ישיבת המתמידים

ישיבת המתמידים

סמל המוסדות
שורשים, סיווג והנהגה
ענף	יהדות חרדית
קבוצה	בני היישוב הישן
דמויות מרכזיות	הרב לייב מינצברג
ארגונים ופעילות
מרכז	רחוב מנחת יצחק בירושלים

ישיבת המתמידים, ובשמה הרשמי קהל עדת ירושלים, היא קהילה חרדית שמרכזה בירושלים, המורכבת מבני היישוב הישן שאינם משתייכים לעדה החרדית.

מנהיג הקהילה היה הרב לייב מינצברג עד לפטירתו בחשוון ה'תשע"ט (אוקטובר 2018). מאז ממלא את מקומו בנו הרב ברוך מרדכי מינצברג.

היסטוריה

ראשיתה של הקהילה במסגרת ערב לימודית וחברתית, שהוקמה בשנת 1949 על ידי הרב יוסף אייכלר, עבור בני נוער חרדיים מהיישוב הישן, במטרה להתמודד עם ריפיון רוחני ואף יציאה בשאלה בקרב אותם בני נוער, שנגרמו בשל חוסר תעסוקה ובשל התגייסות לצה"ל (וקודם לכן גם גיוס לארגוני המחתרת). שמה של המסגרת היה ישיבת המתמידים.

השם "ישיבת המתמידים" או חברת מתמידים הפך ברבות השנים, משם פרטי של ארגון נוער, לשם כללי, אשר מוסדות רבים משתמשים בו להגדרת פעילות הנוער בשעות הערב.

מייסדי ישיבת המתמידים היו הרב חיים אורי רוזנברג והרב יוסף אייכלר שאף ניהל אותה בשנותיה הראשונות. המנהיג הרוחני הראשון של הקהילה היה הרב אברהם לייב קליין. יחד עמו עמדו בראש ההנהגה הרב אשר לוסטיגמן והרב לייב מינצברג. בהמשך,הוכתר הרב מינצברג כמנהיג הקהילה^{[דרוש מקור]}. הרב מינצברג שינה את הקהילה ממסגרת לבני ירושלים לדרך עצמאית פרי רוחו בה הוליך את בני הקהילה, תוך ניתוקם מהשמרנות של אנשי היישוב הישן, עליהם הם נמנו עד אז. כמו כן הכניס לקהילה את שיטתו הלימודית המיוחדת, המבוססת על סגנון הלמדנות של ישיבות ליטא יחד עם שיטת היישוב הישן בירושלים^{[דרושה הבהרה]}. כמו כן עסק בלימוד טעמי המצוות ותנ"ך. הוא דוגל בחינוך באמצעות הסברה ובדרכי נועם ולא באמצעי ענישה.

ב-1995^{[דרוש מקור]} שינתה הקהילה את שמה ל"קהל עדת ירושלים", כפי שמופיע בלוגו הרשמי. אם כי בין הציבור עדיין נקראת בשמה הישן - "מתמידים".

בט"ז חשון תשע"ט, 25 באוקטובר 2018 נפטר הרב מינצברג בגיל 75. לממלא מקומו מונה בנו, הרב ברוך מרדכי מינצברג.

הקהילה ומוסדותיה

נכון לשנת ה'תשע"ב מונה הקהילה כ-1600 נפש. מלבד המרכז בירושלים לקבוצה קהילות נוספות בבית שמש, בביתר עילית, בשכונת אחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית (נוסדה ב-2008) ובטבריה (נוסדה ב-2018. הקהילה מחזיקה כוללי אברכים ובתי כנסיות במקומות אלה, וכן מוסדות חינוך לגילאים שונים, בהם הישיבה הגדולה "תורת ה'", הישיבה לצעירים "אור התלמוד" בראשות הרב נפתלי אייזנשטיין בביתר עילית, ותלמודי תורה "צאן קדשים" בבית שמש ובביתר עילית. הקהילה מזוהה עם סייעת שלומי אמונים.

הקהילה פרסמה תקופה ארוכה עלון דו שבועי בשם "תורה ודעת" העוסק בפרשת השבוע, שיחות מוסר ועוד, ואוגד לספר מדי שנה. עד עתה יצאו לאור 6 כרכים. היא מוציאה עלון שבועי בשם "לוח מתמידים" המסקר את הפעילות במוסדות הקהילה. כמו כן מוציאה הקהילה קובצי מאמרים בהלכה ובאגדה בשם "מאורות ירושלים" ואת סדרת הספרים "בן מלך" מאת הרב מינצברג.

הקהילה עורכת מדי שנה בסמוך לכ"א באדר, יום ייסוד הישיבה, מסיבה מרכזית. עוד מקיימת הקהילה משנת 1977 מדי שנה 'שבת התאחדות' במירון בשבת פרשת 'לך-לך', בהשתתפות מאות חברי הקהילה. השבת כוללת כשמונה שעות של שיעורים מאת הרב מינצברג. במוצאי שבת מתקיימים טקסי "חלאקה" במקום, בליווי תזמורת.

רבני הקהילה

רבנים בולטים בקהילה הם הרב יוסף הירשמן - ראש ישיבת שומרי החומות, הרב מאיר סירוטה (מו"צ), הרב משה שיינברגר, הרב צבי ריבלין (מו"צ) הרב בן ציון גוטפרב והרב מיכל לוצקין מראשי הישיבה והרב יעקב פרידמן (מו"צ).

בחג הפסח תשע"ו מינה הרב מינצברג את בנו הרב מרדכי לרב בית הכנסת של הקהילה בשכונת התמר בביתר עילית, ואת הרב יהודה קליין לרב בית הכנסת של הקהילה בשכונת הדקל בעיר. הרב משה שיינברגר הוא רב בית הכנסת בשכונת הגפן שם. בבית שמש מונה הרב חיים הלוי חזן לרב בית הכנסת בשכונת נחלה ומנוחה, ברמת בית שמש מונה הרב חיים יוסף מינצברג (מו"ץ) ובשכונת חפציבה מונה גיסו הרב אברהם ברנד. בשנת תשע"ח מונה הרב מנדל פרוש לרב הקהילות מודיעין עילית וגרין פארק. בשנת תשפ"א מינה רב הקהילה הגרב"מ מינצברג את הרב מיכל לוצקין (מכהן כר"מ בישי"ג של הקהילה) לרב הקהילה ברמת בית שמש ג'2.

פרשיית הזיופים

במשך כשני עשורים, הבסיס הכלכלי של מוסדות המתמידים, היה באמצעות זיוף שמות של אלפי אנשים במשרדי הדתות, שהצטברו במשך השנים לכ-52 מיליון שקל. המערכת כללה זיופי תעודת זהות ורישום פיקטיבי ברשויות. המערכת התנהלה על ידי הרב מתתיהו הירשמן, חתנו של הרב לייב מינצברג מנהיג הקהילה.

בתאריך 21 בנובמבר 2010 פשטה המשטרה על משרדי המוסדות ועצרה כמה מחברי ההנהלה בחשד לזיופים בדיווח למשרד הדתות ובהם הרב הירשמן, חתנו של רבי לייב מינצברג. בעקבות כך הוחלפו חלק מחברי ההנהלה והרב מינצברג הגביר את מעורבותו בניהול ושיקום המוסדות, תוך שהוא מורה על פיטוריו של חתנו הרב הירשמן. בעקבות פיטוריו הרב הירשמן פרש מהקהילה יחד עם חלק מבני הקהילה, ביניהם הרב חיים מן ההר, ראש ישיבת מן-ההר.

בנובמבר 2012 הוגש כתב אישום נגד אותם חברי ההנהלה בגין קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים, שיבוש הליכי חקירה והטרדת עד. בנובמבר 2016 צירפה המדינה גם תביעה כספית להשבת כ-52 מיליון ש"ח שלטענתה הוצאו במרמה. בתאריך 7 במאי 2018 הרשיע בית משפט המחוזי בי-ם את הנאשמים בעבירות של זיוף, מרמה, הלבנת הון, שיבוש הליכים והטרדת עד.^{[דרוש מקור]} ב-24 בינואר 2019 גזר ביהמ"ש המחוזי בי-ם על הנאשמים מאסר בפועל של בין שנה לחמש שנים וכן צו חילוט על 4 מבני הקהילה.

הסכסוך עם העדה החרדית

ישיבת המתמידים נחשבה בתחילה כחלק מהמסגרת הקהילתית והאידאולוגית של העדה החרדית. בחודש חשוון ה'תשנ"ה - נובמבר 1994, חדל רשמית הקשר בין שני הגופים, לאחר שעיריית ירושלים הקצתה מגרש בשכונת רוממה לבניית בית הכנסת המרכזי של הקהילה. הדבר התקבל בקרב אנשי העדה החרדית כסטייה מעקרונותיה, המתנגדים לכל שיתוף פעולה עם הממסד "הציוני". בעקבות כך קמו שתי קהילות של פורשי המתמידים, בשם "תפארת ירושלים" ו"אנשי ירושלים".

בנוסף היתה תרעומת קשה לאנשי העדה החרדית על הגר"ל מינצברג, על כך שהורה לתלמידיו שאין הכרעה בשאלה ההלכתית של הצבעה בבחירות, וזה נידון כ'אלו ואלו דברי אלוקים חיים', ולכן כל אחד ינהג כמנהג אבותיו, וזאת בניגוד לפסיקה של רבני העדה החרדית לדורותיהם שאסור להצביע בהחלט.

בשנת 2001 הוציאו קנאים אנונימים חוברת בשם "כאבה של ירושלים", ובה טענות שונות כי הרב מינצברג מזלזל לכאורה ברבנים שונים ובשיטת לימודם.

בתגובה לטענות אלו, הקפידו רבני הבד"צ של העדה החרדית לקיים קשר עם הקהילה ועם הרב מינצברג עצמו^{[דרוש מקור]}.

קישורים חיצוניים

• חן מענית, ‏חברי הפלג החרדי "קהילת המתמידים" קיבלו במרמה מיליוני ש', באתר גלובס, 6 במאי 2018
• מידע על ישיבת המתמידים בקטלוג הספרייה הלאומית
• חגיגות פורים בישיבה, דנצ'ו ארנון, אתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36850472ישיבת המתמידים