד).
תולדות האתר
תל גודד היה מיושב בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, ושוב בתקופת ממלכת יהודה, וחרב כנראה על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס, במסעו לדיכוי מרד חזקיהו מלך יהודה. הממצא הארכאולוגי (להלן) מלמד כי בתקופה הרומית שכנה בראש האתר וילה מפוארת (להלן, "בית המפקד"), במרכז מתחם מוקף חומה, שכלל לא ברור אם היה כולו מיושב. למרגלות התל התקיים בתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה יישוב המכונה כיום חורבת טבק. האתר עמד על אם הדרך ונהנה ממעיין שנבע למרגלותיו ומסמיכותו הרבה לעיר הגדולה בית גוברין - אלבתרופוליס. בשנים 132-136 לספירת הנוצרים השתתפו תושבי האזור במרד בר כוכבא, ואף התקינו בחורבת טבק מערכות מסתור מסועפות.
יש הסבורים שהאתר מופיע במפת מידבא תחת השם "מורשתי"[1].
ממצאים ארכאולוגים
תל גודד נחפר בשנים 1899-1900 על ידי הארכאולוגים פרדריק בליס ומְקָאליסְטֶר מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. הממצאים הקדומים ביותר שנתגלו בחפירה הם חרסים מתקופת הברונזה ו- 37 חותמות "למלך", המתוארכות לימי חזקיהו המלך (המאה השמינית לפנה"ס)[2].
מן התקופה הרומית שרדה חומה בעלת ארבעה שערים, וכן בית המפקד. סמוך לתל נמצאו גם אבני מיל, שסימנו בתקופה הרומית מרחקים קבועים בדרך הראשית. ממצא נוסף מן התקופה הרומית הוא שרידי מעיין, ניקבה ואמת מים, שנתגלו למרגלות התל. האמה סיפקה באופן סדיר מי מעיינות לעיר בית גוברין, בנוסף לאמה ארוכה יותר, שהובילה מים אל העיר ממעיינות במורדות הרי חברון[3].
למרגלות התל נחשף גם אתר עתיקות (הקרוי חורבת טבק). מתחת למבני המגורים נחצבו מערכות מסתור, המיוחסות למרד בר כוכבא. מערכות אלו מבוססות על מתקנים קדומים ששימשו את יושבי העיר הרומית, ובהם מחסנים, מקווה טהרה, מערות פעמון, בורות מים ומתקני קולומבריום. הכפר היהודי שהתקיים במקום זה, נחרב כנראה עם כישלון מרד בר כוכבא. במדרון, בשטח שבין ראש תל גודד לחורבת טבק אותרו מערות קבורה מתקופת המקרא ומן התקופה ההלניסטית והרומית הקדומה.
מתקופות מאוחרות יותר נשתמרה באר מים עמוקה, הנקראת 'באר רסק'. מאגר מי התהום שלה כבר יבש, אולם דופנותיה הבנויות נשתמרו היטב. הבאר סמוכה לכביש 38 העובר למרגלות התל. המאגר קשור למפעל המים לבית גוברין, שנזכר לעיל.
תיירות
תל גודד הוא אחד האתרים המטוילים ביותר בשפלת יהודה, ומשולב בשביל ישראל. מערכות המסתור והבאר שבו מהוות אטרקציה תיירותית בולטת, והוא נחצה בשבילי מטיילים מסומנים ובשבילי אופניים רבים. הגישה למערכות המסתור היא דרך כביש 38 (בית שמש-בית גוברין), במרחק של פחות מקילומטר ממושב נחושה.
לקריאה נוספת
- שגיב נחום, זיסו בועז, חורבת טבק למרגלות תל גודד - אתר יהודי שחרב במרד בר-כוכבא, בתוך: יעקב אשל (עורך),מחקרי יהודה ושומרון ז (תשנ"ח), אריאל, עמ' 139-115, 1998.
קישורים חיצוניים
- גבירותיי ורבותיי, נא להתגודד: טיול בתל גודד, באתר ynet, 22 בספטמבר 2013
הערות שוליים
- ^ אתר על מפת מידבא (באנגלית)
- ^ 2 חותמות נוספות נתגלו בסקרים מאוחרים יותר, ככתוב במקור זה.
- ^ צבי אילן, חוקרי השדה של אמות המים הקדומות, דבר, 28 באוקטובר 1979
23213741תל גודד