ר"ן

ר"ן
לידה	1290 בערך; ה'ן'
פטירה	1 בינואר 1376; ט' בשבט ה'קל"ו
מקום קבורה	ברצלונה
תחומי עיסוק	פרשן תלמוד, פוסק, פילוסוף ורופא
חיבוריו	חידושי הר"ן על הש"ס, פירוש על הלכות הרי"ף, 'דרשות הר"ן'
השתייכות	בית מדרשו של הרמב"ן
רבותיו	אביו - ר' ראובן בן ר' נסים ורבי פרץ הכהן
תלמידיו	הריב"ש, ר' חסדאי קרשקש, ר' יוסף חביבא (בעל הנמוקי יוסף)
בני דורו	רבי וידאל די טולושא
ילדים	רבי חסדאי

ערך זה עוסק באחד מהראשונים. אם התכוונתם לשנה עברית, ראו ה'ר"ן.

רבינו נסים בן רבי ראובן גִירוֹנְדִי (מכונה הר"ן או הרנב"ר; ה'ן', 1290 בערך^[1] – ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), היה מגדולי ראשוני ספרד, ומהבולטים שבפרשני התלמוד והרי"ף.

הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, שיש שטוענים שהוא ששרד, וכיום מוחזק בספרייה הלאומית בירושלים^[2]. היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".

תולדות חייו

הר"ן נולד בעיר גירונה שבספרד לרבי ראובן בן רבי נסים. למד אצל אביו^[3], רבי פרץ הכהן^[4], וחכמים נוספים ששמותם לא ידוע^[3] בצעירותו למד גם כן אצל הרשב"א^[^{דרוש מקור]}. על כתביו וסגנון לימודו ניכרת השפעתו של רבי דוד בונפיד, אותו הוא מרבה לצטט בחידושיו למסכת סנהדרין ולמסכת פסחים, לעיתים תוך ציטוט פסקאות שלמות מחיבורו^[^{דרוש מקור]}. כמו כן, היה בקשרי ידידות עם בן דורו, רבי וידאל די טולושא, מחבר הספר "מגיד משנה" על הרמב"ם.

שימש כדיין וראש ישיבה בברצלונה. בתקופה זו, השפעתו של הר"ן הגיעה אף לשאר ערי ספרד, ואף למדינות נוספות ברחבי העולם.

בעת כהונתו כרב בברצלונה הר"ן הוכיח את עשירי הקהילה, אך הם לא שמעו לו^[5].

במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד^[6]. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן. יחסו לקבלה היה מסויג, והוא הסתייג גם מעיסוקו הרב של הרמב"ן בקבלה.^[7]

בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של הר"ן נמשכת לערך משנת ה'ק"י (1350 לספה"נ), שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו (1376) בה נפטר^[8]. באחת מדרשותיו, מזכיר הר"ן את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן. הרשב"ש כותב "ששמענו הר"ן ז"ל שברח ממנה (-ממגפה) פעמיים"^[9]

ספרו "דרשות הר"ן" נחשב לאחד מספרי המחשבה היסודיים ביהדות.

תלמידו הריב"ש כותב על גדלות רבו בין השאר "בקי בשלשה סדרים ודמו ליה כמאן דמנחי בכיסתיה"^[10]. החזון איש טוען כי לא מסתבר שהיה בקי רק בשלשה סדרים ולכאורה יש בדברים טעות סופר, וצריך לומר "בקי בששה סדרים"^[11].

תקופת חייו של ר"ן על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

חיבוריו

פירוש להלכות הרי"ף - הר"ן נתפרסם בעולם התורה, בעיקר בזכות פירושו על הלכות הרי"ף. פירוש זה נדפס עם הרי"ף כבר בהוצאה הראשונה. כמו כן חיבר חידושים על הש"ס אשר אינם מתייחסים לרי"ף, כמפורט להלן.

הפירוש המצוי בידינו היום הוא על חמש עשרה מסכתות בלבד (הפירושים למסכת מועד קטן ולמסכת מכות יוחסו בעבר לר"ן בטעות. יש הטוענים שהר"ן חיבר פירוש על כל המסכתות, אלא שלא הגיעו כתבי היד למדפיסים^[^{דרוש מקור]}). בפירוש זה מגלה הר"ן את כוחו בתורה, ואינו נרתע מלבחון ולשקול את דברי החכמים שקדמו לו.

חידושי הר"ן - קודם לפירוש הרי"ף, כתב הר"ן חידושים על כמה ממסכתות התלמוד, קדימת החיבור מוכחת מכך שבמקומות רבים בפירושו על הרי"ף מציין לחידושיו^[12]. בחיבור זה אין הוא מפרש אליבא דהלכתא את הרי"ף – מסקנת הסוגיה – אלא מאריך בדיונים על לשון הגמרא ופירושה. חלק מחידושיו אלו עדיין לא ראו אור.

פירוש למסכת נדרים - במסכת זו, פירושו, שהודפס במהדורות הש"ס לצד הגמרא, מהווה את הפירוש המרכזי ללומדי המסכת, כיוון שהמפרשים הרגילים, רש"י ותוספות למסכת זו אינם מצויים במהדורה רגילה.

דרשות הר"ן - חיבור נוסף של הר"ן. בספר שלוש עשרה דרשות, העוסקות בסוגיות שונות בעיון פילוסופי, לא ברור האם נאמרו בבית כנסת במתכונות של דרשה לקהל הרחב או בפורום מצומצם יותר, בכל מקרה מדובר בדרשות ארוכות ומעמיקות. דיון על זיהוי המחבר נמצא בפתיחת המהדורות החדשות של הספר, למשל בזו של מוסד הרב קוק.

פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות בראשית עד חיי שרה, ותחילת ספר ויקרא. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר.

תלמידיו

הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום" (שו"ת הריב"ש סימן שעה).
ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה'.
ר' יוסף חביבא, בעל הנימוקי יוסף.
רבי וידאל אפרים

לקריאה נוספת

מנחם לורברבוים, פוליטיקה וגבולות ההלכה, תרגם יובל ג'ובני, הוצאת מכון שלום הרטמן, 2005
אבינועם ביר, עיון במשנת התשובה של רבנו ניסים בן ראובן (הר"ן) מגירונא -- סיני קמז (תשע"ד), עמ' ג-ז.

קישורים חיצוניים

דרשות הר"ן באתר ויקיטקסט
"נסים בן ראובן גירונדי (הר"ן)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 82, באתר HebrewBooks
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר"ן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1174-1172, באתר היברובוקס
ר"ן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
נסים בן ראובן, גרונדי, פרוש התורה להר"ן, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
רבי נסים גירונדי - הר"ן באתר MyTzadik

מספריו

חידושי הר"ן למסכת מגילה מועד קטן, ירושלים תשכ"ג, באתר היברובוקס
חידושי הר"ן למסכת בבא מציעא, ירושלים תשל"ג, באתר היברובוקס
חידושי הר"ן למסכת בבא בתרא, ירושלים תשכ"ג, באתר היברובוקס
חידושי הרן למסכת סנהדרין, ירושלים תשל"ג, באתר היברובוקס
חידושי הר"ן למסכת שבועות, ירושלים תשל"ג, באתר היברובוקס
חידושי הר"ן למסכת עבודה זרה, ירושלים תש"ב, באתר היברובוקס
חידושי הר"ן למסכת חולין, ירושלים תשל"ג, באתר היברובוקס
חידושי הר"ן למסכת נדה, ירושלים תשל"ג, באתר היברובוקס

דרשות הר"ן

שנים עשר דרושים, ווארשא 1875, באתר היברובוקס
דרשות הר"ן בעיצוב חדש, באתר דעת

הערות שוליים

↑ בערך בשנת ה'ן' (1290) - מבוא לספר דרשות הר"ן בהוצאת מוסד הרב קוק, עמוד 14
↑ כתב יד מספר 4°5935 Ms. Heb בקטלוג הספרייה הלאומית. יש שם לינק לצפייה בצילום הס"ת
על ספר התורה ראו את מאמרו של שלמה זלמן הבלין, ספר-תורה שכתב לעצמו רבנו נסים מגירונדי (ע"פ כ"י בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים 5935), עלי ספר יב, תשמו, עמ' 5-36 (נדפס גם בקטלוג "'אוצרות גנוזים, הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, 2000, עמ' 12).
פולמוס על אותנטיות הספר התחיל במוסף התורני "קולמוס" של מגזין משפחה: משה א’ בלוי, מאמר, קולמוס 73, ניסן תשס"ט, עמ' 12-15 שלמה זלמן הבלין, תגובה, קולמוס 102, אב תשע"א, עמ' 8-14, הרב מאיר מאזוז "תגובה לדברי בלוי" . שלמה זלמן הבלין, ‏"עוד בעניין ספר התורה המיוחס לר"ן והצד"י ביו"ד הפוכה", המעין תשרי תשע"ג. וכן אצל שלמה צוקר, "זיופי תעודות בשולי המחקר ההיסטורי" , מתוך תרביץ פ, ד, תמוז-אלול תשע"ב. ואברהם דויטש, על ספר התורה המיוחס להר"ן, ישורון כרך ל"ה, תשרי תשע"ז, עמ' תתקנב ואילך, משה הלל "ספר תורה עם קולופון המייחסו לרבינו נסים גירונדי (הר"ן)", בתוך: חזון טברימון פרק רביעי עמ' 76-121, ירושלים תשפ"ב.
^ ^3.0 ^3.1 מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר"ן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1174-1172, באתר היברובוקס
↑ רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות כ"ו.
↑ שו"ת הריב"ש סימן תמ"ז
↑ שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם מרגליות
↑ כך העיד תלמידו הריב"ש: "וכן הודעתיך מה שאמר לי בייחוד מורי הרב רבנו ניסים ז"ל כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בעניין הקבלה ההיא..." (שו"ת הריב"ש סימן קנז).
↑ עדות בנו שנמצאת בארכיון מלכות ארגון בברצלונה, חומר נוטריוני מתקופת המלך פדרו השלישי, תיבה 54 מס' 6607, כפי שפרסם אריה ליב פלדמן. ראו: מבוא לשו"ת הר"ן, מכון שלם תשמ"ד, עמ' 22.
↑ שו"ת סימן קצ"ה
↑ שו"ת הריב"ש, סימן שעה.
↑ מעשה איש, חלק ד, עמוד עז.
↑ לדוגמא בשבת ט' ב' ד"ה כל מילי – וכמו שכתבתי בחידושי, פסחים ב' א' ד"ה תנו רבנן – וכתבתים בחידושי, ר"ה א' ב' יעיין במה שכתבתי בחידושי, יומא ב' ב' ד"ה [בב' א'] הלכך בכל – וכבר פירשתי השמועה כולה בחידושי וכו', סוכה א' א' ד"ה וסוכה תהיה – והארכתי בחידושי, גיטין ג' ב' ד"ה ולא הוזכרו – והארכתי בחידושי בס"ד, ובעוד מקומות רבים ברחבי הש"ס, וגם במסכתות הנ"ל. החריג לכל הנ"ל הוא במסכת בבא בתרא, שבחידושיו למסכת דף קלז ב ד"ה אתרוג ציין לפירושו לרי"ף- וכבר הארכתי בזה בפ׳ מי שאחזו בפי׳ הלכות בס״ד.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ר"ן34894100Q723531

[1] בערך בשנת ה'ן' (1290) - מבוא לספר דרשות הר"ן בהוצאת מוסד הרב קוק, עמוד 14

[2] כתב יד מספר 4°5935 Ms. Heb בקטלוג הספרייה הלאומית. יש שם לינק לצפייה בצילום הס"ת
על ספר התורה ראו את מאמרו של שלמה זלמן הבלין, ספר-תורה שכתב לעצמו רבנו נסים מגירונדי (ע"פ כ"י בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים 5935), עלי ספר יב, תשמו, עמ' 5-36 (נדפס גם בקטלוג "'אוצרות גנוזים, הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, 2000, עמ' 12).
פולמוס על אותנטיות הספר התחיל במוסף התורני "קולמוס" של מגזין משפחה: משה א’ בלוי, מאמר, קולמוס 73, ניסן תשס"ט, עמ' 12-15 שלמה זלמן הבלין, תגובה, קולמוס 102, אב תשע"א, עמ' 8-14, הרב מאיר מאזוז "תגובה לדברי בלוי" . שלמה זלמן הבלין, ‏"עוד בעניין ספר התורה המיוחס לר"ן והצד"י ביו"ד הפוכה", המעין תשרי תשע"ג. וכן אצל שלמה צוקר, "זיופי תעודות בשולי המחקר ההיסטורי" , מתוך תרביץ פ, ד, תמוז-אלול תשע"ב. ואברהם דויטש, על ספר התורה המיוחס להר"ן, ישורון כרך ל"ה, תשרי תשע"ז, עמ' תתקנב ואילך, משה הלל "ספר תורה עם קולופון המייחסו לרבינו נסים גירונדי (הר"ן)", בתוך: חזון טברימון פרק רביעי עמ' 76-121, ירושלים תשפ"ב.

[גדולי-3] 3.0 ^3.1 מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר"ן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1174-1172, באתר היברובוקס

[4] רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות כ"ו.

[5] שו"ת הריב"ש סימן תמ"ז

[מרגליות-6] שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם מרגליות

[7] כך העיד תלמידו הריב"ש: "וכן הודעתיך מה שאמר לי בייחוד מורי הרב רבנו ניסים ז"ל כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בעניין הקבלה ההיא..." (שו"ת הריב"ש סימן קנז).

[8] עדות בנו שנמצאת בארכיון מלכות ארגון בברצלונה, חומר נוטריוני מתקופת המלך פדרו השלישי, תיבה 54 מס' 6607, כפי שפרסם אריה ליב פלדמן. ראו: מבוא לשו"ת הר"ן, מכון שלם תשמ"ד, עמ' 22.

[9] שו"ת סימן קצ"ה

[10] שו"ת הריב"ש, סימן שעה.

[11] מעשה איש, חלק ד, עמוד עז.

[12] לדוגמא בשבת ט' ב' ד"ה כל מילי – וכמו שכתבתי בחידושי, פסחים ב' א' ד"ה תנו רבנן – וכתבתים בחידושי, ר"ה א' ב' יעיין במה שכתבתי בחידושי, יומא ב' ב' ד"ה [בב' א'] הלכך בכל – וכבר פירשתי השמועה כולה בחידושי וכו', סוכה א' א' ד"ה וסוכה תהיה – והארכתי בחידושי, גיטין ג' ב' ד"ה ולא הוזכרו – והארכתי בחידושי בס"ד, ובעוד מקומות רבים ברחבי הש"ס, וגם במסכתות הנ"ל. החריג לכל הנ"ל הוא במסכת בבא בתרא, שבחידושיו למסכת דף קלז ב ד"ה אתרוג ציין לפירושו לרי"ף- וכבר הארכתי בזה בפ׳ מי שאחזו בפי׳ הלכות בס״ד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה
בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית	רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת
בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד	רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה
בית המדרש בעיר טולדו	רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש)
בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית	הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד

ראשונים
ראשוני אשכנז	רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה) • רבינו מכיר • רבי שמעון הגדול • רבי מאיר ש"ץ • רבינו יעקב בר יקר • רבינו יצחק בן רבי יהודה הלוי • רבינו יצחק מוינה (רבי יצחק אור זרוע - ריא"ז) • מהר"ם מרוטנבורג • רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) • רבי יצחק בן אליקים • רבי חיים אור זרוע (מהר"ח אור זרוע) • רבי אליעזר בן יואל (ראבי"ה) • רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן) • רבינו אשר (רא"ש) • רבי יעקב לנדו (האגור) • רבי אלעזר מגרמייזא • רבי יהודה החסיד • רבי יעקב וייל (מהר"י ווייל, מהרי"ו) • רבי ישראל מברונא (מהר"י ברונא) • רבי יצחק ב"ר אשר (ריב"א) • רבי מרדכי בן הלל • רבי יעקב מולין (מהרי"ל) • רבי ישראל איסרלן (מהרא"י) • ראשונים נוספים
ראשוני אנגליה	תוספות חכמי אנגליה • רבי יעקב מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה מלונדריש • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
ראשוני צרפת	רש"י • בעלי התוספות • רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • רבנו אלחנן בן יצחק • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ • רבי שמואל בן אלחנן • רבי אליעזר מטול • רבינו יצחק בעל העיטור • רבי ברוך מגרמייזא • רבי שמשון מקוצי • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יצחק מקורביל • רבי יעקב מקינון • רבי אליעזר ממיץ • רבי יוסף בכור שור • רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) • רבינו חיים הכהן • רבי שמחה מויטרי • חכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך • ראשונים נוספים.
ראשוני פרובנס	רבי דוד בונפיל (רבינו דוד) • רבינו אברהם מן ההר • רבינו זרחיה הלוי (רז"ה) • רבינו שלמה ממונטפליר • רבי אהרן הכהן מלוניל • רבי יוסף קמחי • רבי משה הכהן מלוניל (רמ"ך) • רבי דוד קמחי (רד"ק) • רבי אברהם אב בית דין (ראב"ד השני- בעל האשכול) • רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (ראב"ד השלישי) • רבי מאיר מטרינקטלייש • רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) • רבי מנחם המאירי • רבי משה הדרשן • רבי אברהם בן נתן הירחי (ראב"ן הירחי) • רבי אשתורי הפרחי • רבי יהודה אבן תיבון • ראשונים נוספים.
ראשוני ספרד	רבי חנוך בן משה • רבינו ירוחם • רבי חסדאי קרשקש • רמ"ה • רבי יצחק עראמה • רי"ץ גיאת • רבי שמואל הנגיד • רבי יצחק אבוהב • מהר"ם חלאווה • רמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי דוד בן זמרא (רדב"ז; יש מגדירים אותו כאחרון) • רבי דונש בן לברט • רבי וידאל די טולושא • רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד הראשון) • רבי מיימון הדיין • רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג) • רבנו נסים גירונדי (ר"ן) • ר"י מיגאש • רבינו יונה גירונדי • רבי משה ב"ר חנוך • רבי יצחק אלפסי (רי"ף) • רבי יהודה הלוי (ריה"ל) • רבינו בחיי בן פקודה • רבי דוד אבודרהם • רבי אברהם אבן עזרא • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רבינו בחיי בן אשר • רבי יוסף אלבו • רבי שם טוב אבן שם טוב • רבי שמואל הסרדי • רבי יעקב בעל הטורים • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד) • ראשונים נוספים
ראשוני אטליה	רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • רבי שבתי דונולו • רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ) • רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) • רבי יוסף קולון (מהרי"ק) • רבי מנחם ריקאנטי • ראשונים נוספים
ראשוני צפון אפריקה	ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רמב"ם • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי זכריה בן יהודה אגמאתי • רבי חננאל בן שמואל • רבי פרחיה בן ניסים • רבינו זכאי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה בן יוסף הלוי • רבי אפרים אנקווה • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי שלמה בן שמעון דוראן (רשב"ש) • ראשונים נוספים.
ראשוני תימן	רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי דוד עדני • רבי אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי • ראשונים נוספים.
ראשונים נוספים