רבי מנא דשאב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| השתייכות | הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | רבי לוי |
| בני דורו | רבי יהושע דסכנין |
רבי מנא דשאב היה אמורא בן הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל. חי ופעל במאה הרביעית לספירה.
היה תלמידו של רבי לוי, וחבירו של רבי יהושע דסכנין, וכרבו וחבירו היה דורש באגדה ולא נשאר בשמו ענייני הלכה.
הרב אהרן היימן הוכיח בספרו תולדות תנאים ואמוראים כי הגרסאות במדרש בהם הוא אומר הלכות בשם רבי יהושע בן לוי מוטעות הן, מאחר ולא ייתכן שראה את רבי יהושע בן לוי שחי בדור המעבר מהתנאים לאמוראים.
מאמרותיו
- אמר רבי מנא דשאב ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי[1], אין אדם אומר לשון הרע עד שכופר בעיקר[2].
- אמר רב מנא דשאב ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי[3], הסלעים שהן על הנחש, זו היא צרעתו. ולא עוד, אלא כל בעלי מומין מתרפאין בעולם הבא, והנחש אינו מתרפא, שנאמר, ארור אתה מכל הבהמה (בראשית ג יד), מכאן שהכל מתרפאין והוא אינו מתרפא. בבני אדם כתיב, אז ידלג כאיל פסח (ישעיה לה ו). וכתיב, אז תפקחנה עיני עורים (שם שם ה). וכן החיה והבהמה, זאב וטלה ירעו כאחד, ואריה כבקר יאכל תבן. אבל הנחש, עפר לחמו, שאין מתרפא לעולם, שהוא הוריד כל הבריות לעפר. מי גרם לו, על שאמר לשון הרע[4].
- רבי מני דשאב ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, גדול שלום שכל הברכות וטובות ונחמות שהקב"ה מביאן על ישראל חותמין בשלום[5].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי מנא דשאב", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמוד 889, באתר היברובוקס.