דרשות הר"ן
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הר"ן |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | קושטא |
| תאריך הופעה ראשונה | ה'רצ"ג |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורות נוספות | ה'שנ"ו, ה'תקנ"ז, ה'תר"ח, ה'תרל"ה, ה'תשי"ט, ה'תשנ"ו (מנוקד) |
| תאריך מהדורה מוערת | ה'תשס"ט |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | דרשות הר"ן |
| היברובוקס | 41560 |
דרשות הר"ן הוא ספר המאגד שלוש עשרה מדרשות רבינו ניסים בן ראובן מגירונדי. הספר נחשב לספר יסוד באמונה ומחשבת ישראל.
רקע
הר"ן חי ופעל בברצלונה שבספרד בין השנים 1315-1376. לא ידוע הזמן המדויק בו הוא דרש את הדרשות, אך ההשערה היא כי מדובר בשנות החמישים של המאה הארבע עשרה[1]. בתקופה זו עולם הישיבות בספרד פרח ומצבם הרוחני של יהודי ספרד היה טוב, אולם כבר אז החלה הכנסייה בפעולות הסתה כנגד היהודים ויתכן שהצורך לחזק בקרב היהודים את האמונה בעיקרי דתם הורגש כבר אז.
בתוקף היותו גדול הדור והעובדה שכל העולם היהודי היה כפוף למרותו הרוחנית, הכיר הר"ן בצרכיו הרוחניים של הדור, ועל כן כשם שהעלה על הכתב את חידושיו על הש"ס ואת פירושו על הרי"ף, ראה צורך לכתוב גם ספר הגותי פילוסופי בו הוא מוכיח ומבאר את יסודות הדת.
תוכן הספר
מאפיינים
הר"ן לא נצמד לדרך מסוימת בהשקפה היהודית, ולאורך הספר ניכרת עצמאות מחשבתית רבה. הגותו מתבססת בעיקר על דברי חז"ל מהם הוא מעמיד ומלבן את יסודות האמונה ועיקרי הדת על פי רוחב דעתו. כמו כן, בדרשותיו אנו מוצאים אזכורים רבים מגדולי ספרד בדורות שלפניו[2], ואף של חכמי אומות העולם: גלינוס ואבוקרט[3].
בכל דרוש[4] מעמיק הר"ן בענין מתוך פרשה מסוימת או מהפטרתה. הוא מסביר רעיונות עמוקים שיש בה ולעיתים אף בפרשיות הסמוכות לה בצורה שכלית ולוגית, ומשלב בהם יסודות מחשבתיים אמוניים בעיקרי תורת ישראל. את רובן של הדרשות הוא מסיים ברעיון שמתקשר לציפייה לגאולת עם ישראל ולביאת המשיח.
אופי החקירות האמוניות שלו הר"ן שונה מהמורה נבוכים, הכוזרי ודומיהם שעסקו בהוכחת אמיתת היהדות גם לתועים ולכופרים, הר"ן בדומה מעט לרמב"ן בא בגישה מאמינה באמונה שלימה בדרך היהדות המסורה לנו מדורי דורות, וספרו מתמקד בהגדרה, העמקה וביסוס של אותה אמונה.
הר"ן משלב פעמים רבות מושגים ותאוריות מעולם המדע, ממקצועות הטבע, הרפואה הפיזיקה ועוד, ומבאר בעזרתם רעיונות רוחניים בדרשותיו. כך לדוגמא בדרוש החמישי הוא מסביר את תורת הגנטיקה כדי לבאר את הצורך של האבות הקדושים להתחתן דווקא עם זרע ישראל.
הדרשות
הספר מחולק ל-13 דרשות. בהוצאות ישנות של הספר כתבו המו"ל שיש בספר רק שתים עשרה דרשות, מכיון שהדרוש האחרון לא היה נספר במניין הדרשות אלא היה מכונה "הדרוש האחר" בגלל דמיון התוכן בינו לבין הדרוש החמישי.
- א - פרשת בראשית - בריאת העולם.
- ב - הפטרת פרשת תולדות - אהבת ה' לישראל.
- ג - פרשת החודש - נבואת משה והגאולה בחודש ניסן.
- ד - פרשת משפטים - מתן תורה, נבואת משה והיחס לכשפים.
- ה - פרשת ויצא - מעלת הנבואה.
- ו - הפטרת שבת שובה - סיבת קיום המצוות.
- ז - פרשת ויחי - כבוד חכמים, יראת ה', מלכות בית דוד.
- ח - פרשת בהעלותך - מעלת נבואת משה.
- ט - פרשת ואתחנן - חטאי גדולים ומטרת הייסורים.
- י - פרשת עקב - יראת ה', ייסורים של אהבה ותשובה.
- יא - פרשת שופטים - סמכות השופט והמלך, והמופתים של משה.
- יב - פרשת שופטים - סמכות הסנהדרין והנביאים.
- יג - דברי הגמרא במסכת נדרים - מעלת הנבואה.
השפעת הספר
הספר התקבל ונפוץ מאוד בקרב יהודי הדורות שלאחריו, והוא הועתק והודפס שוב ושוב במהלך השנים. גם גדולי הדורות שאחריו הזכירו את הדרשות פעמים רבות. הבולטים שבהם הם רבי יצחק עראמה[5] והאברבנאל[6].
זהות המחבר
במהלך הדורות עלו השערות שונות על אודות זהותו של מחבר הספר; החיד"א בספרו שם הגדולים[7] כתב שמדובר בתלמיד הרמב"ן, ואילו רבי יחיאל הלפרין[8] גרס שמדובר בבנו של הרמב"ן.
רבי יצחק אייזיק בן יעקב מחבר הספר "אוצר הספרים" מוכיח שזהות הכותב היא הר"ן. בהוצאת מוסד הרב קוק כותב המו"ל במבוא הוכחות נוספות לכך וכיום זהותו של המחבר מוסכמת על כלל החוקרים כרבינו ניסים בן ראובן גירונדי[9].
מהדורות
הספר הודפס לראשונה בקושטא, רצ"ג[10] ומאז נדפס פעמים רבות. ביניהם מהדורות מנוקדות, מוערות ומפורשות. ביניהם: מהדורתו של הרב אריה לייב פלדמן מניו יורק, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט, עם פירוש "בארות משה" של רבי מרדכי ליב קצנלנבוגן. וכן מהדורתו של הרב ישראל חיים יעקבי, עם פירוש "דרושי חיים".
לקריאה נוספת
מוסד הרב קוק, מבוא, דרשות הר"ן השלם עם פירוש בארות משה, ירושלים, תשס"ט, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ בדרשתו העשירית הוא כותב: "...אבל אנחנו ראינו מוסר אלוקינו זה י"ג שנה עד שנשתנו סדרי בראשית. כי ירד רע בשנה ההיא לרוב יושבי העולם וחלו בהם חלאים משונים..." תיאור זה מזוהה עם המגיפה השחורה שהתפרצה בספרד בשנת ק"ה (1345).
- ^ הרמב"ם, רבי אברהם אבן עזרא, הרמב"ן, רבינו יונה גירונדי, וכן פעמים ספורות מזכיר מתורתם של: רש"י ורבי יהודה הלוי
- ^ על פי הביביליוגרפיה במהדורת מוסד הרב קוק.
- ^ מקובל לכנותם "דרוש" ולא "דרשה"
- ^ ראה רבי יצחק עראמה, עקידת יצחק, באתר היברובוקס שער ק"ג, וכן: רבי יצחק עראמה, עקידת יצחק, באתר היברובוקס שער צ"ב.
- ^ לדוגמא רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל על בראשית, באתר היברובוקס פרק א וכן רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל על דברים, באתר היברובוקס פרק י"ט.
- ^ החיד"א, שם הגדולים מערכה נ', באתר היברובוקס
- ^ רבי יחיאל הלפרין, סדר הדורות, באתר היברובוקס
- ^ לדוגמא ד"ר מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל חלק רביעי, באתר היברובוקס
- ^ בויקיטקסט מופיע שנדפס קודם בקאנסטאנטינופל, בשנת ר"צ ולא מצאתי לזה מקור.