רבי יששכר דוב בידרמן
| לידה |
י' בכסלו ה'תש"ב ירושלים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"ד בשבט תשפ"ו (בגיל 84) | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
| מקום פעילות | ירושלים | ||||
| מקום מגורים | ירושלים | ||||
| השכלה | ישיבת לעלוב, ישיבת חידושי הרי"ם | ||||
| רבותיו | אביו, רבי גד'ל אייזנר | ||||
| |||||
רבי ישכר דוב בידרמן (י"ב בתשרי ה'תש"ב - י"ד בשבט ה'תשפ"ו) היה האדמו"ר מלעלוב, בבית מדרשו ברחוב בר-אילן בירושלים (כונה ה'מהרי"ד מלעלוב'. מוכר גם כאדמו"ר מ'לעלוב פיעטרקוב').
ביוגרפיה
נולד בירושלים כבנו השישי של רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, ועטיל, בתו של רבי אברהם שוורץ אב"ד פשמישל שבגליציה. נקרא על שם רבי ישכר דוב רוקח מבעלז. בהיותו בן שנה עברה משפחתו לתל אביב, שם הקים אביו את חצירו. בילדותו למד בתלמוד תורה של חסידות חב"ד בתל אביב ובבחרותו בישיבת לעלוב בנשיאות אביו, בתל אביב, שם למד בחברותא עם אחיו הגדול הרב פנחס יצחק[1]. ולאחר מכן בישיבת חידושי הרי"ם של גור בתל אביב, שם התקרב לרבי גד'ל אייזנר.
נשא את חיה דאכה, בתו של רבי משה זאב פרידמן, רבה של יפו ומחבר ספר 'קרבן משה'. לאחר שניספתה בשריפה בביתם, נשא בזיווג שני את ברכה, בתו של רבי יעקב קרישבסקי, מאנשי ירושלים (נפטרה בחשוון תשפ"א). לאחר נישואיו התגורר בירושלים, ובמקביל ללימודיו עסק לפרנסתו בכתיבת ספרי תורה[1].
לאחר פטירת אביו קיבל את מרות אחיו הגדול רבי אברהם שלמה מלעלוב, ואף שימש כבעל תוקע בבית מדרשו[1]. היה גם מקורב לאחיו רבי שמעון נתן נטע, והשתתף רבות בטישים ואירועים שלו[1].
אדמו"רות
בעידודו של אחיו רבי שמעון נתן נטע[1]. הקים בשנת תשס"ו את בית המדרש 'קדושת מרדכי' - לעלוב ברחוב בר אילן בירושלים, שם הנהיג את חצירו עד לפטירתו.
באירועים ובטישים שלו השתתפו רבים ממגזרים שונים[1].
היה משתתף בהפגנות נגד חילולי שבת, ובצעירותו אף נעצר במהלך אחת ההפגנות[1]. כו כן חתם על מכתב נגד הקמת הרכבת הקלה בבר אילן ואף השתתף בהפגנות במקום. אולם התנגד ומחה כנגד אלימות בהפגנות ובקיצוניים שביצעו מעשי אלימות.[דרוש מקור].
נפטר בי"ד בשבט ה'תשפ"ו בעת טבילה במקוה של בית המדרש לעלוב ברחוב צפניה בירושלים, ונקבר בקצה חלקת אבותיו בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
בסעודת השלושים לפטירתו הוכתר רשמית בנו הגדול הרב ראובן בידרמן לממלא מקום אביו כאדמו"ר מלעלוב בבית מדרשו ברחוב בר אילן בירושלים[2].
משפחתו
- בנו ממלא מקומו הרב ראובן אלתר האדמו"ר מלעלוב. חתן הרב ראובן קורנבליט.
- בנו הרב ברוך רב הקהילה חתן הרב עקיבא טאגר.
- חתנו הרב אהרן ישעיה מילר, ר"מ בלונדון[דרושה הבהרה].
- חתנו הרב בן ציון אפל.
- חתנו הצעיר הרב שמעון שטרן, בן הרב טוביה - גאב"ד מירון.
קישורים חיצוניים
- נפש צדיק בטהרה עלתה: תולדות ומראות חייו פון כ"ק אדמו"ר מהרי"ד מלעלוב זצוק"ל, באתר בחצרות הקודש (ביידיש)
- אבל בחצרות: האדמו"ר מהרי"ד מלעלוב זצ"ל נפטר, באתר בחדרי חרדים
- ליבו נדם במקווה: הסתלק כ"ק האדמו"ר מהרי"ד מלעלוב זצ"ל, באתר JDN
- נתי קאליש, אבל בעולם החסידות: האדמו"ר מהרי"ד מלעלוב זצ"ל, באתר אמס
- הלם בירושלים ובעולם החסידות: הלך לעולמו הרבי מהרי"ד מלעלוב, באתר המחדש
- אשכול אודותיו, באתר אייוועלט (ביידיש)