מנחם בן סרוק

רבי מנחם בן סרוק

לידה	920
פטירה	970 (בגיל 50 בערך)
ענף מדעי	בלשנות
מקום מגורים	ספרד
תרומות עיקריות
מחבר מחברת מנחם, מילון עברי-עברי למקרא.

רבי מנחם בן סרוק (920 עד 970 או 980 בערך), היה בלשן ופילולוג יהודי בספרד של תור הזהב כולל לפעלים בשורשים חסרי פ"י ודומיהם. מחבר מחברת מנחם, מילון עברי-עברי לעברית מקראית לפני ההכרה בשורשים בני שלש אותיות למלים. פעל תחת חסות נגידי קורדובה ממשפחת אבן שפרוט. בוויכוח מול רבי דונש בן לברט הואשם בנטייה לקראות וגורש מקורדובה.

קורות חיים

רבי מנחם בן יעקב אבן סרוק נולד סביב שנת 920 בטורטוסה, שבצפון-מזרח ספרד (קרוב לברצלונה) למשפחה מהמעמד הבינוני שעסקה במסחר. משפחתו הייתה כנראה משפחת תלמידי חכמים שעסקו בין היתר גם בחכמת הלשון העברית, ואף בחיבור פיוטים. רבי מנחם החל אף הוא לעסוק בחכמת הלשון והצטיין בכך, עד כי שמעו הגיע לאוזניו של נגיד היהודים בקורדובה (דרום-מרכז ספרד) - רבי יצחק אבן שפרוט, אביו של רבי חסדאי אבן שפרוט. חכמים כמו רבי מנחם גדלו בחסותם של עשירים, שנתנו להם את האפשרות להתמסר ללימוד החכמות (נוהג מקביל לזה שהיה קיים בתרבות הערבית). הנגיד, ששמע על רבי מנחם, הזמינו לקורדובה עם כל משפחתו כדי שישמש כמזכירו, וכדי לתת לו אפשרות לעסוק בלשון העברית. רבי מנחם עבד אצל רבי יצחק אבן שפרוט עד פטירתו של האחרון ואז חזר לעיר מולדתו לעסוק במסחר. כעבור זמן מה, כשהתמנה רבי חסדאי אבן שפרוט בנו של יצחק אף הוא לנגיד, הזמין את רבי מנחם לחזור ולעבוד בקורדובה תחת חסותו.

רבי מנחם הוא שניסח כנראה את האיגרת המפורסמת של רבי חסדאי אבן שפרוט ליוסף מלך הכוזרים. את שמו שילב באקרוסטיכון שיר הפתיחה, לאחר שמו של רבי חסדאי.

תקופת חייו של מנחם בן סרוק על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

מחברת מנחם

ערך מורחב – מחברת מנחם בן סרוק

"מחברת מנחם", נדפס בידי "חברת מעוררי ישנים" לונדון. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 198

בסביבות שנת 960-950 פרסם רבי מנחם את עבודתו המונומנטלית - ה'מחברת' שהיא מילון ללשון המקרא כולל הארמית המקראית. זהו, למעשה, המילון העברי-עברי הראשון ללשון המקרא. ה'מחברת' מכנסת (מחברת, מהפועל לחבר) מילים מן הלשונות הללו. המילונים המוכרים לנו מלפני המחברת, כגון האגרון של רב סעדיה גאון וה'רסאלה' של יהודה אבן קוריש, כתובים בערבית יהודית.

רבי דונש בן לברט השיג השגות רבות על המחברת. הוא טען שיש במחברת מנחם ביאורים הנוטים לקראות. כשהגיעו השגותיו של רבי דונש לידי רבי חסדאי, ואולי גם מסיבות אחרות, סר חינו של רבי מנחם בעיני רבי חסדאי והוא שלח שליחים ששרפו את ביתו של רבי מנחם בעצם יום השבת והגלוהו אל מחוץ לעיר. רבי מנחם כתב לרבי חסדאי במליצה שירית כי אינו מבין על מה הואשם, והביע תקווה שאלוקים ישפוט את המקרה אחרת. למעשה, המחברת אינה חיבור קראי, אך רבי מנחם הואשם במשך הדורות בהחזקת דעות קראיות, משום שהציע פירושים המבוססים ישירות על פשט המקרא ומנוגדים לעיתים לפרשנות של חז"ל.

הוויכוח בן רבי מנחם לרבי דונש לא הסתיים. תלמידי רבי מנחם שראו את תשובות רבי דונש השיבו עליהם בספר "תשובות תלמידי מנחם". תלמידי רבי מנחם היו רבי יצחק בן קפרוּן, רבי יצחק אבן ג'יקטילה ויהודה בן דוד. יהודה בן ששת, מתלמידיו של רבי דונש, השיב על תשובות תלמידי רבי מנחם.

מחברת מנחם מחולקת לפי שורשי המילים, אלא שלפי דעת רבי מנחם שורשים רבים הם בני שתי אותיות או אף אות אחת. הדבר נבע מאי הכרתו בשורשים חסרים כגון חסרי פ"נ או ע"ו. לדעתו, הלשון העברית נבחרה על ידי הא-ל ואין לשנות מהמקרא אף לא אות אחת. משום כך הוא התנגד בכל תוקף לביאור מילים על פי חילוף אותיות, שיכול אותית או הוספת אותיות ואף לא השווה מילים קשות לערבית כדי לבארן. היה זה יהודה חיוג' שפיתח במפנה המאה העשירית את התאוריה של שלשיות השורש העברי, שיטה המקובלת עד היום.

בעוד שבמדינות דוברות הערבית התקבלה התאוריה של חיוג' וממשיכו אבן ג'נאח, הרי שבמדינות שהיו מחוץ לאזור הדיבור הערבי הייתה מחברת מנחם מילון שימושי ומוכר. רש"י ציטט ממנה לעיתים קרובות וגם אימץ חלק גדול מהתאוריה הדקדוקית של רבי מנחם. רבנו תם (נכדו של רש"י) קינא את קנאתו של רבי מנחם ואף חיבר ספר 'הכרעות' ובו הגן על רבי מנחם. גם רבי יוסף קמחי, אביו של הרד"ק, הכריע במחלוקת שבין רבי מנחם לרבי דונש ב'ספר הגלוי' שחיבר בעקבות תורתו של חיוג' שיצאה בינתיים לאור. כאשר הוא, מאידך, מגן דווקא על גישתו של רבי דונש. דבר זה מלמד על חשיבותה של המחברת שגרמה לשרשרת תגובות שהעשירו את מחקר הלשון העברית.

מחברת מנחם הגיעה לידינו בתשעה עשר כתבי יד ובכעשרים קטעי גניזה המפוזרים בספריות שונות באירופה, דבר המלמד על התקבלותה של המחברת ועל הפופולריות שלה בקהילות ישראל. היא יצאה לאור בשתי מהדורות מדעיות, מהדורת פיליפובסקי (פיליפאווסקי), לונדון, תרי"ד (1854) ומהדורת בדיוס (Sáenz-Badillos), גרנדה 1986, הנחשבת מהדורה ביקורתית.

הנצחה

על שמו של רבי מנחם בן סרוק קרויים רחובות בירושלים, בהרצליה, בבאר שבע ובתל אביב.

לקריאה נוספת

• אליהו אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, כרך א', ירושלים 1966 (הספר בקטלוג ULI)
• דוד ילין, תולדות התפתחות הדקדוק העברי, ירושלים תש"ה, עמ' 49 - 66 (הספר בקטלוג ULI)
• וילהלם בכר, ניצני הדקדוק, תל אביב תרפ"ז (תורגם מגרמנית בידי א. ז. רבינוביץ)
• זיגמונד גרוס, Menahem ben Saruk, Breslau 1872
• חננאל מירסקי, תורת הלשון של מנחם בן סרוק, הוצאת יד בן צבי, 2018 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנחם בן סרוק בוויקישיתוף

• שלמה מורג, "מחלוקת מנחם ודונש ותהליך התחייה העברית בספרד", פעמים 56 (תשנג) 19-4
• אהרן מירסקי, "רש"י ומחברת מנחם", סיני ק (תשמ"ז), עמ' תקע"ט-תקפ"ו
• 'מנחם בן סרוק', Encyclopedia Judaica
• "מנחם בן סָרוּק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 244–245, באתר HebrewBooks
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מנחם בן סרוק", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1055-1053, באתר HebrewBooks
• מנחם בן סרוק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מנחם בן סרוק ודונש בן לברט - המחלוקת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ארי גייגר, מלחמת השורשים, פורסם במגזין סגולה
• יוחאי אורלן, מאבק שורשי - ר' מנחם בן סרוק מול ר' יונה אבן ג'נאח, פורסם באתר מילימילים
• מידע על מנחם בן סרוק בקטלוג הספרייה הלאומית

כתביו

• מחברת מנחם hebrewbooks
• מחברת מנחם באתר דעת
• קטעים מאיגרת לר' חסדאי הנשיא, באתר "דעת"
• תשובות רבי דונש עם הכרעות רבנו תם באתר דעת
• תשובות תלמידי מנחם באתר דעת
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
• כתב יד, מחברת מנחם, לונדון, מאה 11, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32540564מנחם בן סרוק