ריית'יאון

ריית'יאון
Raytheon Company
	מטה החברה בוולת'ם, מסצ'וסטס
נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית
בורסה	NYSE
סימול	RTN
תקופת הפעילות	7 ביולי 1922 – 3 באפריל 2020 (97 שנים)

ריית'יאון קומפני (Raytheon Company) הייתה יצרנית נשק ומוצרים צבאיים אמריקאית גדולה. באפריל 2020 התמזגה עם יונייטד טכנולוג'יס להקמת ריית'יאון טכנולוג'יס.^[1]

משרדיה הראשיים שכנו בוולת'ם שבמסצ'וסטס. נכון ל-2018 העסיקה החברה כ-67,000 עובדים ברחבי העולם, מחזור ההכנסות השנתי היה כ-25.35 מיליארד דולר (והרווח נטו 1.9 מיליארד). מקורם של למעלה מ-90% מריווחי ריית'יאון היו בחוזי ביטחון. נכון ל-2012 היא הייתה יצרנית מוצרי הביטחון החמישית בגודלה בעולם, ונכון ל-2015, הייתה הקבלן השלישי בגודלו במחזור העסקי בארצות הברית.

היסטוריה

לורנס מרשל ווניבר בוש, שהיו שותפים לחדר בעת שלמדו במכללה, יחד עם המדען צ'ארלס סמית', ייסדו את אמריקן אפליינס קומפני (American Appliance Company) בקיימברידג', מסצ'וסטס ב-1922. המוצר הראשון של החברה היה מיישר זרם גזי, שכונה "ריית'יאון" ("אור האלים") ושימש ספקי כוח של מקלטי רדיו שחוברו לרשת החשמל במקום סוללות גדולות. החברה שינתה את שמה ל"ריית'יאון חברה לייצור" ב-1925 ואימצה את שמה הנוכחי (Raytheon Company) בשנת 1959.

במלחמת העולם השנייה ייצרה ריית'יאון שפופרות מגנטרון לשימוש במכשירי מכ"ם, ובהמשך מכשירי מכ"ם שלמים. ב-1945 פרסי ספנסר, עובד החברה, המציא את תנור המיקרוגל כשגילה שהמגנטרון מסוגל גם לבשל מזון. ב-1948 החלה ריית'יאון לייצר טילים מונחים. בשנים שלאחר המלחמה ייצרה גם משדרי רדיו וטלוויזיה וציוד נלווה עבור השוק המסחרי בארצות הברית, ונכנסה לעסקי ההוצאה לאור החינוכית עם רכישת D.C. הלת'.

ריית'יאון רכשה את ביץ' איירקראפט ב-1980; ב-1993 החברה רכשה גם את קו מטוסי הסילון של בריטיש אירוספייס. שתי ישויות אלו התמזגו ב-1994 ליצירת ריית'יאון איירקראפט קומפני.

באמצע שנות התשעים, ריית'יאון רכשה את עסקי הביטחון של E-סיסטמס וטקסס אינסטרומנטס. ב-1977 ריית'יאון רכשה גם את עסקי הביטחון של יוז אלקטרוניקס מג'נרל מוטורס, שכללו מספר קווי מוצרים שנרכשו קודם לכן על ידי יוז, כולל עסקי הטילים לשעבר של ג'נרל דיינמיקס, החלק הביטחוני של גלקו אלקטרוניקס, ומגנווקס אלקטרוניק סיסטמס. רכישות/מיזוגים אלו הוסיפו מוצרים צבאיים רבים לפורטפוליו של ריית'יאון.

ב-2003 חזרה המפקדה של ריית'יאון מלקסינגטון לוולת'ם (שתיהן במסצ'וסטס. המפקדה שכנה בעבר בוולת'ם בין השנים 1941 ל-1961 ועברה ללקסינגטון עד 2003).

בשנות התשעים ניסתה ריית'יאון לבנות מערכת העברה אישית מהירה שכונתה PRT2000, אך לא זכתה באף מכרז. המערכת מוצבת ללא שימוש במתקן החברה במרלבורו, מסצ'וסטס.

ב-2007, מכרה ריית'יאון את ריית'יאון איירקראפט לחברת ההחזקות הוקר ביצ'קראפט, ואלה ייסדו אונקס קורפוריישן וגולדמן זאקס.

באוגוסט 2011 חתמה חברת ריית'יאון על חוזה עם רפאל - מערכות לחימה מתקדמות הישראלית לפיה היא תשווק את מערכת "כיפת ברזל" בארצות הברית.^[2]

ב-2017 ערב הסעודית חתמה על עסקת הנשק האמריקאית–סעודית בשווי מיליארדי דולרים עם מספר חברות אמריקאיות, כולל ריית'יאון.

ביולי 2019, משרד ההגנה של קטר התחייב לרכוש את מערכות ההגנה מפני טילים NASAM ופטריוט של ריית'יאון.

עסקים

ריית'יאון מורכבת כיום משבע יחידות עסקיות עיקריות:

מערכות ביטחון משולבות - שוכנת בטוקסברי שבמסצ'וסטס
מערכות מודיעין ומידע - שוכנת בגרלנד שבטקסס
מערכות טילים - שוכנת בטוסון שבאריזונה
מערכות תקשורת - שוכנת במק'קיני שבטקסס
ריית'יאון חברת שירותים טכניים בע"מ - שוכנת ברסטון שבוירג'יניה
מערכות מוטסות וחלליות - שוכנת באל סגונדו שבקליפורניה

בנוסף למתקני החברה בארצות הברית, מחזיקה ריית'יאון משרדים במדינות ברחבי העולם, כולל אוסטרליה, בלגיה, ברזיל, קנדה, צ'ילה, סין, צ'כיה, מצרים, צרפת, גרמניה, יוון, הודו, איטליה, יפן, כווית, מלזיה, איי מרשל, נורווגיה, קוריאה הדרומית, סינגפור, ערב הסעודית, ספרד, שוודיה, טאיוואן, תאילנד, טורקיה, איחוד האמירויות הערביות, והממלכה המאוחדת.

מוצרים

טילים מהווים עדיין חלק גדול מעסקי ריית'יאון, כולל:

בנוסף, ריית'יאון היא יצרנית מובילה של מערכות מכ"ם (לרבות AESA), חיישנים אלקטרו-אופטיים, ומערכות אלקטרוניות מתקדמות אחרות עבור יישומים צבאיים אוויריים, ימיים וקרקעיים. דוגמאות כוללות:

מערכות המכ"ם APG-63 ו-APG-70 עבור ה-F-15 איגל
מערכות המכ"ם APG-65, APG-73, ו-APG-79 עבור ה-F/A-18 הורנט
מכ"ם APG-71 עבור ה-F-14D טומקט
מכ"ם APQ-181 עבור ה-B-2 ספיריט
קולט אזהרות מכ"ם ALR-67(V)3
אמצעי הדמה ALE-50
פוד ל"א ALQ-184
פוד לניווט וציון מטרה ASQ-228 ATFLIR
חיישנים עבור ה-RQ-4 גלובל הוק
משפחת המכ"מים SeaVue שתוכננו לגילוי מטרות ימיות קטנות במים עמוקים, ושהותקנו על מספר פלטפורמות ביניהן ההוקר 800, הדאש-8 וה-ATR-42
מערכות מכ"ם ניידות לשדה הקרב TPQ-36/TPQ-37 פיירפיינדר ו-MPQ-64 סנטינל
מערכות מכ"ם נייחות כגון הפייב פאוס, BMEWS, וה-XBR המיועד לגילוי טילים בליסטיים

ריית'יאון, בדרך כלל ביחד עם בואינג, לוקהיד מרטין או נורת'רופ גרומן, מעורבת גם בעסקי חיישני הלוויינים, עסקים שירשה עם רכישת יוז אלקטרוניקס. חלק ניכר מחטיבת המערכות המוטסות והחלליות שבאל סגונדו, קליפורניה מוקדש לכך. דוגמה לתוכנית כזאת היא בניית החיישן עבור הלוויינים לגילוי טילים בליסטיים כחלק מתוכנית STSS. החברה גם מציעה את הלוויין ריספונדר.

בנוסף, אתר אל סגונדו הוא האתר המרכזי של החברה לפיתוח וייצור מוצרי לייזר.

במסגרת תוכנית ההגנה ליירוט טילים בליסטיים, מפתחת ריית'יאון מיירט טילים בליסטיים שכולל טיל מאיץ ורכב השמדה חוץ-אטמוספירי (EKV) קינטי. החברה מייצרת גם מספר מערכות רדיו תוכנה ותקשורת דיגיטלית עבור יישומים צבאיים. החברה מעורבת גם בתוכנית האשלון של ה-NSA.

ריית'יאון מייצרת גם מוליכים למחצה עבור תעשיית האלקטרוניקה. בסוף המאה ה-20 היא ייצרה מגוון רחב של מעגלים משולבים ורכיבים אחרים, אולם נכון ל-2003 עסקי המוליכים למחצה שלה מתמחים ברכיבי גליום ארסניד עבור תקשורת רדיו.

ביקורת

יחסים עם ממשלת ארצות הברית

חלק הארי מהכנסותיה של החברה מגיע מחוזים לפרויקטים הגנתיים, וכפועל יוצא ישנו קשר הדוק בין החברה לבין משרדים שונים במחלקת ההגנה (DoD), לדוגמה, בשנת 2007 העניקה הקרן הלאומית למדע מענק בגובה של 152 מיליון דולר (יותר מכל מוסד או ארגון אחר בארצות הברית) בעבור ניהול התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט. זאת יחד עם לובי מאסיבי הובילו לטענות מתמשכות על התערבות משפיעה. ריית'יאון מצידה תרמה בשנת הבחירות 2004 תרמה כמיליון דולר לקמפיינים פוליטיים של מחלקת ההגנה. כן ישנם קשרים חזקים בין אנשי ריית'יאון לבין פקידי ממשל בכל הרמות. לדוגמה, ריצ'רד ארמיטאג' (אנ') לשעבר סגן מזכיר המדינה, המשמש יועץ לחברה, ג'ון מ. דויטש (אנ') שהיה ראש סוכנות הביון (DCI (אנ')) משמש כדירקטור בחברה.
מצד שני, הייתה מעורבת ריית'יאון גם בכמה מחלוקות משמעותיות עם ממשלת ארצות הברית.

מקרה של השגת מסמכים מסווגים הקשורים למחירי מכרזים, באופן בלתי חוקי

במרץ 1990, ריית'יאון הודתה באשמת עבירה של השגת מסמכים מסווגים של תקציב חיל האוויר האמריקני ומסמכי תכנון פרויקטים, באופן בלתי חוקי. השופט המחוזי אלברט וו. ביירן הטיל עליה קנס פלילי של 10,000 דולר, ועוד קנס אזרחי בגובה 900,000 דולר בעבור הנזק שנגרם. המסמכים נתנו לכאורה לריית'יאון יתרון לא הוגן מול המתחרים במכרזי נשק. למרות שהמסמכים היו מסמכי חיל האוויר משנת 1983 בלבד, טען פרקליט המדינה של ארצות הברית, הנרי האדסון כי ריית'יאון השיגה מגוון רחב של מסמכים מסווגים של הפנטגון, ללא אישור.

חילופי גרסאות ביחס לאפקטיביות היירוט של הפטריוט

במהלך מלחמת המפרץ, ב-1991, ריית'יאון קיבלה פרסום נרחב בארצות הברית ביחס לייצור טילי הפטריוט (MIM-104 Patriot). הפטריוט הוא טיל נגד מטוסים אשר הוסב להיות בעל יכולות מסוימות לשמש כמיירט טילים בליסטיים. הפטריוט יירט לכאורה טילי סקאד ששוגרו על ידי עיראק במגננה שלה במהלך המתקפה שהובילו האמריקאים בשטחה. כאשר הנשיא דאז, ג'ורג' וו. בוש ביקר במפעל ריית'יאון לייצור הפטריוט הצהיר כי: "Patriot is 41 for 42: 42 Scuds engaged, 41 intercepted!" (תרגום: הפטריוט הוא 41 מ-42: 42 סקאדים נוֹרוּ ו-41 יוּרטוּ!). אך לאחר המלחמה, הוועדה הממשלתית לחקיקה וביטחון לאומי דיווחה כי:

The Patriot missile system was not the spectacular success in the Persian Gulf War that the American public was led to believe. There is little evidence to prove that the Patriot hit more than a few Scud missiles launched by Iraq during the Gulf War, and there are some doubts about even these engagements. The public and the United States Congress were misled by definitive statements of success issued by administration and Raytheon representatives during and after the war.

תרגום: מערכת הפטריוט לא הייתה הצלחה מסחררת במלחמת המפרץ כפי שהוצגה לקהל האמריקאי. ישנן ראיות מעטות שאכן היו יותר מכמה יירוטים בודדים של טילי סקאד ששגורו על ידי עיראק, וגם הראיות הקיימות אינן ראיות חותכות. הציבור והקונגרס הוטעו על ידי פרסומים חד-משמעיים של הצלחות על ידי הממשל ונציגי ריית'יאון לאורך ולאחר המלחמה.