רבי מאיר שמחה הכהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי מאיר שמחה כהן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
רבי מאיר שמחה הכהן, צולם בשנת 1924
רבי מאיר שמחה הכהן, צולם בשנת 1924
לידה ה'תר"ג
פטירה ד' באלול ה'תרפ"ו (בגיל 83 בערך)
רב קהילת הליטאים בדווינסק
ה'תרמ"חה'תרפ"ו
מקביל ל רבי יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר) רב קהילת החסידים

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה'תר"ג, 1843 - ד' באלול ה'תרפ"ו, 14 באוגוסט 1926) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה. ספריו החשובים הם "אור שמח" על הרמב"ם לאחר פטירתו פורסמו חידושיו לתורה בספר "משך חכמה" ("משך" הם ראשי התיבות של שמו) ו"חידושי רבינו מאיר שמחה על הש"ס" על התלמוד הבבלי והירושלמי. בדור האחרון נתפרסמו גם תשובותיו.

ביוגרפיה

נולד בעיר בוטרימוניס באזור וילנה בליטא לרב שמשון קלונימוס קלמן הכהן[1] ולאסנת. והתפרסם כגאון מצעירותו, מגיל בר מצווה למד באיישישוק אצל רבי משה דנישבסקי. בגיל 17 נשא את חיה בתו של הרב צבי פלטיאל מקובסקי מביאליסטוק והתגורר אצל חמיו. אשתו פרנסה אותו במסחר והוא ישב ועסק בתורה שנים רבות יחד עם ידידו רבי יוסף זונדל הוטנר. בביאליסטוק התקרב גם לרב המקומי, רבי יום טוב ליפמן הלפרין שקירב אותו ולמד עמו בחברותא. כך למד גם עם הרב יצחק ליב גרוסברג, מחבר "שי למורא" על מסכת בכורות[2].

בתרמ"ח (1888) נתמנה לרב ליטאי בדווינסק לאחר פטירתו של הרב ראובן הלוי לוין שכיהן בתפקיד זה בשמונה שנותיו האחרונות (מאוחר יותר היה הרוגוצ'ובר הרב החסידי שם). איסר הראל, יליד העיר, מתאר בספרו "ביטחון ודמוקרטיה", מאורע שהסעיר את כל העיר וקשור ישירות לר' מאיר שמחה: "...בעיצומה של התפילה, שהייתה נרגשת ביותר ומלווה זעקות שבר, פרצו יהודים מבוהלים לבית הכנסת, וצעקו שהמים עומדים בכל רגע לשטוף את העיר. ר` מאיר שמחה קם ממקומו עטוף בטליתו, ושם פעמיו לעבר הסוללה, ואחריו כל הקהל בטליתות. הרב עלה על הסוללה, עמד עליה, והתפלל לירידת המים. ואכן, תוך כדי תפילה החל הקרח לנוע ממקומו, הקרח נבקע, והמים החלו יורדים בנהר. הייתי על הסוללה, צעדים מספר מר` מאיר שמחה..."[3]

פירושו לתורה מלא במקוריות ובחידוד. מפירושי התנ"ך שנכתבו בדורות האחרונים, הוא אולי המצוטט ביותר. חוגים דתיים שונים לחלוטין התענגו עליו ומצאו בו סמך להשקפותיהם, מהחרדים ועד ישעיהו ליבוביץ. בין השאר הזהיר בו את אלו הסוברים כי "ברלין היא ירושלים" כי "רוח סופה וסער" תעקרם ממקומם, אזהרה שהתגשמה עשור אחרי פטירתו.

הוא התייחס בחיבה ליישוב הארץ, אם כי התריע נגד הגדרת הציונות כגאולה[4]. במכתב שכתב לקק"ל, ופורסם בעיתון התור בשנת תרפ"ב כתב: ”כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון ש"סר פחד השבועות" וברישיון המלכים, קמה מצוות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה. ומצוה על כל איש לסייע בכל יכלתו לקיים מצוה זו...”[5][6].

משפחתו

אשתו מרת חיה מקובסקי מביאליסטוק.

בתו היחידה אסנת נישאה לרב אברהם לופטביר מחבר השו"ת 'זרע אברהם'. זמן קצר לאחר הנישואין חלתה במחלה חשוכת מרפא. שניהם נפטרו בדמי ימיהם חשוכי ילדים.

הנצחתו

על שמו נקראה ישיבת אור שמח בירושלים ובמונסי בארה"ב, ועל שם ספרו הישיבה הקטנה "משך חכמה" בבני ברק, וכן רחוב בעל אור שמח בשכונת מעלות דפנה בירושלים, רחוב אור שמח בבית שמש ורחוב משך חכמה במודיעין עילית.

חיבוריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

השגות הראב"דהגהות הרמ"ךמגדל עוזהגהות מיימוניותמגיד משנהר"י קורקוסרדב"זכסף משנהלחם משנהמשנה למלךשער המלךמרכבת המשנהאור שמחחידושי רבנו חיים הלויצפנת פענחאבן האזלחדושי מרן רי"ז הלוידרך אמונה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38440245מאיר שמחה הכהן