רבי דוסתאי דמן בירי
(הופנה מהדף רבי דוסתאי (אמורא))
| מקום מגורים | בירי |
|---|---|
| תקופת פעילות | הדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל |
| בני דורו | עולא רבי זירא |
רבי דוסתאי דמן בירי היה אמורא בדור השלישי לאמוראים. הוזכר בתלמוד ארבע פעמים.
זיהויו ודורו
מכינויו ניתן להסיק כי מוצאו היה מהיישוב בירי שנקרא גם 'ביראה'[1] (בה התגוררו גם אבא ביראה ועולא ביראה). לדעת רבי אשתורי הפרחי זו ביריה[2] שבגליל הסמוכה לצפת[3], ולדעת הרב אהרן היימן מגוריו היו ביישוב בבבל שנקרא בירי[4].
בתלמוד[5] מוזכר דו שיח בינו לבין עולא ורבי זירא שחיו בדור השני והשלישי לאמוראים. (הדקדוקי סופרים מחק משמו של רבי דוסתאי המתדיין עם עולא ורבי זירא את המילים "דמן בירי".)
רבי אשתורי הפרחי מעלה אפשרות שהוא רבי דוסתאי ברבי ינאי[6].
משנתו
מתוך ארבעת איזכוריו בתלמוד בשניים הוא עוסק בהלכה:
- בדיונו המוזכר עם עולא ורבי זירא דן בענייני סימני כשרות דגים.
- הוכיח שמותר לחלל שבת גם כאשר גויים מגיעים רק לגזול תבן או קש מכך שדוד התמסר להציל את תושבי קעילה מהפלשתים שבזזו את הגרנות: ”דרש רבי דוסתאי דמן בירי: מאי דכתיב[7] "ויגידו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה, והמה שוסים את הגרנות". תנא, קעילה - עיר הסמוכה לספר היתה. והם לא באו אלא על עסקי תבן וקש, דכתיב "והמה שוסים את הגרנות". וכתיב[8] "וישאל דוד בה' לאמר, האלך והכיתי בפלשתים האלה? ויאמר ה' אל דוד: לך, והכית בפלשתים, והושעת את קעילה".”
שני מאמרים נוספים שלו הם בדברי אגדה:
- ”דריש ר' דוסתאי דמן בירי: "ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל"[9] - ללמדך שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות”[10].
- ”דרש ר' דוסתאי דמן בירי: למה דוד דומה? לסוחר כותי (שמעלה בכל פעם את המחיר במעט). אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם[11] "שגיאות מי יבין?!" אמר לו: "שביקי לך" (מחול לך). "ומנסתרות נקני!" - "שביקי לך". "גם מזדים חשוך עבדך!" - "שביקי לך". "אל ימשלו בי אז איתם", דלא לישתעו בי רבנן! (שלא ידברו על חטאי חכמי הדורות הבאים) - "שביקי לך". "ונקיתי מפשע רב", שלא יכתב סרחוני! אמר לו "אי אפשר, ומה יו"ד שנטלתי משרי עומד וצווח כמה שנים, עד שבא יהושע והוספתי לו, שנאמר[12]: "ויקרא משה להושע בן נון - יהושע", כל הפרשה כולה, על אחת כמה וכמה". "ונקיתי מפשע רב", אמר לפניו, רבונו של עולם: "מחול לי על אותו עון כולו", אמר: כבר עתיד שלמה בנך לומר בחכמתו: "היחתה איש אש בחיקו, ובגדיו לא תשרפנה?![13] אם יהלך איש על הגחלים, ורגליו לא תכוינה?![14] כן הבא על אשת רעהו, לא ינקה כל הנוגע בה![15]" אמר לו: "כל הכי נטרד ההוא גברא?!" (אין אפשרות שימחל עווני) אמר לו: "קבל עליך יסורין!" קבל עליו.”
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "ר' דוסתאי דמן בירי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמודים 326, באתר היברובוקס
- תולדות תנאים ואמוראים - רבי דוסתאי דמן בירי, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
- ↑ על פי רש"י, מסכת מגילה, דף ד' עמוד א', ד"ה ביראה.
- ↑ שמואל קליין, ארץ הגליל, תש"ו, עמ' 131.
- ↑ כפתור ופרח חלק א פרק י"א
- ↑ תולדות תנאים ואמוראים/ד/ר' דוסתאי דמן בירי.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ' עמוד א'.
- ↑ מקובל לומר שהיה תנא בדור החמישי לתנאים, אך לדעת רבי דוד צבי הופמן בספרו רבי דוד צבי הופמן, המשנה הראשונה ופלוגתא דתנאי, עמ' 36 הוא היה אמורא, בנו של רבי ינאי, בן דורו של רבי יוחנן.
- ↑ ספר שמואל א', פרק כ"ג, פסוק א'.
- ↑ ספר שמואל א', פרק כ"ג, פסוק ב'.
- ↑ ספר במדבר, פרק י', פסוק ל"ו.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג עמוד א'.
- ↑ ספר תהלים, פרק י"ט, פסוק י"ג.
- ↑ ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ט"ז.
- ↑ ספר משלי, פרק ו', פסוק כ"ז.
- ↑ ספר משלי, פרק ו', פסוק כ"ח.
- ↑ ספר משלי, פרק ו', פסוק כ"ט.