לדלג לתוכן

שמואל סבוראי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
שמואל סבוראי
תאריך עלייה 1912
מקום מגורים עין חרוד
ידוע בשל תרומתו לענף גידול האגסים, הקמה וניהול מוזיאון בית שטורמן
בת זוג שרה יצקר
מספר ילדים 5

שמואל סְבוֹרָאִי (גולדזייגר) (1896 – אוגוסט 1971) היה איש העלייה השנייה, מורה, ממייסדי קיבוץ עין חרוד וממקימי ענף עצי הפרי. הקים וניהל את מוזיאון בית שטרומן.

ראשית חייו

שמואל גולדזייגר[א] נולד ב-1896 למשפחה ציונית שומרת מצוות, באודסה שהייתה אז בשלטון רוסיה.[3] אביו, מרדכי יצחק בן מאיר צבי גולדזייגר, עסק במסחר ושימש כפקיד בבית מסחר לברזל.[4][5] אימו, זלדה, הייתה בתם של אייזיק וסימה איירלס.[6][5] באודסה, למד בבית-ספר יהודי ובבית-ספר למסחר.[6] היו לו שתי אחיות, פנינה וציפורה[7], ושני אחים:[1] משה ושמעון.

בארץ ישראל

בספטמבר 1912 היה שמואל הראשון ממשפחתו שעלה לארץ ישראל.[3] המשיך את לימודיו בגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב וסיים במחזור ג'.[6] לאחר מכן לימד בפתח תקווה, שמר ברחובות ועבד בסלילת כבישים בחיפה.[3] עם כניסת האנגלים לארץ, עבר למחניים בה עבד כפועל וכמורה למבוגרים, שם גם הקים חדר טבע.[3] את שרה יצקר, אשתו לעתיד, פגש במפעל לימודי של הסתדרות הציונית, ומשם יצאו השניים לעבוד בסלילת כבישים והצטרפו לגדוד העבודה.[3][6] בתקופת העבודה בכבישים ערך סבוראי את כתב העת "הסולל".[3][8]

בעין חרוד

ביולי 1922, לאחר הולדת בתם הבכורה, עברה המשפחה לעין חרוד, בין ראשוני המייסדים.[3][6] סבוראי היה אחד ה"מורים הנודדים" שגויסו על ידי ההסתדרות בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים ויצרו את תחום "ידיעת הארץ", אך המשבר הכלכלי בשלהי שנות העשרים הביא להפסקת פעילותם.[9] כמורה, עסק סבוראי בשילוב של מסעות והרצאות, הנחה אחרים כיצד לחפש מוצגים, לבצע תצפיות, לרשום מדידות, ולסדר תצוגה להדרכה.[10]

בעין חרוד סייע סבוראי בהקמת בית הילדים הקיבוצי (אם כי צידד בלינה משפחתית) ובעשרים השנים הבאות התמחה בגידול מטעי עצי פרי.[3][6][11] סבוראי יזם שליחויות מטעם ארגון הנוטעים אל מחוץ לארץ ישראל על מנת לחפש זנים מתאימים לגידול.[3] זני האגסים אותם הביא ואקלם היו (נכון לשנות השבעים של המאה העשרים) לזני האגסים הנפוצים בישראל.[3] סבוראי יצא בשליחויות גם בנושאי תרבות ועלייה, השתתף באופן פעיל בדיונים רעיוניים ובמאבקים ציבוריים בעין חרוד וערך את ה"יומן" הראשון בתנועה הקיבוצית.[3][6][12][13] כמו כן פרסם מאמרים בעיתוני התקופה: "קונטרס", "דבר", "השדה'' ו"הפועל הצעיר".[6]

סבוראי גם יזם את אכסניית הנוער הראשונה בארץ, ליד מעין חרוד ומערת גדעון.[3]

היה פעיל ב"הגנה" ובמלחמת העצמאות שירת בתפקיד קצין הסברה וסעד חטיבתי.[6] כיהן מספר שנים כחבר המועצה ליד אגף העתיקות של משרד החינוך והתרבות.[6]

בחודשי חייו האחרונים ארגן את תערוכה "50 שנות העמק" אך נספה בתאונת דרכים באוגוסט 1971, לפני פתיחתה.[3][14]

סבוראי תרגם מרוסית את שני הכרכים של הספר "חיי הצמח" מאת ק. טימירייאזב (הוצאת "הקיבוץ המאוחד", תש"ו) וערך את הספר "עצי פרי וגיזומם" (הוצאת "השדה", תש"ה).[6][15][16]

בית שטורמן

ביקור נשיא ההסתדרות הציונית חיים ויצמן בבית שטורמן: סבוראי מסביר לוויצמן על המוצגים. צולם בעין חרוד בשנת 1946.
ערך מורחב – מוזיאון בית שטורמן

בשנת 1938, עם נופלו של חיים שטורמן, חבר קיבוץ עין חרוד, הוצע לסבוראי להקים בית לזכרו - "בית שטורמן".[3] סבוראי יסד וניהל מוסד זה שנחנך ב-1941, בית לתרבות ולמורשתו של חיים שטורמן.[3][6][17] בנוסף, פעל סבוראי גם להנצחתם של אורד וינגייט ויהושוע חנקין.[3] לאורך השנים המשיך להדריך, לפעול להרחבת המוזיאון ולקידומו.[17][18] כדוגמה, ב-1947 יצא סבוראי לסיבוב הרצאות על תולדות עמק יזרעאל בערי הארץ ובמושבות, בלווית תערוכה של "בית שטורמן".[19]

סבוראי סבר כי בית שטורמן לא צריך להסתפק בפעולות הרגילות והמקובלות על מוזיאונים, אלא עליו לחתור להמחשת הערך ההיסטורי של עמק חרוד מאז ימי האבות ועד ימינו, ולהקנות למבקרים את תולדות ההתיישבות החדשה באזור, מאז עליית פלוגות העבודה על אדמת נוריס.[20]

חיים אישיים

בשנת 1922 שינה, יחד עם שאר בני משפחתו, את שם המשפחה מ-גולדזייגר לסבוראי.[21]

ב-1919 נישא לשרה בת יהודה יצקר, ילידת אוקראינה שעלתה לישראל ב-1911.[11][6] אביה, אחיה וגיסה צבי שץ נרצחו במאורעות תרפ״א ביפו.[11]

לזוג סבוראי נולדו בן אחד: יוחי סבוראי וארבע בנות: איה גוזס, רחל סבוראי, דפנה וארזה חולתי.[6][11]

ראו גם

לקריאה נוספת

ביאורים

  1. ↑ דב סדן כתב את שם המשפחה "הולצזגר, או גולצזגר".[1][2]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ישראל גור, המיקרוקוסמוס היהודי של דב סדן, דבר, 12 במרץ 1982
  2. ↑ דב סדן, ממחוז הילדות: כתבי וידוי וזכרון, באתר benyehuda.org, פרויקט בן־יהודה, ‏1981
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 3.14 3.15 שמואל סבוראי - בית שטורמן, באתר בית שטורמן, ‏17 במאי 2022
  4. ↑ ברכה במלאת 70 שנה לאביו (עמ' 9), באתר עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א, עיתון "דבר", ‏26 מאי 1933
  5. ^ 5.0 5.1 דוד תדהר (עורך), "משה סבוראי (גולדזייגר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5704
  6. ^ 6.00 6.01 6.02 6.03 6.04 6.05 6.06 6.07 6.08 6.09 6.10 6.11 6.12 6.13 דוד תדהר (עורך), "שמואל סבוראי (גולדזייגר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3067
  7. ↑ מתוך סיכום שכתב משה סבוראי לזכר אחותו פנינה המציין כי היא הייתה האחות הבכורה, שעלתה לישראל אחרי מלה"ע I עם אביהם, ושצפורה עלתה עם משה ואמם באביב 1914.
  8. ↑ פז-ישעיהו, אביגיל, תנאים של שותפות : קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ, 1910–1926, מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, 2011, עמ' 122. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
  9. ↑ הרמן, תמר, שביל ישראל : דרכה של הישראליות החדשה־ישנה, פרדס, 2019, עמ' 83. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
  10. ↑ Zeev Shavit, The Production of a Sense of Place among Jewish Immigrants in Mandatory Palestine, Diasporas. Circulations, migrations, histoire, 2012-11-01, עמ' 51-52 doi: 10.4000/diasporas.3039
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 קמינסקי, תמי, בדרכן : נשות עין חרוד 1921–1948, יד טבנקין, מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, 2019, עמ' 93, 307. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
  12. ↑ בכפר (עמ' 4), באתר עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א, עיתון "דבר", ‏30 באוקטובר 1944
  13. ↑ משה וינברג, יומנו של שלמה קוסטיקה (עמ' 20), באתר misham.org.il, הוצאת יד טבנקין, ‏1989
  14. ↑ מייסדו ומנהלו של בית חיים שטורמן שמואל סבוראי איננו (עמ' 6), באתר עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א, מודעת אבל בעיתון "על המשמר", ‏15 באוגוסט 1971
  15. ↑ "חיי הצמח" (מודעה) (עמ' 4), באתר עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א, עיתון "דבר", ‏24 באוקטובר 1941
  16. ↑ חיי הצמח (מודעה) (עמ' 15), באתר עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א, עיתון "על המשמר", ‏27 ביולי 1945
  17. ^ 17.0 17.1 טוביה כרמל, תותח מבית שאן - וצפור מהגלבוע (עמ' 15), באתר עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א, עיתון "מעריב", ‏5 בספטמבר 1966
  18. ↑ דרישה להתיר בניית אגף חדש ב"בית שטורמן" (עמ' 4), באתר עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א, עיתון "על המשמר", ‏3 בפברואר 1970
  19. ↑ גנשיה הלוי, במושבות "העמק" ב-100 השנים האחרונות (עמ' 3), באתר עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א, עיתון "הארץ", ‏20 בינואר 1947
  20. ↑ מ. מיכלסקי, בית שטורמן נערך לביקורים עממיים (עמ' 8), באתר עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א, עיתון "דבר", ‏9 במרץ 1977
  21. ↑ דוד תדהר (עורך), "משה סבוראי (גולדזייגר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5705

שמואל סבוראי43330688Q136522205

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שמואל_סבוראי&oldid=3761679"