שעונית נאכלת

שעונית נאכלת
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	מלפיגאים
משפחה:	שעוניתיים
סוג:	שעונית
מין:	שעונית נאכלת
שם מדעי
Passiflora edulis

שיח השעונית

שעונית נאכלת (שם מדעי: Passiflora edulis; שם עממי: פסיפלורה) הוא צמח מטפס, אשר מטופח מסחרית לשם פריו האכיל. מקור הצמח באזורים הטרופיים והסב-טרופיים של אמריקה הדרומית ויער האמזונאס ומגדלים אותו בהיקף נרחב במספר גדל והולך של מדינות כדוגמת הודו, ניו זילנד, הקריביים, ברזיל, אקוודור, קליפורניה, פלורידה, הוואי, אוסטרליה, מזרח אפריקה, דרום אפריקה וישראל. שמו של הפרי בא לו כפי הנראה בגלל הפריחה שלו, המזכירה את לוח השעות של השעון. ידועים מעל 400 זנים של פסיפלורה. בישראל נפוצה בעיקר השעונית הסגולה אשר הובאה לארץ מאוסטרליה בתחילת המאה הקודמת, עם תפוצה בכל אזורי הארץ.

תיאור

פרח הפסיפלורה

לפרי השעונית הנאכלת צורה עגולה עד אובלית, קוטר הפרי 4 - 10 ס"מ, צבעו סגול או צהוב כאשר הוא בשל בהתאם לזן, תוכנו רך עד קשה, נוזלי ובו גרגרים שחורים רבים. טעמו מתוק חמצמץ, ויש המייחסים לו תכונות מרגיעות. הפרי ניתן לגידול לשם מאכל או להפקת מיץ, אשר לעיתים קרובות משמש כתוספת למיצים אחרים בשל הארומה שלו. הדרך הנפוצה למאכל הפרי הוא בחצייתו לשניים והוצאת הזירעונים בכפית.

קיימים שני זנים של פסיפלורה, והם נבדלים בצבע ובגודל הפרי אחד מהשני.

• הזן הסגול (edulis v. edulis) הוא קטן מלימון, ובעל קליפה חלקה, מבריקה, וניתן לאכול אותו גם כאשר קליפתו יבשה ומקומטת בבגרותו. הזן הוא דו-מיני (יכול להפרות את עצמו).
• הזן הצהוב (edulis v. flavicarpa) יכול להגיע לגודלה של אשכולית, והוא בעל קליפה חלקה, מבריקה, קלילה ואוורירית, ובאוסטרליה הוא משמש ככנה לסוג הסגול. הזן הוא חד-מיני (נדרשת הפריה חיצונית מצמח אחר).

מבנה השיח

הפסיפלורה הוא שיח מטפס בעל קנוקנות המאפשרות לו להיאחז בעצמים קרובים, כמו: גדר, שיח אחר, קיר ועוד, ולטפס עליהם. פסיפלורה היא ירוקת עד, הפרחים בקוטר של 5 עד 8 ס”מ, צבעם לבן והמרכז סגול. זמן הפריחה בארץ הוא אפריל – מאי. הפסיפלורה בעלת צמיחה אגרסיבית ולכן יש לגזום אותה מדי פעם ולהכווין את צמיחתה.

שימושים קולינריים

^{[דרוש מקור][מפני ש...]}

• באוסטרליה הפרי זמין מסחרית טרי ומשומר. בנוסף להיותו מוסף לסלטי פירות, הפרי נפוץ בקינוחים כגון פבלובה (עוגת מרנג), עוגות גבינה, וקרם שניט. בנוסף הפרי משמש לגיוון משקאות קלים.
• ברפובליקה הדומיניקנית הפרי משמש למיצים, ריבות וסירופים.
• בפוארטו ריקו, הפרי נקרא פָרצַה, וההנחה הרווחת היא שהוא מוריד לחץ דם.
• בברזיל, מוס פסיפלורה הוא קינוח שכיח, והזרעים משמשים לעיתים לעיטור סוגים מסוימים של עוגות. מיץ פסיפלורה גם כן מאוד נפוץ.
• באינדונזיה הפרי נאכל טרי. עם זאת, מאוד מקובל לסנן את הפרי לקבלת מיץ, ולבשל אותו עם סוכר לקבלת סירופ סמיך. לאחר מכן הוא מעורבב עם מים וקרח לשם הכנת משקה.
• בהוואי הפרי נקרא ליליקוי, ולרוב נצרך טרי. סירופ פסיפלורה מקובל כתוסף לברד, גלידות, מוצ'י (עוגיות אורז) ושאר קינוחים. פרי טרי אינו נמצא לרוב בשווקים, ולכן רוב הפירות הטריים הנאכלים גדלים בחצרות פרטיות.
• מיץ וסירופ הפסיפלורה הם מרכיב חיוני במספר קוקטיילים, כגון הוריקן.
• בדרום אפריקה הפסיפלורה משמשת לתיבול יוגורט.

לפסיפלורה בשלה יש ארומה חזקה וטעם מתוק-חמצמץ. חוצים עם כפית ואוכלים את התוכן, הכולל גרעינים קטנים, מוסיפים לשייק חלב או יוגורט, או יוצרים ממנו סירופ שמשמש לרטבים, לקינוחים, ציפוי לעוגות, למרק פירות קר או לקוקטיילים.

שימושים רפואיים

מבחינה תזונתית, פרי טרי מכיל רמות גבוהות של ויטמין A, אשלגן, וסיבים תזונתיים. הסוג הצהוב משמש להכנת מיצים, ואילו הסגול נמכר טרי בשווקים. המיץ הוא מקור טוב לחומצה אסקורבית (ויטמין C)^{[דרוש מקור]}. הפסיפלורה דלת קלוריות (רק כ-50 ב-100 גרם) ומכילה גם כמויות מרשימות של ויטמינים C ,B, A ו- E . הפרי הוא מקור טוב לברזל, אשלגן וסיבים תזונתיים.

המרכז הארצי לבריאות משלימה ואינטגרטיבית (NCCIH) של המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית סיכם את האפקטיביות הרפואית של הפסיפלורה. בסיכום נרשם שלא נערכו מספיק מחקרים כדי לטעון שלפסיפלורה ישנן השפעות רפואיות. ייתכן שפסיפלורה יכולה להפחית חרדה, אך הממצאים עדיין אינם חד-משמעיים. אין עדיין מספיק עדויות כדי לומר אם פסיפלורה מסייעת לבעיות רפואיות אחרות כגון הפרעת קשב, נדודי שינה ומתח. אף על פי שאין עדיין ביסוס מדעי לאפקט התרפויתי של הפסיפלורה, הפסיפלורה משווקת בתכשירים טבעיים המבוססים עליה, כדוגמת הקלמנרבין, תערובת של צמחי הולריאן והפסיפלורה.

מיצוי פסיפלורה עלול לגרום לעייפות, בלבול ואטקסיה בקרב חלק מהמשתמשים. אין להשתמש בתוספי תזונה המכילים פסיפלורה במהלך ההיריון, שכן היא יכולה לעורר התכווצויות רחמיות. אין די מידע לגבי מידת הבטיחות של השימוש בפסיפלורה בזמן ההנקה.

ערלה וברכת הפסיפלורה

פוסקי ההלכה היהודית דנו אודות צמח זה, האם להחשיבו כעץ אשר נוהג בו דין ערלה, או כירק אשר לא נוהג בו דין ערלה. דעת הרב אלישיב, שנוהג בפסיפלורה ערלה כמו באילן, וכן פסקו הרב יואל פרידמן והרב מצליח מזוז, כי צמחים המתקיימים כמה שנים נחשבים ירק רק אם כמה קריטריונים מצטרפים יחד: מוציא פרי תוך שנתו ואינו מתקיים יותר משלוש שנים ובפסיפלורה זה לא מתקיים. מנגד דעת הרב עובדיה יוסף שדינו כירק ואין נוהג בו איסור ערלה, וכן דעת הרב שניאור רווח, כיוון שמוציא פירות בתוך שנתו הראשונה.

לעניין ברכת הפסיפלורה הנידון אותו נידון, אם זה עץ מברכים בורא פרי העץ, ואם זה אדמה ברכתו בורא פרי האדמה, אך מכיוון שאם בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא, על כן הורו על הפוסקים לברך כך.

גלריה

• 
  פרח של שעונית נאכלת
• 
  פסיפלורה סגולה למכירה בשוק
• 
  פסיפלורה צהובה למכירה בשוק
• 
  שעונית סגולה
• 
  שעונית צהובה
• 
  פסיפלורה סגולה וצהובה זו לצד זו
• 
  פרח של שעונית נאכלת בישראל

ראו גם

• שעונית מרובעת
• שעונית רפואית
• פסיפלורה בננית (באנגלית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שעונית נאכלת בוויקישיתוף

• שעונית נאכלת, באתר ITIS (באנגלית)
• שעונית נאכלת, באתר NCBI (באנגלית)
• שעונית נאכלת, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• שעונית נאכלת, באתר Tropicos (באנגלית)
• שעונית נאכלת, באתר GBIF (באנגלית)
• שעונית נאכלת, באתר The Plant List (באנגלית)
• שעונית נאכלת, באתר IPNI (באנגלית)
• יעל גרטי ו, פסיפלורה אהובתי: 3 מתכונים בכתום, באתר ynet, 1 ביולי 2010
• פסיפלורה - שעונית, באתר המכון למצוות התלויות בארץ

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34020857שעונית נאכלת