מחקתי מכאן סיפור על המנעות מגלידה. זה נראה לי סיפור נחמד לספר ביוגרפי לילדים (עם איורים...), אבל אינו דבר המצריך תיעוד ב'תקציר' על חייו (זה מה שערך אמור להיות, לא?) כנ"ל לגבי הסיפור על האברך. כתבתי שהרב התנגד ברמה האישית לפרנסה מלימוד תורה בגלל שהוא חילק מלגות לאברכים (כנראה מן הסיפור שלא מצא חן בעיני המבקר - אני). צמצמתי את 'הסיפור הנורא' על פטירת אשתו, לא נראה לי שיש שם משהו מרגש במיוחד. נראה לי שזה מספיק לנמק את דברי.~~~~
שיחה:רבי גדליה נדל/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מכלולאים פעילים המדובר על העריכה הזו.
ההמנעות מגלידה מלמדת על סגפנות, הסיפור על האברך מלמד משהו (ויותר) עליו, זה שהוא התנגד ולמרות זאת חילק מלגות לא מלמד על התנגדות רק ברמה האישית, ובכלל ההגדרה הזו לא ברורה, הסיפור על אשתו ג"כ לדעתי יש לו מקום.
היה לי עם הרב איש עיטי דיון בדף שיחתו שם הוא גם טוען שאפילו אם היה צם משבת לשבת אין טעם להזכיר זאת.
יש לחלק בין סיפורים הממחישים עובדות שמתוארות בערך - וגם זה בהגבלה, לדוגמה מניעתו מלאכול גלידה במטרה להמחיש את מידת הסגפנות הקיצונית שלו, אך סתם סיפורים בשביל לתאר את האיש בכללי, כל עוד הם אינם יוצאי דופן, כמו הסיפור עם האברך שהתקין מזגן - נראה בעיני מיותר לגמרי.
אני תומך בעריכת איש עיטי, אם כי אני מסתייג מהתקציר המטעה.
לא מספיק סיפור ש"מלמד משהו", בערך כל סיפור הוא כזה.
ומה עם הסרת הקישורים? הם מוטעים?
כוונתי, שאי אפשר לזרוק סתם תוארים על האיש מבלי להמחיש זאת, כמובן בהגבלה ובצורה אנציקלופדית.
יוסף בכור ואנשי ירושלים מה הויכוח?
למיטב ידיעתי הוא מעולם לא שינה את צורת לימודו, השינוי היחיד היה כל מיני דיבורים שהפריעו לאנשים רבים (אבולוציה, סמכות חז"ל וכו') וגניזת כתביו הייתה עקב העובדה שהוא לא רצה שיפרסמו ממנו דברים במשך שנים הוא גם התנגד להוצאת שיעוריו (ברור שלא כמו ר' ברוך בער שגנז את כתביו שלא היו בשיטת ר' חיים).
יש לכך מקור? אני אישית שמעתי ממנו שצריך לקחת תקציבים כמה שאפשר, אמנם הוא התנגד לבחירות, אבל הקישור האוטומטי בין שני הסוגיות, לא לוקחת בחשבון את חשיבתו העצמאית של ר' גדליה.
איש תם בספר דברי הערכה עמ' ק"י מובא באותה פיסקה על התנגדותו לבחירות ששלל קבלת תקציבים, אני מוכן לשלוח לך בדוא"ל.
אי תניא תניא.
למרות שלדעתי זה טעות של הכותב.
האם שרבוב שמו של עצכ"ח מוסיף משהו לכבודו של ר' גדליה?
למה הוסתרו הגרסאות קודמות?
תראה בקטגוריות, (ואין לי מושג מי ולמה.)
אשמח לחוו"ד על זה (לא מכיר כלל את טיבו של הרב הנ"ל שהוספתי את שמו)
ותעיף מבט גם על הקישורים החיצוניים.
לא הבנתי מה שקרה כאן, מישהו החליט לסנן את האיזכור של פורום "עצור כאן חושבים" בנימוק "לא מתאים" למה? ככה!, בא חבירו והחליף את אזכור הפורום באזכור מישהו שהוא חשב שהוא ממייסדי הפורום, בסוף התברר שזה טעות, אז סתם השמטתם פיסקה חשובה (שנותנת מבט על קבוצה מתלמידי ר' גדליה) בלי שום סיבה.
שרגא טען להוריד את כל המשפט כי אין לו מקורות כלל. ואכן, אנו לא רוצים לתת תדמית כזו לתמידי הרב נדל. ודאי לא בלי מקור.
א. לא הבנתי מה קשור לכאן שרגא ואיפה הוא אמר להוריד את הפיסקה הזו.
ב. מה שנכון נכון, אבל איך אפשר להביא מקורות לדבר שכזה?
א. שאלתי אותו. ב. אכן בעיה. מקובל לחפש לפחות איזה עיתונאי משועמם שכתב כך היכנשהו, כי למילה הכתובה עם שמו של הכותב, בכל זאת ישנה איזושהי אחריות יותר מאשר כתיבה אנונימית בהמכלול או ויקיפדיה.
שרגא בערך עצור כאן חושבים אין מקור לזה?
המוטיבציה הראשונה לפתיחת הפורום באה מתלמידי הרב אהרון מילרW, חרדי בעל השקפה דתית שכלתנית. למייסדי הפורום יש זיקה להשקפתו של הרב גדליה נדל ולדרך מחשבתו.
אם כך אפשר לשחזר את הפיסקה על הפורום?
לשחזר לא. אל תקרא להם "תלמידיו". מקסימום תכתוב שיש להם 'זיקה' להשקפתו.
מישהו מה כל כך כואב לך?!
תשאל את Vמאירי, אני לא מבין בזה, אבל נשמע שהפורום הנ"ל כיום בעייתי ברמה כזו שזה מבייש את הרב נדל לטעון שאלו תלמידיו, ולכן צריך מקור מוסמך אם זו באמת המציאות.
Fe ראיתי את עריכתך, אני מבין שהתכוונת לרא"ש שנפסק בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן ק"ט, על אכילת כל תערובת יבש ביבש.
אבל שים לב:
המחבר פסק שם כרשב"א שאסר לאכול את התערובת כולה ביחד, והביא שיש אוסרים לאדם אחד (שזו שיטת התוס' והסמ"ג, שאדם אחד לא יאכל הכל ביחד גם בזה אחר זה - שהרשב"א הקל בזה. ורמ"א פסק להחמיר כך לכתחילה). והרמ"א הקל כרא"ש רק בדיעבד במקום הפסד. (ובפמ"ג בפתיחה להל' תערובות מסביר שהרמ"א הקל רק במקום הפסד מרובה). ורמ"א הביא עוד 'חומרא בעלמא' לזרוק אחד לאיבוד (שאף אדם בעולם לא יאכלנו), כמנהגו של מהרי"ק.
כך שאם הרב נדל נהג בפועל להקל בזה ולאכול הכל, יש בזה הקצנה מסויימת של פסיקה כהבנתו שהאיסור נהפך להיתר.
אז ראיתי כרגע שקובנא שחזר את עריכתך, וגם אם טעמו אינו מוסכם, פעילותו נכונה.
אינני יודע האם רבי גדליה אכן נהג להיתר, אבל למיטב ידיעתי זוהי אחת הדוגמאות הידועות על הסבריו בצורה של הבנה הגיונית.
מישהו הוספת קישור בפיסקה "כתביו" דוד (פסח אריה) לוי אין ערך כזה לא במכלול ולא (להבדיל) בויקיפדיה.
אולי תאות להסביר לי למה התכוון המשורר?
ראה כאן, שיערתי שאם יום יבוא וכו'... (וכל הכבוד על תשומת הלב שלך).
אין נושאים ישנים יותר