שיקום מפוני מלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת חרבות ברזל, שהחלה מיד לאחר טבח שבעה באוקטובר 2023, פונו אזרחים רבים ממספר אזורים בישראל, עקב איומי טרור והתקפות מצד חמאס בדרום וחזבאללה בצפון, ובהמשך עקב תקיפות טילים מצד איראן.

תושבי יישובי עוטף עזה הקרובים לגבול רצועת עזה, בהם שדרות, נתיבות, אופקים, בארי, ניר עוז, כפר עזה ורעים, פונו מיד לאחר מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שכללה חדירת מחבלים, ירי רקטות וחטיפות. רוב התושבים מאזור זה הופנו לבתי מלון במימון המדינה, וחלקם התפנו באופן עצמאי לקרובי משפחה או לדיור חלופי.

יישובי גבול הצפון הקרובים לגבול ישראל–לבנון, בהם קריית שמונה, שלומי, מטולה, ויישובים נוספים בגליל העליון והמערבי, פונו החל מ-8 באוקטובר 2023 מחשש להסלמת הלחימה מול חזבאללה, שביצע תקיפות רקטות, ירי טילי נ"ט וירי פצצות מרגמה לעבר אזורים אלה.

כמו כן פונו תושבים רבים מיישובי השפלה, גוש דן, השרון ואזור ירושלים שחוו מטחי רקטות כבדים מחמאס וחזבאללה, וכן במתקפות טילים מאיראן באפריל 2024, אוקטובר 2024 ויוני 2025.

על פי הערכות, כ-330,000 ישראלים פונו או התפנו מבתיהם במהלך המלחמה, כאשר רובם מאזורי הדרום והצפון. חלק מהמפונים זכו לסיוע ממשלתי, כולל מימון שהייה בבתי מלון או דיור חלופי.

רוב התושבים לא שבו לבתיהם, ורוב יישובי הגבול נותרו שוממים או מאוכלסים חלקית, נכון לאוגוסט 2025.

פינוי תושבי הדרום

מיד לאחר טבח שבעה באוקטובר פונו כ-60,000 מתושבי הדרום בקו היישובים הקרוב לגבול ישראל – רצועת עזה, בהם כ-13,000 תושבים מיישובי עוטף עזה הסמוכים ביותר לגבול. המפונים הועברו לבתי הארחה ובתי מלון. בנוסף להם התפנו עוד כ-10,000 תושבים מיוזמתם, בהם חלק מתושבי אשקלון.

עד אוגוסט 2024 רוב המפונים עדיין לא שבו לביתם ורוב יישובי הדרום לא שוקמו.

באפריל 2025 אוכלסה שכונת "הרצפות הירוקות" בכפר עזה, הראשונה שאוכלסה בעוטף עזה מאז שבעה באוקטובר 2023. השכונה שוקמה במסגרת הפרויקט "בונים מחדש" שנמשך כשנה, ובמסגרתו התנדבו אלפי מתנדבים מארגון אחים ואחיות לנשק לשיפוץ ושיקום השכונה.

פינוי תושבי הצפון

יישובי גבול הצפון הקרובים לגבול ישראל–לבנון, בהם קריית שמונה, שלומי, מטולה, ויישובים נוספים בגליל העליון והמערבי, פונו החל מ-8 באוקטובר 2023 מחשש להסלמת הלחימה מול חזבאללה, שביצע תקיפות רקטות, ירי טילי נ"ט וירי פצצות מרגמה לעבר אזורים אלה. בסך הכל פונו כ-60,000 תושבים לבתי מלון. חלק מהעקורים שפונו לבתי מלון סבלו שם ממקרי אלימות ופגיעה בחוסן הנפשי. לאחר מספר חודשים הוצע למפונים מתווה שיעניק פיצוי לתושבים, הכולל שכר דירה ומענק מחייה למי שישכרו דירות בשוק החופשי.

ספטמבר 2025 היה המועד האחרון לשהיית המפונים במלונות. רבים מהם השתקעו במרכז ואינם מתכוונים לשוב. על פי נתוני מנהלת "תנופה לצפון", נכון לספטמבר 2025 חזרו 67% ממפוני הצפון לביתם. על פי נתוני עיריית קריית שמונה, רק 58% מתושבי העיר שבו לגור בה, ולמטולה - היישוב השני בגודלו באזור - שבו רק 11% מהתושבים. באצבע הגליל פחות ממחצית מהתושבים שבו לביתם.

פינויים עקב ירי טילים מאיראן

במהלך המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) שוגרו מעל ל־100 טילים בליסטיים מאיראן לישראל, וחלקם פגע ישירות במבני מגורים. בעקבות המתקפה הראשונה נותרו 692 אזרחים מחוסרי בית בישראל – 164 פונו מראשון לציון, 159 מרחובות, 150 מבת ים, 97 מתל אביב, 72 מרמת גן, ו-50 מטמרה. חלקם נותרו חסרי בית ולא הוצע להם פתרון חלופי. לאחר גלי תקיפה נוספים, שנמשכו מספר ימים, דיווחה רשות המסים על כ-6,000 איש שפונו מבתיהם בשל נזק ממשי למבנים. חלקם לא יוכלו לשוב לדירותיהם במשך חודשים ואף יותר.

הפיצויים והסיוע המרכזיים לנפגעי ירי טילים מאיראן הגיעו מהרשויות המקומיות, שהעמידו לרשותם כמיליארד ש"ח לדיור חלופי ורווחה. קרן הפיצויים של מס רכוש לא סיפקה כלל סיוע. הרשויות המקומיות קיבלו מהמדינה החזר חלקי בלבד תמורת הפיצויים ששולמו לנפגעים.

עלות השיקום

עלות השיקום, נכון ליולי 2025, היא לפחות 4.5 מיליארד ש"ח. נזקי הרכוש הישירים שנגרמו מפגיעת טילי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת חרבות ברזל, מאוקטובר 2023 עד יוני 2025, הסתכמו ב-2.5 מיליארד שקל. אליהם נוספו הנזקים הישירים מפגיעת המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025), שנמשכה חמישה ימים. נפגעו מאות בניינים, תשתיות, מכוניות ורכוש ציבורי, והנזק נאמד במעל ל-2 מיליארד שקלים.

מנהלת תקומה

ערך מורחב – מנהלת תקומה

מנהלת תקומה היא גוף שהוקם על ידי ממשלת ישראל באוקטובר 2023 בעקבות טבח שבעה באוקטובר והפגיעה ביישובי עוטף עזה במהלכה. המנהלת הוקמה במטרה לשקם את יישובי עוטף עזה שנפגעו במתקפה. נכון לאפריל 2025, תושבים מעטים בלבד שבו לבתיהם ביישובי העוטף, עקב הימשכות המלחמה ודיווחים תכופים על ירי וחדירות, והתרעות רבות.

דו"חות מבקר המדינה

בדצמבר 2023 פורסם דו"ח מיוחד מטעם מבקר המדינה בנושא תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל". הדו"ח מצביע על שורה של כשלים מרכזיים באופן הטיפול בעורף האזרחי, בעיקר בימים הראשונים למלחמת "חרבות ברזל": חוסר התגייסות מיידית ומספקת של משרדי הממשלה ומוסדות השלטון לטיפול במפונים, חוסר זמינות של גופים ציבוריים ומוקדי שירות, וכן חוסר ודאות וקשיים במימוש זכויות, בין היתר בשל אוריינות דיגיטלית נמוכה. הפינוי נעשה בחיפזון וללא תוכנית סדורה, מה שהוביל לבעיות בקליטת המפונים במלונות, פיזור גאוגרפי והיעדר גורם ממשלתי מתכלל או "דובר אזרחי" שיספק מידע סדור. בתחום הביטחון האישי התגלו פערי מיגון במקלטים ובמוסדות חינוך, ליקויים בתחזוקת מקלטים ופערי הצטיידות בכיתות הכוננות. מערך בריאות הנפש הציבורי כשל בטיפול הראשוני במפונים, והיו קשיים בקבלת טיפול רפואי ותרופות. במערכת החינוך היו אתגרים בהקמת מסגרות למפונים ובחינוך המיוחד. בנוסף, נפגע השירות לציבור בשל היעדרות עובדים ואי-וודאות לגבי סיוע כלכלי, כולל קשיים בטיפול בפיצויים, דמי אבטלה ותגמולי מילואים.

בפברואר 2025 פורסם דו"ח מיוחד מטעם מבקר המדינה העוסק בהליכי השיקום של נפגעי השבעה באוקטובר. מהדוח עלה כי קיימים לקויים רבים בהליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו בטבח: עיכוב בתקצוב פרויקטים לפיתוח בחבל התקומה. היעדר ראש מנהלת קבוע. ליקויים במעבר של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה למגורי הביניים. העיכוב במעבר משפחות ליישובי הביניים הקשה מאוד על התלמידים . העדר מוכנות ממשלתית לשיקום אחר אירועי אסון. העדר בקרה ממשית של ראש הממשלה והממשלה על מימוש תוכניות השיקום והפיתוח. ליקויי בטיחות לאורך כביש 232. היעדר הסדרה של אתרי ההנצחה לאורך כביש 232 ובאופקים והיעדר מענה לתושבי אופקים.

בפברואר 2025 פורסם גם דו"ח זה מטעם מבקר המדינה העוסק בטיפול בצרכי האוכלוסייה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר בארבעה תחומים: תחום בריאות הנפש- נמצא כי המערכת לא הייתה ערוכה לעלייה חסרת התקדים בצורך בטיפול נפשי, וכתוצאה מכך שיעור המטופלים בפועל מתוך אלו שדיווחו על סימפטומים היה נמוך מאוד, לצד זמני המתנה ארוכים וחוסר מענה מספק ומאורגן למפונים ולמתנדבים בשלבים הראשוני. מרכזי החוסן- אי-ודאות תקציבית, עיכובים בהעברת כספים, מחסור בכוח אדם והיעדר פיקוח סדיר, הגבילו את יכולתם לספק מענה מקיף ורציף. סיוע לנפגעים- המסגרת החוקית הקיימת אינה נותנת מענה לעשרות אלפי נפגעים נפשית (מעגל שני) שלא נכחו פיזית בזירות האירועים, ונדרשת הסדרה כוללת של מענה ושיקום ארוך טווח עבור קבוצה גדולה זו. צוותי החרום הקהילתיים- חסרי מעמד סטטוטורי וגוף רגולטורי מפקח, וחלקם הגדול לא היו ערוכים ומאומנים באופן מספק לתרחישי פינוי חירום, תוך חוסר במנגנון תגמול על תרומתם ההתנדבותית בעת חירום מתמשך.

ביוני 2025 פורסם דו"ח הבוחן את טיפול ממשלת ישראל ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל, תוך התמקדות במצבם הכלכלי והאזרחי. הדוח מתאר את פינוי האוכלוסייה מהיישובים הסמוכים לגבול ואת ההשפעות ההרסניות של המלחמה על התושבים והתשתיות, כולל פגיעה כלכלית קשה, הידרדרות במצב החברתי והרגשי, פערי מיגון ונזקים למבנים. הוא מצביע על עיכוב משמעותי בגיבוש וביישום תוכנית ממשלתית מקיפה לשיקום ופיתוח הצפון, עיכוב שנבע ממריבות פנימיות בממשלה וחוסר תאום. בדו"ח נכתב על ליקוי יסודי בטיפול הממשלה שמונח לפתחם של משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומנכ"ל המשרד לשעבר יוסי שלי, שלא ביצעו את המשימות המרכזיות שהוטלו על משרד ראש הממשלה בהחלטת ממשלה.

ביוני 2025 פורסם דו"ח המתמקד בסיוע הכלכלי שהוענק לעסקים קטנים בישראל בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. הוא סוקר את השפעת המלחמה על הכלכלה ושוק העבודה, ופרט את הסיוע שניתן לעסקים קטנים על ידי גופים שונים. המבקר הצביע על כשלים חמורים בהכנה המוקדמת ועל היעדר תוכניות מגירה. כמו כן, נמתחה ביקורת על העיכובים המשמעותיים בתשלום הפיצויים ועל חוסר מענה מתאים לבעלי עסקים במילואים או כאלה שפונו. הדו"ח ביקר את היעדרם של הגדרה אחידה לעסק קטן ושל מאגר נתונים עדכני, את חוסר התאום בין משרד הכלכלה ומשרד האוצר ואת העדרם של מעקב ובקרה ממשלתיים אחר יישום תוכנית הסיוע לעסקים קטנים. המבקר המליץ להקים גוף מתכלל בעל סמכויות רחבות ובעל תקציב משמעותי שיתאם בין משרדי הממשלה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שיקום מפוני מלחמת חרבות ברזל41938430