רבי יצחק שפירא (גאלאץ)
| לידה |
תרס"ו (גיל: 119 בערך) גאלאץ, רומניה |
|---|---|
| פטירה | נתניה, ישראל |
| למד ב | ישיבת פרשבורג, ישיבת למברג |
| מקום מגורים |
גאלאץ, רומניה נתניה, ישראל |
| מקום פעילות | גאלאץ, רומניה |
| תחומי עיסוק | רב |
| רבותיו | רבי עקיבא סופר, רבי מאיר הילדסהיימר, רבי שמשון אהרן דרברמדיגר |
| חיבוריו | תשורת יצחק |
| אב | רבי ירוחם פישל שפירא |
|
| |
רבי יצחק שפירא היה רבה של עיר הנמל גאלאץ שבחבל מולדובה במזרח רומניה.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרס"ו בגאלאץ שברומניה, לרבי ירוחם פישל שפירא, נכדו של רבי ישעיהו שפירא רבה של גאלאץ, ונינו של רבי משה דוד שפירא שכיהן אף הוא כרבה של גאלאץ.
בשנים תרע"ח - תרע"ט למד בישיבת קישינב שבבסרביה. לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת פרשבורג, בה למד שנתיים אצל ראש הישיבה רבי עקיבא סופר. שנתיים נוספות בישיבת למברג שבגליציה המזרחית. כמו כן, למד אצל רבי מאיר הילדסהיימר בברלין שבגרמניה, ואצל רבי שמשון אהרן דרברמדיגר רבה של בוהוש שברומניה[1].
נסמך בצעירותו להוראה ולרבנות על ידי רבי אברהם מנחם שטיינברג רבה של ברודי שבגליציה, רבי בן-ציון כ"ץ אב בית הדין בצ'רנוביץ' שבבוקובינה, והרב משולם ראטה שכיהן אף הוא כאב בית דין בצ'רנוביץ'[2].
שימש כרבה של עיר הנמל גאלאץ שבחבל מולדובה במזרח רומניה, על נהר הדנובה.
היה מראשי המדברים בכינוסי הרבנים של יהדות רומניה כולה, שהיו מתכנסים מדי שנה בתקופת הקיץ בעיירת המרפא בורסק שברומניה[1]
חיבר ספר בשם תשורת יצחק - 'קובץ של שמות גיטין אנשים ונשים'. לחיבור זה ערך החורג מתחום ההלכה, ליד השם באותיות עבריות נדפס גם הכתיב הלועזי, ובהערות לצד הבירור ההלכתי מופיע גם המוצא האטימולוגי של השם, ובאלו ארצות הוא נוהג. בספרו ניכר שהיה בעל חוש היסטורי וידע בלשני רב[3].
היה בקשרי ידידות קרובים עם רבי שמואל טוביאס רבה של פיאטרה ניאמץ שברומניה, והיו נפגשים רבות, ואף הגיע כמה פעמים לנוח ולנפוש בביתו שבפיאטרה ניאמץ. כמו כן, נשתמרו מספר מכתבים מהתכתבויות ביניהם בעניני גיטין ועוד[4].
לאחר מלחמת העולם השניה, נרדף קשות על ידי המפלגה הקומוניסטית הרומנית ששלטה ברומניה, ואף נאסר ועונה קשטות על ידם בכלא. לאחר תקופה ארוכה של סבל וייסורים, עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והתיישב בנתניה, שם ישב עד לפטירתו.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תורת אמת, מוסדות שטפנשט, קובץ ה', תמוז תשע"ג, עמ' כ"ו.
- ↑ לאחר פטירתו של רבי בן-ציון כ"ץ.
- ↑ ספרו יצא לאור בצ'רנוביץ', בשנת תרצ"ח.
- ↑ אחד ממכתביו לרבי שמואל טוביאס, נדפסו בקובץ תורת אמת, מוסדות שטפנשט, קובץ ה', תמוז תשע"ג, עמ' כ"ו - כ"ח.