רבי נתן יהודה לייב מינצברג
| לידה | י"ב באדר ב' תש"ג |
|---|---|
| פטירה | ט"ז בחשוון תשע"ט (בגיל 75) |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | היישוב הישן |
| תחומי עיסוק | חינוך, פרשנות המקרא |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת המתמידים |
| רבותיו | רבי ישראל יצחק רייזמן |
| תלמידיו | הרב בן ציון גוטפרב, הרב יוסף הירשמן |
| חיבוריו | בן מלך, תורה ודעת |
| צאצאים | הרב ברוך מרדכי מינצברג |
רבי נתן יהודה לייב מינצברג, (כונה ר' לייבל; י"ב באדר ב' ה'תש"ג, 19 במרץ 1943 - ט"ז בחשוון ה'תשע"ט, 25 באוקטובר 2018) היה מנהיגה הרוחני של קהילת ישיבת המתמידים. סדרת ספריו, "בן מלך", עוסקת בפרשנות המקרא על דרך הפשט, בביאור דרשות חז"ל ובמחשבת ישראל.
ביוגרפיה
נולד בירושלים, לרבי אלימלך מינצברג. במלחמת העצמאות, כשהיה בן 5, נהרג אביו מפגז בשכונת בית ישראל, והוא גדל בבית רבי ישראל יצחק רייזמן, שכיהן כדיין ומו"צ בעדה החרדית. בגיל 16 התמנה למדריך ב"חבורות" של ישיבת המתמידים שהייתה אז תחת הנהגתו של הרב אברהם לייב קליין, והעביר שם שיחות מוסר ומחשבת ישראל[1].
בגיל 18 התחתן עם חנה, בתו של הרב אליעזר דוד ברנד[2], מראשי אוצר הפוסקים. למד בין השאר בכולל בישיבת קמניץ בירושלים בראשותו של הרב מרדכי אליפנט, ובכולל "מגלה עמוקות - לב יהודה", שם למד מקרא במשך כמה שעות ביום.
כיהן למשך תקופה מסוימת כראש ישיבת אונגוואר.
לאחר שרבי אברהם לייב קליין הזדקן ופרש מראשות ישיבת המתמידים, תלמידי הישיבה הפעילו לחצים על הרב מינצברג שיסכים להחליפו, והוא נעתר לבסוף, לאחר שהרגיש שדברים שאמר הבית ישראל מגור, בטיש שבו השתתף הם סימן משמים שעליו לעשות זאת[3].
הרב מינצברג מסר שיעורים לבני הקהילה, בעיקר במקרא, מחשבת ישראל ומוסר, וכן בגמרא. השיעורים מוקלטים בכ-4,500 קלטות של 90 דקות, שחלקן שוכתבו ונערכו כספרים. שיעורים אלו, על תוכנם וסגנונם העצמאי, היו ברבות הימים הרקע למחלוקת נגדו.
מדי שנה היה נוהג לנסוע עם תלמידיו בפרשת "לך לך" לשבת במירון בין השאר נהג לומר אז 'לופט תורה' (תורה הנאמרת בטיול של שאיפת אוויר) ורובה בנויה על אדני הזוהר והקבלה[4].
בשנת ה'תשל"ג על רקע מעצרם של מספר בחורי ישיבה[דרושה הבהרה] ששרפו חנות שמכרה בשר חזיר, חיבר לחן לשיר ציון הלא תשאלי, השורה הראשונה בלחן זה הפכה להמנון חרדי-קנאי, בהפגנות לשחרור עצורים[5].
למד שנים בחברותא עם אחיינו רבי שמואל ברנד ועם הרב אליעזר רובין שאף נמנה עם כותבי חידושיו.
בחודשים האחרונים לחייו סבל ממחלות ונותח כמה פעמים. בט"ז בחשוון ה'תשע"ט (25 באוקטובר 2018) נפטר ונקבר בהר המנוחות בירושלים[6]. בהלווייתו מונה בנו, הרב ברוך מרדכי מינצברג, לממשיך דרכו בהנהגת הקהילה ומוסדותיה.
שיטתו
שיטתו של הרב מינצברג התאפיינה בשאיפה להתחברות טבעית לתורה ולמצוות ובניסיון לבאר את טעמי המצוות בדרך המתיישבת על הלב, ולפי פשוטו של מקרא. לדעתו, קיום המצוות ללא הבנתן, או הנסיון להתרגש ממושגים הלקוחים מתורת הסוד, גורמים לעשייה ללא קשר נפשי ורגשי, המובילה לעיתים לאדישות רוחנית.
את טעמן של מצוות התורה הוא ראה כמעשים המבטאים התנהגות אצילית ועדינות, ומידות טובות כיושר והגינות וכדומה[7]. ועל ידי המצפון המוסרי והרובד הרגשי, כל אדם יכול להרגיש זאת ולהתחבר לזה. בשל כך, הוא הדגיש את הצורך בלימוד מעמיק של התורה שבכתב, משום שלדעתו ניתן להבין מסגנון הכתובים ומדרשות חז"ל עליהם את מגמתה של כל מצווה ולקיימה מתוך הכונה הנכונה והרגש הנכון.
ביחס לסתירות ולכפילויות במקרא בשונה מפרשני המקרא שיישבו כל קושי בצורה מקומית, הוא פיתח שיטה חדשה המסבירה בצורה מקיפה את כל השאלות מסוג זה, העיקרון המרכזי במשנתו הוא שהיות שכל מצווה בתורה שבכתב מבטאת רעיון מוסרי-אלוקי, אזי כאשר נזכרת מצווה פעמיים או יותר בתורה הרי זה משום שיש לאותה מצווה כמה שורשים וכוונות שיש לשים לב אליהם. במאמר מקיף תחת הכותרת האור הגנוז בחמשת הספרים[8], מוצגת שיטתו שכל חומש מציג פן ביחס בין הקב"ה לעם ישראל, ומכאן חילופי הסגנונות בין החומשים. לדבריו, תרי"ג המצוות וסיפורי המקרא חולקו לחומשים השונים לפי מגמת כל חומש. כך למשל הוא מפרט מדוע חולקו פרשיות המשכן לשלושה חומשים. עוד הוא מראה במקומות רבים שחזרה על מצווה נובעת מהבדל סגנון בטעם המצווה, ומכל שינוי ניתן ללמוד פן נוסף בעבודת ה'. למשל, בספרו 'בן מלך - שבת קודש', הוא מנתח שתים עשרה פרשיות בתורה העוסקות בעניין השבת והצורך בכל אחת מהן[9].
לשיטתו, דרשות חז"ל ופשוטו של מקרא מייצגים שני אפיקים מקבילים בפרשנות התורה: בעוד שרובד הפשט מלמד את הערכים האלוקיים והעקרונות הקדושה והאצילות הראויים, רובד הדרש קובע את סדר עשיית הדברים בפועל עם כל הפרטים המעשיים,. בכך הסביר את הפער שיש לפעמים בין דרשות חז"ל לפשוטו של מקרא[10].
הרב מינצברג מדריך את תלמידיו לגעת במהות בדרך פשוטה, ללא פלפולים וללא הגדרות למדניות מופשטות. לדרך זו הוא קורא "עומק הפשט". גם שיטת הלימוד העיונית בגמרא ובפוסקים בישיבת "תורת ירושלים" של הקהילה מתייחדת בחתירה להבנת מהות ושורשי הדברים ואינה מסתפקת בהגדרה משפטית הנהוגה בשיטת הלמדנות הקלאסית ברוב הישיבות הליטאיות.
הגותו של הרב מינצברג עוסקת רבות ביסודות האמונה בה'. בשונה מחוגים רבים ביהדות החרדית הוא מעודד חשיבה עצמאית ורציונלית ביחס ליהדות המולידה אמונה אמיתית ובלתי כפויה. והיה מביע התנגדות לאמונות טפילות, או היגררות אחרי המקובל בחברה. בספריו, ובעיקר ב'בן מלך - חכמה ומוסר' ו'בן מלך - שיר השירים', הוא מדגיש שחובתו העיקרית של יהודי נובעת מהקשר המיוחד בין האלוקים לבין עם ישראל.
במקביל להיבטים השכלתניים בשיטתו, הרב מינצברג החשיב גם את פיתוח הרגשות והכמיהה בעבודת ה', כגון תפילה בהתלהבות, וקיום המצוות מתוך חיבור רגשי.
גישתו החינוכית גורסת כי בדורנו יש למעט בכל הקשור לענישה או ליראת העונש. על המחנכים להדגיש את היופי והחשיבות של התורה והמצוות, ואת האושר להיות יהודי הזוכה לקיים את התורה. כמו כן עודד את ההורים או המחנכים לנתינת יחס של כבוד וידידות לתלמידים, שיטה זו שונה באופן ניכר מהדרך החינוכית המקובלת בעדה החרדית, שהיא קשוחה יותר[11].
הדרכתו המעשית נוטה לאופטימיות ולראיית התורה והמצוות כחובה נעימה. לשיטתו, התורה והמצוות אינן שוללות את העולם הזה, אלא מדריכות את האדם לחיות בו בצדק, ביושר ובקדושה. כמו כן ביחס להנאות העולם הוא דחה את ההשקפה שעצם ההנאה מהעולם הוא דבר מגונה והוא סבר שראוי ונכון שאדם יתענג ויהנה מהנאות העולם כמובן רק במינון הנכון, וכן התנגד לסיגופים[12]
הרב מינצברג טען שהקומוניזם מנוגדת להשקפת התורה ובנוסף הוא מנוגדת למצפון המוסרי, ולכן היא נכשלה[13] בספר 'בן מלך - גלות וגאולה', אומר הרב מינצברג שהשואה היא תהליך אלוקי שנעשה בסיום הגלות, ומאז מתחיל תהליך של הכנה לגאולה שמתבטא בחזרת עם ישראל לארצו, הביטחון השורר בארץ, והתפתחות המואצת של הקהילות החרדיות בארץ ישראל (אמנם הוא מתנגד למדינת ישראל, משום שלדעתו היא מייצגת אידאולוגיה חילונית כפרנית[14]). כמו כן הוא כותב שבמובן מסוים ישנו עליית הדורות ולדבריו דרך עבודת ה' בתנועת החסידות ובמקביל בעיון הישיבתי, שהתפתחו במאתיים השנים האחרונות, הארה מחודשת, המלמדת שישנן תובנות שהדורות האחרונים זוכים להן יותר מהדורות הקודמים, ויש בכך לבשר את הפצעת אורו של משיח. כמו כן הרב מינצברג תמך באגודת קדושת ציון[15] המציגה גישה חרדית הרואה במציאות כיום אתחלתא דגאולה[16].
במשך שנים היה קרע בינו וקהילתו לבין חסידות חב"ד, בעקבות התבטאויותיו נגד רבי מנחם מנדל שניאורסון. מספר שנים לפני מותו נערך פיוס בין הקהילות[17].
הפולמוס על דרכו
הרב מינצברג היה בעל השקפה מתונה ביחס לחוגי העדה החרדית. כך לדוגמה התנגד להשתתפות תלמידיו בהפגנות בירושלים, וכן לא הביע עמדה בשאלת ההשתתפות בבחירות. בשנת תשנ"ה בעקבות הקצאת שטח שקיבל למוסדותיו מהעירייה, ולקיחת כספים למוסדותיו מהמדינה, סולק עם קהילתו מהעדה החרדית. מאז פרשו, נחשבים המתמידים לחלק מסיעת שלומי אמונים שבראשות ח"כ מאיר פרוש. בעקבות הפילוג פרשו חלק מבני הקהילה והקימו קהילות קנאיות בשם תפארת ירושלים ואנשי ירושלים שנחשבים לחלק דומיננטי בעדה החרדית.[18] בהמשך לסכסוך מתמשך בין קהילת מתמידים שבראשותו לבין העדה החרדית, ליקטו קבוצה ממתנגדיו מבני העדה החרדית בחודש כסלו ה'תשס"ב, ציטוטים שבהם נשמע הרב מינצברג מעביר ביקורת על רבנים שונים כמו לדוגמא הרב יחזקאל לוונשטיין שביקר אותו בחריפות על המקום המרכזי המוענק במשנתו ליראת העונש[19], וכן ליקוט של קטעים מדבריו המוקלטים הלקוחים משיעוריו בתנ"ך הנאמרים בסגנון שאינו נפוץ בציבור החרדי, ובמיוחד בקרב בני היישוב הישן ביניהם פעל הרב מינצברג ואשר עשויים להיחשב בעייתיים בעיני גורמים חרדיים. קטעים אלו הועלו על הכתב ואף קובצו לקלטת דוגמה. עם חומר זה פנו מתנגדיו לרבנים בכירים בציבור החרדי והחתימו אותם על כרוז חריף נגד הרב מינצברג וקהילתו. דבר היוזמה הודלף לתלמידיו של הרב מינצברג והללו הצליחו למנוע את פרסום הכרוז, ואף להשפיע על חלק מהרבנים החתומים לחזור בהם מחתימתם. למרות כך, החליטו יוזמי ההחתמה לפרסם את החומר. הללו כינסו את הקטעים האמורים לחוברת בשם "כאבה של ירושלים", אשר יצאה לאור על ידי נטורי קרתא בחורף 2002 במאות עותקים. עם זאת, חלק מרבני הבד"צ של העדה החרדית המשיכו לקיים קשר עם הקהילה ועם הרב מינצברג עצמו[דרוש מקור], כך לדוגמא הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הספידו במסע הלוייתו.
פרסום החוברת גרם לסערת רוחות גם בחוגים אחרים בציבור החרדי[דרוש מקור], וקהילתו פרסמה כרוז תחת הכותרת "זיוף מזעזע כל לב", ולפיו מדובר בזיוף ובהוצאת דברים מהקשרם. בתגובה פרסמו מתנגדיו כרוז נגדי תחת הכותרת "היאך יכחיש חי את החי", שבו נטען כי העתקי הקלטות המקוריות בשלמותן יסופקו על-ידם לכל דורש.
ספריו
במשך שנים תלמידי הרב מינצברג ערכו את חידושיו והוציאו עלון שבועי בשם "תורה ודעת"[20] (עד עתה יצאו חמישה כרכים של אוגדנים של גיליונות העלון), וכן קבצים נוספים עם חידושיו. כיום מוציאים תלמידיו במסגרת מכון כתבי בן מלך עלון שבועי בשם אוצרות בן מלך שמתפרסמים בו חידושי תורה שלו על פרשת השבוע ועוד. תורתו יצאה גם בסדרת הספרים "בן מלך" (על שם אביו הרב אלימלך מינצברג). בתחילת הכרך הראשון על התורה, צורפו מאמרים המציגים את השקפתו בעניין חשיבות לימוד החומש והעיון בדרשות חז"ל על המקרא, וכן מאמרי יסוד בשיטתו הפרשנית. על הספרים הסכימו רבי יוסף שלום אלישיב, רבי שמואל וואזנר, רבי שמואל אוירבך, הרב ברוך דב פוברסקי, ורבנים נוספים. לספרים צורף גם מכתב של כמה מזקני ירושלים (רבי זונדל קרויזר, רבי מרדכי אהרן שיינברגר, רבי חיים בנימין לוצקין ועוד) בשבח הכתבים.
|
|
משפחתו
- בנו הרב ברוך מרדכי, חתנו של הרב ברוך שפירא, ממלא מקומו בהנהגת הקהילה ובראשות ישיבת המתמידים.
- בנו הרב אלימלך, מנהל תלמוד התורה "צאן קדשים" בביתר.
- חתנו הרב מתתיהו הירשמן, לשעבר ר"מ בישיבה של קהילת המתמידים.
- חתנו (לשעבר) הרב אברהם יצחק סגל, ראש כולל "אהלה של תורה" בבית שמש.
גיסיו הם הרב רבי שלמה פישר, רבי שלום חיים פרוש, הרב מאיר ברנד והרב חיים ברנד (ר"מ בישיבת לוצרן ואביו של רבי שמואל ברנד).
תלמידיו
- הרב אליהו מאיר פייבלזון - ראש ישיבת פתחי עולם
- הרב יצחק פנחס גולדווסר - משגיח ישיבת אור ישראל ומחבר ספרי מוסר ומחשבה.
- הרב מאיר סירוטה
- הרב משה מינצברג
- הרב דוד סופר - רב שכונת אגן האיילות בגבעת זאב מו"ל הלוח "עיתים לבינה"
- הרב דוד לוי יו"ר ארגון פלא יועץ
- משה קלצקין - מייסד שיטת זכרו
- הרב אורי הולצמן - מחבר ספרי להתהלך
- הרב בן ציון גוטפרב
- הרב יוסף הירשמן - ראש ישיבת שומרי החומות
- הרב חנינה יום טוב ליפא ליוש - רב שכונת גרין פארק במודיעין עילית
- הרב מיכל לוצקין - מראשי ישיבת תורת ה'
- הרב מנדל פרוש רב קהל עדת ירושלים מודיעין עילית
- הרב חיים קוק - ראש ישיבת תורת רפאל
- הרב שלמה פלאי - משגיח ישיבת חברון
- הרב נפתלי אייזנשטיין - ראש ישיבת אור התלמוד
- הרב נפתלי אנשין - מחבר חומש פשוטו של מקרא ורש"י כפשוטו
לקריאה נוספת
- הרב יחיאל משה ורטהימר, פשוטו של מקרא ודרשות חז"ל עפ"י יסודותיו של מו"ר הגר"ל מינצברג, קובץ חצי גבורים - פליטת סופרים ח אלול תשע"ה עמוד תקצז
- הרב יחיאל משה ורטהימר, ויקראו בספר בתורת האלוקים המקרא – הפשט ודרשות חז"ל.
- הרב יחיאל משה ורטהימר, שבת שכולה שבת.
- אליהו סולוביצ'יק 'רבי לייב מינצברג' ומשנתו.
- שלום שטיין, רבי ליב מינצברג הו היה ומהו חידש / יצר / נטע בכרם היהדות?
קישורים חיצוניים
- אתר מכון בן מלך הכולל את ספרי בן מלך, גליונות 'אוצרות בן מלך', ומאגר גדול של הקלטות שיעורים.
- שיעורי אודיו של הרב מינצברג באתר קול הלשון
- עלוני תורה ודעת, באתר שטייגען
- כרכי בן מלך המצויים באתר HebrewBooks: על שיר השירים, מצוות התמידיות שבמקדש, מדת הביטחון, חכמה ומוסר, חג המצות, על ספירת העומר וחג השבועות, גלות וגאולה, בין המצרים, ימים הנוראים, חג הסוכות, חנוכה וט"ו בשבט, פורים.
- הרב יחיאל משה ורטהימר, הרב אורי הולצמן והרב ישראל הלפרין, בן מלך - על משנתו של ר׳ ליב מינצברג, באתר בית מדרש הגר"א.
- הרב בצלאל בלוי, משנת הגר"ל על ראש השנה, פודקאסט משפחה, עומקה של מחשבה - פרק 4: מנקיי הדעת בירושלים
- אשכול לזכרו בפורום אוצר החכמה
- על דרכו המחודשת של הגר"ל מינצברג ביחס להנאות עוה"ז, אשכול בפורום אוצר החכמה
- לשיטתו של הגרי"ל מינצברג בביאור המקרא ודרשות חז"ל, אשכול בפורום אוצר החכמה
- קווים לדמותו הפלאית של רבי ליב מינצברג בעל ה"בן מלך", אשכול בפורום לתורה
- הרב בניהו שנדורפי, לדמותו של בן מלך – קווים לדמותו של הרב ליב מינצברג זצ"ל, באתר ערוץ 7
- שמואל וולך, "מי האיש": על רבי, ר' לייב מינצברג זצ"ל, באתר צריך עיון, י"ד כסלו ה'תשע"ט
- פרקים מאלפים ממסכת חיים הרוויה בהרבצת תורה למעלה מיובל שנים של הגאון הצדיק רבי לייב מינצברג זצ"ל באתר דרשו
- הרה"ג ר' חיים שיינברגר, מנהל מוקד 'דרשו' ורכז תכנית הדף היומי בהלכה, על זקנו הגר"ל מינצברג זצ"ל באתר דרשו
- משה ויסברג, בכתב יד נדיר נמצא: "המפלגות יריבו זו עם זו" באתר בחדרי חרדים
- יוסל'ה קרישבסקי מקונן על רבו - אוי רבינו באתר יוטיוב
- שבת התאחדות במירון בראשות הגר"ל מינצברג זצ"ל באתר יוטיוב
- פורים במתמידים: ר' לייבל על הכתפיים, באתר קול חי
הערות שוליים
- ^ ראו: מסיבת מלוה מלכא למלאות שבע עשרה שנה להתיסדות ישיבת המתמידים בירושלים, הצופה, 7 באפריל 1966, עמ' 4
- ^ אביו של הרב מאיר
- ^ קהל עדת ירושלים, תורה ודעת Vol. 57705771 No. 116 - 147 5771 -, באתר היברובוקס
- ^ שלמה זינגר, פרויקט מיוחד: שבת אין מירון של מעלה!, באתר גי די אן, ט״ז באייר תשע״ד
- ^ לוח המתמידים גליון 318 חג הסוכות תשפ"ג
- ^ קובי רוזן, מנהיג 'המתמידים': הגאון רבי לייבל מינצברג זצ"ל, באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2018
- ^ בן מלך חכמה ומוסר, עמוד צב, מאמר ד ממלכת כהנים וגוי קדוש.
- ^ בראש הספר 'בן מלך על התורה - בראשית נח'
- ^ הרב חיים מצגר, סדר ומבנה בחמשה חומשי תורה, באתר רציו, וכן פשטות המתחדשים ניסן תש"פ עמוד ט.
- ^ בכמה מפרקי המבוא שם
- ^ הרב לייב מינצברג, דרכי החינוך בדורנו – שיחה, באתר לב לדעת
- ^ בן מלך חכמה ומוסר, מאמר יא, 'היחס הנכון לנטילת תענוג והנאה מהעולם הזה'. בתוך אתר לדעת
- ^ בן מלך, בראשית ח"ב מאמר חלוקת העושר בעולם על פי התורה, עמוד רה.
- ^ עו"ד נתן רוזנבלט, כשר’ לייבל מינצברג הסביר את ההשקפה החרדית על ה’ אייר / דעה, באתר jdn, ו׳ באייר ה׳תשפ״ד (מאי 14, 2024)
- ^ קדושת ציון שבט תשע"ו
- ^ קריאת כיוון, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2017
- ^ מנחם הירשמן, כך נעלמה המתיחות ההיסטורית עם חב"ד, באתר בחדרי חרדים, 29 בספטמבר 2018
- ^ "ועל ירושלים • הקצאת המגרש שסיכסכה ולובשי הקפוטות שאינם חסידים • פרויקט - רדיו קול חי". רדיו קול חי. 2015-10-04. נבדק ב-2018-10-25.
- ^ כאבה של ירושלים עמוד יג
- ^ העלונים באתר שטייגן
29423569לייב מינצברג